בהשראת מֵם

מאת: Mutual Reception Astrology

תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©

במֵם המוצג, רואים בצד שמאל, דמות אור זוהרת. נקייה, נטולת מאפיינים מיוחדים. תמימה. בצד ימין, דמות אדם מוצללת ומעוותת. מרופטת. מאיימת. לא אמינה. הכותרת עושה את העבודה האמיתית. ״טיעון נחמד. אבל אני כבר הצגתי את עצמי כיישות אור זוהרת ואותך כאיש צל מפחיד״.

אין זה טיעון. זהו לחש ארכיטיפי.

בפסיכולוגיה היונגיאנית, זוהי השלכה בצורתה הטהורה ביותר. האגו מזדהה עם האור ומסלק אל הצל כל דבר לא נוח, סותר או בעל עמימות מוסרית. ברגע שהצל הופך מוחצן, ניתן להתקיף אותו ללא שום חשבון נפש. אחרים שוב אינם טועים – הם רשעים, מבחילים או מסוכנים.

מבחינה אסטרולוגית, הדינמיקה הזאת מופיעה בכל פעם שמפה או תרבות מזדהים יתר על המידה עם קיטוב אחד של גלגל המזלות. חשבו על הטוהר של מזל בתולה ללא החמלה של מזל דגים. חשבו על הצדקנות העצמית של מזל אריה ללא החשיבה הנרחבת של מזל דלי. חשבו על הנתינה של מזל סרטן ללא האחריותיות של מזל גדי.

אור ללא צל אינו הארה. זו חשיבות עצמית מנופחת.

יש סיבה מדוע לדמות הזוהרת אין פרצוף. תכופות, עליונות מוסרית מוחקת אינדיבידואליות. העצמי הופך לסמל מופשט של איכויות טובות, במקום לבן אנוש אמיתי בעל דחפים, סתירות ופצעים. בינתיים, הדמות המוצללת מוצגת באופן מוגזם כמשהו מפלצתי. לא משום שהיא מפלצתית, אלא כיוון שהיא נושאת את כל מה שהאור מסרב לשלב.

זו הסיבה מדוע עבודת צל מרגישה מאיימת. הצל אינו רק אלימות או טאבו. הוא קנאה. תשוקה. זעם. מיניות. רעב לכוח. החלקים שלנו שלא מתנהגים יפה בציבור או מתאימים היטב למיתוג הרוחני.

הקהל אוהב את דמות האור. האלגוריתם מתגמל אותה. תנועות שלמות נבנות סביבה. אבל האִינְדִּיבִידוּאַצְיָה לא מתרחשת שם. האינדיבידואציה מתרחשת כאשר קו המתאר הזוהר נסדק ומודה שגם הוא מטיל צל.

האסטרולוגיה מלמדת קיטוב ולא בכדי. כל מזל נושא את הדבר המנוגד לו. לכל פלנטה יש ביטוי בונה וביטוי הורס. אינכם יכולים לחיות רק באור השמש. אתם זקוקים לשבתאי. לפלוטו. לירח. לחלקים שמערערים את הנרטיב.

המֵם הזה מצחיק משום שהוא נכון. הוא מראה כמה קל לנצח באמצעות אסתטיקה, במקום באמצעות מהות. באמצעות דימוי, במקום באמצעות אינטגרציה.

המשימה היא לא להפוך לישות אור זוהרת.

המשימה היא להפסיק להעמיד פנים שאינכם מזהים את הצל כשאתם רואים אותו.