פמלה קריב מתקשרת את ישוע
מאנגלית: סמדר ברגמן
(תקשור זה פורסם בעבר)
ארבעה שלבים לטרנספורמציה של התודעה
בחלקים הקודמים, תיארנו את הרקע ההיסטורי למסעם של עובדי האור מתודעה המבוססת על האגו לתודעה המבוססת על הלב. חלק זה יוקדש במלואו למאפיינים הפסיכולוגיים של טרנספורמציה זו. חילקנו תהליך זה לארבעה שלבים או צעדים, שאותם נסכם שוב לטובת הבהירות:
- אתם חשים חוסר שביעות רצון ממה שהתודעה המבוססת על האגו מסוגלת להציע, ומשתוקקים ל"משהו אחר": תחילת הסוף.
- אתם הופכים מודעים לקשרים שלכם לתודעה המבוססת על האגו, מזהים ומשחררים את הרגשות והמחשבות שמתלווים אליה: אמצע הסוף.
- אתם מאפשרים לאנרגיות הישנות המבוססות על האגו שבכם למות, מסירים את קליפת הגולם, והופכים לעצמי החדש שלכם: סוף הסוף.
- התודעה המבוססת על הלב מתעוררת בקרבכם, מונעת על ידי אהבה וחופש; אתם עוזרים לאחרים לבצע את המעבר.
השלב הראשון: האגו שוב אינו מספק אתכם
המעבר מתודעה המבוססת על האגו לתודעה המבוססת על הלב מתחיל בחוויה של "ריק פנימי". דברים שבעבר משכו את תשומת לבכם המלאה, או מצבים שהפכתם מעורבים בהם לחלוטין, מותירים אתכם עתה ריקים או חסרי השראה. בדרך כלשהי, דומה שהדברים איבדו מהמשמעות ומהתכלית הרגילות שלהם.
לפני שריק זה נחווה, התודעה אחוזה בציפורני הפחד ובצורך הקבוע לאישור–עצמי שנובע מכך. היא מחפשת ללא הרף אחר אישור חיצוני, כיוון שהיא אינה מוכנה להתמודד עם הפחד הבסיסי של דחייה או בדידות. פחד עמוק זה והצורך באישור חיצוני עשויים להיות למשך זמן ממושך המניעים הנסתרים האמיתיים שלכם לרבות מהפעולות שלכם. כל חייכם עשויים להיות מבוססים עליהם, מבלי שאתם תהיו מודעים לכך. אולי אתם מודעים לחוסר נוחות קלה או למתח פנימי קל. אולם לעתים קרובות, צריך להתרחש אירוע גדול כגון התפרקות מערכת יחסים, או מותו של אדם אהוב או פיטורים ולהזמין אתכם לבחון באמת את הסיבה למתח או לאי הנוחות הללו.
כאשר האגו הוא המרכז של ישותכם, התודעה וחיי הרגש שלכם נמצאים במצב של "כיווץ או עווית". אתם מתכווצים בפחד, ובעמדה זו אתם שוהים במצב מגננה קבוע. כאשר אתם בשלב האגו, אתם תמיד חווים מחסור, צורך בעוד. הבסיס של המחשבות, הרגשות והפעולות שלכם הוא חור שחור, ריק שלעולם לא ניתן למלאו לגמרי. זהו חור הפחד, מקום המכוסה בצללים, משום שאתם מרחיקים את התודעה שלכם ממנו. בצללים קיים ריק שאתם מודעים לו רק בקושי, אבל אינכם רוצים ללכת לשם.
בשלב זה, מערכת היחסים שלכם עם אלוהים או כל היש מתאפיינת בתחושות של נפרדות. עמוק בפנים אתם מרגישים בודדים ונטושים. אתם חשים כרסיס שבור, חסר משמעות ותכלית. ואתם מסתירים את הפחד הזה, אתם חווים אותו רק באופן בלתי ישיר, כצל.
אנשים מפחדים פחד מוות מההתמודדות עם הריק הפנימי מתוך מודעות מלאה. הם מפחדים עד מוות לפגוש בחשכה הפנימית שלהם פנים אל פנים ולחקור אותה. אולם גם אם לא תפגשו בה, היא עדיין שם, ויהיה עליכם לפתח "אסטרטגיות התמודדות" כדי להפוך את החיים לנסבלים. האסטרטגיה של האגו היא תמיד להתמודד עם הבעיה בפריפריה במקום במרכז. האגו מבקש לפתור את הבעיה על ידי הפניית התודעה כלפי חוץ. הוא מנסה להפיג את הכאב הפנימי על ידי כך שהוא מזין אתכם באנרגיות חיצוניות. האנרגיות שאותן הוא אוהב במיוחד הן הכרה, הערצה, כוח, תשומת לב וכן הלאה. בדרך זו, דומה שהאגו בורא תשובה לצורך העמוק של הנשמה באחדות, ביטחון ואהבה.
השתוקקות זו כשלעצמה היא תקפה ואמיתית לחלוטין. זהו האלוהים שקורא לכם. זה הטבע שלכם שקורא אליכם. אתם אלוהים! אלוהים הוא האנרגיה של האחדות, הביטחון והאהבה. כולם משתוקקים לאהבה ללא תנאי ולחיבוק האנרגיה שאתם מכנים בשם אלוהים. באופן מהותי, ערגה זו היא הערגה להיות מודעים לגמרי לעצמי האלוהי שלכם עצמכם, ובדרך זו להיות מאוחדים. האלוהות שלכם היא השער שלכם לאהבה ללא תנאי. אתם יכולים למצוא אותה רק על ידי חוויית הפחד והחשכה שמקיפים אותה, וזאת אתם עושים באמצעות "כניסה פנימה", במקום בריחה החוצה. אתם עושים זאת על ידי כך שאתם משתמשים בתודעה שלכם כאור שמגרש את הצללים. התודעה היא אור. לכן, היא אינה צריכה להילחם בחשכה; עצם נוכחותה מגרש אותה. כאשר תפנו את התודעה שלכם פנימה, נסים אכן יתרחשו בחייכם.
אולם האגו נוהג בדיוק בדרך ההפוכה. הוא קולט את הצורך באהבה ובביטחון אבל מטרתו היא לענות על צורך זה מבלי להתמודד עם החשכה והפחד הפנימיים. כדי להשיג זאת, הוא משתמש ב"טריק" מסוים: הוא הופך את הצורך באהבה לצורך באישור ובהכרה מצד אנשים אחרים. הוא הופך את הצורך באחדות ובהרמוניה לצורך בהצטיינות ובצורך שלכם להיות טובים יותר מאנשים אחרים. ברגע שאתם מאמינים שלהיות אהובים משמעותו לזכות בהערצה בזכות ההישגים שלכם, אינכם צריכים עוד לפנות פנימה כדי למצוא אהבה; כל שעליכם לעשות הוא פשוט לעבוד קשה יותר! בדרך זו, האגו שואף להותיר את המכסה של סיר הפחד סגור.
הערגה המקורית שלכם לאהבה ולאחדות מאושרת התעוותה והפכה כעת לצורך בהכרה. אתם מחפשים ללא הרף אחר אישור חיצוני, שמספק לכם ביטחון זמני. התודעה שלכם מתמקדת באופן מהותי בעולם החיצון.
אתם מסתמכים על שיפוט של אנשים אחרים ואתם רגישים מאוד למה שאנשים אחרים חושבים עליכם. הדבר חשוב לכם מאוד, משום שהערך העצמי שלכם תלוי בכך. למעשה, תחושת הערך העצמי שלכם יורדת יותר ויותר, משום שאתם מעניקים את העוצמה שלכם לכוחות חיצוניים ששופטים אתכם על פי הביצועים החיצוניים שלכם, ולא על פי הישות האמיתית שלכם. בינתיים, תחושות הנטישה והבדידות המושרשות והעמוקות אינן מתפוגגות. למעשה הן נעשות גרועות יותר, כיוון שאתם מסרבים לראותן. הדבר הזה שאתם מסרבים לראות הופך ל"עצמי האפל" שלכם. פחד, כעס ושליליות יכולים לשוטט שם ולהשפיע עליכם, להתעצם מעצם סירובכם להיכנס פנימה.
האגו יכול להיות עקשן מאוד בבואו להדחיק ספקות מסוימים, תחושות בטן ורגשות; הוא לא ישחרר את שליטתו בקלות.
מה שאתם תופסים כ"מרושע" בעולם שלכם הוא תמיד תוצאה של היצמדות לכוח אישי. זה הסירוב לוותר על שליטה ולקבל פחד וחשכה פנימיים אלה. הצעד הראשון להארה הוא להיכנע ל"קיים". ההארה משמעותה שאתם מאפשרים לכל ההיבטים של ישותכם להיכנס לאור התודעה שלכם. ההארה אין משמעותה שאתם מודעים לגמרי לכל מה שקיים בתוככם, אלא שאתם מוכנים להתמודד עם כל היבט במודע. ההארה משמעותה אהבה. אהבה משמעותה: קבלו את עצמכם כפי שאתם.
החשכה הפנימית, אותה תחושת נטישה בעומקי הנשמה שלכם שכולכם מפחדים ממנה כל–כך, היא זמנית. שלב האגו הוא רק צעד אחד בהתפתחות ובהתגלות גדולות של התודעה. בשלב זה, הצעד הראשון נעשה לכיוון של תודעה אלוהית אינדיבידואלית.
לידת התודעה האינדיבידואלית, הלידה שלכם כ"נשמה נפרדת", צועדת יד ביד עם החוויה שנותרתם לבד, שאתם נפרדים מאמכם/אביכם. ניתן להשוות אותה לטראומת הלידה שלכם בעולם הפיזי. ברחם, התינוק חווה תחושה של אחדות עם האם. כאשר הוא נולד, הוא הופך לישות בזכות עצמו.
בגלל אותה טראומת לידה ~ ואנו מדברים עכשיו על לידת הנשמה ~ הנשמה נושאת עמה תחושה של היותה נקרעת ומופרדת; היה עליה להיפרד מכל שלקחה כמובן מאליו. (בפרק אחר נחזור לרעיון של לידת הנשמה; ברצוננו רק להעיר כאן שיש גם היבט של הנשמה שהוא נצחי וחסר זמן, ואי לכך אינו קשור ללידה ולמוות).
הנשמה שזה עתה נולדה משתוקקת לחזור למצב האחדות המודע–למחצה ממנו באה ושאותו היא מחשיבה לביתה. כיוון שדבר זה אינו אפשרי, היא חווה פחד גדול ותחושות של חורבן וספק. כאב וחוסר התמצאות פנימיים אלה יכינו בהדרגה את הקרקע להשתלטותו של האגו. הנשמה חייבת להתמודד עם הפחד והכאב, והאגו מבטיח לספק פתרון. האגו מציע לתודעת הנשמה את אפשרות הכוח והשליטה. הנשמה, בהרגישה חסרת אונים ואבודה, נכנעת ומעבירה את השליטה לידי האגו.
האגו הוא אותו חלק מהנשמה שהוא בעל אוריינטציה לחומר, לעולם החיצון. באופן מהותי, האגו הוא הכלי שבו הנשמה משתמשת כדי להגשים את עצמה כישות פיזית בזמן ובמרחב. האגו מספק לתודעה מיקוד. הוא הופך את התודעה ספציפית במקום רחבה, "כאן ועכשיו" במקום "בכל מקום". האגו מתרגם את הדחפים הפנימיים לצורה חומרית ספציפית. הוא החלק שלכם שמגשר על הפער שבין החלק הלא–פיזי (הרוחני) שלכם לבין החלק הפיזי. אין זה טבעי עבור הנשמה, שהיא ישות רוחנית לא–פיזית, להיות קבועה בזמן ובמרחב. הנשמה היא עצמאית באופן מהותי מכל צורה (חומרית). כאשר אתם חולמים שאתם עפים, אתם מתחברים לחלק עצמאי וחופשי זה שלכם. אולם האגו קושר ומקבע. הוא מאפשר לכם לתפקד במציאות פיזית. ככזה, האגו ממלא תפקיד רב ערך שאין לו דבר וחצי דבר עם "טוב" או "רע". כאשר הוא פועל במצב מאוזן, הוא כלי ניטרלי והכרחי עבור הנשמה ששוכנת על כדור הארץ בגוף פיזי.
אולם כאשר האגו מתחיל לשלוט בתודעת הנשמה, במקום לתפקד ככלי שרת שלה, הנשמה יוצאת מאיזון. כאשר האגו מכתיב לנשמה (סימן ההיכר של התודעה המבוססת על האגו), האגו לא רק שיתרגם את הדחפים הפנימיים לצורה חומרית, אלא ידחיק באופן סלקטיבי את אותם דחפים וישלוט בהם. האגו מציג אז בפניכם תמונה מעוותת של המציאות. האגו הלא–מאוזן תמיד רודף אחר כוח ושליטה, ועקב כך, הוא יפרש את כל העובדות כחיוביות או כשליליות.
טוב תעשו אם תנסו לחשוף את המניעים המבוססים על כוח ושליטה בחיי היום–יום שלכם. נסו להבחין באיזו תכיפות אתם רוצים "לכופף" דברים או אנשים כרצונכם, אפילו אם זה למטרה אצילה. באיזו תכיפות אתם מתרגזים בגלל שהדברים לא מתרחשים כפי שרציתם? חשוב להבין שמתחת לצורך בשליטה תמיד מסתתר פחד מפני איבוד שליטה. לכן שאלו את עצמכם: מה הסכנה שבשחרור שליטה, של שחרור הצורך בכך שהכל יהיה צפוי? מהו הפחד העמוק ביותר שלי?
המחיר שאתם משלמים כאשר אתם שומרים על "שליטה" הוא שהגישה שלכם לחיים מתוחה ומרוסנת. כאשר אתם מעזים לחיות ממקום של השראה פנימית, ועושים רק את מה שגורם לכם שמחה, הדבר יברא סדר טבעי ואמיתי בחייכם. אתם תרגישו רגועים ומאושרים, ללא הצורך לעצב את זרימת החיים. אלה הם החיים ללא פחד: חיים מתוך אמון מלא במה שהחיים יביאו לכם. האם אתם יכולים לעשות זאת?
עבור נשמה צעירה, מלכודת התודעה המבוססת על האגו היא כמעט בלתי נמנעת. האגו מציע פתרון לבעיה (בעיית הפחד ותחושת הנטישה); הוא מרחיק את תשומת הלב שלכם מ"מה שיש בפנים" ל"מה שאתם יכולים לקבל מהעולם החיצון". אין זה פתרון אמיתי לבעיה, אבל דומה שהוא מביא הקלה זמנית. הפעלת כוח ושליטה בסביבה שלכם עשויים להעניק לכם סיפוק או הנאה זמניים. קיימת תחושה חולפת שאתם אהובים, נערצים וזוכים לכבוד. הדבר מרגיע את כאבכם לזמן מה. אבל תחושה זו חולפת במהרה ועליכם להתאמץ שוב כדי להתבלט, להיות טובים יותר, נחמדים יותר ומועילים יותר.
היו מודעים בבקשה שמתחת לדגל האגו, אתם יכולים להיות הן מתוקים והן מרושעים, הן לתת והן לקחת, להיות הן דומיננטיים והן כנועים. נתינה רבה, כביכול לא אנוכית, היא למעשה קריאה לא מודעת לתשומת לב, לאהבה ולהכרה מצד המקבל. כאשר אתם תמיד דואגים לאחרים ונותנים לאחרים, אתם פשוט מתחבאים מעצמכם. לכן, כדי להבין את משמעות שלטון האגו, אינכם צריכים בהכרח לחשוב על רודנים אכזריים כגון היטלר או סאדאם חוסיין. אל תסבכו את העניינים, התבוננו בעצמכם בחיי היום–יום שלכם. נוכחות שליטת האגו יכולה להתבטא בצורך לשלוט בדברים. לדוגמה, אתם רוצים שאנשים מסוימים יתנהגו בדרכים מסוימות. כדי לוודא שכך יהיה, אתם מפגינים דפוסי התנהגות מסוימים. לדוגמה, אתם ותרניים ומתוקים, מנסים לא לפגוע ברגשות אחרים לעולם. בבסיס התנהגות כגון זו מסתתר צורך בשליטה. "בגלל שאני רוצה שתאהבו אותי, לא אצא כנגדכם". זה קו מחשבה המבוסס על פחד. פחד לעמוד על שלכם, פחד מפני דחייה ונטישה. מה שנראה כהתנהגות מתוקה ונחמדה הוא למעשה צורה של הכחשה עצמית. זה האגו בפעולה.
כל עוד האגו מושל בנשמה שלכם, יהיה עליכם להזין את עצמכם באנרגיות של אחרים כדי להרגיש טוב. דומה שעליכם להיות ראויים לקבלה מצד אנשים אחרים, לסוג מסוים של סמכות חיצונית. אולם העולם שסובב אתכם אינו קבוע או יציב. לעולם אינכם יכולים באמת להסתמך על קיום קבוע של הדבר שעליו אתם נשענים, בין אם זה בן/בת זוג, בוס או הורים. לכן עליכם "לעבוד" כל הזמן, להיות בחיפוש מתמיד אחר "מנות של אישור ודעה חיובית" שיוענקו לכם. הדבר מסביר את הלך הרוח המתוח והעצבני שבו נמצאים באופן קבוע כל השוהים בשלב האגו.
האגו לא יכול לספק לכם אהבה וערך עצמי אמיתיים. הפתרון שהוא מציע לטראומת הנטישה הוא למעשה בור ללא תחתית. המשימה האמיתית של תודעת הנשמה הצעירה היא להפוך להורה שהיא איבדה.
היו מודעים בבקשה למבנה החיים על כדור הארץ, זאת אומרת שהמבנה שבו אתם מתחילים את חייכם כתינוק חסר ישע, גדלים והופכים לאדם בוגר ועצמאי, מזמין אתכם תכופות לעשות בדיוק דבר זה. לעתים קרובות ביותר המפתח לאושר אמיתי בחייכם טמון בדיוק בדבר זה: הפיכתכם לאם ולאב שלכם, כאשר אתם מעניקים לעצמכם את האהבה וההבנה שאתם צריכים ומבקשים מאחרים. ברמה הגדולה יותר והמטפיזית שבה דיברנו, משמעות הדבר היא להגיע להבנה שאתם אלוהים, ולא אחת מהכבשים הקטנות האבודות שלו. זו ההבנה אשר תחזיר אתכם הביתה. זו ההבנה אשר תביא אתכם אל הלב של מהותכם, שהיא אהבה ועוצמה אלוהית.
סופו של שלב האגו מתחיל כאשר הנשמה מבינה שהיא סובבת שוב ושוב באותו מעגל של פעולות ומחשבות. האגו מאבד משליטתו כאשר הנשמה מתעייפת מן המאבק והחיפוש המתמשך אחר אוצר חמקמק. הנשמה מתחילה לחשוד אז שהבטחות המשחק שהיא נמצאת בו הן שקריות ושלמעשה אין כלל משחק שיש לנצח בו. כאשר היא מתעייפת מהניסיון ומהיותה בשליטה כל הזמן, היא מוותרת על השליטה במעט.
כאשר פחות אנרגיה מושקעת במחשבות ובפעולות הקשורות לשליטה, נפתח מרחב אנרגטי אשר מאפשר התנסויות חדשות ושונות. תחילה, כאשר אתם נכנסים לשלב הזה, אתם עשויים להרגיש עייפים וריקים מאוד מבפנים. דברים שנראו לכם חשובים בעבר עשויים להיראות עכשיו חסרי משמעות לחלוטין. כמו כן, עשויים לצוץ פחדים שאין להם גורם מיידי או ברור. אלה עשויים להיות פחדים לא ברורים מפני המוות או מפני איבוד אנשים שאתם אוהבים. כמו כן, עלול לצוץ פחד ביחס למצבים במקומות העבודה או בנישואים שלכם. כל שנחשב בעבר לברור מאליו מוטל כעת בספק.
הדבר שאותו ניסתה התודעה המבוססת על האגו למנוע מתרחש סוף–סוף. בהדרגה, המכסה מורם מעל לסיר וכל מיני רגשות ופחדים בלתי נשלטים קופצים החוצה ונכנסים למודעות שלכם, זורעים ספק ובלבול בחייכם. עד אותו רגע, תפקדתם במידה רבה כ"טייס אוטומטי". דפוסי מחשבה ורגשות רבים שבתוככם התרחשו אוטומטית; אתם הנחתם להם לחלוף ללא התייחסות מצדכם. הדבר העניק אחדות ויציבות לתודעה שלכם. אולם כאשר התודעה שלכם גדלה ומתרחבת, האישיות שלכם מתפצלת לשניים. חלק אחד שלכם רוצה להיאחז בדרכים הישנות, החלק האחר מפקפק בדרכים הללו ומעמת אתכם עם תחושות לא נעימות כגון כעס, פחד וספק.
התרחבות התודעה שמתרחשת בסוף שלב האגו מורגשת אפוא לעתים קרובות כגורם מפריע, כפולש בלתי רצוי שמקלקל את המשחק. מודעות חדשה זו מערערת כל דבר שנחשב כמובן מאליו בעבר והיא מעוררת רגשות שאינכם יודעים כיצד להתמודד עמם. כאשר אתם מתחילים לפקפק בדפוסי חשיבה ועשייה המבוססים על האגו, צד חדש לגמרי שלכם נכנס לתודעתכם. זה החלק שלכם שאוהב את האמת במקום את הכוח.
החיים על פי תכתיבי האגו מדכאים מאוד. אתם משרתים דיקטטור קטן ומפוחד ששואף לכוח ורוצה לשלוט, לא רק בסביבה שלכם אלא בייחוד בכם. הוא מגביל את הזרימה הספונטנית של הרגשות והאינטואיציה. האגו אינו אוהב ספונטניות. הוא אינו מאפשר לכם לבטא בחופשיות את הרגשות שלכם, משום שתחושות ורגשות הם בלתי נשלטים ובלתי צפויים, ודבר זה מסוכן לאגו. האגו עובד עם מסכות.
אם האגו שלכם מכתיב לכם: "היו מתוקים ומתחשבים כדי לרכוש את אהדת האנשים", אתם תדחיקו באופן שיטתי רגשות של אי שביעות רצון וכעס בתוככם. אם אתם מתחילים לפקפק בישימות של תכתיב זה, רגשות מודחקים אלה שבים וצצים מיד. הרגשות מודחקים אינם נעלמים, הם ממשיכים להתקיים ולהפוך אינטנסיביים ככל שתמשיכו להדחיק אותם.
ברגע שהנשמה חווה את הריקנות והספק שכה מאפיינים את סופו של שלב האגו, ניתן לפגוש פנים אל פנים את התחושות והרגשות שהסתתרו בחשכה בעבר. רגשות ותחושות כלואים אלה הם שער הכניסה לעצמי הגדול יותר שלכם. כאשר אתם בוחנים את הרגשות האמיתיים שלכם, במקום את מה שאתם אמורים להרגיש, אתם מחזירים לעצמכם את הספונטניות והיושרה, אותו חלק שלכם שמכונה גם "הילד הפנימי". כאשר אתם יוצרים קשר עם הרגשות והתחושות האמיתיים שלכם, אתם צועדים בנתיב אל השחרור שלכם. המעבר לתודעה המבוססת על הלב החל.
החלק השני – בקרוב.
