חוויה מיסטית – תשעה מאפיינים

מאת: מטאו סול

www.lonerwolf.com

מאנגלית: סמדר ברגמן

קיים מצב תודעה מסוים אחד שיכול לשנות את חייכם לתמיד.

ניתן לתאר רגע זה כרגע ״אֶקְסְטָטִי״, שבו אתם חווים התרחבות משמעותית של החיבור שלכם לחיים. באותו הרגע אתם מרגישים שהחיים מלאים ביופי ובקדושה, אך שהתחושה והתופעה הללו הן אובייקטיביות מעט ומחוץ לעצמי האינדיבידואלי שלכם. התיאולוג רודולף אוטו מכנה התנסות זו בשם ״נומינוסום״. אך במאמר זה נעדיף להתייחס אליה כאל חוויה מיסטית.

בכל ההיסטוריה האנושית, החוויה המיסטית נחשבה כחוויה ״דתית״ או רוחנית, כאשר המיסטיקנים הבודדים שתיעדו את חוויותיהם, דיווחו עליה כעל תחושה נלהבת ובלתי מובחנת של אחדות שמחה עם כל הקיום.

במאמר קודם כתבתי על חוויית ה״קנוזיס״, מילה שנטבעה על ידי המיסטיקנים הנוצרים כדי לתאר מצב של ״זרימה אלוהית״, והיא מחקה היטב את החוויה המיסטית. בפסיכולוגיה, המונח הקרוב ביותר שמבטא מצב הוויה מיסתורי זה הוא התיאור של אברהם מאסלו את ״חוויות השיא״, ובתרבויות הקרובות לטבע, כגון האבוריג׳ינים באוסטרליה, חוויה מיסטית זו מכונה ״דאדירי״.

הנר שבחשכה

ייתכן שהדרך הטובה ביותר לתאר חוויה מיסטית היא באמצעות אנלוגיה. אנלוגיה מעניינת אחת שכזו ניתן למצוא במסורת ההינדית של האדוויטה ודאנטה:

דמיינו שאתם נמצאים בחדר חשוך לחלוטין. נאמר לכם שבחדר זה חי נחש גדול מאוד. בעודכם יושבים בחדר, אתם יכולים לראות את הצללית שלו ואתם מרגישים פחד אדיר, כיוון שאתם מהרהרים באפשרות שהוא יכיש אתכם בכל רגע. אבל יום אחד מופיע הבזק אור שמאיר את החדר ואתם רואים שמה שנראה כמו נחש הוא למעשה חבל. אף על פי שהבזק האור היה רגעי, הוא העניק לכם מבט חטוף באמת. לפתע פתאום, פחד זה בו החזקתם במשך זמן כה ממושך, נעלם לגמרי, והוויה שלכם בחדר לא תשוב להיות כשהייתה.

זוהי התחושה שמעניקה החוויה המיסטית: היא כהבזק של אמת שמשחרר אתכם מתחושת העצמי המוגבלת שלכם ומעניק לכם טעם של מציאות שבדרך כלשהי מרגישה אמיתית יותר.

אפלטון מספר שלסוקרטס הייתה אנלוגיה דומה בנוגע לחוויה המיסטית: נניח שאתם אסורים בשלשלאות בתוך מערה כל חייכם. מאחוריכם בוערת אש, ולצדכם יושבת שורה של אסירים אחרים. כל שאתם והאסירים יודעים על החיים היא את החוויה של הצפייה בצללים המרקדים על הקיר שמנגד לכם, ואת הפירושים של מה שאתם רואים. אולם במקרה, יום אחד, אחד האסירים משתחרר מכבליו ונמלט אל העולם החיצון. תחילה הוא מבולבל, המום, מפוחד, אבל הוא גם מרגיש תחושת התרחבות עצומה, פליאה ואושר עילאי. הוא מודע לכך שהוא חווה מציאות גדולה יותר, מורכבת ומעניינת יותר מזו שיכול היה לראות בתוך המערה; חור שבתוך גבעה. הדחף הטבעי שלו הוא לחזור ולשחרר את חבריו, אך לאחר שהוא מתאמץ ושב אל תוך עולם החשכה והצללים, ניסיונו ליידע את עמיתיו זוכה בלעג ובספקנות בעת שהם מאשימים אותו שהוא משוגע.

במידה מסוימת, כולנו אסירים במערת חוויות העבר שלנו. כל השקפת עולם הופכת למערה ברגע שבו היא נחשבת למציאות.

תשעה מאפיינים לחוויה המיסטית

חוויה מיסטית של כל אדם שונה באורכה ובאינטנסיביות שלה. האם חוויתם חוויה מיסטית? הנה כמה מאפיינים המגדירים אותה:

1. תודעת אחדות

הגבולות של מה שאתם תופסים כתחילה וסיום התודעה והזהות האינדיבידואליות שלכם מתחילים להיעלם (ידוע גם כ״מות האגו״). במקום זאת, אתם חווים אחדות אינסופית וחסרתגבולות עם כל הסובב אתכם.

2. אין זמן או מרחב

ללא זהות מוגדרת או הכרה מרחבית, תחושת הזמן שלכם הופכת אינסופית. אתם עוברים מתפיסת זמן של רגעאחררגע כפרט סטטי, לתפיסה של זרם של רגעי הווה נצחיים.

ללא זמן, המרחב הוא אינסופי.

כיוון שתחושת הזהות שלכם נעלמה, היכולת שלכם להפריד את הסביבה ״שלכם״ (עתה איקיומכם) למרכיבים ״מרחביים״ אינדיבידואליים, נעלמת גם היא.

3. מציאות אובייקטיבית

ללא זהות מובחנת, מגיעה תחושה של ״אובייקטיביות״ גדולה יותר, כאילו אתם חווים מציאות מעמיקה ומורכבת הרבה יותר. אתם לא רק מרגישים שהכול מושלם, הכול אכן מושלם מטבעו.

4. הודייה

הרבה מהתחושה הנלהבת שלכם נובעת מתחושת הודייה עצומה. הודייה זו היא תחושה מהממת של פליאה לנוכח חוסר המשמעות ״שלכם״ (כעת, איקיומכם) בהשוואה להיקף העצום של הקיום.

5. החיים נתפסים כמקודשים

למעשה, תחושת ההודייה שלכם היא כה עצומה שאתם מרגישים כמעט לאראויים להזדמנות לחוות נס שכזה. אתם מפתחים תחושה חדשה של כבוד לקדושת החיים שמאפשרת לכם להיות כאן.

6. אתם מבינים פרדוקס

תחושת העצמי או הזהות שלנו יוצרת דואליות בתפיסת המציאות שלנו (״אני״ נפרד ״מהשאר״). אולם, ברגע שהפרדה זו נעלמת, אתם נותרים עם מציאות לאדואלית, שאותה האינטלקט שלכם רואה כפָּרָדוֹקְסָלִית בהשוואה למה שהוא רגיל אליו.

7. החוויה אינה ניתנת לתיאור

העוצמה והמידה המופלאות של הרגשות וההבנה האינטואיטיבית שאתם מגלמים, הופכות את הניסיון לתאר בכלל את החוויה להיראות מוגבל על ידי השפה ומעליב ביחס לעומק החוויה.

8. החוויה היא זמנית

עצם טבעה של החוויה המיסטית הוא ברחלוף. בסופו של דבר אתם חוזרים לדרך החיים הרגילה שלכם, אבל החוויה משנה משהו עמוק בתוככם.

9. החוויה משנה את חייכם

לאחר שחוויתם מצב שכזה, לפתע המוות אינו כה מפחיד כפי שהיה בעבר, והאמונות או השאיפות שפעם היו כה חשובות לכם, מאבדות מיידית את משמעותן. למעשה, תכופות החוויה המיסטית מעוררת צמא לנסות ולהחזיר חוויה זו אל חיי היוםיום הרגילים כמה שרק אפשר.

החוויה המיסטית היא רק טעימה

יש מונח יעיל בדוקטורינה הנוצרית הידוע כ״חסד״. ביסודו של דבר, משמעות המילה היא שאנו מקבלים חמלה ואהבה מהאלוהי משום שהוא רוצה שנקבל זאת, לא משום שעשינו דבר מה שהופך אותנו ראויים לחסד זה.

אנשים רבים מבלבלים חוויה מיסטית/רוחנית עם הטיפוח המעשי של חיים רוחניים. אולם עבורי החוויות הללו נגרמות על ידי חסד, אך ההערכה שלנו אותן היא בהתאמה ישירה להתפתחות ולבגרות הנשמה שלנו.

אם חסד החוויה המיסטית ניתן לילד בן עשר, הוא ירגיש ללא ספק בחוויה, אבל המידה שבה יחוש בחוויה תהיה שונה בהשוואה למישהו שרכש בגרות נשמה, שחקר חקירה עמוקה את נפשו ושלמד לחיות את החיים ממושב נשמתו.

עבור הילד, תהיה זו חוויה נהדרת שבסופו של דבר תתפוגג ותהפוך לזיכרון רחוק. אבל עבור האדם שהקדיש את חייו לטיפוח בגרות נשמה ולעיבוד אדמת נשמתו, החוויה הזאת הופכת לזרע שמוכן לנבוט ולשגשג. היא עשויה להיות נקודת המפנה שמובילה להתעוררות הרוחנית האולטימטיבית.

זו בדיוק הסיבה מדוע אני מדגיש כל כך את הצורך בעבודה פנימית ובמסע של בגרות נשמה. ללא ״הרחבת הפתח״ שבאמצעותו אנו מתחברים לנשמה, לא תהיה לחוויה המיסטית השפעה ארוכתטווח ועמוקה עלינו. אך עמה, אנו טועמים את טעם ומהות הנצח.