לי קרול מתקשר את קריון מול קהל
פורטלנד, אורגון – ארה״ב
21 ליולי, 2013
תרגמה משמיעה: כרמית יודוביץ כהן
עריכת תרגום: סמדר ברגמן
לפניכם תרגום שבוצע ישירות מקובץ האודיו ולא מהטקסט המתומלל, שקריון עורך אותו ומוסיף לו הסברים.
ברכות יקרים אני קריון מהשירות המגנטי. השאלות שהוצגו היום הן חכמות, משום שהן מראות את עומק החשיבה הרוחנית, שמרחיבה את גבולות המציאות של הנשמות העתיקות היושבות בחדר. יש כאן כמעט מאה מכן. אם לא הבנתן זאת עד עכשיו, יש לכן משהו משותף. יבוא יום שבו הדבר הראשון שתראו בעיני אדם אחר, יהיה הבורא שבתוכו, ותזהו באופן מיידי שהוא אתם. והם יראו את הבורא שבכם ויבינו שהוא הם. וזה מה שיש לכם במשותף, שברמה האטומית שבתוך תאיכם, היא רוטטת באהבת האלוהים.
אני קריון, אך מי אני? זו שאלה טובה. מדוע שתקשיבו לי? השאלה הזו טובה. האינטלקטואלים ינסו לעבור על רשימה המונה היררכיה של תכונות, על מנת לנסות ולהבין שאלה זו. אפילו האינטלקטואלים הרוחניים, עם כל היושרה שהם יכולים לגייס, ינסו להבין. אך לא כך ניתן להבין זאת.
איך אתם מרגישים עכשיו, בהקשיבכם לקול זה? האם אתם שומעים אותו כסמכות או כמשפחה? אתם מבינים שמעולם לא הייתי אדם. אתם מבינים, נכון? התפקיד שלי הוא לאהוב אתכם והוא אינו קשה, משום שאני מכיר אתכם. אתם חלק מהשלם, משלמות הבריאה, שאתם מכנים בשם אלוהים, שהינו הרבה מעבר לכך.
מהו הכוח המכונה בפיכם פיזיקה וטבע, שהניח ביחד את הגלקסיות הסובבות כך ביקום? כיצד הייתם קוראים לכוח זה? מי ברא את חוקי הפיזיקה, שכנגד כל הסיכויים, ברא אותם כך שיהיו מוטים לטובת החיים? כיצד אתם קוראים לכך? וכאשר אתם מגלים את מה שקיים בתוככם שאין לכם שם בעבורו, שקיים בכם, כיצד אתם קוראים לו? זה יותר מנדיבות. זה הרבה מעבר לכך. אלה המהות והליבה של משפחה. זו מערכת מעבר ליכולת הזיהוי שלכם, מעבר לרגשותיכם, שאנו מגישים לכם כאהבה.
אם אתם נכנסים לליבה שלכם, מה אתם מרגישים? וכיצד אתם מתארים זאת? שותפי העביר תקשורים רבים שבהם ניסה להסביר את התחושה. כאשר הוא יושב בכיסא וחלק מהדברים שהוא הרגיש. כאשר לעתים הוא מתקרב לרוח שבצד השני ושומע את המוזיקה; משתוקק להיות שם. הוא מוחזק על ידי חוט כסף שמונע ממנו ללכת, אך מניח אותו ברוח על מנת שיוכל להעביר מסר שכזה. הוא בתעלה, הוא בשער, הוא חייב להתקרב. אך מה שהוא רואה וחווה אינו רק אור, הוא שומע את המוזיקה של היקום. הוא שומע את המקהלה השרה באור, שהיא חלק מהמקור הבורא היודע הכול, שהוא הכול ושהוא מהות החמלה. והוא יודע שאלוהים מוטה לאהבה ואינו אקראי. הוא יודע שאין זה "דבר" אלא שהוא הכול. הוא מזהה את הליבה כביתו ואת כדור הארץ כמקום שבו הוא רק מבקר. הוא מכיר את המציאות של מה שקיים שם. את המציאות האמיתית של העצמי. כדור הארץ הוא ״עבודה״, והבית הוא הבית.
אני זוכה להראות לו דברים אלה. והם גורמים לו לרצות לתקשר, לרצות להעביר את המסרים ולנסות להראות לכם את היופי.
וכך, אמסור לכם כעת מסר באור של מה שהוא חש. נשמות עתיקות יקרות, כל מה שלמדתן היום או שהוזכר, הוא לימוד של הפעולה. הוא דוחף אתכן לעשות דברים, עוזר להסביר מה אתן עושות ונותן לכן תכונות להן אתם יכולים לצפות. אך כל אדם ואדם יראה דברים אלו כרשימת של דברים שיש לבצע.
אתם מניחים הנחה המבוססת על המסורת, המסורת אודות האל בשלושה ממדים, שגורמת לכם לחשוב שעליכם לנסות דברים אלו ולדחוף את הכדור הזה אל ראש הגבעה. שהכדור מצוי במגרש שלכם ושעליכם להכות בו, להזיז אותו, לעשות עליו מניפולציות ולהבין אותו. ויש הרגשה כללית שאם תשימו את הכדור במקום הנכון ותעשו את הדבר הנכון, תקבלו את הפעולה לה אתם מצפים והנה אתם בדרך. אתם תהיו מסוגלים להתבונן בדברים אלו, בדברים הרב ממדיים החדשים שאנו מלמדים אתכם ותהיו מסוגלים לראות את האקאשה שלכם, אולי לרפא את עצמכם ואולי גם מעבר לזה. אולי.
אני רוצה לשנות את התפיסה הזו. שותפי ״מושהה״ בין העולמות ברגע זה. הוא מלא במקהלה השרה באור והוא שומע את השיר הקורא לו הביתה. הוא מזהה אותו. מוחזק על ידי החוט. ובאוזניו שר משהו שהוא רוצה לומר לכם.
אין לכם שום מושג לגבי העזרה שיש סביבכם. והזרז לכל מה שאתם רוצים הוא דבר שיש לו כלל. הוא לא יעזור, הוא לא יגע, הוא לא ימסור מידע ואפילו לא יראה לכם שהוא שם, אלא אם תבקשו זאת.
כאשר אתם משחררים את השער, באמצעות כוונה שאומרת ״אעשה את הדברים הללו”, אתם נותנים לנו רשות לזרום פנימה דרך כל התהליכים שיש לנו בעבורכם, באמצעות מה שלו אתם קוראים מדריכים (בלא קשר לכמה אתם חושבים שיש לכם), באמצעות סינכרוניות (ולא משנה מה אתם חושבים שהיא), באמצעות עזרה מלאכית (ולא משנה מה שאתם חושבים שזה). אין חשיבות למה שאתם חושבים על מהות דברים הללו. אנו שולטים בכך ואנו יודעים מה הם וכאשר אתם משחררים את השער הם מגיעים אליכם. והם מחזיקים בידכם ומושכים אתכם קדימה. ואינכם צריכים לדחוף את הכדור, הם ימשכו אותו, אם תאפשרו.
הבעיה הגדולה ביותר של בני האדם, ובכלל זה הנשמות העתיקות, היא המסורת שאומרת שעליכם ״להחזיק מעמד״. לנוע בקצב מסוים, יתכן. ואתם רוצים לנוע מהר מדי ואין לכם סבלנות. יתכן שאתם רוצים להבין זאת, במקום פשוט לעצור ולאפשר לנו לנהוג במכונה.
כך אנו רואים זאת. זו מכונה רב-ממדית קונטית שמתחילה לנוע סביב הנשמות העתיקות, האינטואיציה שלהן, מתן הרשות שלהן וכוונתן. ואם תראו זאת כך (ואני מבקש מכם לעשות זאת), יתכן ולא תרגישו שזה כה קשה, ושעליכם לעשות דבר זה או אחר וללמוד זאת. אולי פשוט תיכנסו למדיטציה, תיכנסו פנימה ותבקשו: ״אלוהים הראה לי מהו הדבר שאתה רוצה שאדע ועזור לי להחזיק מעמד״.
זו מערכת של עזרה נדיבה. אם ליקום יש עיצוב תבוני וכנגד כל הסיכויים הוא עובד באופן מסוים על מנת ליצור דברים מסוימים, מדוע לא כלפיכם? אתם יכולים לראות זאת? את הנדיבות הזו שמתרחבת גם אל בני האדם ואל הנשמות העתיקות ואל כל הנשמות שבאנרגיה חדשה זו שרוצים להתחיל תהליך שיציל את חייהם. שיגרום להם לחיות שנים ארוכות יותר, להיות בריאים יותר, להישאר בסביבה ולהתהלך על הפלנטה באור. ואנו נעשה הכול על מנת להעצים כוונה הזו.
זנחו את הכללים סביב מה שאתם חושבים ומה שאמרו לכם שאתם צריכים לעשות. זנחו את המסורות הקובעות שאם לא תעשו דבר זה או אחר לא תרצו את אלוהים או שעדיף שתעשו זאת בדרך נכונה מסוימת, שאם לא כן זה לא יעבוד. אתם חושבים שאנו שרויים באפלה? אנו מכירים אתכם, אתם שייכים לנו. אתם כאן לפרק זמן קצר. אפילו כל תקופות חייכם ביחד, התחלתו וסיומו של כדור הארץ, הם פרק זמן קצר. אתם שייכים לנו ואני שייך לכם ואנו ביחד.
מה הייתם עושים בעבור ילדיכם אם הם היו רחוקים מכם? אם היו מתקשרים אליכם בטלפון ומבקשים את עזרתכם. אם הם היו צריכים שתתפללו בעבורם או שתעזרו להם ותאחזו בידם ותעזרו להם לעבור משהו? האם הייתם נותנים להם רשימת כללים שלמה? האם היתם מפקססים אליהם רשימה? התשובה היא לא. אתם יודעים זאת. הייתם נמצאים איתם במשך שעות בטלפון, עוברים זאת יחד איתם, במידת הצורך. אתם יודעים זאת, אמהות ואבות. איננו שונים. זו האהבה שיש לנו למשפחה.
עליכם להתחיל להבין, שלמרות שאתם בגופים פיזיים, אתם באמת חלק מאלוהים. וכל שאתם עושים כעת הוא חלק מתמונה רחבה יותר. אתם תעזבו מקום זה, תיכנסו למכוניותיכם, תנהגו, תעשו סידורים ותאכלו. אני לא רוצה שתשכחו זאת, יש מערכת גדולה ואנו תמיד איתכם. אינכם יכולים להפעיל ולכבות את המערכת הזאת.
חלקכם עומדים לחוש זאת. מדוע אינכם ישנים היטב? האם אתם מודעים לכך? תקראו לזה כפי שתרצו. אתם יכולים לקרוא לזה ״הסתיידות בלוטת האצטרובל״, אם תרצו. אנו נעבור דרך קליפה זו של בלוטת האצטרובל, ואנו נטריד אתכם כדי שלא תוכלו לישון. ננער אתכם ונשאירכם ערים ונאמר לכם: ״אנו רוצים שתדעו מי אתם, אנו רוצים שתזכרו מי אתם״. ואם זה הדבר היחיד שנוכל לעשות על מנת לזכות בתשומת לבכם, כך נעשה. עד שחלקכם יכנעו, ירימו את ידיהם ויאמרו: ״אני נכנע. אמור לי מהו הדבר שעליי לדעת״.
ואז נצליח לדבר איתכם. חלקכם לא יקבלו מסרים, תהיה לכם רק צמרמורת. וחלקכם פשוט יחושו את הליבה שלכם נכנסת אל תוך לבכם. אני רוצה לומר לכם: זה מסר והוא זורם פנימה ומדבר אל כל תא ותא בשפה התאית ולא תבינו שום דבר ממנה. חלקכם מקבלים ריפוי וכלל לא יודעים זאת. לכמה מכם החלו דברים להתחולל בגוף, ואתם כלל לא מודעים לכך, משום שהדבר לא מתרחש בתלת ממד. כיוון שאינכם חווים זאת באופן שבו אחרים אמרו לכם שאתם תחוו זאת. כי לא שמעתם קול ולא היה לכם חזיון. אינכם צריכים אף אחד מהדברים הללו. פשוט אפשרו לדבר להתרחש. הנשמות העתיקות בנויות לכך. אתם בנויים לכך.
לסיום, אני רוצה לשאול אתכם שאלה. שאלה שלא נענתה. כשנזרעתם כמין האנושי, והיו מעטים מאוד מכם, אלו שנזרעו, אקרא להם ״הנשמות הראשונות״, שהיו ברגע הנכון ובמקום הנכון על מנת לקבל את הדואליות מהפליאדים. ואלו שנזרעו ועברו את החוויה הלמוריאנית והשינויים הרבים שהתרחשו על הפלנטה, על מנת להגיע למקום שבו יתכן והם מקשיבים כיום למסר זה – הם הפכו לנשמות עתיקות. והיו לכם אלפי תקופות חיים ומאות אלפי שנים עד שהגעתם למקום זה. עד כאן הכל בסדר.
כעת הרשו לי לשאול אתכם שאלה שלא שאלתם אותי. ״קריון היקר, אלו שהיו כאן על מנת לקבל את הזריעה, האם הם היו שונים מאחרים? האם יש איזו בחירה אקראית מתוך מאגר נשמות על מנת להניח נשמות אלו במקום מסוים זה במהלך זמנים נהדרים אלו?״
אני רוצה לומר לכם, אם עדיין לא הבנתם זאת לבד. אם נכונה ההנחה, בני אנוש יקרים, שקיימת מערכת, של מה? שהראשונים שהיו כאן על מנת לקבל את הזרעים, שיהפכו לנשמות העתיקות, היו בעלי מעמד מיוחד על מנת להיות הראשונים. בעלי בגרות מיוחדת שתאפשר להם להפוך בסופו של דבר לנשמות עתיקות. כיוון שלא הרחקתם נדוד מכדור הארץ, המשכתם לחזור. אתם יודעים זאת. זו המערכת. מי הייתם ומהיכן הגעתם? ואיך קרה שקיבלתם את המידע הפליאדי בקלות רבה כל כך?
מה אם אומר לכם שהייתם כל כך מוכנים לזה. ושחלקכם הגעתם מ״שבע האחיות״ על מנת להפוך לבני אנוש. מיוחדים. מוכנים לצאת לדרך. מוכנים לזרוע את הפלנטה הבאה מזו האחרונה. כפי שנלקחים זרעים מיבול אחד על מנת לזרוע שטחי גידול חדשים.
חלקכם מבינים בדיוק מה אני אומר ולחלקכם אין מושג. אך זה עתה נתתי לכם תשובה. מיוחדים מאוד. אתם הייתם מוכנים לכך, נבחרתם לשם כך, רציתם בכך. לא היתה שום בחירה אקראית של נשמות מרחבי הגלקסיה, על מנת שיבואו ויהיו חלק מהקבוצה הראשונה של האנושות. לא. היו אלה נשמות עתיקות בעבר ושיהיו נשמות עתיקות בעתיד. שושלת היותכם נשמות עתיקות ביקום זה היא עצומה, והנה אתם שוב כאן. אז עשו זאת כהלכה, כפי שעשיתם בפעם האחרונה, והפסיקו להתפלש בפרטי הפרטים, פשוט כנסו לליבה והתקדמו – נשמות עתיקות.
חלקכם מבינים למה אני מתכוון. זה לא קשה כל כך. ״לכו על זה״. הגיע הזמן לדבר באופן זה, משום שבאנרגיה החדשה הזו לחלקכם יש התגלויות על הסיבה בשלה אתם כאן. אין ״חדשים״ בחדר זה, האם אתם מבינים מה אני אומר? אין כאן חדשים.
אני קריון. אני משרת את הנשמות העתיקות. זה מה שאני עושה. זו לא הפעם הראשונה על הפלנטה שבה אני מגיע במהלך השלבים האחרונים, על מנת לעודד אתכם, לעמוד לצדכם כאשר אתם רצים במרתון הנשמות העתיקות. לנסות לתת לכם כוסות מים תוך כדי ריצתכם. נזהר שלא לגעת בכם, אלא אם אתם מבקשים זאת, אך נכון לתת לכם כל מה שאתם צריכים, ובכלל זה לסחוב אתכם על גבי אם זה מה שדרוש לכם. זה מה שאנו עושים. אנו מוכנים לכך. הגיע הזמן שתבינו זאת. המערכת היא מערכת של עזרה, נדיבות ואהבה – והיא עוצמתית.
אנו מוכנים לצאת לדרך. מה איתכם?
זהו מסר טוב. עמוק, מדויק, אמיתי.
וכך הוא.
קריון