פמלה קריב מתקשרת את ישוע

תורגם מאנגלית על ידי סמדר ברגמן

ידידים יקרים, אני הוא ישוע; אני אוהב אתכם אהבה עזה. אני מכבד את מי שאתם, הן את הצד האפל והן את הצד המואר שלכם.

אני מדבר אליכם, נושאי התודעה החדשה של ימינו. בחיי, נשאתי את לפיד האור ורציתי לחלוק אותו עם האנושות. הייתי בן אנוש, ממש כמותכם. חשתי כעס וייאוש, ממש כמותכם, אבל היו גם רגעים של חיבור עמוק עם נשמתי. צמחתי ברמה הפנימית, ממש כמותכם. חשוב שתחדלו לראות אותי כישות מושלמת, כמאסטר נעלה וגבוה מכם. אני אחיכם, ידידכם, ולא באתי כדי לשפוט או להטיף. אני רוצה לחלוק את תחושות הידידות שלי אתכם, הרגישו בבקשה בכבוד שאני רוכש לכם.

ברצוני לברך את כולכם לשלום, כל אחד ואחד מכם; אנא הרגישו בנוכחותי בלבכם. אתם מוכנים לשינוי, מוכנים להודות במהות האמיתית שלכם. אתם ישות נצחית שנדדה ברחבי היקום במשך תקופות חיים רבות מאוד, אבל התרגלתם להמעיט בערככם ולמדוד את עצמכם על פי הסטנדרטים של החברה. אתם מחשיבים את עצמכם כאישה או כגבר, כעשירים או כעניים, כבריאים או כחולים, ואתם מגדירים את עצמכם באמצעות המונחים הללו, אבל אתם הרבה הרבה יותר.

אתם כה חופשיים, והטרגדיה הגדולה ביותר של בן האנוש בחברה של ימינו היא שאתם מאבדים את תחושת החופש שלכם. במשך עידנים רבים כל כך, כדור הארץ היה שרוי באווירת פחד, והאנשים התנתקו מהעוצמה והיצירתיות המקוריות שלהם. כאשר אתם מרגישים מנותקים מהמהות שלכם, אתם מתחילים להתנהג באופן ״מקובל״ ועקב כך יוצאים מאיזון.

כאשר אתם מנותקים מנשמתכם, ביסודו של דבר אתם מרגישים אבודים, כל העת, ויש ריקנות וחלל בלבכם, שאתם מנסים אז למלא בדברים חיצוניים. אתם רוצים למלא את החלל ברכוש או בכוח, או אתם הולכים לאיבוד בחזיונות על מערכת יחסים רומנטית מושלמת, ובדרך זו הופכים מכורים לסוגי התנהגות או דברים מסוימים. אבל הבעיה הבסיסית היא שאתם מרגישים מנותקים מהמהות שלכם, מהנשמה שלכם.

עובד אור הוא אדם ששוב אינו מוכן לחיות מנותק מנשמתו. אנשים אלה חשים בלבם תחושת ערגה, סוג של געגועים הביתה, וככל שהם מתבגרים, הם מתחילים להבין ששום דבר שמגיע מבחוץ לא יוכל למלא את החלל. לכן עובדי אור מפתחים עניין עמוק ברוחניות; הם הופכים למחפשים בנתיב הרוחני. הם מתחילים בחיפוש שלהם כיוון שהם מרגישים פצועים מבפנים, אבל הפצעים שלהם אינם רק שלהם. פצע ההפרדה שייך לכל האנושות, אף על פי שחלק גדול מהאנושות מחפש עדיין אחר פתרונות חיצוניים.

עובדי אור מודעים לכך שתשובה נמצאת בפנים, ובשל מודעות זו, הם נועדו להיות מורים ומרפאים, אבל עובדי אור רבים מתמודדים עם דימוי עצמי נמוך מאוד. כאשר היו ילדים, הם ספגו הרבה מהשיפוט של המשפחה שלהם והחברה. אולי הרגישו שאינם יכולים להיות שאפתניים כפי שההורים שלהם רצו שיהיו. הם היו רגישים מאוד לעתים קרובות והיה עליהם להתרחק ולחוות תקופות שקטות כדי להישאר ממורכזים. תכופות הם אידיאליסטים ורבים מהם בעלי כישרון אמנותי.

חלק ממשימת הנשמה של עובדי האור היא להציג סוג תודעה חדש על כדור הארץ, אבל כדי שתהיו מסוגלים לעשות זאת, עליכם להאמין בעצמכם באמונה שלמה. עליכם לבטוח בקול האינטואיציה והתחושות שלכם, לא בדרך המבוססת על האגו, כגון: ״אני הרבה יותר מפותח מאנשים אחרים״, אלא בדרך המבוססת על הלב: על ידי כך שתעריכו ותכבדו את עצמכם, כיוון בדרך זו הלב שלכם יכול לדבר אליכם. המכשלה עבור עובדי אור רבים היא שהם הולכים לאיבוד בתחושת נחיתות, מבטלים את הצרכים והתשוקות האמיתיים שלהם. אתם זקוקים לאישיות חזקה כדי להיות מסוגלים להתנתק מרעיונות החברה ולהיות מי שאתם.

וזאת ברצוני להדגיש היום: את חשיבות היותכם חזקים ומודעים לעצמכם, וזהו מסר הקשור לאנרגיה הגברית שבתוככם. כאשר חייתי על כדור הארץ לפני יותר מאלפיים שנים, תכופות היה עליי להתבודד כדי לזכור מי אני. היו סביבי אנרגיות מבלבלות רבות, שנבעו בעיקר מהציפיות של האנשים הקרובים אליי. היה עליי להגן על עצמי כדי להישאר מחובר לעצמי הגבוה שלי. תכופות, הייתי הולך למדבר לבדי כדי להרגיש קרוב באמת לאלוהים, לרוח, ולשמר את הביטחון העצמי שלי.

הדבר נכון גם לגביכם. אתם שוכני שני עולמות: יש לכם רגל אחת בחברה האנושית של ימינו ורגל שניה בממד הנשמה שלכם, הממלכה ממנה באתם. עליכם לשמור על אחיזה איתנה של רגלכם בממד זה, אחרת הלחץ של החברה יערער ויפחיד אתכם. האנרגיה הגברית שלכם צריכה לומר בתקיפות ״לא״ לדרישות ולציפיות שאינן נכונות עבורכם. לכן, במובן זה, עליכם להיות לוחמים, והכוונה לא ללוחמים שנלחמים ושנאבקים באנשים אחרים. להיות לוחמים, משמעותו להיות נאמנים לעצמכם, להתנתק לעתים קרובות מהעולם הסובב אתכם ולהקשיב למה שאתם מרגישים, למה שאתם חשים, לבטוח בהדרכה הפנימית שלכם.

אבקש מכם עתה לבוא איתי בדמיונכם למדבר ולהגיע לשם בשעת לילה. מזג האוויר התקרר ואתם רואים את השמים שמעליכם מלאים בכוכבים זוהרים. דמיינו שאתם שם איתי, והרגישו במסתורין של המרחב העצום שסביבכם – הרגישו במסתורין הטמון בחיים. מצאו מקום לשבת, הירגעו וכנסו פנימה אל תוך עצמכם. המדבר הוא שער חיצוני למקדש הפנימי האישי שלכם, אליו אתם נכנסים עכשיו. בתוך המקדש הזה אתם מרגישים מחוברים לכדור הארץ ולכל הכוכבים שבשמים.

אתם ישות דגולה ועצומה כל כך, ואתם אומרים לעצמכם: ״אני מקבל את גדולתי; אני שונה; אני כאן כדי להביא תודעה חדשה״. זכרו מהיכן הגעתם: מקום של חכמה שקטה ממנו נקראתם לרדת מטה אל כדור הארץ בזמן הזה. אתם כאן כדי לרפא את הפצעים הפנימיים שלכם וכמו כן, כדי לשמש דוגמה לאנשים אחרים. אני מבקש שתקחו את עצמכם ברצינות.

כאשר אתם נמצאים בתוך המקדש הפנימי שלכם, יש שם מדריך שרוצה להגיש לכם עזרה או עצה. זכרו שהמדריכים הם חבריכם – באמת. אתם נשמות תאומות אמיתיות, אבל כיוון שהם נמצאים בצד האחר, הם רואים דברים מסוימים באופן ברור יותר מכפי שאתם יכולים לראות בעיניכם האנושיות. כאשר אתם מאפשרים למדריכים שלכם להתקרב, זהו אותם כחבריכם והרגישו תחושת היכרות. כעת שאלו את המדריכים שלכם מה עליכם לדעת ברגע זה. אם משהו בחייכם מציק לכם או מדכא אתכם, אתם יכולים לקרוא להם. הרגישו שיש עזרה והדרכה רבות המוגשות מהצד הזה, מהממד הזה.

אתם זוכים להערכה רבה כל כך בשל מה שאתם עושים והמדריכים שלכם נמצאים שם כדי להזכיר לכם דברים שאתם כבר יודעים. לפני שירדתם לכדור הארץ והתגשמתם בגוף זה, הייתם ישות מודעת מאוד, לכן הרגישו מחוברים למדריכים שלכם, כיוון שהם הנציגים של ממד נשמתכם.

כעת דמיינו שאתם עוזבים מקדש זה ומביאים אתכם את האנרגיה שלו, מטה לכדור הארץ. בעודכם יושבים כאן בכיסא, בחדר זה, אפשרו לאנרגיה של העצמי הגדול שלכם, של הנשמה שלכם, להתממש לגמרי בתוך גופכם, והיו מודעים לכך שהעולם זקוק לכם; העולם זקוק לאנרגיה ייחודית זו של נשמתכם.

ברצוני להודות לכם על אומץ הלב והנחישות שלכם. אני מכבד אתכם עמוקות, ואפילו אם אתם חשים מבולבלים או כואבים, אני יכול עדיין לראות את האור הזוהר שלכם. אני נמצא כאן כדי להזכיר לכם אור זה ולהבטיח לכם את אמוני בכם.