פמלה קריב מתקשרת את ישוע
יולי 2019
מאנגלית: סמדר ברגמן
ידידים יקרים, אני הוא ישוע. אני מברך אתכם היום ומזמין אתכם לשים את עצמכם בתוך אור ההכרה–העצמית, אף על פי שאתם מרגישים שקשה לכם להיות בני אנוש על כדור הארץ. אל תשכחו אף פעם מי אתם באמת. אתם ניצוץ של אור שהוא חלק מהאלוהים; זכות הקיום שייכת לכם. אינכם צריכים להיות אף אחד אלא רק מי שאתם, כיוון שהמהות שלכם היא טהורה, טבעית וטובה.
כאשר אתם מתנגדים למה שמתרחש בתוככם, אתם מתנגדים לאנושיות שלכם, ואתם עושים זאת בשל שיפוט חיצוני שאתם משייכים לעצמכם. הרגישו באנרגיה של השיפוט הזה, באנרגיה של הביקורת העצמית. הרגישו בקור, בנוקשות של אותו שיפוט, בהיעדר החמלה שלו: ״שגיתי; אני גרוע. אני נכשל וכושל״. הרגישו, לרגע, כיצד השיפוט הנוקשה הזה מפריד אתכם מהאהבה ומהשפע שקיימים ביקום. אהבה ושפע אלה נגישים לכם כל העת, לכן התחברו אליהם.
האם אתם חושבים שלאלוהים באמת אכפת האם אתם מצליחים בעולם, או אם הכול מושלם בחייכם, או אם אתם עושים זאת ״כהלכה״ על פי חוקים וסטנדרטים חברתיים מסוימים? אלוהים מביט רק במה שנמצא בתוככם ורואה שם ניצן של פרח. אצל כמה מכם הניצן עדיין סגור לגמרי, נמצא רק בשלב ההתחלה שלו, ואצל אחרים פרח זה כבר נמצא בתהליך של היפתחות או הוא אפילו פורח במלוא זוהרו.
היו זמנים שבהם לא הייתם מודעים לכך שאתם נושאים יכולות ״פריחה״ אלה בתוככם; ובזמנים אחרים, התמקדתם רק בפרחים שהיו סגורים עדיין, או שהתקשו להיפתח. אבל בעיני האלוהים כל הפרחים יפים, בין אם הם ניצנים, או אם רק החלו לפרוח, או אם הם בפריחה מלאה, וכן גם הפרחים הנובלים שעלי הכותרת שלהם נשרו כדי לפנות מקום לניצנים חדשים. אלוהים לא שופט את מה שפורח בתוככם.
כעת הביטו בעצמכם באותה דרך שלווה ומקבלת. הביטו אל תוך לבכם, כיוון שגם שם נמצא פרח. זהו העדי היפהפה ביותר שלכם. הוא מי שאתם עכשיו ומסמל את מה שיש לכם לתת לעולם – הוא המהות שלכם. אפשרו לפרח זה להופיע בדמיונכם והביטו בצורתו, בצבע שלו. השלב שבו נמצא הפרח אינו חשוב, ראו פשוט מה מופיע באופן טבעי. התבוננו בו בתשומת לב ובפתיחות, ונסו לקבוע מה צריך הפרך כדי להתפתח לשלב הבא שלו. אולי הוא זקוק להזנה או למים כדי לצמוח. או אולי הפרח הגיע לסוף פריחתו ורוצה לשחרר, לפנות מקום למשהו חדש.
ראו את שלב ההתפתחות של פרח נשמתכם. הרגישו בתוך עצמכם את שהוא יותר מאשר הפרח, כיוון שמשהו בכם מתבונן בפרח זה: אתם מודעים אליו. עלינו לשאול: מי המתבונן? מי הזרם השקט והדומם של מודעות פתוחה וקבלה? קיימים חיים ואהבה בזרם זה; פתיחות מלאה והיעדר שיפוט.
זרם זה יוודא שהפרח מקבל את הדרוש לו, שהוא חווה כוח וחיוניות, ואף על פי כן, הזרם הזה הוא המתבונן שבתוככם, לא מישהו שדוחף או שמתעקש, או שרוצה לאלץ. זרם זה, בפתיחותו ובקבלה שלו, מאפשר לכול להיות באופן טבעי, ולכן אפשרו לזרם זה לנוע בכל גופכם לרגע. זהו המקור שלכם; זהו אלוהים שרוקד את הריקוד השמח עם החומר ובורא פרחים בדרך זו, כיוון שהם יפהפיים וזוהרים, והם מעניקים שמחה לאנשים שמתבוננים בהם.
אפשרו לכל שעליכם לדעת לבוא אליכם, כדי שהפרח שלכם יוכל להתקרקע באדמה. אפשרו לפרח שלכם להיכנס לדמיונכם בחופשיות ובעליזות, כשי שיוכל לזהור בממלכה ארצית זו. אתם האלוהים בהתגשמות, האחד שעוטה צורה אנושית. אתם טובים ושלמים בתוך עצמכם. אך על ידי התחברות לממד הארצי, בו מושלים הפחד והשיפוט, הידע הזה הופך לפעמים חבוי. אך ידע זה יכול לעזור לכם להתחבר שנית לפרח שבלבכם, וכמו כן, לזרם התודעה העדין שמקיים אותו.
בעולם הזה, לזכור כל זאת הוא למעשה אתגר. באמצעות שיפוטים, פחדים ורגשות שליליים, שתכופות מושלים כאן, אתם יכולים לשכוח ידע זה על מהותכם. אתם יכולים לחוש שפרח זה שבלבכם נרמס, וששוב אינכם יודעים מי אתם.
כאשר אתם מאבדים קשר עם המהות הזו שבתוככם, החיים הופכים לנטל. אתם מהססים ומתנדנדים, כיוון שאתם מנסים לחיות על פי הכללים, הרעיונות והציפיות של אנשים אחרים. אך מעשה זה נידון לכישלון, כיוון שאינכם מוצאים שם השראה, שמחה אמיתית או קרקע יציבה מתחת לכפות רגליכם.
העוצמה שאתם מקבלים מלבכם טמונה בחיבור עם פרח זה שבתוככם: האנרגיה של הנשמה שלכם שהיא ייחודית ושיש לה דבר מה מובהק להביא לכאן. העניקו לכך כבוד תמיד. כאשר אתם מרגישים שהעוצמה הזו, החיוניות של פרח זה נמצאת תחת לחץ מהאנרגיות השליליות שסביבכם, או שבתוככם. התחברו לאותה תודעה מתבוננת ועדינה, ומנקודת מבט זו, פשוט הביטו באופן שבו אתם מגיבים לאותן אנרגיות שליליות. ראו מה מתרחש בתוככם בזמנים שבהם החרדה מכה, כאשר אתם שיפוטיים כלפי עצמכם, כאשר אתם מעריכים את עצמכם לאור סטנדרטים חיצוניים. ראו מה קורה, ופשוט התבוננו והישארו מודעים.
אנשים אחדים מפחדים להפוך לקול לבם; מפחדים פן ידחו אותם. אתם מפחדים שהפרח יקר הערך שלכם יירמס וייהרס – אך זו טעות. אתם יכולים לחוות שליליות זו כאשר אתם מרגישים דחויים, או כאשר אתם מרגישים מותקפים בגלל תגובות של אחרים, אך בסופו של יום, רק השיפוט האישי שלכם הוא שמשפיע עליכם.
האם אתם מסכימים לדעות של אחרים או האם אתם מסוגלים להמשיך לראות את היופי, הייחודיות והתמימות של הפרח שלכם? העוצמה הפנימית האמיתית היא להישאר נאמנים לעצמכם, להמשיך להאמין בנקיון כפיכם, בטוהר וביופי שלכם ולהישאר בעולם כמי שאתם. זאת העולם צריך: האומץ להביא דבר מה חדש ולא להיכנע לסטנדרטים הקיימים ולשיפוטים המבוססים על פחד.
אף אחד לא יכול באמת לפגוע בפרח לבכם, כיוון שהוא שלכם ושלכם בלבד. רק באמצעות האמונה שלכם בשיפוטים של אחרים, בפחדים שמשכנעים אתכם להאמין בהם, יכול הפרח הזה להיות מושפע, אך רק לכאורה.
צרו קשר עם העד שתמיד נוכח, והביטו בפרח שבתוככם. יכול להיות שלעתים הפרח שלכם נחלש, או לא מקבל הזנה מספיקה מהתודעה שלכם – האמונה שלכם בעצמכם. אבל הפרח הזה מושרש בסופו של דבר באלוהי עצמו, שהוא נצחי ובלתי ניתן לשינוי, ושתמיד מניב פרחים חדשים.
לפעמים ייתכן שפרח חדש פורח בלבכם, פרח שיש לו צורה וצבע אחרים, ושהוא עוצמתי יותר. הביטו שוב בתוך לבכם ודמיינו שאתם רואים את הפרח שהוא אתם כאשר אתם ניצבים בעולם בדרך פתוחה ודינמית. ראו את הפרח הזה בעת שאתם מלאים באמון ומתמסרים להוויה האמיתית שלכם, לתכלית הנשמה שלכם, ללא כל פחד מפני העולם החיצון – בוטחים לגמרי ונמצאים בקשר עם האלוהות שלכם. כיצד נראה פרח זה עתה? ועד כמה אתם מרגישים חופשיים? התחלת עידן חדש על כדור הארץ מתרחשת כאשר אנשים מעזים לעשות זאת.
השלב הראשוני הוא להיכנס פנימה ולהרגיש את אנרגיית הלב שלכם ואת השאיפות שמעניקות שלכם שמחה והשראה. המעשה מקרב אתכם אל לבכם, למי שאתם, ולמה שבאתם לכאן לעשות. יצירת החיבור הזה, תוך כדי שחייה נגד הזרם, היא לפעמים הצעד הראשון לגילוי מחדש של עצמכם; זוהי שיבה הביתה למי שאתם.
השלב הבא הוא שאתם לוקחים את אנרגיית הקלילות והשמחה, התשוקה, ההשראה והלהט ומעזים להכניסה לעולם. לא רק שאתם חווים אותה בעצמכם, אבל אתם מעזים להקרינה החוצה בכל שאתם אומרים ועושים, בהתנהלות שלכם עם אנשים אחרים, ובעבודה שאתם עושים בחברה. בכל דרך אפשרית, שוב אינכם מסתירים אותה: אתם מעזים להקרין את מי שאתם – אתם מעזים באמת לגלם את האלוהות שלכם כאן.
בעשותכם זאת, אתם עלולים לחוות עימות חריף עם פחדים של אנשים אחרים, וכמו כן עם הפחדים השוכנים בתוככם, כיוון שברגע שאתם צועדים קדימה ומאפשרים לאנרגיה של נשמתכם לזרום בחופשיות, אתם מסתכנים – לכל הפחות, זו הייתה החוויה שלכם. אבל בסופו של דבר, מסוכן הרבה יותר להחביא אותה, כיוון שהדבר מבודד אתכם מהמציאות ומאמלל אתכם.
אולם, הצעידה החוצה אכן מעוררת פחד רב: מפני היותכם שונים, מכך שאתם נוהגים בניגוד לסטטוס קוו; פחד מפני הדגולה של ההליכה בעקבות הידיעה הפנימית שלכם. כבני אדם, כל הפחדים הללו עלולים לאחוז בכם בכוח רב ומכריע, אבל אני אומר לכם: הצעידה החוצה היא הכיוון שיש לצעוד בו.
הדרך החוצה מביאה אתכם עמוק יותר אל תוך עצמכם. כאשר אתם רואים בתוככם היכן אתם מגיבים בחרדה המתודלקת ממקום שמחוץ לעצמכם, אתם מתחברים למה שאפל בתוך עצמכם: הצל שעדיין לא ניצב באור ותורם לפריחת הפרח הפנימי שלכם. בדיוק באמצעות צעידת הצעד האמיץ והליכה בעקבות הלב שלכם, ועל ידי כך שאתם מבטאים את עצמכם בעולם החיצוני, אתם הופכים מחוברים עמוקות לעצמכם ולמה שעדיין לא העז לחשוף את עצמו כיוון שהוא מפחד.
כוונת הנתיב הפנימי היא שתבחנו את כל החלקים של עצמכם, שתבינו את כולם, ושתאירו על כולם באורכם, כדי שתוכלו להפוך שלמים וכדי שהפחדים שלכם יתחילו להתפוגג לאיטם. למעשה הדבר פשוט למדי. אתם מתחילים להיכנס לעולם באמצעות ההשראה שלכם, אתם יכולים לקבל ״כן״ או ״לא״; אתם יכולים לפגוש בקבלה מאירת פנים או בהתנגדות חזקה.
אם אתם מקבלים ״כן״, אתם מרגישים כיצד האנרגיה שלכם זורמת והופכת מקורקעת יותר; אתם מרגישים כיצד אתם מגלמים באמת את ההשראה שלכם, את אנרגיית הנשמה שלכם. ודבר זה מביא לכם תכופות שפע במובן הרחב של המילה: שמחה, יצירתיות, וכמו כן, שפע חומרי היכן שאתם זקוקים לו. זהו הזרם של ה״כן״, שגם נוגע באחרים ומביא להם השראה.
אבל אפשרי גם שבמצבים מסוימים אתם תפגשו ב״לא״ מאנשים אחרים, וה״לא״ הזה יכול להיות מלא בחרדה, בדעה קדומה או בהתנגדות, אבל הדבר לא באמת משנה. מה שמשנה הוא שאתם תראו מה התגובה הזאת עושה לכם. האם היא גורמת לכם להסס? האם היא משפיעה עליכם עמוקות? האם אתם מתקשים להישאר נאמנים לעצמכם, ללבכם, כאשר אתם פוגשים בהתנגדות?
אלה הם האתגרים העמוקים ביותר שעמם אתם, כבני אדם, מתמודדים. זו אומנות לדעת לקבל ״לא״, לקבל סירוב, ואז לומר לו ״כן״. לקבל את עצמכם עם חוסר הוודאות שלכם, עם תחושות הנחיתות שלכם, ולומר: ״אני רואה היכן אני מפקפק בעצמי, וזה מותר״. האתגר הוא להשיב ל״לא״ ב״כן״.
הכרחי שתסייעו לעצמכם לומר ״כן״ על ידי כך שתקיפו את תחושות החוסר וודאות והפקפוק העצמי בקבלה ובהבנה. אינכם צריכים לפתור את התחושות הללו, עליכם רק להרגיש אותן ולהתבונן בהן. המודעות שלכם אליהן היא הריפוי, כיוון שהתודעה שלכם היא האלוהי. אינכם צריכים להתערב; עליכם לומר פשוט ״כן״. ברגע שתאמרו ״כן״ לפחדים ולתחושות האפלות שלכם, הכול הופך קליל יותר, בכם וסביבכם, ואתם הופכים עוצמתיים יותר.
אתם תראו במידה גוברת והולכת שהשיפוטים שאתם מקבלים מאנשים אחרים מושרשים קרוב לוודאי בפחדים ובחוסר הוודאות שלהם, ושהשיפוטים שלהם לא קשורים באמת אליכם. אתם יכולים להשאיר שיפוטים אלה במקום שממנו הגיעו: אצל האדם האחר. ותהליך זה מכניס אתכם עמוק יותר אל עצמכם. כאשר אתם יוצאים החוצה, מאפשרים לעצמכם להקרין את אורכם לעולם, הדבר מביא אתכם מיידית למקום עמוק יותר בתוך עצמכם.
למעשה, במובן זה, אין פנימי וחיצוני. הכול הוא הדרך פנימה. ככל שתעזו לאפשר לאור שלכם להקרין ״החוצה״, כך תפגשו במידה רבה יותר את הפחדים שלכם ותתמודדו עם הספק העצמי שלכם, והדבר יעניק לכם את הכוח לרדת עמוק אף יותר אל תוך עצמכם כדי שהאור שלכם יוכל לזהור שם במלואו.
שני הזרמים, הזורם פנימה והזורם החוצה, מחוברים זה לזה למעשה ובאופן מהותי. המסר שלי היום הוא: העזו להיות מי שאתם ואל תפחדו משום התנגדות שוללת שאתם פוגשים. התנגדות שוללת היא רק צעד אחד בנתיב פנימה, והיא עשויה לעזור לכם להפוך עוצמתיים אף יותר.
בסופו של דבר תחוו ״כן״, את הקבלה מבחוץ, כיוון שהאנרגיה שלכם רצוייה מאוד על כדור הארץ. יש צורך באנשים שחיים מלבם בדרך כנה, ספונטנית ואותנטית. האנרגיה שלכם מבורכת כאן, ואני מעודד אתכם להמשיך להאמין בה – יקרה אשר יקרה. תודה רבה לכם.
ישוע
אל תבואו בידיים ריקות…