מאת: Mutual Reception Astrology
תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©
נפטון במעלת הקצה והסמל הסיביאני האחרון
מה-22 באוקטובר, 2025 ועד ה-26 בינואר, 2026, נפטון נכנס לסף נדיר. הוא שוהה במעלה האחרונה במזל דגים, המעלה האחרונה של גלגל המזלות כולו. מעלה זו היא מעלת קצה, מקום שבו מסתיים המחזור הישן. זה הרגע שבו לפלנטה נמאס להעמיד פנים. היא מפסיקה להחזיק באשליות במקומן. היא מאפשרת לאמת לצאת לאור בכוחות עצמה.
כדי להבין את הסיפור העמוק יותר שבבסיס הרגע הזה, אנו פונים לשפה הסמלית, ממנה מתעלמים לעתים קרובות – הסמלים הסיביאניים.
מהם הסמלים הסיביאנים
הסמלים הסיביאניים הם מערך של 360 דימויים מיסטיים, כל אחד מייצג מעלה בגלגל המזלות. הם תוקשרו בתחילת המאה ה-20 על ידי מדיום בשם אלסי וילר ותועדו על ידי האסטרולוג מארק אדמונד ג׳ונס. כל דימוי פועל כשער מיתי שחושף את מהות המעלה.
כאשר אנו בוחנים את הסמל הסביאני של המעלה האחרונה של מזל דגים, אנו מביטים בדימוי האחרון של גלגל המזלות כולו. הנשימה האחרונה לפני שהכול מתחיל מחדש.
הסמל הסיביאני של המעלה האחרונה במזל דגים
פרצוף האבן הגדול
סלע האבן האדיר ניצב מעל העמק. חשוף לרוחות השמים. דומם. מעוצב בצורת פרצוף אנושי. הוא צופה מבלי למצמץ. הוא לא מגיב לסערות ולצללים. הוא פשוט קיים כעד הראייה.
זה הסמל האחרון של גלגל המזלות, הדימוי האחרון לפני שמזל טלה מתחיל שוב. הוא מייצג את האמת שנותרת לאחר שכל האשליות מתפוגגות. נפטון נשא את החשיבה הקולקטיבית באמצעות עשור של חלומות, אידיאליזם, דעות וגבולות מתפוגגים. אבל במעלה האחרונה של מזל דגים, כל אלה הופכים כבדים מנשוא. החלום קורס תחת משקלו שלו, ומה שנותר הוא הפרצוף שהזמן חצב. יציב. נצחי. בלתי מושפע.
מהן מעלות קצה
באסטרולוגיה, מעלות הקצה הן המעלה האחרונה ומעלה אפס של כל מזל ומזל.
המעלה האחרונה היא הקשיש התשוש.
מעלה 0 היא הילוד השברירי.
פלנטה שנמצאת במעלה האחרונה אינה חלשה. היא פשוט סיימה. היא השלימה את השיעור שלה. היא הגיעה למגבלה שלא ניתן להתעלם ממנה. נקודות החלטה מופיעות. סיומים מתממשים. סיפורים ישנים מאבדים מכוחם. זהו משבר ההגעה לשיא.
כאשר נפטון נח במקום זה, הקולקטיב נכנס לתקופה של תשישות רוחנית. מה שפעם הרגיש קסום, מרגיש כעת מוגזם. מה שפעם הרגיש נעלה, מרגיש כעת מטושטש או מניפולטיבי. התיאטרון הרגשי של נפטון במזל דגים מגיע לסיומו.
פרצוף האבן הגדול מופיע.
לא כאזהרה.
כאֱמֶת.
קו–זמן מיתי של ההשלה
שלהי אוקטובר עד אמצע נובמבר
הערפל מתחיל להצטמצם. תחילה, אנשים מרגישים בשינוי מעודן. האוויר הקולקטיבי מתחיל להתהדק. תחושה שמשהו, שמזה זמן רב נלקח כמובן מאליו, עומד להשתנות. האשליות הראשונות נסדקות, סדקים דקיקים בזכוכית.
אמצע נובמבר עד אמצע דצמבר
ההתפוגגות הופכת מואצת. הסנטימנטליות מאבדת מקסמה. הנרטיבים המוסריים הישנים מרגישים עלובים. הצעיף הופך שקוף. אנשים מתחילים להבחין במה שניצב גלוי לעין במשך שנים. פרצוף האבן מתקרב ומתקרב.
אמצע דצמבר עד תחילת ינואר
קריסת החלום. נפטון מפסיק להזין את התעתוע. הקולקטיב רואה את הארכיטיפ שמאחורי המסכה. פרצוף האבן ניצב חשוף לחלוטין. שקט. יציב. תזכורת שהאמת שורדת את הפנטזיה.
ה-26 בינואר
נפטון עוזב את המעלה האחרונה. הגלגל מתכונן להסתובב. העולם ניצב על סף בין סוף החלום לתחילת האש. נפטון במזל טלה ממתין, מחזיק בניצוץ שיבוא בעקבות החשיפה הגדולה.
מה נותר לאחר האשליה
כאשר החלום מתפוגג, הדבר היחיד שנותר הוא האמת שהזמן בעצמו חצב. הפרצוף שמאחורי כל השלכה. העד השקט שניצב מחוץ לדעה ומעבר לפחד.
נפטון במעלה האחרונה במזל דגים מעניק לנו חזיון אחרון. לא של בריחה, אלא של הכרה. רגע שבו הקולקטיב רואה את עצמו בברור, ללא תחפושת או סיפור.
פרצוף האבן הגדול מספר לנו שמחזורים מסתיימים, אשליות מתות, מיתוסים משילים את עורם ומה שאמיתי ממשיך לעמוד.
