מטאו סול

www.lonerwolf.com

מאנגלית: סמדר ברגמן

בשורשי רוב כאבי הראש מצוי כאב לב.

זהו מנגנון הגנה טבעי שלנו – לחשוב את דרכנו סביב הפצעים שלנו’ במקום להרגיש את נתיבנו דרכם. בימים אלה, אנו רק רוצים להימלט.

מה נוכל לעשות כדי להפסיק להרגיש בכאב שאנו מרגישים? איך נוכל לשנות את עצמנו כדי להיות מקובלים יותר? איך נוכל להימנע מכוחות החיצוניים שמחוץ לשליטתנו? אלה הן שאלות שעמן אנו מתמודדים לעתים קרובות.

אף אחד לא רוצה לחוש כאב. אבל רובנו סוחבים עמנו עננים כבדים כל היום. איננו יכולים באמת לאתר את מקור הסבל שלנו – אנחנו רק יודעים שכואב. כאב זה יוצר את את הרקע העמום של חיינו והוא כה עיקש, אך מעודן, עד שהוא הופך ל״נורמה״ החדשה עבורנו.

מהו סבל כרוני זה, מהם הריקנות, חוסר הסיפוק והבדידות העקשים שאנו נושאים?

קוראים לכך ״אובדן נשמה״. ובמאמר זה אראה לכם כיצד להרגיש טוב יותר על ידי שימוש בשיטה הידועה בשם ״השבת נשמה״ או עבודה פנימית.

מהו אובדן נשמה?

בכל פעם שאנו חווים טראומה פיזית או רגשית, נאמר שחלק מהנשמה שלנו בורח מהגוף כדי לשרוד את החוויה. עם כל חתך ופצע, המהות והחיוניות שלנו נחלשות. התהליך מכונה ״אובדן נשמה״.

אובדן נשמה ידוע גם, במונחים פסיכולוגיים, כדיסוציאציה. זה מה שקורה כאשר אנו הופכים מנותקים מלב ליבת עצמנו, מקור החיוניות שלנו, הנשמה שלנו.

בניגוד לאמונה הרווחת, אין המשמעות של ״אובדן נשמה״ שאתם איבדתם, פשוט כמשמעו, את נשמתכם. במקום זאת, הוא מתייחס למצב של ״איבוד קשר״ עם הנשמה שלכם.

הנשמה שלכם תמיד נמצאת שם ברקע חייכם, אבל היא לא תמיד נגישה בשל הטראומות הפסיכולוגיות, ההתעללות והחסימות שהשתרשו בתוככם. אז איך נחדש את הקשר עם הנשמות שלנו? אנו עושים  זאת על ידי תהליך של עבודה פנימית, של השבת נשמה.

מהי השבת נשמה?

השבת נשמה היא מונח שאמאני שמתייחס למיזוג מחדש של חלקי נשמה אבודים, חזרה אל תוך האדם כדי להגשים ריפוי. אולם בימים אלה, ניתן להבין את השבת הנשמה כפעולה של שילוב מחדש של חלקי נפש מודחקים ומנותקים (״נפש״ – מילה ביוונית שמשמעותה גם ״נשמה״) חזרה אל תודעת היום–יום לטובת שלמות רבה יותר.

קיימות תפיסות אינספור בנוגע להשבת נשמה, אבל התפיסה שאני דוגל בה היא זו שהופכת את הלא–מודע למודע. כאשר חלק מסוים שבנו הוא לא–מודע, הוא יכול לחולל שמות בחיינו ולדלדל לגמרי את החיוניות הבסיסית שלנו. אנו נגלה שאנו מרגישים מבולבלים, אבודים, חרדים, מדוכאים ושהחלקים המוצללים הללו שבנו מכריעים אותנו. על ידי הבאתם לאור התודעה, על ידי תרגול השבת נשמה, אנו מסירים את החסימות שמסתירות את הנשמות שלנו ויוצרים שלווה פנימית והרמוניה רבות יותר.

אובדן נשמה ושאמאניזם

כאשר הייתי ילד צעיר, הסבתא שלי הייתה עושה משהו מוזר מאוד. בכל פעם שנפלתי או נפצעתי, היא הייתה תופסת אותי במהירות בראשי ולוחשת תפילה באוזני. תפילה זו נועדה לקרוא לנשמתי לחזור.

תמיד תהיתי לגבי התפילות הפתאומיות שלה עד אשר היא הסבירה לי מדוע היא עושה זאת. בתרבויות שאמאניות, אובדן נשמה נתפס כמחלה רוחנית. במילים אחרות, כאשר חלק מהנשמה שלנו מתפצל, עלולים להתרחש כל מיני סוגים של מחלות רגשיות, פיזיות  ומנטליות בשל הפחתה באנרגיית כוח החיים שלנו. משום כך, שובם של חלקי הנשמה לכדי שלמות, נתפס כדבר הכרחי.

ההבדל בין הפרספקטיבה השאמאנית של אובדן הנשמה לבין הפרספקטיבה המודרנית של אובדן הנשמה הוא, שעל פי השקפת העולם השאמאנית, הנשמה יכולה להתפצל, ואפילו לנדוד לממדים אחרים וללכת לאיבוד. אולם, בפרספקטיבה המודרנית, הנשמה (או העצמי) נותרים שלמים וללא פגע, אך הנפש שלנו (המיינד שלנו) הוא שמתפצל וזקוק לריפוי כדי לזכות מחדש בגישה לנשמה.

לא משנה איזו גישה אתם מעדיפים, המציאות היא שכולנו חווינו רמה מסוימת של אובדן נשמה בחיינו. אנשים רבים לא מרגישים שלמים. שאלו את עצמכם את השאלה הזאת: ״מתי הייתה הפעם האחרונה שבה הרגשתי שלם לחלוטין?״ אם אתם כרוב האנשים, זמן זה היה בילדותכם. אולי אינכם יכולים כלל לזכור זמן שבו הרגשתם שלמים. בשל התופעה הרווחת של אובדן נשמה, בעיות כגון התמכרויות, מחלות כרוניות, מכאובים, מערכות יחסים מתעללות, פשע, התמכרות לקניות ולעבודה הפכו שכיחות מאוד בחברה שלנו. כל הבעיות הללו נובעות מאובדן נשמה.

תשעה גורמים לאובדן נשמה

בשאמאניזם, אובדן נשמה מתואר כפיצול של הנשמה. מעניין לציין, לאובדן נשמה קווי דימיון עם מה שהפסיכולוגיה המודרנית מכנה ״דיסוציאציה״: פיצול הנפש בתגובה להתנסויות טראומטיות, מזעזעות או קשות. תכופות, זהו הגורם לרבים מפצעי הליבה שמשפיעים עלינו מאוחר יותר כבוגרים.

אז מה הם הגורמים לאובדן נשמה? הנה כמה דוגמאות שכיחות:

1. כל צורה של התעללות, כגון, מינית, רגשית, פיזית או מנטלית.
2. אירוע של אבל, כאב ופחד ממושכים שגורמים לכם להרגיש חסרי אונים.
3. התמכרויות עמוקות, כגון תלות בחומרים, הימורים, אכילה.
4. חוויה של רגע המוות או חוויה חוץ–גופית.
5. מצב שבו מאלצים אתכם לפעול כנגד ערכי המוסר שלכם.
6. חוויה של דחיה קשה או נטישה.
7. צפייה במוות בלתי צפוי של אדם.
8. תאונה פתאומית ומזעזעת.
9. כניסה למערכת יחסים ללא גבולות אישיים חזקים (והתוצאה היא מערכת יחסים לא בריאה ואובדן העוצמה האישית שלכם).

אובדן נשמה, או דיסוציאציה, הם כלים בהם משתמש המוח כדי לשרוד אירועים טראומטיים והרסניים פוטנציאלית.

במילים אחרות, אובדן נשמה מתרחש כדי להגן עליכם תחילה, במקום כדי לפגוע בכם. זהו מנגנון הגנה טבעי.

אולם, כל פצע צריך להחלים, אחרת הוא מעלה מוגלה. כאשר אנו מזניחים ולא מרפאים את החלקים ״החסומים״ הללו שלנו ומעניקים להם אוויר לנשימה, אנו נותרים בתחושה כרונית של חוסר ערך עצמי. בסופו של דבר, נסבול כתוצאה מכך מבעיות כרוניות כגון חרדה, דכאון, מחלות פיזיות ומנטליות.

דוגמה פשוטה לאובדן נשמה ניתן למצוא בתרבויות שמתייחסות בשלילה להבעת רגשות כגון ״כעס״. למשל, ילד ילמד במהרה שהבעת כעס תגרור בעקבותיה ענישה או מניעת אהבה מצד הוריו. כתוצאה מכך, הילד ילמד בסופו של דבר ״לפצל״ מעצמו חלק ״לא מקובל״ זה עד אשר שוב לא יקבל רגש זה כשייך לו. מה קורה לכעס הזה? הוא מודחק. מסיבה זו, אובדן נשמה ממלא תפקיד עצום בבריאת עצמי הצל שלנו.

טיפול באובדן נשמה (שתי גישות)

תכופות נעשה שימוש בפסיכותרפיה כדי לנסות לטפל באובדן נשמה. אך אף על פי שהגישה הפסיכותרפויטית יכולה לעבוד לפעמים, תכופות היא מגיעה למבוי סתום. מדוע? משום שהפסיכותרפיה רואה ״חלק חסר״ זה כמשהו שהלך לאיבוד במקום כלשהו בתוך האדם, במקום חלק שנשמר בממלכת הלא–מודע הקולקטיבי. אלא אם הפסיכותרפיסט עובד עם הלא–מודע הקולקטיבי (כפי שעושים תכופות תרפיסטים יונגיאנים וטראנספרסונלים), הוא לא עובד עם האדם השלם.

השאמאן מצד שני, מניח שאובדן הנשמה הוא מחלה רוחנית ושהחלקים המנותקים יכולים לעזוב את הגוף ולנדוד לממלכות אחרות (מציאות לא–רגילה), כתוצאה מהלם או מטראומה. תכופות אין גישה לממלכות הללו והן נשמרות על ידי הגנות כבדות שמקשות על המטופל (או הופכות את הדבר לבלתי אפשרי) להיכנס אליהן בכוחות עצמו, ללא הדרכת שאמאן.

במשך הזמן, אובדן נשמה הנובע מחוסר שילוב ההתנסויות הטראומטיות הללו (בין אם באמצעות פסיכותרפיה או התערבות שאמאנית) יכול להפוך למכשולים בהתפתחות האישית שלנו. אובדן הנשמה יכול לגרום למנגנוני הגנה מטרידים, מתישים ומגבילים שמתגשמים כחרדות, דכאון, התמכרויות והתנהגות כפייתית כמו גם תשישות כרונית.

מדוע הנשמה מתפצלת?

לאחר שקראתם על אובדן הנשמה, קל לחשוב עליה כעל דבר מה רע שקורה לנו. אולם, כאן חשוב להבין שאובדן נשמה הוא למעשה – מתנה.

באותו האופן שבו אתם מאבדים את ההכרה כאשר אתם חווים כמויות עצומות של כאב פיזי, הנפש שלכם חכמה ומכירה את המגבלות שלה. השכל שלכם יודע עם מה הוא יכול ולא יכול להתמודד, ולכן הוא מתפצל או מתנתק (או מתפזר) כמנגנון הישרדות, כדי להגן על עצמו מפני תחושת הכאב המלאה.

פיצול הנפש הופך למכשול רק כאשר החלקים לא מוחזרים באופן אקטיבי. זה מה שמוביל לדכאון כרוני, לנטיות התאבדות, לתסמונת לחץ פוסט–טראומטית, להתמכרויות, למערכת חיסון חלשה ולאבל שמסרב להירפא.

אולם, החזרת החלקים הללו אינה סוף העבודה. אנו חייבים ללמוד כיצד לשלב אותם חזרה אל חיינו כדי להשיב לעצמנו את העוצמה החיונית, הפוטנציאל והאנרגיה המצויים בהם.

ללא החלקים האבודים הללו, לא נרגיש שלמים. במקום זאת, נרגיש חלשים, מדוכאים, חרדים או ריקים. נאבד קשר עם הנשמות שלנו. נרגיש כאילו דבר מה חסר, ונמלא את הריקנות הזאת בכל דרך שהיא.

מה מתרחש לאחר השבת הנשמה?

סנדרה אינגרמן, מורה ותרפיסטית שאמאנית אמרה פעם על השבת נשמה: ״גיליתי לאחר השבת נשמה, האדם לא יכול עוד להתכנס בתוך עצמו״. זוהי תועלת אחת מני רבות של השבת הנשמה: אנו הופכים נוכחים יותר, ממורכזים ומשיבים לעצמנו את החיות שלנו. החיים מפסיקים להיות התנסות עמומה, מונוטונית ומדוכאת.

במקום זאת, החיים הם מתנה, הרפקתה מסתורית, דבר שיש להתענג עליו ולאמצו. ברגע שהחזרנו לעצמנו את החלקים האבודים הללו של עצמנו, אנו יכולים לחוות שיפור בתחומים רבים:

• אנו מרגישים מקורקעים יותר בגוף ו״מוצקים״ יותר.
• אנו מרגישים מלאי אנרגיה, ערים וחיים יותר.
• אנו נוכחים במידה רבה יותר בעולם.
• יש לנו מודעות רבה יותר לבחירות, להתנהגויות ולהחלטות שלנו.
• תחושות קלילות ושמחה.
• מודעות לכמויות אנרגיה עצומות שלא ידענו שיש לנו.
• בהירות מנטלית ותחושת תקווה חדשה.
• נחוש רווחה פיזית ונהיה חולים פחות.
• תהיה לנו תחושת תכלית וכיוון מחודש.
• שינה עמוקה יותר.
• נתגבר על נטיות התמכרות (סמים, מזון, עבודה).
• רווחה חדשה ותחושת שייכות.

כדי לעבור תהליך של השבת נשמה, אתם זקוקים למדריך מנוסה. שאמאנים הם לא המרפאים היחידים שיכולים לבצע השבת נשמה. שיטות ריפוי אחרות כגון היפנוזה ופסיכואנליזה יכולות גם הן לשלב חלקים מפוצלים או אבודים של העצמי.

מסע להשבת הנשמה – שלוש שיטות

כדי להשיב חלק פנימי אבוד, השאמאנים נכנסים למצבי טראנס יחד עם המטופל. מצב תודעה אחר זה מסייע להם לצאת למסע אל תוך אחד משלושת עולמות הרוח (באופן טיפוסי, אל העולם התחתון) שם הם מלווים על ידי מסייעים מתוך כוונה להשיב חלק מסוים של הנשמה. הם מתארים את כל המסע באוזני המטופל או מבצעים הדמייה באמצעות דמיון פעיל.

במסעות הללו להשבת הנשמה, השאמאנים פוגשים תכופות אנרגיות חזקות ואף קשות לעתים קרובות, שמציגות את עצמן באמצעות דימויים ארכיטיפים של מפלצות, זוחלים, דרקונים, וחיות מסוכנות אחרות. אלה הם שומרי הנשמה, או בפסיכותרפיה, הם ידועים כמנגנוני ההגנה של הנפש. השאמאן חייב לגבור עליהם בעזרת עוזרי הרוח שלו, כדי לשכנע את חלק הנשמה לחזור. ברגע שהחזיר את חלק הנשמה, הוא משלב אותו מחדש יחד עם המטופל. בדרך כלל, פעולה זו מתבצעת באופן אנרגטי (נשיפת האנרגיה אל תוך הגוף), באמצעות טקס או שירה טקסית.

פסיכותרפיסטים או מרפאים מיישמים שיטות עבודה רבות כדי להשיב חלק פנימי אבוד, כגון עבודה עם הילד הפנימי, תרפיית גשטאלט, עבודה ארכיטיפית (כגון תרפיית מערכות משפחה פנימיות), הדמייה, ריפוי בצליל ובקול ותרפיה באמנות.

אף על פי שהשבת נשמה מתבצעת באופן הטוב ביותר בהדרכת מרפא מנוסה או איש מקצוע מיומן, אתם יכולים לאפשר תהליך זה, באופן חלקי, בעצמכם.

הנה כמה שיטות להשבת נשמה שתוכלו לנסות בעצמכם:

1. מדיטציה ומסעות הדמייה

על ידי שימוש בכוח הדמיון, אתם יכולים לברוא שלמות פנימית רבה יותר ולזמן חזרה חלקים אבודים של עצמכם.

האם ידעתם שהמוח לא מסוגל להבדיל בין דמיון למציאות? אנו יכולים לנצל ״פרצה״ פסיכולוגית זו ולתרגל השבת נשמה פשוט על ידי יציאה להרפתקה מודרכת.

כדי לתרגל השבת נשמה, תוכלו למצוא מסע מוקלט (למשל באתר יו–טיוב) או ליצור אחד משלכם.

הנה כמה מרכיבים בסיסיים ליצירת הגרסה שלכם למדיטציה או הדמיה של מסע להשבת נשמה:

דמיינו את עצמכם צועדים בשדה אביבי ונכנסים אל תוך מערה חשוכה.

ככל שאתם מעמיקים אל תוך המערה, כך אתם מעמיקים אל תוך עצמכם.

אתם רואים אור במרחק. אתם ממשיכים ללכת, והאור הולך וגדל.

לפעמים, בעודכם צועדים במערה, אתם מוצאים חפצים. החפצים הללו מייצגים חלקים שונים של עצמכם. לדוגמה, אתם עשויים למצוא קופסת גפרורים שמייצגת את הכעס שלכם, בובה שבורה שמייצגת את הילד הפנימי שלכם, ומכחול שמייצג את האמן הפנימי האבוד שלכם.

אספו חפצים אלה והניחו אותם בתיק שהבאתם עמכם. אל תדאגו, התיק יכול להכיל הכול, דברים קטנים וגדולים, שאתם מוצאים. (כמו כן, אינכם חייבים לדעת מה בדיוק מייצגים החפצים הללו. אתם יכולים להרהר בכך אחר כך).

בסופו של דבר, אתם מגיעים לאור שמאיר את המנהרה כולה. אור לבן זה הוא נשמתכם.

קחו את החפצים מתיקכם, והשליכו אותם, אחד אחד, אל תוך האור. כל אחד מהחפצים/החלקים הללו שלכם ישתלב מחדש באופן מיידי ברגע שיוטמע בתוך האור. לאחר שהחזרתם את החפץ האחרון, נשמו עמוק, והרגישו כיצד אתם מתמלאים באנרגיה על ידי שלמות גוברת והרמוניה פנימית.

כאשר אתם מוכנים לכך, צעדו אל תוך האור, נשמו עמוק, והניחו לו לזהור דרך כל גופכם, להתאחד עם התאים שלכם, עם הדנ״א שלכם, לחדור מבעד לכל חלקי הווייתכם.

אז, פקחו את עיניכם. חזרו אל החדר. הקדישו כמה דקות כדי להרהר במה שחוויתם. אני מעודד אתכם להעלות על הכתב (ביומן למשל) את החוויה שלכם.

2. עבודה עם הארכיטיפים הפנימיים שלכם

ארכיטיפים יכולים להיחשב כסוגי אנרגיה שאתם נושאים בתוך עצמכם: כולם עובדים יחד כדי ליצור את האופי שלכם.

ארכיטיפים שכיחים כוללים את האם, המנטור, הבריון, המאהב, הלוחם, המושיע, הקורבן, הילד הפצוע וכן הלאה.

לכולנו מגוון של ארכיטיפים שלהם תכונות טובות ורעות גם יחד. לכל הארכיטיפים, אפילו לאלה שנראים שליליים (כגון המכור והפרוצה) יש מתנות לחלוק עמנו. עלינו לאמץ את כולם כדי לזכות בשלמות רבה יותר; להסיר את החסימות שמסתירות את נשמתנו.

קיימות דרכים רבות לחשוף את הארכיטיפים הקבורים בתוכנו – כמו גם לאזן את אלה שכבר ברשותנו. חלק מהשיטות כוללות ״עבודת נתיב״ עם ארכיטיפ שונה (באמצעות הדמיון), כתיבת יומן וניהול דו–שיח עם הארכיטיפים שלכם, והבחנה כיצד הם מתגשמים במסגרת ההתנהגות שלכם.

קראו את המדריך לארכיטיפים שלנו כדי לקבל סיוע מעמיק יותר.

3. כניסה למצבי תודעה שונים

זוהי דרך עוצמתית להתחבר מחדש לנשמתכם ולתרגל השבת נשמה, משום שהיא עוקפת את מנגנוני ההגנה של האגו המפוצל. אולם, אני חייב להזהיר אתכם לצעוד לאט ולהיות זהירים לגבי תרגול זה. הוא עלול להיות קשה ולהציף אתכם, לכן דאגו לעצמכם ונהגו באחריות.

קיימות דרכים רבות מאוד להיכנס למצבי טראנס, עליהם אני מרחיב במאמר ״כיצד לגרום למצב טראנס לטובת עבודה פסיכו–רוחנית עמוקה״ (בשפה האנגלית). אלה כוללות:

• עבודת נשימה
• מנטרה ותפילה
• מקצבים, קצבים וצלילים קדמונים
• היפנוזה–עצמית
• הדמיה
• קטורת ושמנים אתריים
• קתרזיס פיזי ורגשי

אני ממליץ לנסות אחד מבין הדברים הללו בכל פעם ולחשוף את עצמכם למינונים קטנים. אתם יכולים להעלות אותם עם הזמן והניסיון. (אם אתם סובלים מכל צורה שהיא של פסיכוזה, התייעצו בבקשה תחילה עם הפסיכולוג או העובד הסוציאלי שלכם).

חשוב מאוד, כאשר אתם נכנסים למצב תודעה שונה, חייבת להיות לכם מטרה ברורה. זכרו שהמטרה היא לתרגל השבת נשמה ועליכם לכוון את כל ההתנסות שלכם סביב מטרה מרכזית זו – בדרך זו, תפיקו תועלת מבלי ללכת לאיבוד ב״טריפ״ של מצב הוויה אחר.

וזהו זה! היו עדינים, התקדמו לאט, תעדו את ההתקדמות שלכם, וראו מה קורה. זכרו שתמיד קיימת שם בחוץ הדרכה נוספת אם אתם זקוקים לתמיכה רבה יותר.

****

השבת נשמה תצליח רק אם המטופל החליט במודע להשתמש באנרגיה שהתגלתה זה עתה כדי לקבל החלטות בריאות שתומכות בשלמותו. זהו ריקוד דו–סיטרי!

אם לא ביצעתם עבודה פנימית רבה, השבת נשמה עשויה להימצא ממש בסוף המסע שלכם. מצד שני, השבת נשמה עשויה להיות הצעד הראשון שתקחו כדי לגלות מחדש את שלמותכם.

ללא קשר למקום שבו אתם נמצאים בנתיב שלכם, אני מקווה שהמאמר הזה סייע לכם להבין טוב יותר תרגול עוצמתי זה.

קישור למאמר המקורי

הביוגרפיות שלנו

אלת׳יאה לונה

אלת׳יאה לונה היא כותבת רוחנית רבת השפעה שעבודתה שינתה את חייהם של אלפי אנשים ברחבי העולם. לאחר שנמלטה מכת דתית בה גדלה, לונה חוותה משבר קיומי עמוק שהוביל להתעוררותה הרוחנית. כיועצת פסיכו–רוחנית וסופרת מקצועית, המשימה של לונה היא לסייע לאנשים אחרים להפוך מודעים למלכודת בה הם חיים, ולמצוא שמחה, התעצמות וחירות בכל הנסיבות. ראו עוד מעבודתה באתר: www.lonerwolf.com

 

מטאו סול

מטאו סול הוא יועץ ומנטור פסיכו–רוחני ידוע שעבודתו השפיעה על חייהם של אלפי אנשים ברחבי העולם. משום שנולד למשפחה בעלת היסטוריה של התמכרות לסמים, סכיזופרניה ומחלת נפש, מטאו למד על קשיי המצב האנושי מגיל צעיר. כיועץ ומנטור רוחני, משימתו של מטאו היא לסייע לאנשים אחרים לחוות חופש, שלמות ושלווה בכל שלב בחיים. ראו עוד מעבודתו באתר: www.lonerwolf.com