מאת: ג׳ף פוסטר

תרגום ועריכה: סמדר ברגמן

מהות הריפוי – להלן שבע אמיתות שאנו שוכחים לעתים קרובות:

הריפוי אינו לינארי

יהיו לכם ״ימים רעים״, ימים כאוטיים, נפילות ורגעים שבהם דפוסים ישנים ישובו ויעלו אל פני השטח. אין זה כישלון – כך מערכת העצבים שלכם חווה חיווט מחדש, פשוטו כמשמעו. התהליך הוא מחזורי. הקלה גדולה מגיעה כאשר אתם מעניקים לעצמכם רשות לחוות ״ימים רעים״.

האֵבֶל הוא חיוני

כדי להתקדם, אנו חייבים להתאבל על העבר – כאב ילדות, שנים שבהם הסתתרנו, פנטזיות הישרדות, אפילו על העצמי הישן שלנו. האֵבֶל מרכך אותנו, מקרקע אותנו בהווה, מפנה מקום לשמחה אמיתית. אֵבֶל הוא השער להווה, לא טעות.

אין לוחות זמנים

ריפוי עמוק אינו מרוץ. הוא מתממש בקצב שמערכת העצבים שלכם יכולה לעמוד בו, בקצב הנשימה, יום אחד בכל פעם. אם תנסו להשוות את עצמכם לאחרים, רק תבראו אשמה. התמסרו למסע האישי שלכם. כבר הרחקת לכת כל כך.

מנוחה היא תרופה

מנוחה אינה עצלנות. מנוחה מאפשרת אינטגרציה. הריפוי מתרחש באמצעות השקט, על ידי כך שאתם מאפשרים למשהו דגול יותר מהשכל להחזיק בכם.

קשרים מרפאים

אינכם צריכים לעשות זאת לבד. מערכות עצבים נרגעות בנוכחות קשר בטוח – משפחה, חברים, קהילה, תרפיה. בדידות יכולה לגרום לנו להרגיש שאנו חייבים לשאת הכול בעצמנו. היו אמיצים – בקשו עזרה, אפילו בדרכים קטנות.

השלמות שלכם כבר כאן

ריפוי לא אמור לתקן אתכם או להגיע ליעד מושלם. הוא קשור להיזכרות בערך המולד שלכם – ברגעי העייפות, ברגעי התסכול, בהשתוקקות שלכם בריפוי, בעצם הרגע הלא מושלם הזה ממש.

הריפוי מאמץ את הפרדוקס

אתם יכולים לנוח… ואז לפעול. להרגיש פחד… ולומר אמת. להיות נוכחים… ולהחזיק ברגשות פראיים. הריפוי לא מחייב לבחור באחד על פני האחר – הוא היכולת להחזיק בכולם באומץ ובחסד.