מאת: Mutual Reception Astrology

תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©

זהו היום המלא האחרון של שהיית נפטון במזל דגים ויש עייפות קולקטיבית באוויר. לא סוג העייפות שנובע מעודף עבודה, אלא תשישות עמוקה שבאה בעקבות רוויה נפשית ממושכת. במשך יותר מעשור, סוננה המציאות מבעד לערפל. המשמעות עברה ריכוך, עיוות או אינספור עריכות. האמת לא נעלמה, אך היא התקשתה להישאר מעוגנת.

נפטון במזל דגים שלט בעידן ההתמסרות. מידע שוב לא היה משהו שאנשים פגשו. הוא היה משהו שבתוכו הם חיו. גלי האתר הציבוריים התמוססו לתוך פידים אינסופיים. הטון הרגשי נע מהר יותר מהעובדות. פחד, תקווה, זעם ונרטיבים של גאולה הפכו ויראליים, מנותקים תכופות מהשלכות ממשיות. לשליטה בנרטיב לא נדרשה לכידות. כל שהיה דרוש הוא חזרתיות, תגובות רגשיות והיקף.

קיטוב הפך לאחד מהכלים העיקריים של הממשל. לא תמיד באמצעות כוח גלוי, אלא באמצעות מיון רגשי. אנשים נדחפו לממגורות שעוצבו על ידי הדברים אותם הם אהבו ושיתפו, כמו גם הדברים מהם פחדו ושעליהם הגנו. הסכמה הרגישה כמו מוגנות בתוך הממגורות הללו. מחוץ להן, שונות הרגישה כאיום. התוצאה לא הייתה פלורליזם אמיתי, אלא פיצול. מיליון שפות מדוברות ברהיטות, אך מתורגמות רק לעתים נדירות.

אחת ההבטחות הגדולות של נפטון במזל דגים הייתה חיבור. בפועל, חיבור זה התרחש תכופות באמצעות משבר משותף. פחד ממגיפה. חרדת אקלים. בהלה מוסרית. תחושה שכולם אשמים בהכול, כל הזמן. אחריות קולקטיבית הייתה מטושטשת והפכה לאשמה קולקטיבית. כשאשמה הופכת לנחלת הכלל, קל להפוך אותה לנשק. החמלה הפכה שבירה. חוסר הסכמה הפך חשוד. שתיקה הפכה לציות או לבגידה, תלוי איזה נרטיב החזיק במיקרופון.

צל עידן זה היה לא רק הונאה שנכפתה מלמעלה, אלא הונאה עצמית שטופחה מבפנים. אנשים למדו לבלבל בין אינטנסיביות רגשית לבין בהירות מוסרית. הם למדו לייצא את יכולת ההבחנה שלהם לטובת הסכמה כללית. הם למדו שצדקנות יכולה להוות תחליף להבנה. במשך הזמן, האמון נשחק, לא רק כלפי המוסדות, אלא אלה כלפי אלה ובסופו של דבר כלפי העצמי.

זו הסיבה מדוע הסיום מרגיש כבד ולא כניצחון. נפטון לא יוצא בתחושה של סגירת מעגל. הוא יוצא בתחושת התרוקנות. בתחושה שמשהו נמשך זמן רב מדי, דרש יותר מדי וכבר לא מסוגל לתמוך באשליות שלו. הערפל מתפזר בצורה לא אחידה. צורות מופיעות לפני נתיבים. הרגע הזה יכול להיות מבלבל ואף מערער, כיוון שהוא דורש התמצאות ולא תגובה.

כאשר נפטון עובר למזל טלה, האמונה מפסיקה להיות משהו שסופגים באופן פסיבי והופכת למשהו שמבטאים באופן אקטיבי. לא מדובר בפעולה משחררת באופן מיידי. אמונה ללא בעלות הופכת לקנאות. פעולה ללא הבחנה הופכת להתגייסות למלחמתו של מישהו אחר. כאשר שבתאי יעבור בקרוב בעקבות נפטון למזל טלה, השאלה לא תהיה במה אדם מאמין, אלא האם הוא מוכן לקחת אחריות על האמונות הללו בעולם האמיתי.

בעידן הבא נתפתה להחליף במהירות רבה מדי את הבלבול של מזל דגים בוודאות של מזל טלה. להחליף ערפל באש, מבלי לבחון מה מזין את האש. רבים יהפכו חסידים של נביאים ואידיאולוגיות, יצאו למסעות צלב מוסריים שמציעים בהירות ללא אחריותיות. העבודה שלפנינו איטית יותר ותובענית יותר. היא מבקשת מאנשים לשאול האם האמונות שהם מוכנים להילחם עבורן שייכות להם באמת, או שמא אלה רק תסריטים רגשיים שעברו בירושה.

הרגע הזה עוסק פחות בגיוס אחרים ויותר בהשבת הסמכות האישית. פחות בשכנוע ויותר בעצירה. האטה הופכת לאקט של התנגדות. התבוננות הופכת לאומץ. בעולם שאומן להגיב, הבחירה לראות בבהירות היא עמדה קיצונית.

נפטון במזל דגים חיבר את העולם, אך תכופות הוא עשה זאת באמצעות פחד ואשליה. בעודו עוזב את מזל דגים, מה שנותר הוא משימת ההבחנה. להפריד אמפתיה ממניפולציה. אחדות מקונפורמיות. משמעות ממצב רוח. הגאות משתנה. השאלה עכשיו היא לא במה אנשים מאמינים, אלא כמה מודעים הם בוחרים להיות.