יערה בויום-קפלן
מאי 2016
עריכה לשונית: סמדר ברגמן
משחר האנושות, כמיהתם העמוקה של כל בני האדם היא שהחיים יאירו את דרכנו ויאפשרו לנו לחוות את הטוב ללא מאמץ וללא קושי וכאב. כמיהתו הגבוהה ביותר של האדם היא להתחבר לרשת הכוונה והדרכה שתנחה כל צעד ושעל, שכל פסיעת רגלו תתייצב על מדרך נגיש ובטוח ללא סכנה. הליכה ללא נפילות וללא הסכנות הכרוכות בכך. זוהי כמיהה לידיעה ברורה והחלטית ללא משוא פנים של הדרך המהירה והבטוחה לתחושת הארה והנאה.
האין מטרת חיי האדם לחוש את תפארתה והדרה של הבריאה? האין מטרתו של האדם להתחבר לעוצמות הטוב שבו? להתחבר אל עצמיותו הגבוהה ומשם יקל החיבור לזולת, לחי, לצומח וליקום, ולפעול כרשת מאוחדת ואחידה? מדוע אם כן החיים מביאים עמם מהמורות ועורמים קשיים? מדוע אם כן גם כשפנינו מכוונות לאמונה מלאה וביטחוננו בהדרכה הגבוהה שלם, נפגוש בחיינו שוב ושוב צער ואכזבה?
הרי זהו הפרדוקס המרכזי בחיי האדם: ההבנה שעליו לחיות בשלמות ובהשלמה עם הקיים מתוך אמונה לטוב, ומצד שני, החשיבות לחתור קדימה, אחר השלמות. האם תוכלו לקבל שאי השלמות היא השלמות בהתגלמותה.
הירידה לארץ הינה חקר של התפתחות וגדילה תוך כדי תנועה בהתאם לנסיבות. נטעתם בלבכם ובראשכם מחשבה כי האדם נוצר טהור ואז חטא והחטיא את המטרה לשמה הוא הגיע הנה לכאן.
מראשית ההתחלות היה ידוע כי המפגש של הרוח בחומר יצור תגובות שרשרת בלתי ידועות. אכן יצאתם אל מרחב הזמן והמקום כשבלבכם חרוט הזיכרון של החיבור הגבוה, נשמת האור שפועמת בתוככם. רבים חוו את הניתוק מהרחם האלוהי כחוויה של נטישה, דחייה, כאב עז וכמיהה בלתי פוסקת לשוב אל חיק האלוהות. במובן זה הנכם בני האור, אכן בנותיו ובניו. אך לא הייתם ישויות עצמאיות, עד לירידתכם לזמן ולמרחב קיים.
מרחב הזמן והמקום
ההתפתחות והלמידה חייבו מעבר למרחב אחר. מעבר מהמרחב העל זמני אל המרחב המוגדר, בו תתחילו ליצור ולברוא בעצמכם. מרחב בו מתפתחת ונלמדת הבחירה החופשית, מתוך התנסות ותהייה, התנסות וטעייה. מרחב בו מתחייב לימוד עמוק ומקיף של האמון, האמונה אל מול הגמישות ואל מול הלא נודע המשתנה ברגע נתון.
פרידה זו שחוויתם בעבר, חוזרת ונשנית עם כל לידה – החיבור אל השלייה משולה לחיבור בלתי פוסק לאלוהות ולאנרגיית האור ומשם, עם גדילת העובר, מתפתחת התודעה שמעוניינת לצאת מן הרחם הצפוף, בעוד שהיציאה לרוב נחווית כבלתי נעימה וכבלתי צפויה. התינוק שחיכה כה רבות לצאת, חש בלבול ופחד כבר מרגע הירידה והכניסה לצוואר הרחם. לעתים העובר חש עוד בבטן פחד בלתי נשלט מרעיון ההתנתקות מחסדי הרחם ואף מסתובב בחרטה כשפניו נשואות מעלה, בסירוב ובהתנגדות למהלך הטבעי של הדברים.
בכל ירידה לגוף ולחומר, בכל לידה, מתקיימת תזכורת להפרדות הראשונית שלכם מן הבריאה. הרגשות המתעוררים בכם יהוו את המחושים דרכם תחוו, תחושו ותחקרו את מרחב הזמן והמקום. אם אתם מונעים מפחדים, או מתחושת נטישה ועליבות, יהיה עליכם לחקור את החיים דרך רגשות אלו, על מנת להתגבר על התגובתיות שהם מעוררים אצלכם.
תגובה מתוך בחירה חופשית
תגובה הינה פעולה המתעוררת מתוך גירוי. המילה תגובה, מתייחסת לשורש ג.ב.ה בדיוק כמו למילה גובה. האם התגובתיות הינה גבוהה מדי? האם אני פועל רק מתוך גירוי בלתי נשלט? כיצד אוכל לחשוף את הגירוי הזה? אלה החקר וההתפתחות הפנימית של הבחירה והרצון החופשי.
מדובר בחקר עמוק ומשמעותי, על מנת להתיר את הפעולות הפנימיות והחיצוניות המונעות אצלכם מגירוי רגשי – התעוררות רגש בצורה לא מידתית, התופסת שליטה על תגובתכם, לא מתוך הכרה אלא מתוך תת ההכרה. נדרשת פעולה מעמיקה של תהליך התרת הסבכים הפנימיים, אלו שיצרו בתוכם צווי מניעה לפעולת תגובה חופשית ואובייקטיבית.
זוהי מטרת החיים: למידה ופענוח, התרת הסבכים, ניסוי וטעיה. זוהי גם הסיבה שאתם חווים שוב ושוב את האכזבה מן המפגש. כיוון שאתם חווים שוב ושוב את חוסר האונים והשליטה על חייכם מתוך תגובתיות שרשרת.
שאיפתכם לייצר קיצורי הדרך רק מנציחה את האכזבה והכאב. התהליך הוא עמוק, נדרשות לעתים שנות אור על מנת לייצב את המידות ואת הרגשות. קבלו זאת.
רגשות אלו הצרובים בכם, אינם מהווים רק מכשול. הם גם הבקשה וההכוונה לחקירה האישית שלכם. הם אלו המבקשים להתאזן במפגש הרוח והחומר.
הנכם עדים לתקופה בה מהלך ההתפתחות נכנס להילוך גבוה. התקופה מאפשרת התרה, אך ללא עקיפה. זהו מהלך המבקש לנקות את הגירוי הרגשי ולא לעקפו ולהנציחו שוב ושוב.
המורכבות בהתפתחות אינה פשוטה להבנה. אנו מבחינים בהתפתחות מחזורית שקשורה גם בגרמי שמים ובתנועת היקום, המשפיעים על הבוקר, על הלילה ועל עונות השנה. אנו מבחינים בהתפתחות המאפשרת השלמה של מחזורים שונים ולאנרגיות שונות להשפיע על מהלך הפעולה ביקום. ודאי שמעתם על תור זהב של האנושות – גם הוא מושפע ממחזורים אלו. בואם והיעלמותם של הדינוזאורים מושפע גם הוא ממחזורים אלו. אך עדיין במקביל ישנה גם התפתחות לינארית במרחב.
משימתו העיקרית של האדם היא חקר במרחב הזמן הזה. חקר מתוך תולדה רגשית. הרגש הינו הכלי המחבר בין שמים וארץ, בין חומר לרוח. ככל שיתאפשר איזונו ומידתיות התגובה שבו, כך תתאפשר למידה מהירה. דווקא המתינות היא זו המביאה למהירות. היא זו המביאה להתרחשות הנסים.
התפתחות מרחבית
האנושות קיימת כבר זמן רב, על כן אין זה מפתיע שהיא צוברת מחסנים רבים של פעולות שרשרת הנובעות מגירוי רגשי. התקופה כעת מבקשת התרה.
זהו מהלך איטי ועמוק שיכול בקלות להפוך מהיר ומתגמל, אם רק תתאפשר ההסכמה לחוות אותו במלואו – הסכמה לפתוח את ולהיפתח אל מרתפי הרגש, אל המצבורים והכאבים העתיקים והחדשים כאחד, שיצרו תגובתיות ולהסכים להתוודע אל התודעה ולחלץ אותה מעיוורונה. לשוב שוב אל בחירה חופשית מתוך חירות, מתוך ראייה. להסכים לחוש בשלמות ובפליאה גם מתוך אי ההצלחה. התכוונותו של האדם חשובה פי אלף מונים מביטוייה בשטח. הכוונה וההסכמה לתהליך משולות ללמידת האמון והאמונה בתהליך.
המחשבה שתוותרו על מהלך התפתחותי זה על מנת להגיע לקצה המסלול, בנגיעה אחת ב”מטה קסמים” מעלה תהייה – האם? האם קיים קצה מסלול במרחב העצום שנקרא יקום? חקירתו האישית של האדם קשורה קשר הדוק עם מרחב הזמן, המקום והתקופה. דבר שמעיד על התלות של כל אחת ואחד באותו מרחב. זוהי התפתחות מרחבית, זוהי התפתחות בה קיים קשר בין כל גווני התרבות והעמים, בין האדמה, המים, הצומח והחי באותו זמן ומקום.
זוהי תגלית המחדדת את ההבנה כי קיימת ערבות הדדית בין סך כל המרכיבים שיוצרים את אותו מרחב, באותו רגע נתון.
ישנה השפעה עצומה על התודעה המרחבית. ככל שירבו האנשים המוכנים להתיר את כבלי הרגשות המוגבהים, היוצרים תגובתיות בלתי נשלטת, כך תתאפשר מציאות המכילה נסים.
כל פסיעה בדרך מאפשרת התבוננות ולמידה, גם כשהיא אינה מדויקת ומכאיבה. נדרש אמון ואמונה בתהליך. נדרשת התמסרות למהלך, התמסרות מתוך הַקְדָּשָׁה עצמית מלאה למהלך וגם מתוך הבנה כי מסירות מבקשת למסור – לייצר פעולה אקטיבית הן בלתת והן בלקבל. מעין הַחְלָפָה של מסירות, הַעֳבָרַת דבר-מה מאחד לשני לסירוגין. כך שהאדם מבין שיש דברים שתלויים בו במהלך הדברים ויש דברים שהוא מוסר את עצמו למהלכים שאינם תלויים בו.
זהו האיזון העדין שבו אדם מברר היטב ומסכים לקחת חלק פעיל בבריאה ובהתפתחות העולם. בהתפתחות המרחב שבו הוא מתקיים. זהו איזון עדין בין משפיע למושפע, בין בורא לנברא, בין נתינה לקבלה.
צאו בחדווה למסע החקר הפנימי ודעו כי קיימת בכם מידה רבה של השפעה, זהו חלקכם לקחת אחריות על תפקידכם בעולם. חילוץ סבך הרגשות, אלו שיוצרים גירוי לתגובה בלתי נשלטת. חקר הגירוי, הרגש, יביא אתכם לצפונות לבכם, יאפשר חילוץ והתרה. אלה מסע ותהליך עמוקים וארוכים. הנסים יבואו אחריהם.
יערה בויום-קפלן – מרפאה בתקשור, מטפלת בריברסינג (נשימה מעגלית), מכשירה ומנחה מרפאים בתקשור ובפתיחת תדרים.
ליצירת קשר: 0526770273