מאת: Mutual Reception Astrology
תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©
[כבר הבנתם את הפורמט, הפוסט הזה בוטה וחד–צדדי בכוונה ונועד לחשוף את חומרי הצל של מזל עקרב. מי שמודע, יצחק, מי שלא, אולי יכעס].
אתם לא אינטנסיביים משום שאתם עמוקים. אתם אינטנסיביים משום שאתם מסרבים להניח לדברים להישאר ניטרליים.
אתם מספרים לעצמכם שאתם מרגישים יותר מאחרים, אבל מה שאתם באמת עושים הוא להעצים את הכול, עד שיש הצדקה לשליטה. שלווה מרגישה לכם חשודה. נינוחות מרגישה מזויפת. אם דבר–מה לא טעון במשמעות, באיום או בהשלכה, אתם מניחים שאתם מפספסים משהו. אז אתם מייצרים בכוח כובד.
כמזל מים קבוע, אתם לא מסתגלים רגשית, אתם מתחפרים. ברגע שאתם נקשרים, אתם ננעלים. ברגע שהחלטתם שמישהו חשוב, הוא חשוב לנצח, גם אם תעמידו פנים אחרת. אתם לא משחררים, אתם אוגרים. אתם קוברים. אתם מחכים.
אתם קוראים לעצמכם פרטיים, מה שאתם באמת זה עמומים בכוונה. אתם אוגרים מידע כמו מטבע עובר לסוחר. אתם חושפים מספיק רק כדי ליצור אינטימיות, ואז עוצרים רגע לפני, כדי שתמיד תשמרו על יתרון. פגיעות היא משהו שאתם מחלצים מאחרים, לא משהו שאתם מציעים בחופשיות. אתם רוצים לראות אל תוך אנשים, מבלי שיראו אתכם.
הנאמנות שלכם מטילה אימה, לא מנחמת. אתם לא אוהבים בקלות, ואתם לא מתנתקים בצורה נקייה. כשקשרים נשברים, הם לא נמוגים. הם נרקבים. אתם עוקבים רגשית אחרי אנשים זמן רב לאחר שהם הלכו, משחזרים שיחות, מניעים ובגידות דמיוניות עד שאלה הופכים לדוקטרינה.
אתם אובססיביים לאמת, אבל רק לגרסת האמת שלכם. אתם לא בוטחים במראית עין, אך רק לעתים רחוקות תטילו ספק בפרשנויות שלכם. אם משהו מרגיש לא תקין, אתם מניחים שהוא לא תקין. האינטואיציה שלכם הופכת לבית משפט ללא זכות ערעור. ראיות הן אופציונליות כאשר החשד מרגיש נכון.
אתם הופכים במומחיות את השתיקה לנשק. אתם נסוגים לא כדי לווסת את עצמכם, אלא כדי להעניש. אתם יודעים בדיוק כמה ההיעדרות שלכם מערערת, ואתם משתמשים בכך. אתם נותנים לאנשים להסתחרר בזמן שאתם נשענים לאחור, צופים כדי לראות כמה אכפת להם. אתם קוראים לכך הגנה עצמית. כל השאר מרגישים שהם עומדים למבחן מבלי שהסכימו לו.
אתם משתוקק לכוח משום שכוח מרגיש בטוח. כוח רגשי. כוח מיני. כוח פסיכולוגי. אתם לא שואפים לדומיננטיות בשביל הכיף, אתם רוצים בה כדי שלעולם לא תיפגעו כפי שנפגעתם בעבר. השליטה הופכת לשריון שלכם, גם כשאיש כבר לא תוקף אתכם.
אתם זוכרים בגידה לנצח, גם כשהיא הייתה לא מכוונת, גם כשהיא הייתה אנושית. סליחה מרגישה לכם כמו מחיקה. שחרור מרגיש כמו הפסד. בשל כך, אתם נושאים טינות כמו כתבים מקודשים וקוראים לזה כוח.
במערכות יחסים, אתם רוצים מיזוג מוחלט או כלום. אזורים אפורים מוציאים אתכם מדעתכם. אתם זקוקים לעומק, לבלעדיות ולרוויה רגשית, אבל אתם מתקשים להציע אמון ללא מעקב. אתם דורשים כנות בזמן שאתם מנהלים בשקט בדיקות רקע פסיכולוגיות על כל מי שאתם אוהבים.
אתם רואים אל תוך אנשים בצורה מפחידה, אבל תכופות אתם משתמשים ביכולת הראייה הזאת כדי להצדיק מכת מנע. אתם פוגעים קודם כדי שלא תיפגעו אחר–כך. אתם מותירים צלקות וקוראים להן שיעורים. אתם אומרים שאנשים היו צריכים ללמוד, האמת היא שאתם הייתם צריכים להרגיש חסינים.
אתם מזדהים עם האפלה משום שהיא מרגישה עוצמתית, אבל לפעמים מדובר רק בכאב לא מעובד שקיבל מיתוג מוצלח יותר.
אתם לא רשעים.
אבל בהחלט סביר שתהפכו אינטימיות לשדה קרב, אהבה ליתרון, והגנה עצמית לדומיננטיות, ואז תתעקשו שהכול היה בשם האמת.