האתגר

קריון בישראל – תקשור שני מהסמינר

לי קרול מתקשר את קריון מול קהל

8 באוקטובר, 2015

הבימה, תל אביב

תורגם מקובץ האודיו על ידי סמדר ברגמן

ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.

כל התקשורים שנתנו לכם בשבוע האחרון, ניתנו באהבה עמוקה… באהבה. אנו מבקשים שתאזינו לכל השלושה עשר, האזינו להם באוזניים בינלאומיות. לא אוזניים יהודיות ולא אוזניים מחלקים אחרים באזור, רק באוזניים בינלאומיות. ואף על פי כן – אני בישראל… והמסרים שנתתי מיועדים ליהודים, כך הגיוני. הועבר מסר עוצמתי ואני רוצה להבהיר פעם נוספת… פעם נוספת. המונח ״הנבחרים״ מתייחס ליהודים, אבל כאשר אתם בודקים למה ״נבחרתם״, אתם מהססים לרגע. נהיה ברורים מאוד כדי שתוכלו להבין זאת – ״נבחרתם״ להביא לפלנטה אל מונותאיסטי, אלוהים אחד; לא כמו היוונים, לא כמו הרומאים, אלא כמו היהודים. כדי הפלנטה תראה אז את האלוהים האחד, כדי שהפלנטה כולה תתאחד באמצעות אלוהים אחד. נבחרתם כדי לעשות זאת – ועשיתם! אך לא סיימתם, והחלק הבא קשה ממש כמו הראשון, כיוון שגם הוא פלנטרי.

יקרים, הקשיבו בקפידה – אתם נבחרתם להביא לכאן שלום. אתם מחזיקים בכל הקלפים, יש לכם את הטכנולוגיה, את החכמה ואקאשה שיש לה תכלית. אחדתם את הפלנטה באמצעות רוחניות, כעת סיימו את המלאכה – כך אמרנו, באהבה רבה – אתם אלה שנבחרו לעשות זאת. אתם תאמרו: מתי זה יסתיים, זה יהיה קשה כל כך, לא מדובר רק בנו לידיעתך, מדובר גם בהם.

לפני זמן לא רב סיפרנו לכם את המשל על החקלאי ואם לא הבנתם אותו באמת… היה זה השדה של החקלאי והיו אלה הזרעים של החקלאי והייתה זו האקאשה של החקלאי לזרוע אותם… והוא מת מבלי שיחזה בהם צומחים. והסיבה היא שלחקלאי לא הייתה התודעה הנכונה. בניו – שנולדו לאור חדש, לשינוי אקלים של אנרגיה, חזו בזרעים נובטים, החלו להבין, החלו להניח להם לצמוח – היו אלה זרעי השלום. המשל אמור להיות ברור, שלפעמים התודעה מפריעה.

יש לכם סיפור שמדגים זאת, בצורה עמוקה, וייתכן שאינכם יודעים זאת כלל. אנו מלמדים שתודעה היא אנרגיה והיא פיזיקה, היא כה מוחשית שיש לה כללים. יום יבוא ותהיינה המצאות בפיזיקה הרב-ממדית שיפרצו את מחסום ההבנה, יש סבירות גבוהה מאוד שניסויים וגילויים פיזיקליים אלה יגיעו מכאן. וכאשר הם יגיעו, אתם תראו שאת התודעה – החשיבה הקולקטיבית האנושית – אפשר למדוד. התודעה משנה דברים, מזיזה דברים, אמונה – מזיזה דברים.

אני רוצה להחזיר אתכם לרגע לסיפור שכל ילד מכיר, זה סיפור על אזור זה שמוכר בכל רחבי העולם, ויכול להיות שאינכם מבינים באמת ובתמים מה התרחש. זהו סיפור יציאת מצרים. כולכם מכירים אותו. משה דיבר עם אלוהים, הוא עשה זאת על בסיס קבוע. גם משה היה מתוסכל, אבל הוא עשה משהו בלתי רגיל – הוא נדד. הוא הוציא תרבות שלמה ממצרים, הביא את אנשיה לארץ המובטחת, לאחר זמן מה. ואם תעקבו אחר הנתיב שלו, הוא לא נראה הגיוני, כיוון שהוא התקרב לירושלים שוב ושוב ופנה לכיוון אחר ושב על עקבותיו. הוא עשה משהו בארבעים שנה… שהיה צריך לקחת ארבעה חודשים. למה? ועוד משהו, מדוע הוא לא הלך [נכנס לארץ ישראל]? יש כאן משהו שאתם חייבים להבין. בואו נבחן את העוצמה ואת הפיזיקה של התודעה. ואומר לכם שוב, אם עדיין לא שמעתם זאת – אינכם יכולים לקחת חברה בעלת תודעה של עבדים ולהביאה לארץ המובטחת. כמו אצל החקלאי, היה צורך בחילופי משמרות של אמונה. דור שלם או שניים היו צריכים לבוא וללכת לפני שהגעתם [לארץ המובטחת]. האם ידעתם זאת? משה היה חכם, הוא ידע זאת, הוא ציית לאלוהים. הוא ידע שיהיו מחלוקות ועימותים, גם אם היה מצליח, בקרב אלה שהיו בעבר עבדים ושהיו עבדים במשך דורות. הם היו חייבים להיוולד כאן, באנרגיה חדשה, מחוץ למצרים. זו הסיבה. תודעה הייתה חשובה, והוא ידע זאת. יש עוד.

התודעה השתנתה על הפלנטה בציפייה לאנרגיה חדשה זו. דיברה חדשה של חמלה החלה, והאנשים שיעניקו אותה באופן הטוב ביותר יהיו היהודים, וזה יהיה קשה. המצב יותר מקשה – הוא בלתי נתפס, אינכם מסוגלים לראות פתרון – אבל הוא קיים. והאנשים הצעירים יהיו הראשונים שיאמרו לכם. מה תעשו כאשר הם יתחילו להיפגש בדרך לא מקובלת, מי יעניש את מי, כאשר הם יעמדו שלובי ידיים וישירו לכם שירי שלום. מבוגרים, מה תעשו עם הילדים שלכם כאשר הם לא יעשו כפי שנאמר להם ביחס למצב. זה רק החל, זה ייקח זמן. חכמה ״מתבשלת״ ויש לה תקדים. ואם הייתי אומר לכם שאתם האחרונים שתעשו שלום? האחרונים… וכולם מחכים לכם.

לפני שבעים שנים המלחמה שתביא לסיום כל המלחמות, כך אמרו, הגיעה לקצה והאויבים הישנים נכבשו. ברצוני להראות לכם מה תודעה יכולה לעשות. לאורך הדורות, מה יכול לקרות? יש לכך תקדים, אולי לא בחנתם זאת בקפידה. מה האמריקנים חושבים על היפנים? מה קרה במלחמה ההיא? דברים שלא יאומנו. מספר האנשים שמתו, הזוועות משני הצדדים ואז… הפצצה. המדינה הראשונה שאי פעם השתמשה בנשק גרעיני כנגד חברה אחרת. מה הרגישו היפנים כלפי האמריקנים? אני רוצה לספר לכם: הם בעלי ברית. הם כה מחוברים עכשיו בקשרי מסחר, שיש להם כלכלה קולקטיבית – אם אחת תתמוטט, השניה תתמוטט, הם קרובים עד כדי כך, בזמן הזה, אחרי שני דורות. אתם מבינים, קיים תקדים לתודעה. בנקודה מסוימת בזמן, כל שאירע בעבר נמחק וחדל להיות חשוב כמו העתיד. והם נעו קדימה. היו צריכים לחלוף דורות שלפני שהם היו מסוגלים להפוך לידידים הטובים ביותר וכאלה הם… כאלה הם. יש רבים שיתעניינו במלחמה, אלה היו זמנים עברו, עם אנרגיה ישנה. היום הם מביטים אלה באלה, יד ביד, ואומרים: נכון שאתם שמחים שזה נגמר? נכון שאתם שמחים שזה נגמר? שבעים שנים.

מה אתם מרגישים ביחס לארצות שלקחו חלק ברצח העם? איך אתם מרגישים? אין זה הולם אולי, אבל אני שואל אתכם שאלה רוחנית מעשית. והתשובה היא שדורות היהודים הניחו זאת מאחוריהם. יש כאן אנשים, ממש עכשיו, מאותן ארצות – יד ביד. הדיקטטור מת, הוא שיעבד את כולם ואתכם. קמתם מאפר השנאה, הצער, הכאב וזוועה שלא ניתן לתאר ואתם עומדים יד ביד, והם כאן. זה מה שעשיתם. זה מה שהפלנטה עשתה. אתם הייתם שם… יש עוד, יש הרבה עוד. אולי אף פעם לא חשבתם על כך. שבעים השנים האחרונות היו האצה לתרבות חדשה של אנרגיה. דברים מתרחשים לאיטם. הדבר לא קןרה כהרף עין, כאשר מתרחש מעבר מדיברה לדיברה, ייתכן וידרשו דורות כדי להגיע לשם, כדי להשתנות, ואז לבנות.

אני רוצה לקחת אתכם לפגישה שנערכה בסוף מלחמת העולם השניה. היו אלה שאמרו שאם לא נעשה זאת עכשיו, משהו יקרה. והדבר שהם עמדו לעשות היה לנסות לאחד את כל האויבים הישנים של  אירופה. לבנות ארגון מסחר. אם תוכלו לסחור עם אויביכם, הם אמרו, יש סבירות נמוכה יותר שתפרוץ מלחמה. ראו מי מעורב… ראו מי מעורב, כל הארצות הכובשות של כדור הארץ – כולן, בעלות הצבאות הגדולים ביותר, אפילו אלה שעברו כאן, עם הציים הגדולים ביותר, שנלחמו אלה באלה במשך שנים, שאחראיות למלחמת העולם הראשונה… ושעשו זאת שוב, עם אותם עמים, במלחמת העולם השניה.

הועדה נפגשה ואמרה: אם לא נברא מסחר זה עכשיו, הדבר יכול לקרות שוב. היה זה רגע בהיסטוריה שבו היה לבני האדם רעיון: בואו נחבר דברים במקום להפרידם ולפצלם. הייתה זו תחילתו של מה שאתם מכנים היום ״האיחוד האירופי״. הוא שנוי במחלוקת, יש שאומרים שהוא לא ישרוד. הוא עשוי לשנות צורה, יקרים, למשהו אחר, ככל שהם הופכים חכמים יותר. אבל הרשו לי לומר לכם מה הם עשו. הם פירקו את המצב מנשקו, הם החלו לסחור אלה עם אלה, הם החלו לראות שהדבר אפשרי. אלה שקרעו זאת לגזרים, שזרקו עליו אבנים, הפכו לאט למיעוט והבינו שמעשיהם לא נושאים פרי. ולאט, לאט מאוד, זה התחיל להצליח. אז בוטלו הגבולות, כבר לא הזדקקתם לדרכון, יכולתם לנסוע ולעבור ממדינה למדינה – מדינות שהיו בעבר אויבות, עם טנקים. תחנות הגבול שנהגו לבדוק את המסמכים שלכם נעלמו והתיירות התפתחה. כל האויבים הישנים של אירופה, לחמו אלה באלה במשך עידנים, ואז כנגד כל הסיכויים, הם החלו לאחד את הכלכלה ובחרו במטבע אחד.

יקרים, אם הייתם מציגים את התוכנית הזאת בשנת 1945, הם היו צוחקים עליכם ואומרים: זה מטופש, בלתי אפשרי, מגוחך… אתם לא מכירים את המצב. אז הוקם ארגון ״האומות המאוחדות״ עם האמנה שלו וחזרתם. הרגע הראיתי לכם את העובדה שהציוויליזציה של הפלנטה הזאת מתחילה להשתנות, יש תקווה גדולה סביבכם, בכל מקום. תקדים משמעותו שדבר מה שלא התרחש קודם לכן מעולם – מתרחש. אתם יכולים להתבונן ולראות זאת – אינכם לבד. האם אפשר לשנות גישות? והתשובה היא כן, ואתם עושים זאת באמצעות תודעה.

״קריון, זה פשוט מדי. אתה יושב שם בכיסא, כאמריקני, מתקשר… אתה לא מכיר את המצב״. האם מותר לי להיות כנה, האם מותר לי להיות מעשי ולומר לכם את הדברים האלה עכשיו: ניסיתם אהבה? והתשובה היא: אתה כל כך תמים; המצב לא ישתנה רק בגלל ששרים שירים ואוהבים קצת. אתם צודקים! מה שקורה הוא שאתם מתחילים לחוש חמלה כלפי אלה שמעולם לא הייתה לכם חמלה כלפיהם בעבר, להבין את המצב שלהם ולהבין מה ישנה אותם כך שישנה גם אתכם. מה הכי חשוב ומי יפיק מכך תועלת? לא אתן לכם פתרון, ביושבי בכיסא הזה. אתם… [צוחק]… תגלו אותו. והוא יהיה שונה מכפי שאתם חושבים. דבר אחד מוביל לדבר אחר, אלא אם אתם החקלאי בשדה וגדלתם עם המצב, ובלבכם אתם ידועים שהוא חסר תקווה ובלבכם אתם חושבים שדבר לא יקרה ובלבכם אתם חושבים שאלה דברי הבל. אם אלה אתם, חקלאים יקרים, לא תהיו עדים לכך.

תודעה היא אמונה. אם אתם מאמינים, לדברים האלה יש סיכוי – גם אם אינכם יודעים כיצד, אתם מתחילים לזרוע את זרעי התקווה. אני מדבר אל יהודים, שוב אני אומר: אתם אלה שנבחרו לברוא זאת. רבים מן העולם מביטים בכם עכשיו – איך הם יעשו את זה? לא יגיע פתרון ממקור חיצוני, אמרתי זאת בעבר. כן, הם ינסו, אבל הם לא מבינים, הם לא נולדו כאן – אתם נולדתם כאן. אתם תעבדו עם אנשים אחרים שנולדו כאן ובסופו של דבר, תחשבו על פתרון ותנסו אותו, אולי אפילו תזנחו אותו ותנסו שוב, שינבע מחמלה ומאהבה במקום מפעולות תגמול ומשנאה. והשינוי יתחולל כאשר תתחילו לראות שהוא עובד. מלחמה מולידה מלחמה, אתם יודעים את זה, אף פעם אין צד מנצח. זה מה שאתם עושים עתה.

אתם תעזבו מקום זה ותתהו מה משמעות כל הדברים הללו? השינוי מגיע, ישנם קלפי ג׳וקר, כפי שאנו מכנים זאת, שיכולים להתממש כאן בצורת רעיונות ואנשים משני צדי החומה, שהרצון שלהם זהה לשלכם. עבור הילדים שלהם – הרצון שלהם זהה לשלכם, עבור העתיד שלהם – הרצון שלהם זהה לשלכם ותהיה דרך. כאשר תעזבו מקום זה, תהיה לכם נטייה להדליק את החדשות, וכאשר תעשו זאת, אל יפול לבכם, אל תניחו לו לצנוח לנקודת שפל פעם נוספת; הבינו שזו תחילת הסוף של המצב. זו צריכה להיות השתלשלות עניינים, בגלל התודעה. השינוי בתודעה מתרחש לאט, האם תאפשרו לזרעים לצמוח, האם תשקו אותם בתקווה ובאהבה שלכם, למרות מה שאתם רואים, למרות המתרחש, למרות האחרים שלא רוצים לעשות זאת בדרך זו? הם רוצים מלחמה, הם רוצים פעולות תגמול, תסכול.

חמלה… אני רוצה שתתבוננו במאסטרים שצעדו על אדמה זו ושתתחילו לחקות אותם. חמלה היא המפתח והכול הגיע מכאן… זה בדמכם, לשם כך נבחרתם: הדבר הקשה ביותר לו תהיה עדה הפלנטה – שלום באזור. הצבעים באים. כן, בהחלט. אלוהים יברככם בארץ זו, אני קריון.

וכך הוא.