מאת: טאנאז

מאנגלית: סמדר ברגמן

אם ברצונכם לדעת מה חוסם אתכם מלחיות את החיים הטובים ביותר שלכם, התשובה כרוכה קרוב לוודאי בבושה.

ד״ר ברנה בראון הקדישה שנים למחקר וללימוד השפעות הבושה. היא כתבה כמה ספרים בנושא ונחשבת למומחית בנושא הבנת הבושה, ההשפעה שעלולה להיות לה, וכיצד להתגבר עליה כדי לחיות חיים טובים ובריאים יותר.

ברנה בראון הגדירה את הבושה כך:

״תחושה או התנסות כואבות מאוד בשל האמונה שאנו פגומים ואי לכך לא ראויים להיות מקובלים ושייכים״.

בושה היא התחושה שאנו רעים. לא שהבחירות או שהפעולות שלנו רעות, אבל שאנו הם אלה שרעים.

בושה היא התחושה שאנו לא ראויים מספיק או טובים מספיק. בושה היא התחושה שאנו נושאים שמותירה אותנו ערים בלילה ושגורמת לנו לפקפק בפעולות שלנו, בבחירות שלנו ובזכות שלנו לקבל אהבה.

הבושה מופיעה בעוצמות שונות ובדרכים שונות, וכמו כן, ישנם גם סוגים שונים של בושה שאנו יכולים לחוות. אם לא נקדיש זמן ונגיע לשורש הבושה ונלמד לזהות את הבושה שלנו, קרוב לוודאי שאצל כולנו אורב סוג מסוים של בושה במסדרונות הנסתרים של חיינו.

ככלות הכול, אנו חיים בחברה שמנצלת את הבושה, משום שכאשר קיימת בושה, תכופות ניתן להרוויח כסף בעזרתה ולמכור לנו מוצרים.

בואו נבחן תחילה את סוגי הבושה העיקריים:

בושה הקשורה לדימוי גוף: זהו אחד מהסוגים השכיחים ביותר של הבושה והוא כולל השוואה של צורת הגוף שלכם והופעתכם לאלה של אחרים או תיעוב של צורת גופכם.

בושה תרבותית: היא כוללת את האמונות הדתיות או התרבותיות, ויכולה גם לכלול תחושת של ניכור בשל הרקע, הגזע, המוצא האתני, המסורות שלכם וכדומה.

בושה הורית: אתם מרגישים שאינכם הורים מספיק טובים או שההורים שלכם לא גידלו אתכם כהלכה. היא יכולה לכלול גם בושה בנוגע לתא המשפחתי ולבחירות תכנון המשפחה.

בושה מינית: בושה שאתם עלולים להרגיש ביחס לעדיפויות המיניות שלכם.

בושה הקשורה לקריירה: התחושה שאינכם ״מצליחים״ מספיק או שאתם לא משתווים לבני גילכם.

בושה הקשורה לבריאות: הבושה שאתם עלולים להרגיש משום שאתם לוקים במחלה, במחלת נפש, במגבלה או בנכות.

בושה הקשורה לגיל: הבושה שאתם עלולים להרגיש בשל גילכם, בין אם אתם מרגישים צעירים מדי או זקנים מדי. סוג זה יכול לכלול גם בושה בשל תהליך ההזדקנות.

בושה כלכלית: הבושה שאתם עלולים להרגיש משום שאתם מתקשים לשלם את החשבונות או בשל התחושה שאין לכם די כסף כדי להיות שייכים ומקובלים בקהילה או במעגל החברתי שלכם.

בושה ביחס ליעילות: תחושה שאתם לא עובדים מספיק קשה או מספיק שעות כדי להיחשב בעלי ערך או מצליחים.

בושה בנוגע לטראומה/אבל: תחושת הבושה שמתעוררת לאחר התנסות טראומטית שגורמת לכם להרגיש שאתם צריכים כבר ״להתגבר״. יכולה לכלול גם רגשות אשמה או תחושה ש״מגיע״ לכם לסבול.

למעשה הבושה עלולה לצוץ בכל מקום בחייכם ועבור רובנו, אנו עלולים שלא להבין שהיא שם עד אשר אנו מתחילים להיות מודעים לאיך שהיא נראית, מרגישה ונשמעת.

עבור רבים מאיתנו, הבושה מתעוררת גם מדברים שבהם איננו יכולים לשלוט, כגון תהליך ההזדקנות או מצב הבריאות שלנו, עובדה הדוחפת אותנו אף יותר אל שליליות ואל חוסר אונים.

על פי המחקר שעשתה בראון, בושה גורמת לכם להרגיש לכודים, חסרי אונים ומבודדים ואלה הן כמה מהדרכים שבהן היא יכולה להתגשם או להופיע:

• צורך לרכוש שליטה או כוח על אחרים.
• התנהגות תוקפנית או אלימה כלפי אחרים.
• הימנעות, שמירת סודות או שתיקה.
• רצון לקבל אישורים ולהשתייך.
• דיכאון או חרדה.
• הפרעות אכילה.
• בריונות.
• פחד.
• ניתוק.
• פרפקציוניזם.

״בושה היא מקום הלידה של הפרפקציוניזם. כאשר הפרפקציוניזם מחזיק בהגה, הבושה יושבת לצדו והפחד הוא אותו נוסע מעצבן שבמושב האחורי״. ~ ברנה בראון

כל התסמינים הללו הם בסופו של דבר הדרך שבה אנו מגיבים כאשר איננו חשים ראויים לאהבה או ראויים מספיק כפי שאנחנו. אין ברצוני לומר שעלינו לחשוב על עצמנו כעל חסרי פגמים, מושלמים, אנשים שאף פעם לא טועים, אלא מדובר כאן בפיתוח אמפתיה והבנה כלפי עצמנו וכלפי אנשים אחרים, ובידיעה שלא משנה מהן הבחירות או הפעולות שלנו היום, שאנו תמיד יכולים ללמוד, לצמוח ולהשתפר מחר.

על פי בראון, חיים ללא בושה קשורים לחיבור לאמפתיה. מדובר בתרגול חמלה כלפי עצמנו ואחרים והבנה שכולנו רק בני אנוש.

כדי להתחיל לנקות את הבושה מחיינו, עלינו להתחיל לזהות ולהבין מה הם הטריגרים שלנו.

ממקום זה, אנו יכולים לדעת איך והיכן הבושה מופיעה אצלנו ומה אנו יכולים לעשות כדי לשחררה מחיינו.

שחרור בושה מחייב סבלנות, זמן וחמלה עצמית רבה. אף על פי שהתהליך עשוי להיות מעט קשה יותר מאשר ביצוע כמה שלבים, להלן כמה נקודות שיעניקו לכם הבנה כללית כיצד להתחיל לשחרר בושה מחייכם.

שלב ראשון: זהו את הבושה שלכם

היכן אתם חשים בה? מתי אתם חשים בה? איזו מחשבה או התנייה נמצאים בשורש הבושה שלכם? אתרו וזהו מה הוביל לתחושת הבושה שאתם חווים. אתרו וזהו כיצד בושה זו מופיעה בחייכם ומה הם הטריגרים שלה. הבנות אלה הן, תכופות, תשעים אחוזים מעבודת הריפוי.

שלב שני: קחו בעלות על הבושה שלכם

אל תרגישו בושה בשל תחושות הבושה שלכם! קחו עליה בעלות. הצהירו עליה בקול רם. כנסו אל תוך הבושה שלכם וכבדו אותה בשל מה שהראתה לכם ולימדה אתכם.

שלב שלישי: הביעו כוונה לשחרר את הבושה שלכם

לפעמים הצהרה שכזו בקול רם יכולה לעזור. אתם יכולים גם לשחרר את הבושה על ידי כך שאתם מדברים עליה עם אנשים אחרים או כותבים ומשחררים אותה אל הנייר. כאשר אתם מתחילים לדבר על ההתנסות שלכם או חולקים את סיפורכם, הדבר גם מסייע לכם לקבל פרספקטיבה חדשה ולהבין שאינכם לבד.

שלב רביעי: תכנות מחדש

כאשר אתם מרגישים בבושה מתעוררת, היו אותנטיים עם עצמכם ופשוט נשמו את הרגע. אז תוכלו להתחיל לדחוף את עצמכם בעדינות לתכנת מחדש את הבושה שלכם למשהו יעיל או חיובי. אתם יכולים לעשות זאת על ידי חזרה על מנטרה עוצמתית או פשוט על ידי העברת המחשבות שלכם למקום אוהב ורחום יותר כאשר אתם מרגישים בבושה מבעבעת.

למעשה, על פי בראון, אמפתיה היא תרופת הנגד העוצמתית ביותר שיש לנו בבואנו להסיר את הבושה מחיינו.

האמפתיה באה לידי ביטוי כאשר:

• אנו חביבים כלפי עצמנו.
• מבינים שאנו רק בני אנוש.
• מפסיקים לבקר ולשפוט את עצמנו שוב ושוב.
• מבינים שכולנו עושים טעויות.
• מבינים שכולנו סובלים ושאיננו לבד בסבלנו.
• מכבדים את הכאב ואת הרגשות האמיתיים שלנו.
• מרגישים חמלה כלפי עצמנו והרגשות שלנו.
• מבינים שכולנו ייחודיים ושלכולנו נתיב אישי ודרך פעולה אישית.
• יודעים שמגיעה לנו הזדמנות שניה.
• לא מזדהים יתר על המידה עם המחשבות שלנו.

כאשר אנו חביבים כלפי עצמנו, כאשר אנו מתרגלים אמפתיה, אנו מתחילים להפחית את הצורך להרגיש בושה.

בושה מותירה אתכם כנועים ומונעת מכם לחיות את החיים במלואם.

אם אתם אסירי תודה, אמפתיים ולומדים להרגיש מרוצים לגבי חייכם, אתם נכנסים למצב של עוצמה ואותנטיות אמיתיות שאף אחד לא יכול לשבש.

שחררו אפוא את מה שאנשים אחרים חושבים. שחררו את הצורך להיות מושלמים או את הצורך להשוות את עצמכם לאחרים. שחררו את הבושה שאתם מרגישים מכל תחום בחייכם, והתחילו לחיות את החיים הטובים ביותר שלכם.

״עלינו להתחבר אל חיינו ממקום של תחושת זכאות וערך כדי לחיות אותם במלואם. משמעות הדבר היא למצוא את האומץ, החמלה והחיבור להתעורר בבוקר ולחשוב: ׳לא משנה כמה עשיתי וכמה עוד נותר לי לעשות, די בכך ובי׳. וללכת לישון בלילה במחשבה ש׳כן, אני לא מושלמת, אני פגיעה ולפעמים חוששת, אבל זה לא משנה את העובדה שאני גם אמיצה, ראויה לאהבה וראויה להשתייך״.

~ ברנה בראון מספרה The Gifts of Imperfection.