מאת: Mutual Reception Astrology
תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©
[כבר הבנתם את הפורמט, הפוסט הזה בוטה וחד–צדדי בכוונה ונועד לחשוף את חומרי הצל של מזל דגים. מי שמודע, יצחק, מי שלא, אולי יכעס].
אתם לא רחומים. אתם נמנעים ויש לכם צורך תמידי באפשרות להכחיש.
אתם מספרים לעצמכם שאתם מרגישים הכול, אבל מה שאתם באמת עושים הוא להמיס אחריות לכדי אווירה. אתם חשים במצבי רוח, בכאב ובזרמים תת–קרקעיים, אך ברגע שמשהו דורש תגובה ברורה, גבול או החלטה, אתם נעלמים אל העמימות. אתם לא מתעלים מעל המציאות, אתם מתחמקים ממנה.
כמזל מים משתנה, אתם מסתגלים רגשית על ידי התמוססות. כשמופעל עליכם לחץ, אתם הופכים מטושטשים. כשמופיע קונפליקט, אתם זזים הצידה. אתם קוראים לזה אמפתיה. כל השאר חווים זאת כחוסר אמינות. אתם נוכחים ברגש, נעדרים במעשה.
אתם אוהבים שזקוקים לכם, אבל רק בדרכים שלא כובלות אתכם. אתם תציעו זמינות רגשית אינסופית, תובנה רוחנית והבנה רכה, אבל אם ביקשו מכם להיות עקביים, החלטיים או אחראים, פתאום אתם מוצפים, לא מובנים או מרוקנים אנרגטית. הרגישות שלכם הופכת לזכות וטו.
אתם מטשטשים גבולות ללא הרף, ואז מתנהגים כפגועים כשהשלכות לכך מגיעות. אתם אומרים ״כן״ כשאתם מתכוונים ל״אולי״, ״אולי״ כשאתם מתכוונים ל״לא״, ואז נוטרים טינה לאנשים על כך שהם מאמינים לכם. אתם מצפים מאחרים להבין את הגבולות שלכם באופן אינטואיטיבי, משום שלהגדיר אותם מרגיש לכם גס מדי. כשהם לא מצליחים לעשות זאת, אתם נסוגים וכותבים מחדש את הסיפור באופן שהופך אתכם לקורבן.
אתם הופכים את הסבל לרומנטי, כאילו שהדבר מעניק לכם עומק. כאב הופך לזהות. בלבול הופך לרוחניות. אתם יושבים בתוך דחיסות רגשית וקוראים לזה חכמה, במקום לבצע את עבודה הבהירות ״המלוכלכת״. ריפוי מעניין אתכם עד שהוא דורש משמעת. אז פתאום זה ״לא הנתיב שלכם״.
אתם משקרים בעדינות, ואיכשהו זה מרגיש רע יותר. אתם משמיטים. אתם מרככים. אתם מעוותים מספיק כדי להימנע מאי–נוחות. אתם משכנעים את עצמכם שאתם טובי לב, אבל זו הגנה עצמית. אתם מעדיפים שאנשים יישארו מבולבלים מאשר שיהיו מאוכזבים מכם. האמת מרגישה חדה מדי, אז אתם עוטפים אותה בערפל ומקווים שאף אחד לא יבחין בצורה שמסתתרת.
האינטואיציה שלכם אמיתית, אבל אתם משתמשים בה באופן סלקטיבי. כשהיא מאששת את הרגשות שלכם, היא מקודשת. כשהיא מאתגרת אתכם, אתם מתעלמים ממנה. אתם סומכים על תחושות יותר מאשר על עובדות, גם כשהתחושות מושפעות בברור מפחד, מפנטזיה או ממשאלת לב. כושר הבחנה הוא נקודת התורפה שלכם, ואתם יודעים זאת.
במערכות יחסים, אתם מתמזגים עד שאתם נעלמים. אתם מאבדים את עצמכם בתוך הצרכים, מצבי הרוח והחלומות של אנשים אחרים, ואז נוטרים להם טינה בשקט על כך שהם לא רואים אתכם. אתם רוצים שיצילו אתכם ואתם רוצים להציל אחרים, תכופות בו–זמנית. שוויון מרגיש לכם זר. אתם נעים כמטוטלת בין היותכם קדושים מעונים לבין היותכם רוחות רפאים.
אתם בורחים בעזרת חומרים, מסכים, רוחניות או סיפורים. כל דבר שמרכך את הקצוות. כל דבר שמעכב את רגע העימות עם המציאות. המציאות מרגישה רועשת מדי, חדה מדי, תובענית מדי, אז אתם מאלחשים אותה וקוראים לזה טיפול עצמי. אתם מבלבלים בין מנוחה לבין הימנעות ובין כניעה לבין קריסה.
אתם מאמינים שאתם עדינים.
לרוב, אתם פשוט לא מוכנים לקום.
האם אתם המזל הגרוע ביותר?
לא.
אבל בהחלט סביר להניח שתניחו לדברים להירקב בשקט, שתבלבלו בין פסיביות לשלווה, ושתניחו לאחרים לשאת בנטל שממנו חמקתם, כל זאת תוך התעקשות שהיו לכם כוונות טובות.