עת להתאמה מלאה בין מילים ומחשבות לבין מעשים ופעולות
מאת: סמדר ברגמן ©
במאמר ״פורטל הספירלה״ שפורסם בדף הפייסבוק שלי לפני כמה ימים (מאת נקוזה מדלאבות׳ה), מופיעה הדרכה מעשית שמונה כמה סעיפים שיעזרו לנו לעבור לתדר הממד החמישי. בסעיף האחרון כתוב כך: ״חיו באופן קוהרנטי – התאימו מחשבות, מילים ופעולות אלה לאלה. היושרה מקבעת אתכם בממד החמישי״.
״היושרה מקבעת אתכם בממד החמישי״ – משפט חזק ביותר!
אבל מהי יושרה במובן הזה? עבורי, יושרה היא הרבה יותר מתכונת אופי רצויה, מעֵרֶךְ מוסרי או ממידה טובה – היא תדר אישי, מהותי ובסיסי שמאפשר כניסה אל ממד החמישי והשתרשות ממשית בו.
בעידן שבו האנושות מתעלה ומתעוררת לתודעה נעלה יותר, נדרשות התאמה ואחידות עקביות בין המחשבות, המילים והמעשים שלנו. לא מספיק לפזר מילים ״מוארות״, לקרוא טקסטים רוחניים ולתרגל מדיטציה, יוגה או מיינדפולנס. המבחן האמיתי טמון במעשים תואמים ובפעולות הולמות.
משום כך, היושרה היא השער האמיתי, היא זו שמחברת בין הפנימי לחיצוני, בין מה שאנו חווים בתוכנו, לבין מה שאנו משדרים לעולם – הסתרה, התחזות, זיוף והעמדת פנים או שקיפות, כנות ואמת.
על פי המאמר שהוזכר, הממד השלישי מאופיין בפחד, בדרמה, בכאוס, בהישרדות ובמחזורי קרמה. ניתן לראות שלמעשה מדובר במצבים שעלולים לגרום לאדם לחיות בפערים – לחשוב דבר אחד, לומר דבר שני ולעשות דבר שלישי. פער זה, בנוסף לכך שהוא יוצר חוסר בהירות, בלבול וחוסר אמון במערכות יחסים, משקף למעשה תכונה נוספת ששכיחה לפעמים בתדר הממד השלישי – היעדר יושרה ואחריותיות.
אך בממד החמישי, שבו האנרגיה זורמת במהירות, האמת כבר לא יכולה להמשיך להסתתר והשקיפות רבה – כוונות נחשפות, אמת פנימית מתגלה ולא ניתן עוד לעטות מסכות ולהסתיר אופי אמיתי. בממד החמישי, כל שהיה בחשכה, מתגלה ויוצא לאור.
וגם אם נעזוב לרגע את הממדים, ונדבר על תכונות ומאפיינים אנושיים ולא יותר, הרי שיושרה במובן זה היא לא רק הימנעות מהעמדת פנים, משקרים, מהתחזות ומגניבה, היא למעשה האומץ להיות אותנטי וכן לחלוטין. היא דורשת מהאדם לדעת את עצמו לעומק, להכיר באמת האישית שלו, לקבל את עצמו על כל חלקיו לדבוק בכל אלה גם כאשר הדבר כואב ולא נוח, ובעיקר – לבטא את ההוויה האמיתית שלו בכל מילה, בכל פעולה ובכל מעשה. כאשר אדם חי ביושרה, על כל גווניה, הוא יוצר סביבו תהודה יציבה והאנשים יכולים לחוש בכך. יושרה זו של ״פיו ולבו שווים״ או ״תוכו כברו״, תמשוך אליו אנשים ותהפוך את מערכות היחסים שלו לאמיתיות, לפשוטות ולברורות.
ליושרה יש גם תדר של הרמוניה עמוקה. היא מאפשרת לאדם להיות ערוך עם הלב ועם היקום. אדם שחי לאור היושרה, ערוך עם זרימת החיים ולכן יחווה פחות התנגדות ומאבק ויוכל בקלות רבה יותר ליישם כלים רוחניים, להקשיב לאינטואיציה ולקיים קשרים אנושיים שמתעלים לרמות של שיתוף פעולה ושותפות אמיתית.
כאשר אדם פועל באופן חסר יושרה, וכדי להיות הוגנת אוסיף שלפעמים הוא עושה זאת שלא מדעת, הפער המהותי הזה לא רק שפוגע בו, הוא גם מקרין החוצה ומחולל שברים במרחב האנושי שסביבו. במובן האנושי ביותר, חוסר יושרה מוליד חוסר אמון, פגיעה, אכזבה ואף כאב עמוק אצל האחר. בממד החמישי, שבו החיבור בין הלבבות מתעצם, הפגיעה באחר מורגשת באופן מיידי וחזק יותר, משום שהכל מבוסס על רטט של אמת ואהבה. לכן, אחריותו של כל אדם אינה מסתכמת רק בשמירה על כנות פנימית וחיצונית, אלא גם בהבנת ההשלכות של מעשיו על הסובבים אותו.
בממד החמישי אין מקום להעמדת פנים, להתחזות, להתהדרות בנוצות זרים, למשחקי כוח, לדרמות או למניפולציות – האנרגיות הללו פשוט לא יכולות להתקיים שם לאורך זמן. אנשים שבוחרים בדרך היושרה מזמנים לעצמם מציאות נקייה, שקופה ומדויקת. זהו תדר שמאפשר צמיחה אישית וקולקטיבית גם יחד, משום שהוא יוצר קרקע משותפת המבוססת על אמון, כבוד ואהבה.
בסופו של דבר, יושרה היא לא רק אבן היסוד של הממד החמישי, היא הגשר שבין האנושיות שלנו לבין האלוהות שבתוכנו. היא המפתח למציאות שבה האמת היא לא איום, אלא מקור של חירות אישית.
לסיום, להלן כמה שאלות שתוכלו לשאול את עצמכם, כדי לחדד, ביניכם לבין עצמכם, את נושא היושרה האישית:
- האם יש תחום בחיי שבו אני אומרת דבר אחד אבל עושה דבר אחר?
- האם אני מסתירה חלק מהאמת שלי מתוך פחד פן אאבד אהבה, הערכה או תחושת ביטחון?
- האם קיימת מערכת יחסים שבה אני מרגישה צורך לעטות מסכה או למלא תפקיד כדי להיות מקובלת?
- האם המילים שלי משקפות באמת את מה שאני מרגישה וחושבת, או האם אני בוחרת לומר את ״הדבר הנכון״ כדי לרצות אחרים?
- האם הפעולות שלי פגעו או פוגעות באדם אחר, גם כאשר לא התכוונתי לכך, ואני מתעלמת ומכחישה זאת במקום לקחת אחריות?
- האם אני מבצעת, הלכה למעשה, את המילים ואת האמירות שלי? האם ״פי ולבי שווים?״
בדרך כלל אנו נוהגים לחפש אחר דברים מחוץ לנו, אבל במקרה זה, אין צורך לחפש דבר בחוץ. הרטט הגבוה ביותר מתהווה מבפנים – רק כאשר פינו ולבנו (וידינו) שווים, אנחנו עולים תדר – מדובר בסוג של כרטיס כניסה לממד החמישי, שבו היושרה והאמת הן אבני היסוד.
