תקשור מאת נעמה עציץ

עריכה לשונית: סמדר ברגמן

עם ישראל היקר.

כמו כל בני האדם, גם אתם הגעתם עם שני רגשות אינסטינקטיביים בסיסיים שנועדו לסייע לכם לשרוד מול איום: פחד וכעס.

שני הרגשות הללו מהווים חלק טבעי ובלתי נפרד מהחוויה שלכם בתוך גוף, יש להם מטרות חשובות ביותר והם עובדים אחד עם השני, או אחד כנגד השני, כדי לשמור על האיזון הכולל של השלם.

שני הרגשות האינסטינקטיביים הללו מכילים בתוכם תולדות רבות, כאשר בבסיסם עומדים הרגעים הראשונים של החוויה המאיימת. ברגעים הראשונים הללו, שני הרגשות האלה מתבטאים באופן שנועד לסייע לכם להגיב במהירות כך שישרתו בצורה הטובה ביותר את מטרת ההישרדות שלכם לאותו הרגע. את האופן המסוים הזה אנו נגדיר במילים: תבהלה וזעם ראשוני.

אלו הגרעינים הראשונים של מה שאתם מכנים פחד וכעס.

תבהלה וזעם ראשוני

תבהלה היא התגובה האינסטינקטיבית הראשונה שמתרחשת כאשר אתם חווים איום, והיא למעשה ביטוי של אלמנט ההפתעה. זה רגע של מעין עצירת נשימה, מצב שבו המערכת קולטת ומתארגנת מחדש כדי להתאים את התגובה שלה למצב החדש. מדובר בהליך שמהותו הוא הימנעות מוחלטת מפעולה לשבריר שנייה ושנועד להתרחש במהירות הבזק, כדי שהמוח יוכל לבצע חישוב מסלול מחדש ולהמשיך במהירות אל השלב הבא בהישרדות הגוף באופן החכם והיעיל ביותר.

הדרך הטובה ביותר לתאר זאת היא לגשת לטבע, כיוון שמלכתחילה המערכת הפיזית הקדומה שלכם נוצרה כדי להתמודד עם מצבי איום בטבע הפראי, ולמרות שאתם חיים בעת המודרנית – מערכת ההישרדות הקדומה היא זו שמובילה אתכם עדיין בחיי היומיום.

דמיינו את עצמכם צועדים בג'ונגל ונתקלים בנמר. התגובה הראשונית היא רגע ההפתעה או התבהלה הזו. כעת, במצב בריא, יגיע במהירות הרגש האינסטינקטיבי הבא – הזעם.

זעם הוא תולדה של מצב טבעי שבו המציאות נוגדת את תנאי ההישרדות שלנו. כלומר, ברגע שהמערכת שלכם חווה את התבהלה הראשונית – היא באופן אוטומטי עוברת לרגש הזעם.

המילה זעם עשויה להיתפס בעיניכם כמשהו עוצמתי מאוד ואולי אף מרושע.

בבסיס הרגש הזה עומד התנאי העוצמתי ביותר להישרדות שלכם על כדור הארץ – האינסטינקט ההישרדותי. ובמילים אחרות, ניתן לכנות אותו גם ״הפחד מהמוות״.

זעם – פחד ממוות

בשורש הזעם הראשוני טמון הפחד מהמוות, שהוא האינסטינקט החזק ביותר, כיוון שהוא כוח החיים הבסיסי ששומר עליכם כאן. בלעדיו הייתם בוחרים לצאת מהולוגרמת החיים על כדור הארץ הרבה לפני שהשלמתם את המטרה שלשמה התמזגתם עם גוף.

מדוע פחד המוות הוא בעצם זעם? כיוון שתפקידו של הפחד מהמוות הוא לעורר בכם רגש שיגרום לכם לפעול ולעשות את כל שביכולתכם כדי להימנע ממוות או מכל איום על ההישרדות שלכם. הזעם הוא רגש שמהותו פעולה אקטיבית, ההפך מרגש התבהלה הראשוני שמהותו הימנעות. 

זהו הזעם אל מול האפשרות של איבוד החיים, יכולת ההישרדות שלכם בממד זה. זהו אותו הרגש שעומד בבסיס אהבתה של אם לילדה בזמן שהיא מגנה עליו מאיום, כיוון שכמו שציינו, זהו הרגש שנועד להצית בכם פעולה. כולכם מבינים בתוככם את זעמה של אימא דובה שתעשה הכול כדי להגן על הגור שלה מטורף. מדובר בזעם הישרדותי עמוק שיתעורר בעת כל ניסיון לפגוע בהישרדותכם, ובכך הוא נועד לשמור עליכם בחיים.

רגש הזעם הראשוני חייב להיות בעל עוצמה אדירה, כדי שאכן תעשו בו שימוש להישרדות שלכם וכדי שתעשו הכול כדי להימנע מהמוות. אם אתם עומדים כעת מול הנמר ואינכם מגייסים את כל משאביכם כדי להישאר בחיים – אתם תמותו. 

היום אתם במצב שבו הזעם נתפס בעיניכם ככוח שאתם מתקשים להכילו. לימדתם את עצמכם לפחד ממנו. בכך למעשה אתם מפחדים מפחד המוות עצמו, אותו אינסטינקט ששומר עליכם בחיים. 

ככל שהתרחקתם מחיי טבע פראיים – כך יכולתם יותר להרשות לעצמכם לפחד מפחד המוות, כלומר מהזעם, ולהרחיב את שלב התבהלה.

פחד וכעס

כעת, נשוב אל הפחד והכעס. הפחד והכעס הם ההגדרה לכל הרגשות שהם תולדות של הרגשות הבסיסיים הטבעיים, של תבהלה וזעם ראשוניים. המשמעות היא שאם התבהלה והזעם הראשוני לא מקבלים מצע בריא לפעולתם הטבעית – הם יהפכו לפחד, לכעס ולשלל הרגשות הנולדים מהם.

מבלי להכיר בטבעיות הבסיסית של רגשות אלו, מבלי להבין את חשיבותם ולטפח את תפקודם הבריא – אתם תתקשו לאזן את שני הכוחות הבסיסיים הללו, כיוון שכעת הם הפכו לפחד ולכעס. הם כבר לא הבהלה והזעם הראשוני שנועדו לסייע לכם להתמודד עם איום מידי ואז לחלוף כלעומת שבאו. כעת הם התרחבו הרבה מעבר לצורך ההישרדות הטבעי שלכם והם מהווים למעשה הפרעה ליכולת הישרדות בריאה.

מההיבט המוחי, שני כוחות אלה מגיעים מראש כצמד. ולכן, אתם תוכלו לראות אותם תמיד מתגשמים יחד במציאות. על כל אדם שהלך לאיבוד בתוך עולם הכעס – תוכלו למצוא אדם שהלך לאיבוד בתוך עולם הפחד. בדרך כלל הם יהיו בעלי סיפור משותף ובמגע ישיר אחד עם השני, כאשר ככל שאחד מהם מתעצם – כך השני מתעצם איתו.

מערכות יחסים המושתתות על שני כוחות אלו הן מערכות יחסים של תוקף ונתקף, אדם אלים אל מול אדם מרצה. במקום שבו ישנה אישה מוכה – יהיה גבר אלים. במקום שבו ישנו ילד מפוחד – יהיה הורה קשוח.

אתם עשויים לתהות מה בא קודם, הפחד או הכעס? ואנו רוצים להציע לכם את האפשרות שמדובר מראש במצבים שמתהווים יחד בו–זמנית. אין זה אומר שזו אשמת האדם המפוחד שהאדם הכועס התעלל בו, ואין זה אומר שהאדם המתעלל לא צריך לקחת אחריות על מעשיו. מה שזה אומר זה שמדובר בלופ אנרגטי–הישרדותי שמזין את עצמו כחלק מהדחפים הטבעיים של ההישרדות על כדור הארץ. זהו לופ חוזרני, כיוון שכוחות הממד מנסים באופן טבעי לכוון את הדברים לאיזון, כך שאף כוח בודד לא יצא משליטה, ומה שנותר הוא מעגל שלמעשה חוזר על עצמו, אלא אם אחד מהצדדים שובר את הדפוס. 

שבירת הדפוס

כיוון ששורש הפחד הוא התבהלה, שמהותה הימנעות מפעולה, ושורש הכעס הוא הזעם, שמהותו היא פעולה אקטיבית לשימור החיים – יהיה קשה יותר לשבור את דפוס הכעס מאשר את דפוס הפחד.

אנו יודעים שמילים אלו יכולות לצרום לכם, כיוון שרבים מכם חווים פחד עצום וקשה לכם לתפוס שקיים דפוס מנטלי עקשני יותר. ואנו יודעים שמילים אלו יכולות לצרום לכם גם כיוון שזה עשוי להישמע כאילו אנו טוענים שהצד שמתמודד עם הכעס לא יכול או צריך לקחת אחריות ולהשתנות. 

היו בטוחים שאנו מכירים ומבינים היטב את חווית הפחד על כדור הארץ, ושאנו מכירים ביכולת של שבירת דפוס הכעס. המסר שאנו רוצים שתבינו הוא שהדרך הנגישה יותר לשבירת הלופ האלים בין אלמנט הפחד והכעס – היא על ידי שבירת דפוס הפחד.

הסיבה היא ההבדל בין דפוס שמהותו הימנעות לבין דפוס שמהותו פעולה אקטיבית. ההבדל הוא בין הבקשה מהמוח ההישרדותי שלכם להפסיק לפעול לשימור חייו, לבין לבקש ממנו לעבור למעשה לשלב הזעם הראשוני ובכך להבטיח חיים.

אנו יודעים שהדבר עלול להיות מורכב להבנה, תנו לדברים לחלחל ברמה האינטואיטיבית.

כל משפחת רגשות הכעס והתולדות שלה, כמו שנאה, טינה, תשוקה להרס, אדישות לסבל של אחר וכל הדברים הנילווים לתדרים אלו – כולם מבוססים על אינסטינקט הזעם הראשוני שנועד להפעיל אתכם לשימור ההישרדות שלכם. זה לא אומר שכל אדם אלים מתנהג באלימות משום שהוא מנסה לשרוד במובן הפשוט – אלא שהוא נמצא בתוך אנרגיית פעולה שנחוות למוח ההישרדותי שלו כחיים. חיים הם אנרגיה חזקה ביותר, שהרי כבר אמרנו שהאינסטינקט ההישרדותי הוא העוצמתי ביותר. 

הפחד לעומת זאת, יחד עם כל משפחת הרגשות הנילווים לו כמו אשמה, בושה, שנאה עצמית, חוסר ביטחון עצמי, ספק עצמי, פגיעה עצמית, ניתוק וכדומה – הוא רגש שמושתת על האינסטינקט הראשוני של התבהלה, שמהותה שהייה, הימנעות. לשם שבירת הדפוס הזה אנו נרצה לעורר את אינסטינקט הזעם הראשוני – ובכך לעורר את התשוקה הטבעית לחיים, או לפחד הטבעי מהמוות, זה שדוחף אתכם במצב בריא לפעול.

תוכנית פעולה

כעת, כיצד נוכל להבטיח ששבירת דפוס הפחד לא תוביל אותנו ישירות אל דפוס הכעס ולהפך? הרי איננו מעוניינים במעבר מדפוס פתולוגי לדפוס פתולוגי, אלא לחזור אל האינסטינקטים הטבעיים של ההישרדות לפני שאלה יצאו מכלל שליטה. 

התשובה לכך היא ההבנה שמה שמלכתחילה גורם לאינסטינקטים הישרדותיים לצאת מכלל שליטה – היא עצם ההתנגדות להם. אם קיבלתם במתנה אינסטינקטים הישרדותיים שנועדו לשמור עליכם בחיי כדור הארץ, והמוח האנושי שלכם, שעושה בכל רגע נתון את המירב כדי לפעול באופן התקין והמיטבי, מרגיש שהוא אינו יכול להפעיל מנגנון הישרדותי חשוב – הוא ינסה לפעול באחת משתי הדרכים הבאות:

1. הדרך הראשונה היא העצמה מקסימלית של האינסטינקט הראשוני.

2. הדרך השנייה היא ביטול הפעולה שלו לחלוטין.

שתי הדרכים מובילות אל אותה תוצאה – דחפים הישרדותיים ראשוניים שיצאו מכלל שליטה. 

מהרגע הזה, המוח האישי והאנרגיה הקולקטיבית ינסו ללא הפסקה לאזן בין הכוחות שיצאו מכלל שליטה. 

אם כך, ההבנה הבסיסית של קבלת האינסטינקטים ההישרדותיים הטבעיים הללו – מהווה צעד ראשון בשבירת הדפוס, ויוצרת את תחילתו של מצע חדש ובריא שעל בסיסו המוח האישי יוכל לפעול באופן התקין שהוא אמור לפעול בו, והאנרגיה הקולקטיבית תוכל להתאזן חזרה אל מקומה הטבעי.

השלב הבא, אחרי הכרה בטבעיות ובחשיבות רגש התבהלה ורגש הזעם – יהיה שלב הפעולה המודעת.

עם ישראל שובר את דפוס הפחד

כיוון שעם ישראל ביסודו, בהתחשב בהיסטוריה ארוכת השנים, רגיל לחיות מתוך דפוס הפחד – פעולת זעם ראשוני טבעית היא מה שיסייע לשבירת הלופ המשותף של עם ישראל אל מול מבקשי רעתו. 

המשמעות היא לא לאמץ את דפוס הכעס של הצד השני, אלא לתת הכרה ומקום לאינסטינקט הזעם הראשוני לפעול. אותו אינסטינקט שיסייע לכם להינצל מנמר בג'ונגל. אינכם אמורים לנסות לשנות את הנמר, אינכם אמורים לנסות להפוך אותו דומה לכם ואינכם אמורים לנסות להפוך בעצמכם לנמר. כל מה שעליכם לעשות הוא לפעול בהתאם לכלים שהטבע העניק לכם להתמודדות במצבי איום הישרדותיים, ככה כפי שהם, במלוא עוצמתם ובאופן הטבעי להם. 

אם תכבדו, תכירו ותוקירו את האנושיות הבסיסית–הישרדותית שלכם, לא תצטרכו לפחד שהיא תצא מכלל שליטה. דפוסי ההישרדות של התבהלה והזעם הראשוניים אינם יוצאים מכלל שליטה כאשר מאפשרים להם לפעול כפי שהם נועדו לפעול. הם לא חייבים להפוך ללופים אלימים ואינסופיים של פחד וכעס, על כל המשתמע מכך.

המוח ההישרדותי שלכם מכיר בכך שאתם ראויים לחיים, זוהי ברירת המחדל שלו ולשם הוא תמיד ינסה לכוון אתכם. 

אל תפחדו מפחד המוות, תנו לו את המקום המגיע לו ואפשרו לו לעורר בכם את התשוקה האקטיבית לחיים.

אנו אוהבים ומעריכים ביותר את מסעכם המופלא כאן. אנו ממשיכים ללוות אתכם כל הזמן, לא רק כמדריכי אור אלא גם כישויות עם ניסיון משל עצמן. 

איתכם תמיד,

מדריכי האור.