מבוא לדרך ריפוי הלב ונתיב ההתעלות

מאת עמיחי ים ונועם קורל גלעד

תוכנית הרדיו “ערי האור והמאסטרים של החכמה”/רדיו “החיים הטובים” 

 (מתוך תוכנית מס’ 18 ששודרה ביום 7.7.11)

עריכה לשונית: סמדר ברגמן

 

מהות קורס ההתעלות

עמיחי: במסגרת קורס ההכנה לשנת 2012, אותו אנו מכנים בנוסף “היוגה של ההתעלות”, ננחה צעד אחר צעד תהליך להיפתחותנו להוויה הרב-ממדית שלנו.

במשך שנים רבות במהלך ההיסטוריה שלנו אנו רגילים לחיות בתוך הוויה בת שלושה ממדים בלבד: רוחב, אורך וגובה, וזאת בשעה שההוויה האמיתית שלנו הינה הרבה יותר רב-ממדית.

ככל שנתקרב לשנת 2012, כך לפחות נצפה במסגרת התחזיות של בני המאיה וההופי, כדור הארץ הולך להיערך עם המרכז של מערכת השמש ומרכז הגלקסיה, דבר שיגרום לשינויים רבים, ובין השאר יוביל אותנו ליצירת תודעה רב-ממדית. מאחר והתודעה הרב-ממדית פתוחה לנו כבר כיום, רצוי להתכונן אליה וללמוד אותה כבר מעכשיו.

לדברי המורה שלי, ליידי עמנואלה, המכונה גם “האווטאר של הסינטזה”, בני האדם ייפתחו כרגע למרחב של שנים-עשר ממדים, שיחולקו לארבעה היבטים של התודעה/ההוויה האנושית:

היבט האישיות: שיחול על הממדים הראשון, השני והשלישי;

היבט הנשמה: שיחול על הממדים הרביעי, החמישי והשישי;

היבט הרוח: שיחול על הממדים השביעי, השמיני והתשיעי;

היבט האלוהות: שיחול על הממדים העשירי, האחד-עשר והשניים-עשר.

 

השדה האנרגטי של הנפרדות

לפני כ-12,000 עד 10,500 שנים, בתקופת נפילת אטלנטיס, התודעה הקולקטיבית של האנושות בחרה לחקור את תודעת הנפרדות (דואליות). לאט לאט נוצר שדה אנרגיה של נפרדות, שהלך והתחזק במשך 10,000 השנים האחרונות, ואשר הקיף את כל הפלנטה, והגיע עד מהממדים של היבטי האישיות והנשמה (כלומר, מהממד הראשון ועד לממד השישי).

במסגרת תודעת הנפרדות, נוצרה התניה בגינה ניתן לבחור בין הוויה גברית או נשית, בין האור לחושך, טוב ורע; בין להיות מחובר לרוח (למשל, לחיות כמו נזיר), או לחיות בתוך ההוויה הארצית, וכן הלא, אך כמעט לא הייתה אפשרות בתוך החוויה של כדור הארץ לחיות בתוך הוויה של אחדות. תודעת הנפרדות לא הייתה מעולם טבעית לנשמות שלנו ועדיין אינה טבעית לנו, אבל על מנת לשרוד, הנשמה יצרה מנגנון הגנה הנקרא “הדחקה של רגשות”.

על תהליך זה דיבר בתחילה פרויד, במסגרת תהליך הפסיכואנליזה שהוא ייסד. לטענתו, כאשר אנו מתקשים לחוות את המציאות ולהתמודד עמה, אנו מדחיקים חלק מהחוויה שלנו לתת-מודע. לאחר מכן, תלמידו של פרויד, ויליאם רייך, טען כי התת-מודע אינו נמצא במקום או במרחב בלתי מוגדרים, אלא נמצא למעשה במרחב ספציפי בתוך הגוף שלנו, ועל כן כאשר אנו מדחיקים רגשות, הם נכנסים לגוף שלנו, נקברים שם והופכים בתוכו לחסימות אנרגטיות.

אני רוצה לצטט שיר על החסימות האנרגטיות ודרך הריפוי, שחובר על-ידי לאו טצה, מתוך ספרו המפורסם “הטאו טה צינג”:

“כאשר בני האדם חיים – גופם רך וגמיש.

כאשר הם מתים – גופם נוקשה וקשוח.

כאשר בעלי חיים ועשבים חיים – גופם רך וניתן לכיפוף,

כאשר הם מתים, גופם רך וגמיש.

לכן, להיות רך וגמיש זה להיות תלמיד של החיים

ולהיות נוקשה וקשיח – זה להיות תלמיד של המוות”.

על מנת להבין ולחוות את המהות של השיר הזה, אני מזמין אתכם לעשות את התרגיל הקצר הבא:

כווצו את כל שרירי הגוף למשך כמה דקות, מלמטה ועד למעלה, והחזיקו אותם כך.

שימו לב מה קורה לנשימה שלכם, איך אתם מרגישים ודמיינו שכך למעשה אתם חיים הזמן.

כעת שחררו את כל הגוף, ושימו לב מה קורה לנשימה שלכם, כאשר ברור לנו שכך למעשה הייתם רוצים לחיות.

מהות החסימות האנרגטיות

במסגרת תהליך ההתעלות והריפוי, אנחנו מתייחסים לחסימות האנרגטיות בגופינו לא כאל “בעיות שיש לפתור”, אלא כאל הזדמנויות ללימוד השיעורים שלנו. כעת אני רוצה לשאול את נועם כיצד היא מתייחסת לחסימות/שיעורים הללו, בשעה שהיא עובדת על עצמה או עם מטופלים?

נועם: זו שאלה שאפשר לענות עליה בצורה רחבה, אך אשתדל לקצר. כשאדם רוצה לבדוק מהם השיעורים שיש לו ללמוד בחיים האלה, זה בדרך כלל מאד פשוט. ברוב המקרים הוא פשוט צריך להסתכל על חייו לאחור, ולבדוק באיזה מצבים ומקומות הוא נתקע שוב ושוב, ומהם המצבים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, ומכאן להבין מהו הידע שעליו ללמוד, שהוא עדיין לא למד.

לדוגמה: יכול להיות מצב של אדם שקשה לו מאד להגיע לעצמאות כלכלית, או שהוא מצליח להגיע אליה ולאחר זמן מה הוא מאבד אותה ומגיע למצב של תלות כלכלית, כאשר המצב הזה חוזר על עצמו שוב ושוב. אם הוא מסתכל מאותה נקודה שבה הוא נמצא אחורה לאורך החיים, הוא יכול לראות שהמצב הזה חוזר על עצמו, ולהבין מכך שיש לו כאן שיעור להתמודד עמו, ושעליו להבין אותו יותר לעומק.

זוהי שיטת התבוננות אחת, שהינה תלוית זמן. ישנה שיטת התבוננות נוספת, והיא התבוננות ברגשות. לשם כך יש להתחבר לרגש, וזאת באמצעות נשימה לתוך הגוף, ולהתחיל לבדוק איפה מרגישים בתוך הגוף כיווץ או חסימה. לפעמים זה מתבטא באופן פיזי, כשמרגישים כיווץ או נוקשות מסוימים באיבר כלשהו, ולפעמים חשים רגש שקשה להכיל אותו, או מצב מסוים שמתקשים להתמודד איתו ולהכיל אותו, או כשמתחילים לנשום ומרגישים כובד באזור הלב, וכשמתחילים להתבונן ולבדוק לעומק מה יש שם, פתאום מתחיל לצוף רגש שעומד מאחורי החסימה, שאותו ניתן לזהות ולעבוד עמו באופן מעשי.

צריך לזכור שהכל מחובר, ושהגוף הפיזי מחובר לגוף השכלי/מנטלי ולגוף הרגשי. צריך גם לזכור כיצד נוצר תהליך החסימה. ברוב המקרים תחילה נוצרת אמונה בגוף המנטלי; משם היא יורדת לגוף הרגשי, שם היא מתגבשת בתור רגש,  ולאחר מכן היא יורדת לגוף הפיזי, שם היא מתגבשת בתור מחלה.

לעתים האמונות הן פרי ניסיון המציאות שלנו, אך לרוב ניסיון המציאות שלנו הוא פועל יוצא של האמונות שבהן החזקנו קודם לכן. יש אמונות שאנו מביאים מגלגולים שונים שחווינו בעבר, ויש אמונות שאנו מאמצים מהבית ו/או הסביבה שבהם גדלנו בחיים האלה, ואשר הופכות עם הזמן למעין קול פנימי, שהופך לחלק מהתת-מודע שלנו.

עמיחי: חלק ממה שמאפיין את השדה האנרגטי שלנו הינו “הצעיף של המאיה” (“מאיה” בהקשר זה הינו מונח בודהיסטי שפירושו “אשליה”). מדובר באנרגיה שחוסמת את העין השלישית שלנו ולא מאפשרת לנו לראות את האמת, ואז כל החוויה של לחיות בתוך החסימות וההתניות מנתקת אותנו מהאמת.

במסגרת תהליך ההתעלות, אנו רוצים ללמד כיצד ניתן לרפא את החסימות שלנו (בין אם אנו עושים זאת באופן אישי ועצמאי ובין אם אנו נעזרים לשם כך במטפל חיצוני). בכל מקרה, ברגע שבוחרים בתהליך הריפוי, נוצרת חוויה שאופפת וחובקת את כל החיים שלנו, ואיננה רק עניין נקודתי.

ריפוי החסימות האנרגטיות באמצעות שיטת ה-Sharing

עמיחי: אחת משיטות ריפוי החסימות שלמדתי נקראת “Sharing” (שיתוף). אין הכוונה רק לשיתוף של מישהו אחר או מעגל של אנשים, אלא גם ובעיקר לשיתוף עצמי של הרגשות, שבמסגרתו אנו משתפים את עצמנו במה שאנו מרגישים – דבר שאיננו עושים בדרך כלל, מאחר שרוב היום אנו בעיקר חושבים, ופחות בודקים מה אנו מרגישים.

וויליאם רייך גילה שהנשימה שלנו מחוברת לרגשות שלנו, ולכן ברצוני לתת לכם תרגיל לביצוע “שיתוף עצמי” של הרגשות שלנו באמצעות הנשימות שלנו:

תתרכזו בנשימות שלכם כרגע, ושימו לב אליהן, מבלי לשנות אותן כלל.

שימו לב כיצד האוויר נכנס לריאות. האם הוא נכנס אליהן? לבטן, אם הוא נכנס אליה? האם יותר לריאות או לבטן.

שימו לב לקצב של הנשימה: לאט או מהר, עמוק או שטחי.

כעת, בתוך ההתבוננות על הנשימה שלכם, שימו לב איזה רגש נוכח בגופכם, באיזורי החזה, הגרון, הבטן, האגן … ושאלו את עצמכם את השאלה הראשונה שעליכם לשאול את עצמכם במסגרת תרגיל זה: “מה אני מרגיש?

חשוב לזהות באיזה רגש המדובר. לדוגמה: האם זהו רגש של עצב, כעס, שמחה, פחד, שלווה… כל סוג של רגש שאתם חשים כרגע. זו יכולה להיות גם תחושה פיזית מסויימת, כיווץ כלשהו בגרון ו/או בבטן, תחושה שהלב שלנו סגור, וכדומה.

כעת תשאלו את הרגש שלכם את השאלה השנייה שעליכם לשאול את עצמכם במסגרת תרגיל זה: “למה אני מרגיש את מה שאני מרגיש?”  לדוגמה, אם מדובר בשמחה, “על מה אני חש שמחה?”; אם מדובר בפחד, “ממה אני מפחד?”; אם מדובר בכעס, “על מה אני כועס?”, וכן הלאה. באמצעות שאלה זו אנו בעצם מבקשים מהרגש שלנו למסור לנו את המסר שלו, ואת הידע שטמון בו.

נועם: חשוב להבין שחסימות הן הזדמנות ללמידה, קרש קפיצה, כי ברגע שאנו מזהים אותן ומה עומד מאחוריהן, אנו מבינים מה נותר לנו לרפא ואיך ניתן להתקדם הלאה בתהליך הריפוי.

עמיחי: לאחר שזיהינו מהו הרגש שאנו חשים, ומדוע אנו חשים אותו, נותר לנו כעת לברר מה אנו רוצים לעשות עמו, וכיצד אנו רוצים לרפא אותו.

אלמלא תהליך הריפוי, יתכן שאם היינו כועסים על מישהו, היינו פשוט כועסים עליו ובאופן טבעי גם מגיבים כלפיו באופן אלים ומתוך כעס. אבל במסגרת תהליך הריפוי המודע, כעת, משהבנו מה עומד מאחורי הרגש הזה, יש לנו ממד של חופש לבחור כיצד אנו רוצים לפעול ביחס אליו, ויתכן שהיינו בוחרים לא להגיב כלפיו מתוך כעס אלא פשוט ללכת ולשוחח עמו על כך.

נועם: השלב הבא, העמוק יותר, הוא לא רק לבדוק מה אני רוצה לעשות לגבי הרגש הזה ביחס לזולת, אלא גם מה הרגש הזה עושה לי, ומה אני רוצה לעשות לגביו ביחס לעצמי. לדוגמה, אם זיהיתי שיש בי רגש של כעס כלפי האחר, יתכן שיש לי גם כעס על משהו שבתוכי, והאחר הוא רק מראה שמשקפת לי דברים שבתוכי. כתוצאה מההסתכלות על עצמנו ועל הרגשות שלנו, אנחנו לוקחים אחריות על עצמנו ועל ההתנהגות שלנו, במקום להטיל את האחריות לכך על אנשים אחרים, כפי שאנו רגילים לעשות בדרך כלל, וזה אחד השיעורים היותר קשים שלנו.

עמיחי: במסגרת תהליך ההתעלות, אנחנו רוצים להעלות את הרטטים של כל הגופים שלנו. לפיכך, אם אני חש כעס, אזי יש כבר בתוכי רטט של כעס, כך שזה כבר לא ממש משנה על מי אני כועס (עלי או על האחר). במסגרת תהליך ההתעלות אנחנו רוצים כאמור להעלות את כל הרטטים שלנו, ולהתחבר לחלקים הגבוהים ביותר שיש בנו, שמחוברים לעולמות האלוהיים, ומתוך החיבור הזה להביע את עצמנו בעולם.

מערכת הצ’אקרות

במסגרת השדה האנרגטי של הנפרדות שבו אנו חיים, כל הצ’אקרות שלנו יצאו למעשה מאיזון. כך, לדוגמה, צ’אקרת הבסיס יצאה מאיזון באופן לפיו רוב בני האדם נמצאים בחוויה של חוסר, חוסר ביטחון ותחושה שהבורא לא מספק את צרכינו (להבדיל מבעלי החיים שלא חשים כך).

הצ’אקרה השנייה, שבנוסף לצ’אקרת המין, הינה מושב הגוף הרגשי, חסומה אף היא, ולכן רוב האנשים לא מחוברים לרגשות שלהם.

הצ’אקרה השלישית קשורה אף היא לחוויה של רגשות ולגוף המנטלי הנמוך, למאבקי כוחות, כעס ודחייה. פה מרוכזת התודעה של האני הנפרד ששלטה בעידן הנפרדות.

צ’אקרת הלב, שקשורה לחוויית האהבה, אף היא חסומה אצל רוב בני האדם, בגלל שרובינו נפגענו מכל מיני חוויות של אהבה (בין אם זה אהבות רומנטיות, בין אם זה אהבה שקשורה להורינו, ובין אם זה אהבות בכל מיני סיטואציות חברתיות, וכן הלאה).

צ’אקרת הגרון, שקשורה לתקשורת, אף היא חסומה, מאחר שיש אמונה מאד רווחת האומרת “אף אחד לא מעוניין לשמוע את מה שיש לך לומר, לשמוע את האמת שלך”. כתוצאה מכך, אנחנו לא מביעים את האמת של הלב שלנו ושל הנשמה שלנו.

נועם: בגלל זה אנשים רבים צועקים, וחושבים שכך אולי ישמעו אותם יותר…

עמיחי: במסגרת תהליך ההתעלות, אנחנו לומדים להביע את האמת שלנו. את האמת של הנשמה שלנו, של הלב שלנו ושל הרוח שלנו.

לגבי הצ’אקרה של העין השלישית, ציינתי כבר שבגלל החסימה של “הצעיף של המאיה”, אנחנו חסומים מלראות את האמת כמו שהיא.

לגבי צ’אקרת הכתר, קיימת חוויה של חוסר חיבור לבורא. בדומה לצ’אקרה הראשונה, קיים חוסר ביטחון בבורא שיספק לנו את כל צרכינו. אם היינו מחוברים לבורא כמו שבעלי החיים למשל מחוברים לרוח, היינו יודעים שהבורא יספק לנו את כל צרכינו. היכולת שלנו להגשים את הרצונות שלנו במציאות, קשורה אף היא לצ’אקרת הכתר, כשהיא פתוחה.

במסגרת תהליך ההתעלות, אנחנו מאזנים את הצ’אקרות שלנו, ומורידים צ’אקרות מממדים גבוהים יותר על גבי הצ’אקרות הנוכחיות, וכך לאט לאט אנחנו מעלים את כל הרטטים של השדה האנרגטי שלנו לרטטים הגבוהים של השדה של האחדות, שבו אין נפרדות.

המונח צ’אקרה נובע ממילה שפירושה בסנסקריט “גלגל”.

 

תרגיל סריקה אנרגטית של הצ’אקרות

כאמור מטרת תהליך ההתעלות היא לרפא את החסימות של הצ’אקרות שלנו ולחבר אותן לרטטים גבוהים יותר שמגיעים מהשדה של האחדות. כעת נעשה תהליך קצר של סקירה אנרגטית של הצ’אקרות שלנו.

הפנו את ידיכם כלפי גופכם, כאילו אתם מלטפים את הגוף האתרי שלכם, שנמצא במרחק של כשני סנטימטרים מגופכם. התחילו מכיוון הרגליים, ועלו למעלה לכיוון האגן, הבטן, החזה והראש.

כעת נסו לחוש את הצ’אקרות שלכם מלמעלה למטה: הכתר, העין השלישית, הגרון, הלב, מקלעת שמש, צ’אקרת המין וצ’אקרת הבסיס (תוך כדי שימת ידכם בין רגליכם), והרגישו את התדרים השונים.

נסו להרגיש את הצ’אקרות כאילו מדובר במעין מערבולות של אנרגיה שמחברות את הגופים והממדים השונים של ההוויה שלנו.

נועם: תחושות אלו יכולות להתבטא בחום או בקור, בעקצוץ, בדחיסות או בדלילות, וכדומה. בדרך זו ניתן להבחין בין הצ’אקרות השונות ובין האיזורים השונים, ולנסות לקבל אבחנה לגבי כל אחד מהם. חשוב להבהיר שהצ’אקרה איננה מכילה רק את הגלגל האנרגטי אלא את כל החלק הרלוונטי שבגוף. כלומר, כל החלק הקדמי והחלק האחורי של הגוף שכוללים את אזור הצ’אקרה.

עמיחי: כעת נעבור לגוף הרגשי, שנמצא כעשרים סנטימטרים מהגוף הפיזי. נסו ללטף את הגוף הרגשי, ושוב לעבור ולסרוק את כל אזורי הצ’אקרות מהכתר ומטה. נסו להרגיש את מערבולות האנרגיה הללו, את התדרים השונים שלהן, ולזהות את הרגשות הקיימים בכל האזורים הללו.

כעת נעבור לגוף המנטלי, שהינו רחב למדי, עד לקצות הידיים שלנו כשהן פרושות לצדי הגוף הפיזי שלנו. הגוף המנטלי מורכב מאמונות שונות, כמו כוורת של דבורים. כעת ננסה לחוות את הצ’אקרות מן המרחק של הגוף המנטלי, מן הכתר ומטה, כאשר מטבע הדברים נחוש תדר נוקשה קצת יותר, חשמלי קצת יותר (בעוד שהתדר של הרגשות הינו יותר מימי).

את הגוף של הנשמה קשה להגדיר מבחינת המרחב שלו, מאחר שהוא גדול מאד.

נועם: לפעמים, כדי לעשות סריקה אמיתית של הצ’אקרות ברובד של הגוף הפיזי, ניתן לעצום את העיניים וכאילו להתבונן בגלגלי הצ’אקרות עצמם ולבדוק אותם. האם הם רחבים או צרים; האם יש או אין בהם זרימה, ולפעמים ניתן להשתמש בהם כשערים שדרכם אפשר להיכנס לתוך הגוף ולהתעמק באיברים הפנימיים.

 

אמונות

עמיחי: כעת נדון בסוגיית האמונות. ניתן לומר שאמונות הן מה שאנו חושבים על החיים, באופן שמשפיע גם על הגוף הרגשי שלנו, ומתבטא גם בחיים שלנו. במסגרת תהליך ההתעלות, חשוב להוציא את האמונות השליליות שנמצאות בגוף המנטלי שלנו, ולהחליפן באמונות חדשות.

ניתן לעשות תהליך כזה במסגרת שיטת התטא ההילינג, שגם מוכרת למדי בארץ. אולם מאחר שאיננו מורים מוסמכים של שיטה זו, ביקשנו מהמאסטרים הנעלים לתת לנו שיטה אחרת שבאמצעותה ניתן להחליף את האמונות הישנות באמונות חדשות.

נועם: נסו לשבת בצורה נוחה יותר, לעצום עיניים, ולחשוב על אמונה מרכזית ועמוקה שתוקעת אתכם בחיים. זו יכולה להיות אמונה שאתם מודעים לה, ואם אינכם מודעים לה – חישבו על תחום בחיים שבו אתם מרגישים תקועים. חשוב להבהיר שמצבים של תקיעות בחיים ושל פערים בין הרצונות שלנו למציאות בשטח, נובעים בדרך כלל מקיומן של אמונות שמונעות מהרצונות שלנו להתממש.

ברגע שעולה אותה אמונה מסויימת בראשכם, אתם מוזמנים לקחת אותה ולתת לה ביטוי של ציור/תמונה, שמסמלת את אותה אמונה, על גבי מעין מסך לבן מולכם. לדוגמה, אם ניקח את האמונה הרווחת לגבי שפע: “כסף לא צומח על העצים” – ניתן לדמיין אותה כתמונה ברורה מאד, ומעליה לרשום את האמונה באותיות שחורות.

כעת יש לדמיין שצ’אקרת הכתר שלכם נפתחת, ושמהבורא יורד צינור אדיר של אנרגיה נוזלית בצבע צהבהב-לבן-פלטינה זוהר, שיש לה יכולת אדירה של המסה, ולראות איך הזרם הזה זורם אל התמונה הזו ומתחיל להמיס אותה מבפנים יותר ויותר.

במקביל, נבקש שחלק מהזרם הזה יגיע ללב שלנו וימיס בו את אותו מקום שדבק באנרגיה הזו. ניתן לדמיין את האנרגיה נמסה למעין שלולית, ולזמן שואב אבק קוסמי שישאב את הנוזל של האנרגיה הנמסה אל אור הבורא (ואם עדיין בכל זאת נותרו מהתמונה שאריות כלשהן, ניתן לרסק אותן במכשיר חזק יותר, כגון פטיש ולשאוב גם אותן באמצעות השואב הקוסמי).

לאחר מכן יש להיכנס לבועה של אור ועמה להמריא למעלה, תוך שנבקש להגיע לבריכה של מי אור מטהרים. נראה את עצמנו מגיעים למעין משטח מסולע, שבתוכו קיימת בריכה טבעית של מי אור עם מים זוהרים ונוצצים. נפשוט את בגדינו מתוך התכווננות לפשוט מעלינו את כל האמונות הישנות שתוקעות אותנו, ונכנס אל תוך המקום הזוהר ביותר בתוך הבריכה. נתחיל לשחות במעגלים לאט לאט, ונרגיש את מי האור נכנסים לתוכנו. אלו מים שניתן לנשום בתוכם. נרגיש כיצד המים הללו מטהרים וממסים את האמונות הקשות שבתוכנו. נרגיש איך אנו הופכים להיות צלולים יותר ויותר, והנשימה שלנו הופכת להיות צלולה וזכה יותר ויותר.

כשנרגיש שבאמת הצלחנו להיטהר יותר, ניכנס שוב לבועת האור, ונחזור למקום שבו היינו. נבקש ליצור מסך חדש לבן וזוהר, עליו נכתוב ונציג את האמונה החדשה שאנו בוחרים לחוות ולהציג כחלק מחיינו. לדוגמה: במקום האמונה שהוזכרה לעיל לפיה “כסף איננו גדל על העצים”, נבחר אמונה חדשה: “אני בוחר/ת להיפתח לכל ערוצי השפע הקיימים בחיי”.

כעת ניקח את האמונה החדשה, נכתוב אותה באותיות של זהב וניצור תמונה עתידית דמיונית שמשקפת את האמונה החדשה, ואיך שהיינו רוצים שהחיים שלנו ייראו. נטעין את התמונה הזו באור של אהבה בגוון ורוד זוהר, ובאור לבן זוהר.

כעת נכפיל את התמונה הזו (עם האמונה החדשה) לשלוש תמונות חדשות (עם האמונות), כאשר אחת מהן תישאף אל תוך הלב שלנו, השנייה תישאף אל תוך התת-מודע שלנו, והשלישית תישלח אל הבורא, תוך שנבקש ממנו  ליצור יחד איתנו את המציאות החדשה בבריאה משותפת. בהדרגתיות נחזור לכאן ולעכשיו.

ניתן להשתמש בטכניקה הזו גם לאמונות כלליות יותר וגם לטכניקות אישיות ועמוקות יותר.

חוזים וכבלים

עמיחי: נשמות בני האדם עושות לעתים חוזים בינן לבין עצמן (ולעתים אף בינן לבין כוחות שונים – טובים או פחות טובים). במקרה כזה נוצר כבל אנרגטי בין הצ’אקרות של אותם אנשים. הרבה פעמים חוזים אלו כוללים הסכמות שאינן טובות לנו: “אני אקבל ממך את העוצמה שלך ואתה תרדה בי”; “אני אהיה העבד שלך ואתה תאמר לי מה לעשות”, ועוד. לפיכך, כאשר קיימת מערכת יחסים לא פשוטה בין אנשים, בדרך כלל הדבר נובע מכך שקיים ביניהם הסכם נשמתי, שיוצר ביניהם כבל אנרגטי.

נועם: חשוב להדגיש שהחוזים האלו נעשים ברמה הנשמתית, ולא כאשר בני האדם נמצאים בתוך הגוף הפיזי.

עמיחי: קיימות שיטות שונות לבטל את החוזים הנשמתיים ולשחרר את הכבל האנרגטי, כולל במסגרת שיטת התטא הילינג. אנו נלמד כעת את השיטה הבאה: ראו לנגד עיניכם את הנשמה של אותו אדם שעמו יש לכם חוזה נשמתי וכבל אנרגטי. דמיינו שאתם מחזיקים דף נייר, עליו רשום ההסכם הנשמתי ביניכם, כאשר מצד אחד רשום השם שלכם, ובצד השני רשום השם של אותו אדם, ונסו לקרוא מה כתוב בהסכם זה. אתם יכולים גם לנסות לבקש מהבורא שיאמר לכם כיצד הוא רואה את ההסכם הזה מנקודת המבט שלו.

כשזיהיתם את פרטי ההסכם (כלומר מה אתם נותנים לאותו אדם, ומה הוא נותן לכם), תחליטו שאתם פשוט מבטלים את ההסכם הזה ביניכם, גם אם זה נעשה באופן חד צדדי. לשם כך קחו חותמת אדומה עליה רשום “מבוטל, מבוטל, מבוטל”, והטביעו אותה על גבי ההסכם, קרעו אותו, שרפו אותו, ופזרו את האפר. כמו כן, דמיינו כיצד הכבל האנרגטי שמחבר בין הצ’אקרות שלכם משתחרר לגמרי, ועולה לשמים, ובקשו שאור לבן ימלא את המקום בו היה הכבל.

נועם: כמו כן, קיימות  טכניקות נוספות לביטול ההסכמים הנשמתיים שלא ניתן לפרטן כאן מפאת קוצר הזמן.

 

הקרניים הקוסמיות

עמיחי: הקרניים הקוסמיות נובעות מאור הבורא, ויורדות ממנו דרך כל הממדים. בצורה זו הבורא מזין את הבריאה בשפע שלו. כל אחת מהנשמות שלנו, נוצרה מאחת הקרניים הללו, והתפתחה לאורך כל היסטוריית הגלגולים שלה לאור אחת מהן. מאז נפילת אטלנטיס פעלו בפלנטה רק שבע קרניים קוסמיות, כאשר בשנים האחרונות נוספו עוד חמש קרניים, כך שכעת ישנן לפחות 12 קרניים קוסמיות (אם כי כנראה שיש עוד קרניים רבות נוספות).

בפני המאסטרים הנעלים פתוחה (בין היתר) הדרך לשרת ככוהן של אחת מהקרניים הקוסמיות. במקרה כזה, השדה האנרגטי של אותו כוהן מתחבר לבורא ולרשת האנרגטית של הפלנטה, כאשר הבורא מרכז את הקרן דרך השדה האנרגטי של אותו מאסטר. חלק מהכוהנים ממלאים תפקיד זה במשך אלפי שנים, וחלקם קצת פחות. האנרגיה שלהם זמינה לכולם.

תהליך עיגון, ביטוי והפעלת הצ’אקרות

עמיחי: במסגרת התרגיל הבא נבקש מכל אחד מהמאסטרים להציג בצורת להבה את המהות של הקרן שלו. מדובר בטכניקה שהועברה על-ידי המאסטרים דג’וואל קוהל, קוטומי ולורד מלכיצדק באמצעות תלמידם, ג’ושוע דיוויד סטון.

במסגרת הטכניקה הזו, אנו מבקשים מהעצמי האלוהי שלנו להוריד את הצ’אקרות הקיימות בממד החמישי, לעגן אותן על בסיס הצ’אקרות הקיימות שלנו, להפעיל אותן וללמוד איך להביע את האנרגיה של הצ’אקרות המקבילות מהממד החמישי דרך הצ’אקרות הקיימות שלנו.

 

עיגון הצ’אקרה הראשונה – צ’אקרת הבסיס

כעת נתמקד בצ’אקרה הראשונה, צ’אקרת הבסיס. נבקש מהעצמי האלוהי שלנו להוריד את צ’אקרת הבסיס מהממד החמישי, לעגן אותה על בסיס צ’אקרת הבסיס הקיימת שלנו, להפעיל אותה וללמוד איך להביע את האנרגיה של הצ’אקרה המקבילה מהממד החמישי דרך הצ’אקרה הקיימת שלנו.

כעת דמיינו שהמאסטר סראפיס ביי מניח בידיכם את תדר הלהבה הלבנה, קחו את הלהבה אל צ’אקרת הבסיס שלכם, והניחו לה לבעור שם. כעת נועם תתקשר את סראפיס ביי ותעביר לנו מסר ממנו.

נועם: שלום אנשים יקרים.  אני סראפיס ביי. ברצוני להעביר לכם מסר קצר הנוגע למהות החיבור בין ההתעלות לבין הצ’אקרה הראשונה. אנשים רבים מכם, יקרים, בעיקר אנשים העוסקים ברוחניות לאורך תקופה ארוכה, ואנשים בעלי ידע רחב שצברו אותו ממקורות שונים, מאמינים כי ההתעלות והחיבור העמוק לרוחניות מחייבים התנתקות משלושת הממדים ומהצ’אקרות הנמוכות יותר.

אך לא כך הוא, יקיריי, כיוון שאדם הרוצה להתעלות באמת, חייב למזג בין כוחות הרוח לבין מהות החומר. זוהי מהות ההתעלות האמיתית.

אני מאחל לכם, יקיריי, שתסכימו להתחבר אל מהות החומר ולהפוך אותה למקדש ולקרקע פורייה, שתקבל לתוכה את הרוח, וביחד תיצור אחדות שלמה, שתאפשר למזג את הרוח בתוך החומר, ותאפשר לחומר לשנות את תדריו ולהתאים עצמו לרמות הרטטים הגבות יותר. עליכם להבין כי רק דרך החיים בעולם הזה, בגוף הזה, באמצעות החומר, ניתן לממש את הרוח, כיוון שללא החומר, לרוח אין מימוש. ברוכים תהיו.

עיגון הצ’אקרה השניה – צ’אקרת המין

עמיחי: כעת נתרכז בצ’אקרה השניה. נבקש מהעצמי האלוהי שלנו להוריד את צ’אקרת המין מהממד החמישי, לעגן אותה על בסיס צ’אקרת המין הקיימת שלנו, להפעיל אותה, וללמוד איך להביע את האנרגיה של הצ’אקרה המקבילה מהממד החמישי דרך הצ’אקרה הקיימת שלנו. דמיינו שג’רמיין הקדוש מניח בידיכם את תדר הלהבה הסגולה, וקחו את הלהבה אל הצ’אקרה השנייה שלכם, הניחו לה לבעור שם, ומשם לבעור אל כל הגוף הרגשי שלכם. כעת נועם תתקשר את סן ג’רמיין ותעביר לנו מסר ממנו.

נועם: שלום לכם, מה שלומכם? כאן מאסטר ג’רמיין הקדוש. ברצוני ללמד אתכם את אחד הרזים העמוקים ביותר הקיימים באלכימיה. כיוון שאלכימיה פירושה להפוך דבר שאינו לדבר קיים אחר, ולעתים לשנות מהות עמוקה של דבר הקיים, למהות אחרת. סיפורים רבים קיימים אצלכם על כימאים שניסו להפוך עופרת לזהב בימי הביניים, אך עליכם לדעת כי האלכימיה העמוקה והעוצמתית ביותר הקיימת היא האלכימיה של הרגש. כה רבים מכם טועים ומתבלבלים בין האלכימיה של הרגש לבין הדחקתו.

כשאנו מפעילים את פעולת האלכימיה על הרגש, איננו מדחיקים אותו, איננו מאפשרים לו להיכנס ככדור בוער לתוכנו ולהמשיך לפעול כסופת הוריקן שאינה מוצאת פורקן., אנשים יקרים ואהובים, כאשר אתם מבצעים אלכימיה בגופכם הרגשי, אתם לוקחים רגשות קשים, מנטרלים אותם מנשקם, לוקחים מתוכם את הדבר העוצמתי הטוב, את השיעור ואת המסר שיש ללמוד, ומתמירים כל זאת לאהבה ללא תנאי, ובו זמנית נעשית התמרה של השיעור שהופכת לרישום הנטמע בתוך הדנ”א שלכם. אך התמרה והטמעה אלו נעשות ללא המטען הרגשי הקיים, כי אם אך ורק אותם פרטים רישומיים שלהם זקוקה נשמתכם כדי ללמוד.

עליכם להבין כי יש צורך רב ועמוק בעבודה על הגוף הרגשי אם ברצונכם לממש את ההתעלות, כיוון שהרגשות הנמוכים הקשים הם אלו שחוסמים את הראייה שמעבר, ולכן יש צורך לקבל אותם, לאהוב אותם, אך להתמיר אותם, על מנת שניתן יהיה להעלות את הרטטים לרמה הנדרשת.

ברוכים תהיו.

עיגון הצ’אקרה השלישית – מקלעת השמש

עמיחי: כעת נתחבר לצ’אקרת מקלעת השמש שבאיזור הסרעפת. נבקש מהעצמי האלוהי שלנו להוריד את צ’אקרת מקלעת השמש מהממד החמישי, לעגן אותה על בסיס צ’אקרת מקלעת השמש הקיימת שלנו, להפעיל אותה, וללמוד איך להביע את האנרגיה של הצ’אקרה המקבילה מהממד החמישי דרך הצ’אקרה הקיימת שלנו. כעת נקרא למאסטר הבא, לורד סנאנדה, שהינו הכוהן של להבת התחייה והשלום, שצבעה זהב.

דמיינו שסנאנדה מניח בידיכם את תדר הלהבה הזהובה, וקחו את הלהבה אל מקלעת השמש שלכם, אליה מחובר הגוף המנטלי הנמוך שלנו, הניחו לה לבעור שם, ולשרוף את כל הנוקשות הקיימת במקלעת השמש ובגוף המנטלי הנמוך שלנו. כעת נועם תתקשר את ישוע ותעביר לנו מסר ממנו.

רק נדגיש כי ההתייחסות שלנו לישוע מנותקת לחלוטין מההקשר הדתי/נוצרי המקובל. אנו מתייחסים אליו פשוט כאחד המאסטרים של הקרניים הקוסמיות.

נועם: שלום לכם יקירים ואהובים. הנני שמח לפגוש בכם שוב בשעה זו. ברוכים תהיו. כעת אעביר לכם את מסרי, את מסריי, לגבי הלהבה והקרן: קרן השלום, וקרן ההתחדשות. אנשים יקרים, כאשר מדובר הן בגופכם הרגשי והן בגופכם השכלי, דומה הדבר להשלת הנחש, שמצמח את עורו החדש.

תהליך ההבשלה, ההיפרדות מהישן וההתחברות לחדש, הם מהות ההתחדשות, מהות התחייה, המקום שמחובר לעוף החול, עוף החול שנשרף לאפר, ומתוך האפר נוצרת מחדש הביצה שמתוכה הוא בוקע, חדש, כאילו מעולם לא נשרף.

עליכם להבין, אנשים יקרים, כי מהות ההתחדשות והשלום קרובות זו לזו, כיוון שהשלום מדבר על שלמות. השלום מדבר על שלמות בין כל החלקים המרכיבים את המהות, את הזהות והשלמות. ההתחדשות יכולה לנבוע אך ורק מתוך בחירה לעזוב את הישן ולהיפתח לחדש.

אני מברך אתכם על בחירתכם לשחרר כל החסימות, כל האמונות, כל הדברים שמנהלים את חייכם במישור השכלי, הבא לידי ביטוי במקלעת השמש. פעמים רבות יקירים, וזאת ידוע לכם, גם מקום הערך העצמי שלכם ומקום האגו (לכאן ולכאן) נובעים מצ’אקרת מקלעת השמש.

עליכם להבין, אהובים ויקרים, כי כאשר אתם מתחברים לעצמי האמיתי שלכם, או אז זוהרת מקלעת השמש שלכם, ואז יש ביכולתכם להתחבר באופן עמוק וישיר לעוצמת ההתחדשות והשלמות הקיימת בתוככם. ברוכים ואהובים תהיו. עלי להוסיף כי מהות ההתעלות כולה הינה התחדשות. ברוכים ואהובים אתם, ילדיי.

 

עיגון הצ’אקרה הרביעית – צ’אקרת הלב

עמיחי: כעת נתמקד בצ’אקרת הלב. נבקש מהעצמי האלוהי שלנו להוריד את צ’אקרת הלב מהממד החמישי, לעגן אותה על בסיס צ’אקרת הלב הקיימת שלנו, להפעיל אותה, וללמוד איך להביע את האנרגיה של הצ’אקרה המקבילה מהממד החמישי דרך הצ’אקרה הקיימת שלנו.

כעת נזמין את המאסטר פול הוונציאני, הכוהן של הלהבה הורודה. פול הוונציאני היה צייר ידוע בשם פול ונרוסה, שצייר ציורים צבעוניים מאד בימי הביניים, ומאז שהוא התעלה הוא הכוהן של קרן האהבה שקשורה לצ’אקרת הלב. כעת דמיינו שפול הוונציאני מניח בידיכם את תדר הלהבה הורודה, וקחו את הלהבה אל צ’אקרת הלב שלכם, שם תניחו לה לבעור ולפתוח את צ’אקרת הלב. כעת נועם תתקשר את פול הוונציאני ותעביר לנו מסר ממנו.

נועם: שלום לכם יקירים. המסר שברצוני להעביר מדבר על כוח המחבר בין ניגודים, על כוח המביא לאחדות בין הקונפליקטים, בין אותם דברים אשר כביכול לא יכולים להיות אחד במחיצת השני. כוח זה – אחד הוא: כוח האהבה.

זהו הכוח אשר מאפשר להיות, הכוח אשר מאפשר קיום לכל דבר באשר הוא, מעצם היותו חלק מהבורא, אשר הינו אהבה ללא תנאי, אהבה אין-סופית. כוח האהבה, יקיריי, הוא זה אשר מרפא. הוא הכוח היחיד אשר אין כוח היכול לגבור עליו (כשהכוונה כמובן לכוח שלילי). כוח האהבה הוא הכוח המתמיר אויב לאוהב.

כוח האהבה הינו המימוש של תדר הבורא; של אחד התדרים הגבוהים והעמוקים שביותר של הבורא, אם לא הגבוה שבהם על פני כדור הארץ.

אני מברך אתכם ומאחל לכם כי תדעו ותצליחו לפתוח את ליבותיכם, ולהתחבר למקום העמוק והאמיתי של האהבה בתוככם: ראשית לעצמכם, שנית לזולתכם, בכל הרמות ובכל הדרגות, ואני מאחל לכם שתלמדו ושתדעו כיצד לחבר בין כל החלקים הנפרדים לאחדות אחת שלמה ואוהבת, שזהו פן נוסף ועמוק של ההתעלות. לא ניתן לממש התעלות ללא חיבור עמוק לכוח האהבה, כיוון שזהו הכוח המושל יחד עם כוח האור של הבורא בממד החמישי ובממדים הגבוהים יותר.

ברוכים ואהובים תהיו.

עיגון הצ’אקרה החמישית – צ’אקרת הגרון

עמיחי: כעת נתמקד בצ’אקרת הגרון. הרגישו אותה במרחב של הגרון, מקדימה ומאחורה, וגם בעורף. נבקש מהעצמי האלוהי שלנו להוריד את צ’אקרת הגרון מהממד החמישי, לעגן אותה על בסיס צ’אקרת הגרון הקיימת שלנו, להפעיל אותה, וללמוד איך להביע את האנרגיה של הצ’אקרה המקבילה מהממד החמישי דרך הצ’אקרה הקיימת שלנו.

כעת נזמין את אל-מוריה, הכוהן של הלהבה הכחולה. אל-מוריה היה בעברו (בין היתר) אברהם אבינו, המלך ארתור, וכן שימש כמורה של הלנה בלבצקי, מייסדת תורת התיאוסופיה. כעת דמיינו שאל-מוריה מניח בידיכם את תדר הלהבה הכחולה, וקחו את הלהבה אל צ’אקרת הגרון שלכם, שם תניחו לה לבעור ולפתוח את צ’אקרת הגרון שלכם. כעת נועם תתקשר את אל-מוריה ותעביר לנו מסר ממנו.

נועם: שלום, הנני אל-מוריה. יש לציין כי העבודה עם הקרן הכחולה מטרתה לפתוח את גרונכם על מנת שתוכלו לתת ביטוי עמוק לאמת שבתוככם. הגרון הוא הכלי של הביטוי. הוא מבטא את האמת שבלב ואת האמת שבעצמי האלוהי. הוא המתווך והוא המקשר ביניהם, ולכן מהות הקרן הכחולה שאני מייצג, הן הקרן והן הלהבה, היא ליצור קו אחד ישר המחבר בין האמת של הרצון האלוהי הגבוה, שמהותו נמצאת בנשמתכם, באותו החלק הגבוה הנקרא “האני הנני”, לבין האמת העמוקה והפנימית הקיימת בתוך לבבכם, כאשר הקול הוא שופרו של המשיח, כלומר: הוא השופר המבטא את האמת הוא השופר המיילד והמביא לידי הביטוי את הרצון האלוהי המאוחד יחד עם רצון האדם.

אני מאחל לכם, אנשים יקרים ואהובים, שתדעו ושתשכילו להתחבר אל האמת העמוקה שבלבבכם, להתחבר אל הרצון האלוהי של נשמתכם, ומתוך מקומות אלה, של אמת, חיבור לרצון האלוהי, אהבה וחמלה, תוכלו לממש בחייכם את החלק הזה של ההתעלות, את המטרה הזו של ההתעלות, שהיא חיבור לרצון האלוהי ומימוש שלו על פני האדמה, כחלק מהבריאה ומחיי היומיום אשר אליהם בחרתם לצמוח ולהתעלות.

ברוכים תהיו, אל-מוריה.

עיגון הצ’אקרה השישית – צ’אקרת העין השלישית

עמיחי: כעת נתמקד בצ’אקרת העין השלישית. נבקש מהעצמי האלוהי שלנו להוריד את צ’אקרת העין השלישית מהממד החמישי, לעגן אותה על בסיס צ’אקרת העין השלישית הקיימת שלנו, להפעיל אותה וללמוד איך להביע את האנרגיה של הצ’אקרה המקבילה מהממד החמישי דרך הצ’אקרה הקיימת שלנו.

מאסטר הילריון, הוא הכוהן של הלהבה הירוקה, שקשורה לצ’אקרת העין השלישית, שקשורה למדע, לאמת ושמחברת בין הפיזיקה למטפיזיקה, של הריפוי. דמיינו שהילריון מניח בידיכם את תדר הלהבה הירוקה, וקחו את הלהבה אל צ’אקרת העין השלישית שלכם, שם תניחו לה לבעור ולפתוח את העין השלישית שלנו. כעת נועם תתקשר את הילריון, ותעביר לנו מסר ממנו.

נועם: שלום לכם. הנני מאסטר הילריון, האחראי לעבודתה של הקרן של העין השלישית. אני מברך אתכם כי תיפתחו ותפתחו את ראייתכם הפנימית לממדים עמוקים ורחבים יותר. אני מברך אתכם כי תצליחו לראות את נקודות המבט הגבוהות יותר, אשר שייכות לחייכם ולשיעורים שבחרתם לעבור. אני מברך אתכם כי תיפתחו את ראייתכם לראיית הזולת, לראיית המקומות אשר בו הוא נמצא. אני מברך אתכם כי את הדברים אשר תיראו כאשר תיפתחו את העין השלישית שלכם, תדעו לממש ולהטמיע בתוך הממד השלישי כחלק בלתי נפרד מחייכם. שתדעו לממש ולהפעיל את הידע שתקבלו על מנת להפוך אותו לדבר מעשי וממשי בתהליך ההתעלות שלכם.

ברוכים תהיו.

 

עיגון הצ’אקרה השביעית – צ’אקרת הכתר

עמיחי: כעת נתמקד בצ’אקרת הכתר. נבקש מהעצמי האלוהי שלנו להוריד את צ’אקרת הכתר מהממד החמישי, לעגן אותה על בסיס צ’אקרת הכתר הקיימת שלנו, להפעיל אותה וללמוד איך להביע את האנרגיה של הצ’אקרה המקבילה מהממד החמישי דרך הצ’אקרה הקיימת שלנו. מאסטר לורד לאנטו, הוא הכוהן של הלהבה הצהובה, שקשורה לצ’אקרת הכתר. כעת דמיינו שלורד לאנטו מניח בידיכם את תדר הלהבה הצהובה, וקחו את הלהבה אל צ’אקרת הכתר שלכם, שם תניחו לה לבעור, ראו כיצד היא יורדת מצ’אקרת הכתר עד ללב שלנו ומאירה את הלב שלנו בחוכמה שלה.  כעת נועם תתקשר את לורד לאנטו, ותעביר לנו מסר ממנו.

נועם: ברוכים הבאים, הנני לורד לאנטו. אני מאחל לכם כי מתוך חיבור אל הידע והחוכמה האלוהיים הגבוהים, תלמדו לזהות, לפתוח ולפתח את הידע העמוק הפנימי הקיים בתוככם, לממש ולהפוך אותו לחלק בלתי נפרד מהחיים שאתם בוחרים לחיות על פני כדור הארץ.

כידוע לכם, צ’אקרת הכתר היא שמחברת ביניכם לבין העולמות העליונים, אך רבה חשיבותה בכך שהיא מתממשת באמצעות הצ’אקרות התחתונות, ולכן קיימות שתי צ’אקרות שאין להן צ’אקרה אחורית וצ’אקרה קדמית: אלו הן צ’אקרת הבסיס וצ’אקרת הכתר, כיוון שהחיבור ביניהן חייב להיות חיבור ישיר, חיבור של קליטה, הבנה, עיבוד, מימוש והוצאה לפועל.

אני מאחל לכם שתטמיעו ושתצליחו לממש את כל החיבורים הגבוהים שאתם בוחרים לקחת אל תוככם. אני מאחל לכם כי תעיזו ותסכימו לזהות את העוצמות הטמונות בתוככם, עוצמות הידע והחוכמה, המחוברות למהות האמתית האלוהית, המחוברות לעצמי האלוהי שבכם, ולהפוך לשגרירים של אור על פני האדמה.

ברוכים תהיו.

עמיחי: בזאת סיימנו להיום את התרגול של החיבור לממד החמישי. כפי שאתם רואים, מהות ההתעלות בימינו אין פירושה לעבור לממד אחר שאין בו קיום פיזי. ההתעלות בימינו פירושה חיבור לתדר של ממד גבוה יותר, תוך הישארות בחיים שלנו על פני כדור הארץ. וזאת מאחר שבהיררכיה הרוחנית הוחלט כי בניגוד לעבר, בו ההתעלות נעשתה על-ידי מעבר מהממד הארצי לממד אחר – כמו אליהו הנביא, ישוע, חנוך, ועוד – אזי בימינו, הדבר נעשה באופן פשוט וקל הרבה יותר, כך שעל מנת להתעלות אין עוד צורך לעבור לממד אחר, אלא עלינו להישאר בכדור הארץ. עם זאת, נדרש מאיתנו לעזור כאן, ולהביא את הרטטים של הממדים הגבוהים הנה, “להוריד את השמים עלי אדמות”, ולהגשים פה את גן העדן עלי אדמות.

זו גם המטרה שלשמה כל המאסטרים שתקשרנו עמם, למעט ג’רמיין הקדוש וישוע, התגשמו כיום והתגלמו בגוף פיזי על פני כדור הארץ, ועובדים דרך מרכז שנקרא “OHNI”, תוך שיתוף פעולה עם ליידי עמנואלה (אותה הזכרתי בהתחלה). הסיבה היא שתהליך ההתעלות נגיש כיום לאנשים רבים בהרבה, ומעצם הנוכחות שלהם כאן הם עוזרים לתהליך של הבאת השמים לכדור הארץ, ולמעשה כל מי שעובר את תהליך ההתעלות נוטל חלק במסגרת תהליך ההתעלות הפלנטרית על פני כדור הארץ.

נועם: חשוב להבהיר שתהליך ההתעלות אינו מותנה בחיבור דווקא לאותם “מאסטרים אנושיים” שהתגלמו כאן; כמו כן, יש לציין כי יש הרבה דרכים להתעלות, אם כי אנו בחרנו בדרך הספציפית הזו, ומומלץ לתרגל אותה שוב ושוב.