מאת: טהליה האנטר
תרגום: סמדר ברגמן
בנקודה מסוימת בחייך
למדת את ההבדל
בין אהבה לבין התקשרות,
בין הבטחה לבין פוטנציאל,
בין פעולות לבין מילים,
ובין לאפשר להתנהגות של האדם לאורך זמן לגלות את מהותו האמיתית
לבין כוונותיו החיוביות.
בנקודה מסוימת בחייך
במקום להמתין לאישור, לתוקף ולקבלה של אחרים,
למדת להשקות את גנך בעצמך,
לרומם את רוחך,
להזין את נשמתך,
ולהפוך לחברה הטובה ביותר שלך,
להבין שהכוח להרגיש טוב לגבי עצמך,
לבנות חיים טובים יותר,
ולחווט מחדש את סיפורך ואת גורלך
היה קיים בך כל העת.
בנקודה כלשהי בחייך
במקום להישאר לכודה במצב נצחי של פחד, ספק עצמי
וחוסר ביטחון,
למדת להתייצב מול העולם באומץ ובבטחה,
עם ראש מורם,
ולראות את עצמך
כגיבורת הסיפור שלך,
אדונית גורלך,
בוראת המציאות שלך,
ולא להעניק לאף אדם אחר את הרשות לעצב את האופן שבו את רואה
את עצמך ואת הפוטנציאל שלך,
על ידי לקיחת אחריות מלאה כלפי עצמך, כלפי חייך ופעולותיך.
בנקודה מסוימת בחייך,
לאט אבל בטוח,
למדת להתייחס אל החיים
מנקודת השקפה של אהבה,
ולא לאפשר לטעויות, לפחדים, לחוסר הביטחון ולמגבלות של אחרים
לצבוע ולעצב את חזונך,
את מה שאפשרי בחייך,
או למנוע ממך לראות את היופי שקיים בעולם.
בנקודה מסוימת בחייך
למדת להכיר בערך שלך,
ולומר “לא” למה שלא מקדם צמיחה, בריאות, אושר
וריפוי,
ולכל דבר שמעכב אותך ושגורם לך להרגיש עצובה,
כדי שתוכלי לנסוק בחופשיות,
כדי שתוכלי לאמץ את החיים,
לטובת ההרפתקה הקסומה שהם יכולים להיות.
