ג׳ניפר הופמן

מאנגלית: סמדר ברגמן

אם צפיתם בעשרות סרטוני הוידאו שצצו לאחר שמיליוני אנשים צפו באורות הכחולים והירוקים המוזרים שהופיעו מעל לוס אנג׳לס ורוב מערב ארצות הברית, אתם לא לבד. האינטרנט המה בשל האפשרות של הופעת חוצנים וחלליות. אולי זה מה שזה היה, אבל אנו עלולים להתאכזב אם אנו מקווים ״לראות״ חוצנים וישויות מן החלל, כיוון שאיננו יכולים לראות סוג כלשהו של ישות רב-ממדית או מממד גבוה יותר בדרך שבה אנו רואים דברים בחיי היום-יום שלנו, ואנו נראה אותם כאשר שוב לא נשתוקק ״לראות״ אותם. לא מדובר רק באמונה ובאמון, מדובר במודעות ובקבלה, בידיעה ללא צורך בהוכחה – אלה חיים ללא גלגלי עזר, היבט נוסף של ההתעלות שלנו. האם אנו מוכנים להשאיר מאחור את העבר התלת-ממדי שלנו ולצעוד אל עולם הממד החמישי של שלום, שמחה, אהבה והתרחבות מכוונים?

בשנים האחרונות, מאז שהתחלתי לדבר על גילוי טכנולוגיה חוצנית ונוכחותה הפכה שכיחה יותר, אמרתי גם שאיננו יכולים לראות ישויות ממדיות גבוהות באמצעות הראייה התלת-ממדית שלנו. בעוד שלנו יש צורה אנושית ודחיסות, לצורות חיים אחרות, ובכלל זה המלאכים והמדריכים הרוחניים שלנו – אין. בעוד שאנו צריכים לראות דברים במו עינינו ולהשתמש בכל מה שאנו יכולים לראות, לשמוע, לטעום ולגעת כהוכחה לקיומו, כאשר אנו מדברים על מציאות רב-ממדית, הכללים משתנים. עכשיו עלינו לדעת שמשהו קיים מבלי להידרש להוכחה פיזית לקיומו. אבל הנושא כבר מוכר לנו, אנו עושים זאת בכל יום ביחס לדבר החשוב ביותר בחיינו – נוכחות האוויר.

איננו יכולים לראות את האוויר אבל אנו יודעים שהוא קיים, כיוון שאנו נושמים בחופשיות כל רגע ורגע בחיינו. למעשה, אנו נושמים כמעט 24,000 נשימות ביום ורובנו לא חושבים לעולם האם האוויר יהיה נגיש או לא. ללא אוויר לנשימתנו הבאה – נמות. אנו נוהגים כך לגבי האוויר שכה חיוני לחיינו, האם נוכל להרחיב דרך חשיבה זו כך שתכלול את כל שאר הדברים ביקום?

ייתכן שזו בקשה מוגזמת אבל היא חשובה, כיוון שהנכונות שלנו להכיר בקיום כל הדברים הסובבים אותנו ולקבלם, בייחוד אלה שאיננו יכולים ״לראות״ במו עינינו, היא המפתח להתפתחות ולהתעלות שלנו. האם אנו מאמינים בנוכחותם של מלאכים ומדריכים, באנרגיה האוניברסלית שנמצאת בכל מקום סביבנו, במקור שלנו, באוויר ובדברים שאיננו יכולים ״לראות״? אף על פי שאנו אומרים שאנו מאמינים, האמת היא שאנו רוצים הוכחה, אבל כאשר שוב לא נצטרך ״לראות״ – נראה.

ההבדל הוא בין ראייה לחזון. אנו רואים את מה שנמצא למולנו באמצעות עינינו, זו ראייה. אבל יכולים להיות לנו מטרות ויעדים לחיינו, דברים שלא קיימים עדיין, והם שמניעים אותנו – זה חזון. הראייה היא תהליך פיזי, החזון – אנרגטי. כאשר אנו משלבים את השניים, אנו יכולים להשתמש בחזון שלנו כדי לשלוט במה שאנו מאפשרים לעצמנו לראות. האם הגשמתם אי פעם מטרה בלתי אפשרית, כיוון שהייתם כה חדורי מוטיבציה בשל התוצאה שלא נתתם לשום דבר שראיתם לעצור אתכם? זהו כוחו של החזון.

כאשר אנו נאחזים בחזון לדבר מה בחיינו, שוב איננו צריכים ״לראות״ או לקבל הוכחה פיזית, אנו מניחים לחזון שלנו להניע אותנו קדימה. לכן הראייה שלנו, הדברים שאנו ״רואים״ במציאות, היא אשליה. אנו רואים באמצעות עינינו כל דבר שאנו מאמינים שנמצא למולנו. והאם ייתכן שהנכונות שלנו לקבל את הנוכחות של ישויות אחרות היא שתאפשר לנו לדעת שהן כבר כאן? אני יודעת שזו חשיבה חדשה אבל אם נשמר את החזון, לא נזדקק ״לראות״ ואז נראה, כיוון שהצורך שלנו בהוכחה פיזית לא יפריע להתרחבות התפיסה שלנו למה שקיים מעבר לראייה שלנו.

זהו רגע של אמת עבורנו, לא רק בגלל שכולנו רוצים להיווכח איך חוצנים וחלליות ״נראים״ באמת, אלא כיוון שהאנרגיה שאנו מניעים באמצעות החזון שלנו היא שתברא את המציאות שאנו רוצים לראות. הכל מתחיל בחזון, דבר לא קורה במקרה. תחזוקה פעילה לחזון בחיינו בכל רגע ורגע מניעה את האנרגיה בכיוון זה. התקדמנו כבר, מחיים במחזורי הקרמה, ואמונה שאנו חסרי אונים וכוח, להפעלת ההיבטים הגבוהים ביותר שלנו והיותנו מאסטרים רבי עוצמה. העולם ניצב בצומת דרכים ואנו יכולים להחליט לאיזה כיוון יפנה. בואו נבחר בשלום, כיוון שכאשר שלום עולמי הוא הכוונה, מלחמת עולם שוב אינה אופציה.