פמלה קריב מתקשרת את ישוע

(תקשור זה היה בעבר באתר)

מאנגלית: סמדר ברגמן

חלק שלישי ואחרון

כאשר התגלגלתם על כדור הארץ, זה עתה התחלתם במעבר מתודעה המבוססת על האגו לתודעה המבוססת על הלב. תיארנו מעבר זה כבעל ארבעה שלבים. ביצעתם את השלב הראשון כאשר הפכתם מודעים לערגה שלכם ל"משהו אחר", למשהו שונה מהמאבק להשגת כוח שמילא את חייכם בעבר. המאבק סיפק לחייכם תכלית ומשמעות לתקופת זמן משמעותית. המשיכה שלכם לכוח גרמה לכם להשתמש באדם כבובה בקרבות הגלקטיים שלכם. כל האימפריות הגלקטיות לקחו בכך חלק. אבל כאשר ה"אנרגיות הלוחמות" הועברו לכדור הארץ, והאדם הפך למגרש המשחקים שלהן, אתם הפכתם לצופים ופרשתם מקרבות ישירים. צפיתם במה שהתרחש על כדור הארץ. ראיתם את בן האנוש מתפתח לדבר–מה, למצב של הוויה, שאתם הגעתם אליו לפני זמן רב. הפכתם ללוחמים מתוחכמים, בעלי שיטות מעודנות של מניפולציה ולוחמה על–חושית. האדם עמד להפוך אף הוא ללוחם שכזה, בעזרת השתלים הגנטיים שלכם.

שתלים גנטיים אלה גרמו לרמה גבוהה של התפתחות מנטלית בבן האנוש. תפקודי האינסטינקט והתחושה הטבעיים דוכאו פחות או יותר לטובת תפקודי החשיבה וההגיון. הזכרנו שההשפעות הגלקטיות גרמו לרמת פחד גבוהה אצל בני האדם המתפתחים. למעשה, מרכיב פחד זה היה קשור קשר קרוב לדגש המוגזם שניתן לחשיבה. במצב מאוזן, ניתן להתגבר על הפחד או להכניסו לפרופורציה באמצעות המיומנויות האינטואיטיביות הטבעיות שלכם והיכולת שלכם להרגיש מה נכון או הולם לעשות. אולם, כאשר ידו של כושר החשיבה על העליונה, הפחד נוטה להתעצם, כיוון שהחשיבה מסתמכת על תהליכים הגיוניים מכניים שאינם מאפשרים לאינטואיציה או לתחושות להיכנס לתהליך. כאשר הכושר המנטלי מוזן על ידי רגשות של פחד, הוא נוטה "להתפרע" ולהפיק רעיונות אשלייתיים, רעיונות הגורסים שיש לשלוט בכל דבר ובכולם. משטרים דיקטטוריים הם דוגמה ל"התפרעות" הכושר המנטלי. התשובה לפחד לעולם אינה לחשוב עוד, היא לחשוב פחות ולבטוח בזרימת החיים. היא לחזור למצב החסד שהוא זכותכם מלידה. היא לשחרר במקום להיאחז.

כאשר שלב שליטת האגו הסתיים אצל נשמות עובדי האור, הן נפתחו לדרך הוויה חדשה. הושטתם יד באופן אינטואיטיבי לאנרגיית הלב. למעשה חיפשתם אחר סוג של יצירתיות שתתעלה על משחקי הכוח. חשתם שמאבקי הכוחות היו הרסניים ולא יכלו לברוא שום דבר חדש, כיוון שהם הרגו והטמיעו כל דבר שהיה "אחר".

על ידי הניסיון למשול ולשלוט בחיים, בין אם בתוככם או מחוצה לכם, אתם ניסיתם למעשה להפוך את המציאות לסטטית ולצפויה. בסופו של דבר, הכוח משעמם במידה שלא תאומן. כאשר הפכתם מודעים לכך, הבנתם שהתשוקה האמיתית שלכם לא הייתה להיות רבי כוח, אלא להיות יצירתיים באמת. להיות יצירתיים באמת משמעותו להיות מחוברים לאלוהות שלכם.

כיוון שאתם ישויות אלוהיות, ואין זה משנה מה אתם עושים או לא עושים, אתם תמיד בוראים מציאות מסוג כלשהו. היצירתיות היא הטבע שלכם. בשלב האגו, בחנתם את האפשרות של הכחשת הטבע האמיתי שלכם. נכון, זו פעולה יצירתית ברמה מסוימת, בדרך מעוותת כלשהי. אולם יצירתיות אמיתית היא ליצור חיים, לא ליצור מוות.

כאשר הבנתם זאת, זיכרון "הבית" התעורר. הזיכרון המעומעם של מצב האחדות הטהור והמאושר נכנס שנית לתודעתכם, ואתם ידעתם שבדרך כלשהי דבר זה הוא המפתח לאושר שלכם. אבל חשתם חסרי אונים וחסרי ידע, כיוון שלא היה לכם מושג כיצד להשיגו. ידעתם שהאגו לא מחזיק בתשובה, אבל עדיין לא נכנסתם לגמרי לממלכת התודעה המבוססת על הלב. בו בזמן, התעוררה בכם תחושה גוברת של חרטה ואשמה בגין מה שעשיתם לבני האדם על כדור הארץ.

בייחוד על כדור הארץ היו הזדמנויות נפלאות עבור התודעה לבטא את עצמה בחופשיות בדרכים שונות רבות. כדור הארץ היה אמור להיות המאחד של אנרגיות שונות, כור היתוך שבו אנרגיות שונות ואף מנוגדות יוכלו למצוא דרך להתקיים יחד בהרמוניה. מגרש המשחקים האנרגטי של כדור הארץ נברא כדי לאכסן מערך הטרוגני מאוד של אנרגיות.

ההבדל בין החיים על כדור הארץ והחיים במקומות אחרים ב"יקום" ~ בין אם ברמות הפיזיות או ברמות האסטרליות ~ היה המגוון העצום של האנרגיות שהיו נוכחות על כדור הארץ. יתר על כן, מגוון זה לא קיים פשוט כמגוון עצום של מינים או של צורות חיים, הוא למעשה נוכח בתוך ישות אחת, בן האדם. בן האנוש מסוגל להכיל ספקטרום של אנרגיות שהוא בעל טווח רחב יותר מכפי שמסוגלת להכיל כל ישות אחרת. יש לכם בתוככם את האנרגיה של הרוצח ושל הקדוש, את האנרגיה של הילד, של הבוגר ושל הזקן, את האנרגיה של הזכר ושל הנקבה, את האנרגיה של הפעילות ושל הפסיביות, את הרציונלי והרגשי, את האנרגיה של האוויר, המים, האש והאדמה וכן הלאה. דבר זה עשוי להיראות לכם טריוויאלי או פשוט משהו טבעי, אבל לכל ישות אחרת ביקום, זה "עניין" גדול למדי. זה "עניין" גדול למדי להיות בן אנוש מלכתחילה, מבלי לעשות שום דבר מיוחד אחר.

אבל התכונה הייחודית ביותר של האדם היא היכולת למזג אנרגיות שדומה שלא התאימו קודם לכן. האדם תוכנן לא רק להחזיק בכל האנרגיות השונות הללו, אלא להיות המתווך, בונה הגשר ביניהן. הסיבה מדוע הרוח או אלוהים או כל–היש ברא את תפיסת בן האנוש, היא שהיקום הגיע למצב של קיפאון. שעה שהיא בחנה את החיים ש"מחוץ לאחדות", הייתה לתודעה נטייה להתנסות בצורות חיים שונות, במישורים ובמקומות שונים ביקום. לאחר שנשמה חוותה את כל שהיה לצורת חיים מסוימת להציע, היא עזבה ~ במובן ששוב לא התגלגלה שם עוד ~ ופנתה לצורות חיים אחרות, שענו על הצרכים המסוימים שלה. לא היה צורך לשנות אנרגיה בעת שחייתם בצורת חיים מסוימת. כאשר רציתם שינוי, החלפתם גופים, ולא משום שהנשמות היו עצלניות או שטחיות. רוב הגופים ~ בטווח דחיסות שמהפיזי לאסטרלי ~ הציעו מגוון מוגבל של התנסות, ואי לכך הזדמנויות מוגבלות לגדול או להשתנות בעת ההימצאות בגוף. הגוף לא יכול היה להחזיק באנרגיות שונות רבות כל–כך. לדוגמה, אם חייתם בפלנטת מים, התגשמתם כישות מים והדבר אפשר לכם לחוות את טבע המים בכל מיני דרכים. "התחושה" של היותכם נזילים, לא קבועים, זורמים, נעים היא אכן תחושה נפלאה. אבל כאשר רציתם לחוות את היותכם קבועים ונייחים, היה עליכם לעזוב את הגוף הזה ולחיות בתוך הר לזמן מה. כמו כן, כאשר חייתם כישויות גלקטיות בחיפוש אחר כוח, לא יכולתם באמת לשנות את התודעה שלכם בתוך אותו גוף.

התוצאה של טווח התנסות מוגבל או מצומצם זה בתוך גוף מסוים הייתה שעולם צורות החיים נתקע. הוא לא יכול היה לגדול או להתרחב, הוא מצא את עצמו במצב של קיפאון. בן האדם תוכנן להשתרע על מגוון עצום של אנרגיות. הוא לא תוכנן להיות מצומצם לתחום התמחות אחד. למעשה, החלוקה בין המינים גרמה להתמחות מסוימת, אבל האנרגיות של הזכר והנקבה כבר הפכו כה נפרדות ולא–מאוזנות באותו זמן שהיה פשוט מסובך מדי להחזיק אותן בכמויות שוות בגוף אחד. אילו נמזגו בעוצמה שווה אל תוך ישות אחת במצבם הלא–מאוזן, הייתם מתמוטטים.

העוצמה הייחודית של בן האנוש היא העוצמה להחזיק במגוון רחב של אנרגיות ולהביא אותן למצב של איזון יצירתי (לא סטטי). למעשה, יכולת זו שווה ליכולת להפוך חושך לאור, זאת אומרת, עוצמת האלכימיה הרוחנית. האנרגיה אשר מביאה אנרגיות שקודם לכן היו מנוגדות זו לזו למצב של הרמוניה דינמית, היא האנרגיה המשיחית, האנרגיה שמשמרת אחדות לנוכח הדואליות. זו אותה אנרגיה שמשנה את החשכה, על ידי כך שהיא מקבלת אותה ואי לכך מאפשרת לפחד להפוך לשמחה. האנרגיה המשיחית היא "האנרגיה השלישית", המאחדת באמצעות הקבלה. כוח אלכימי זה טמון ביכולת שלכם להיות חסרי פחד, לאמץ את הכל ולקבל את הכל. כבני אדם, אתם הישויות היחידות שמחזיקות ביכולת אלכימיה רוחנית זו. כוח זה לא נמצא בידי הצמחים, בידי בעלי החיים, בידי המלאכים, וגם לא בידי "האדונים האפלים".

כל הנשמות יכולות לחוות את היותן אור, ממש כמו את היותן חושך, ואת כל סוגי ההוויות שחיות ביקום, אבל הן אינן יכולות לחוות את היכולת להפוך חושך לאור בשעה שהן נשארות בצורת החיים הנוכחית שלכם. הן אינן יכולות לדמיין כלל את התחושה של היכולת לשנות ברמות הפנימיות בדרך שאתם בוראים מציאות (פיזית ורוחנית) שונה עבור עצמכם. נשמות אשר מתגלגלות בצורות חיים שאינן אנושיות "בוראות" אף הן את "המציאות שלהן" ויש להן רצון חופשי, אבל יש להן יכולת פחותה בהרבה להתפרש על פני מצבי תודעה שונים מאוד ואף מנוגדים בשעה שהן נותרות באותו גוף, באותה צורה (אנושית). כבני אדם, אתם בוני הגשר ~ או האלכימאים הרוחניים ~ וזה מה שהופך את כדור הארץ ואת בני האנוש לייחודיים.

אנו שבים כעת לסיפור שלנו על נשמות עובדי האור שהתייסרו התחרטו על שהתערבו בחיי בני האנוש. הן הבינו שעל כדור הארץ נערך משחק חדש לגמרי, משחק מלא בהבטחה, שהן עשו כמיטב יכולתן לחנוק אותו לטובתן שלהן. הן חשו כאב עקב כך. ברמה מסוימת, הן גם הבינו שבאמצעות הפעולות האנוכיות שלהן, הן חסמו את המסע הרוחני שלהן אל האור והשמחה האמיתית. כמו כן, כאשר הן התעוררו מתרדמת האגו שלהן, הן ראו שכדור הארץ הוא מקום יפהפה כל–כך, פלנטה ירוקה השופעת חיים.

עובדי אור רבים חשים קשורים לתרבות או ליבשת למוריה או מו, כפי שאנו מעדיפים לכנותה. מו היא אכן "גן עדן ששקע". היא שייכת לתקופה שלא ניתן למעשה למקם אותה במסגרת הזמן הנוכחית שלכם. היא שייכת לממד אחר או למסגרת זמן שונה. כדור הארץ לא איבד את תמימותו עדיין באותה תקופה. באותו ממד, הייתם חלק מגן עדן עליי אדמות, ישויות מלאכיות שהזינו וטיפחו את החיים. כפי שנסביר בהמשך, אתם ישויות רב–ממדיות, השוכנות במישורי מציאות רבים בו–זמנית. רעיון הזמן אינו קבוע וליניארי כפי שאתם חושבים. כאשר גילמתם את הצד האפל שלכם כלוחמים גלקטיים, אתם גם ~ במסגרת זמן שונה ~ גילמתם היבט מואר וטהור של עצמכם, במו, שעה שהכנתם את הפלנטה לבואן של הנשמות הארציות. אתם תרמתם לפריחת הפלנטה הירוקה, וברמה מסוימת, ידעתם זאת כאשר יצאתם מתודעת "הלוחם" שלכם. ידעתם שאתם הורסים את שעזרתם לברוא.

כאשר הבנתם את הבטחת ויופי כדור הארץ, חשתם דחף פנימי לחזור ולתקן את שניזוק. התגלגלתם בתוך גופים אנושיים מתוך כוונה להביא אור ולברוא ערכים המבוססים על הלב לסביבה שבאופן מהותי נשלטה על ידי ערכים אגואיסטים. ברצוננו להרחיב מעט לגבי מניע זה להביא אור, כיוון שיש בו דבר–מה שלעתים קרובות גורם לכם לבלבול ולחוסר הבנה.

כאשר אתם, עובדי האור, התגלגלתם על כדור הארץ, התחלתם למעשה בתהליך טרנספורמציה פנימי, שבאמצעותו תשלימו את המעבר שלכם מתודעה המבוססת על האגו לתודעה המבוססת על הלב. הייתם בדרככם לשחרר לגמרי את התודעה המבוססת על האגו, והחיים על כדור הארץ סיפקו לכם את ההזדמנות להתמודד עם מה שנותר בתוככם מהאנרגיה המבוססת על האגו. את כל האנרגיות שרציתם להשלים עמן ולתקן אותן, אתם תפגשו בתוך אותה ישות שתפעלתם ושכעת תשכנו בתוכה: בתוך בן האנוש, בתוך עצמכם.

המניע העמוק ביותר לבואכם לכדור הארץ היה להשלים עם החשכה הפנימית שלכם עצמכם, ואתם הסכמתם לפגוש בחשכה הזאת שבתוך עצמכם כבני אדם.

אף–על–פי שלעתים קרובות אתם חושבים שאתם כאן כדי לעזור לאחרים או כדי לעזור לאימא אדמה, הסיבה המהותית ביותר להימצאותכם כאן היא לרפא את עצמכם. זו עבודת האור האמיתית שלכם. כל השאר משני.

הנשמות שלכם ברמה העמוקה ביותר ביקשו לקחת אחריות על החשכה שהפיצו. אולם לקיחת אחריות כלפי הצד האפל שלכם היא מסע בודד באופן עקרוני. היא אינה קשורה לאנשים אחרים שעליכם לעזור להם או לרפא אותם. היא קשורה אך ורק אליכם. אתם תעזרו לאחרים בתהליך, אבל זו השפעה משנית. חשוב להבין את הסדר הנכון של הדברים כאן, אתם יודעים, כיוון שיש לכם נטייה להיות חרוצים מדי בבואכם לעזור לאחרים. להט זה לעזור לאחרים הופך לעתים קרובות למלכודת, כיוון שהאנרגיה שלכם מסתבכת עם זו של האדם ולעתים קרובות ביותר, אתם מרגישים מרוקנים ומאוכזבים אחר כך. אנא זכרו, לתת יותר מכפי שאתם מקבלים אינו מעשה אצילי או מעשה המבוסס על הלב, זו פשוט טעות. הטעות היא שאתם אחראים באופן חלקי כלפי מצבו או הלך רוחו של אדם אחר. דבר זה אינו נכון. כל אדם אחראי כלפי אושרו או כלפי מצוקתו שלו. וזו אכן ברכה, כיוון שהיא מעניקה לכל אדם את העוצמה לברוא ואי לכך לשנות את המציאות שלו. אינכם נמצאים כאן כדי "לתקן" אנשים אחרים או את אימא אדמה. אתם כאן כדי לרפא את הפצעים העמוקים שקיימים בתוך ישותכם שלכם. אנו בצעו משימה זו וכל השאר ייפול למקומו ללא כל מאמץ מצדכם.

כאשר הגעתם לכדור הארץ והתגלגלתם בגופים אנושיים, הייתה לכם נטייה להילחם באנרגיות שעליהן רציתם להתגבר. באותו שלב, הייתם נתונים במצב פרדוקסלי. מצד אחד, ידעתם שאתם רוצים "משהו אחר" מאשר כוח, ושנאתם את עצמכם בגין מה שעשיתם בעבר. אבל לא הייתם משוחררים ממה ששנאתם בתוך עצמכם. לא הייתם משוחררים וחופשיים עדיין משליטת האגו. כאשר הגעתם לכדור הארץ, הייתה לכם נטייה להתעצבן בגלל החשכה, להתרגז בגללה, והתגובה שלכם הייתה להילחם בה. הפרדוקס הוא שאתם רציתם להילחם באנרגיות האגו באמצעות מאבק, בדיוק האנרגיה שרציתם לשחרר.

עדיין לא הייתם מודעים להשלכות האמיתיות של התודעה המבוססת על הלב. כאשר אתם מתבוננים מהלב, אין כל מאבק בין טוב ורע. המציאות של הלב מתעלה על שניהם. הלב אינו מתנגד לחשכה. התודעה המבוססת על הלב מקבלת הכל, את כל הקיים. זה סוג של תודעה שמשחררת את הרעיון שמאבק יפתור כל דבר שהוא.

אף–על–פי שהשתוקקתם לדרך שלווה ונטולת מאבקים להתמודדות עם המציאות, לא הייתם מנוסים בחיים מעשיים על פי רעיון זה. לפני שנכנסתם לממלכת התודעה החדשה שהיתם במציאות "ביניים", בשטח הפקר. ולכן, התחלתם לעשות כל מיני "טעויות", במובן של נפילה חזרה לדרכי הוויה שאותן רציתם לשחרר. השתוקקתם לשנות כל אדם או כל קבוצה שהפגינו התנהגות המבוססת על האגו או שאימצו ערכים המבוססים על האגו. אולם הם הגיבו בתוקפנות, ולעתים קרובות כלל לא הבינו מה אתם מנסים להסביר להם. עובדי האור נרדפו במשך מאות שנים, כמכשפות, עובדי אלילים או כמתסיסים (פוליטיים). דומה היה שהם נדחפים על ידי אידיאלים שהעולם לא היה מוכן עדיין לקבל. הם נראו שונים. הם נתקלו בהתנגדות רבה.

מה שקרה כאן הוא שאתם נכנסתם לתפקיד הקורבן, לאחר שגילמתם את תפקיד הפוגעים במשך זמן רב למדי בממלכות הגלקטיות. "הכעס הרוחני" שלכם עורר תגובות כועסות מהסביבה שלכם, ואתם הפכתם לקורבן, חוויתם השפלה וכאב רבים. הטראומה של היותכם נדחים ו/או מנודים שוב ושוב בתקופות חיים רבות הותירה צלקות בנשמתכם. בסופו דבר חשתם חסרי עוצמה ובלתי רצויים. בתקופת החיים הנוכחית רבים מכם מרגישים עייפים ומתגעגעים לעולם אוהב ומשמעותי יותר.

חשוב מאוד שתבינו שתפקיד הקורבן הוא רק זה: תפקיד שאתם מגלמים. זה פירוש אפשרי אחד של העובדות, אבל זהו פירוש צר ומעוות. אתם לא קורבן ולא עבריין. אתם תודעת הנשמה אשר בראה לעצמה תפקידים אותם תוכל לגלם לזמן מה. אינכם באמת קורבן של עולם חומרני ואנוכי.

למעשה, המפגשים שהיו לכם עם אנרגיות תוקפניות ומתנגדות ברבות מתקופות החיים שלכם, פשוט שיקפו חזרה אליכם את הקשרים שלכם לתודעה המבוססת על האגו, את התלות שלכם בה. אם אתם מבקשים להשיג תוצאות בדרך של מאבק, האנרגיה של המאבק היא שתחזור אליכם. זו היא/זו הייתה האנרגיה שלכם שחוזרת/שחזרה אליכם! וזוהי המשמעות היחידה של הקרמה.

הנטייה להילחם ב"רשע" מבוססת על האמונה שהרשע קיים מחוץ לכם ושיש חובה לסלקו מהמציאות. ההזמנה הרוחנית שהוגשה/שמוגשת לכם, עובדי האור, במשך כל הגלגולים שלכם היא/הייתה תמיד להכיר בצד האפל שלכם עצמכם ולקבלו, ולהבין את תפקידו ואת תכליתו. ההזמנה העמוקה ביותר היא לסלוח לעצמכם ולשוב ולמצוא את תמימותכם. אתם תמימים ותמיד הייתם. האם אתם יכולים באמת להבין זאת? במידה וכן, אתם לא תרצו עוד לשנות את העולם או להילחם באי–צדק. אתם תרצו לשחק, להשתעשע וליהנות מכל רגע בחייכם; פשוט להיות מי שאתם ולחלוק זאת עם אחרים.

כאשר אתם, עובדי האור, משחררים את הרעיון שעליכם להיאבק, בשביל כל דבר שהוא או כל אדם שהוא, "העולם החיצון", החברה או אנשים אחרים שוב לא יתנגדו לכם בשל היותכם שונים. לא תרצו לשנות שום דבר ואי לכך לא תפגשו בהתנגדות. אתם תדעו שאתם רצויים, שהתרומה שלכם למציאות הזאת יקרת ערך ושאתם זוכים להערכה מצד אנשים אחרים.

כאשר תשחררו לגמרי את התודעה המבוססת על האגו, אתם תדעו שאתם פטורים מרדיפות או מאיומים חיצוניים. אתם תתעלו על תפקידי הקורבן והרודף; המסע שלכם יסגור מעגל. אתם תשחררו את הנטל הקרמתי שלכם ותהיו חופשיים לחלוטין לברוא את כל שאתם רוצים.

אתם עומדים על סף לידה של תודעה חדשה. זה סוג של תודעה ששחררה לגמרי את הצורך לשלוט או להיאחז בדבר–מה. היא חופשייה מפחד. זוהי תודעת המשיח.

כאשר ישוע חי על כדור הארץ, הוא רצה לספר לכם שהרוחניות אינה קשורה במלחמה שבין האור לחושך. היא קשורה למציאת רמה של מודעות שמתעלה על הטוב והרע, מקום שבו תוכלו להבין ולקבל את כל הדברים. "מלכות אלוהים בקרבכם היא". כל שאתם צריכים נמצא בקרבכם. שלווה, שמחה ושקט שלכם הם, כאשר אתם מבינים באמת מי אתם: ישות אלוהית בביטוי.

רק כאשר אתם מבינים שאתם כאן כדי לשנות ולרפא את עצמכם, הדברים באמת מתחילים להשתנות עבורכם, וכהשפעה צדדית, עבור אנשים אחרים הסובבים אתכם. העולם הוא כפי שהוא והדבר הנעלה ביותר שאתם יכולים לעשות עבורו הוא פשוט לאהוב אותו כפי שהוא. אהבו וראו את היופי שבכל ישות וישות שנודדת במישור המציאות הזה.

האנרגיה של ישוע נוגעת ברבים מכם. הסיבה היא שאתם קרובי משפחה. ישוע היה פשוט עובד אור שלא חווה את נטל הקשרים הקרמתיים, עובד אור שהחזיק ברמה גבוהה של הבנה עצמית. האנרגיה שלו נוגעת בכם כיוון שאתם יודעים שזו האנרגיה אליה אתם קרבים. האנרגיה של המשיח היא האנרגיה של העצמי העתידי שלכם.