הרצאה מאת כריסטינה לופז

תמלול, תרגום ועריכה: סמדר ברגמן

קיים מידע רב בפסיכולוגיה של הזרם המרכזי בנושא הטראומה. אבל מה היא הטראומה מנקודת מבט רוחנית? התשובה לשאלה הזאת יכולה לעזור לכם לרפא את שורשי הטראומה באופן יעיל, כך שלא יהיה עליכם להקדיש שנים רבות לתרפיה או לטיפולים קונבנציונלים שפעמים רבות לא מסייעים.

והידיעה מהי טראומה מבחינה רוחנית היא קריטית אם אתם אמפתים או אנשים רגישים. למעשה, אם אתם אנשים רגישים, קרוב לוודאי שאתם נושאים עמכם טראומה מבלי לדעת זאת כלל.

בהרצאה הזאת תלמדו:

• מהי טראומה מנקודת מבט רוחנית.
• כיצד אתם יכולים לחוות טראומה מבלי לדעת זאת כלל.
• הבעיה הרוחנית העיקרית לגבי הטראומה שהופכת אותה קשה לריפוי לעתים.
• תרגול בן ארבעה שלבים שיעזור לכם לרפא טראומה באופן יעיל.

חלק ראשון – מהי טראומה מנקודת מבט רוחנית?

שלום נשמות יפות. נשאלת השאלה מהי טראומה והנושא נדון ונלמד רבות בתחום הפסיכולוגיה בעיקר. לכן, אציג בפניכם את ההגדרה השכיחה לטראומה, אבל אז ברצוני להעמיק ולהעניק לכם גם את ההגדרה הרוחנית של הטראומה ומשם נמשיך להתקדם.

ההגדרה השכיחה לטראומה היא תגובה פסיכולוגית ורגשית להתנסות כואבת מאוד. ומה שניתן לראות בהגדרה הזאת של הפסיכולוגיה השכיחה היא שהיא ״שכלית״ מאוד. היא שכלית מאוד ולא כוללת היבט חשוב מאוד של הטראומה. וכאן עלינו לפנות אל הרוחניות. הגדרה זו ״מותירה בחוץ״ הן את הגוף והן את ההיבטים האנרגטיים של הטראומה שהם חשובים ביותר. אם אינכם מבינים היבטים אנרגטיים אלה, את ההיבטים הרוחניים הללו של הטראומה, אתם תנסו לרפא את הטראומה ברמת השכל בלבד, לעולם לא תעמיקו אל השורשים שלה ולא תצליחו לרפא אותה באמת.

ולכן, פעמים רבות, אנשים שחוו טראומה מקדישים שנים על שנים בתרפיה קונבנציונלית ואף על פי כן, אינם נרפאים. הדבר היחיד שהם לומדים לעשות הוא להתמודד עמה ולחיות איתה. ואני לא ממש אוהבת את המילה ״להתמודד״, כיוון שהמשמעות שלה היא מדובר במשהו קבוע שאתם פשוט צריכים להתרגל לנוכחותו. מבחינתי, ניתן לרפא את הטראומה וניתן לרפא אותה בשורש הבעיה שלה, אבל לשם כך יהיה עליכם להבין את ההיבטים הרוחניים של הטראומה.

כעת הרשו לי לתת לכם את ההגדרה הרוחנית של הטראומה, ואז נפרק זאת מעט לגורמים, בסדר? לכן, טראומה רוחנית היא תגובה של השכל, של הגוף ושל האנרגיה לחוויה כואבת מאוד. במבט שטחי, דומה שהגדרה זו דומה מאוד להגדרה הרגילה, אבל ישנם כמה הבדלים. וכעת נדבר על ההפרעות ברמת השכל, ברמת הגוף וברמת האנרגיה. שלוש הרמות האלה הן חשובות מאוד בבואנו לטפל בטראומה ולרפא אותה לחלוטין.

בואו נבחן עכשיו את החלקים השונים. ברמת השכל, הטראומה עלולה לברוא הפרעות מנטליות ופחדים רבים. היא יוצרת ״פיתולים״ מנטליים רבים. היא עלולה לברוא זכרונות תקועים רבים, אותם אינכם מסוגלים לעבד. ולכן הרבה מאוד מתרחש ברמה המנטלית. הטראומה עלולה ליצור הפרעות משמעותיות ברמה המנטלית, ובאלה מטפלים בדרך כלל בתרפיה הרגילה, אך כעת בואו נתקדם אל שתי הרמות האחרות.

אחת מהן היא רמת הגוף. לא מדברים עליה במידה רבה כל כך, אבל הגוף שלכם אוגר את הטראומה בתאים שלו. הגוף שלכם מאחסן, הלכה למעשה, את הטראומה. ולכן, אם לא מתייחסים אל הגוף ולא עובדים עמו, קשה מאוד לרפא טראומה באופן מוחלט.

אתם יכולים אפוא לחשוב על הגוף כעל ״שומר רשומות״ אשר מתעד את כל שקרה לכם, ובכלל זה את ההתנסויות הטראומטיות. ואם לא תטפלו בגוף, תתקשו מאוד לרפא את הטראומה. ולכן, יש את הרמה המנטלית, את רמת הגוף וכעת נדבר על הרמה השלישית, שהיא הרמה האנרגטית.

אך קודם הערת שוליים קטנה, לפני שנעסוק ברמה האנרגטית, שכחתי לציין שברמת הגוף יש ספר נהדר שאני רוצה להמליץ עליו אם אתם רוצים להעמיק מעט בנושא ולחקור אותו. הספר מדבר על משמעות של אחסון הטראומה בגוף ושמו ״להעיר את הנמר״ מאת פטר לוין. ספר חובה לכל מי שחווה טראומה ושרוצה ללמוד כיצד לרפא אותן מן השורש.

נמשיך עם הרמה השלישית, עליה לא מדברים כלל בפסיכולוגיה של הזרם המרכזי. כאשר אני אומרת הרמה האנרגטית כוונתי למה שמרכיב אתכם שהוא הרבה יותר מאשר הגוף והשכל שלכם. חשבו על חלק שלכם שהוא קווטני או מעודן, עשוי אנרגיה מעודנת. לא מדובר בחומר או במסה, לא ניתן לראותו בעיניים, אבל זהו חלק חשוב מאוד שלכם. ולחלק זה יש תפקיד משמעותי בכל הקשור לטראומה. לכן, כאשר אתם חושבים על החלק האנרגטי שלכם, חשבו על דברים כגון הילה או צ׳אקרות, שהן מרכזי אנרגיה בגוף, חשבו על המרידיאנים. ישנם חלקים רבים ושונים בכם שאינם גלויים לעין. עליהם לתפקד כהלכה כדי שהחלקים אחרים שלכם יתפקדו כהלכה גם כן. אם אין לכם מערכת אנרגטית המתפקדת כהלכה, הגוף שלכם יחלה וימות. הרמה האנרגטית הזאת חשובה עד כדי כך.

כאשר אתם חווים טראומה, המערכת האנרגטית שלכם נפגעת בדרך זו או אחרת. משמעות הדבר היא שהאנרגיה, או הצ׳י או הפראנה שלכם לא תזרום כהלכה בגופכם, כיוון שהטראומה יצרה הפרעות וחסימות. וכאשר יש הפרעה בזרימת הצ׳י, הבריאות של הכלי הפיזי ושל השכל ושל כל ישותכם – נפגעת.

כעת, לאחר שמנינו את שלוש הרמות ואנו מבינים שיש לרפא את הטראומה לא רק ברמה השכלית, אני רוצה לתת לכם מנטרה חשובה שתזכיר לכם עד כמה חשובה היא הרמה האנרגטית: טראומה משפיעה על הזרימה הטבעית של האנרגיה המעודנת או של הצ׳י בגופכם. בסדר? אל תשכחו משפט זה.

זה אחד מההיבטים החשובים ביותר של הרצאה זו – עליכם להבין שאם חוויתם טראומה מסוג כלשהו, האנרגיה או הצ׳י לא ינועו כהלכה בהיבטים השונים של שדה האנרגיה שלכם. ועכשיו, כשאתם מבינים שמתרחשת הפרעה בצ׳י, אתם מבינים גם שאתם יכולים להעמיק את הריפוי, כיוון שבסופו של דבר יהיה עליכם להתייחס למערכת האנרגטית שלכם. ריפוי הטראומה עמוק הרבה יותר מכפי שחשבתם.

וכאשר אתם מתחילים להתייחס לשלוש הרמות הללו, אתם מבינים גם שריפוי הטראומה הוא אפשרי. אתם לא צריכים רק ״להתמודד״ עם הטראומה כל חייכם. אתם יכולים לרפא אותה הלכה למעשה, אתם פשוט צריכים להעמיק ולהגיע לשורשים שלה, לשורשים העמוקים ביותר של הטראומה.

חלק שני – כיצד אתם יכולים לסבול מטראומה מבלי לדעת זאת כלל

האם אתם סובלים מטראומה? וזו שאלה מעניינת, כיוון שעבדתי עם אלפי אנשים מכל רחבי העולם ואני לא זוכרת את כמות הפעמים שאנשים באו ואמרו לי שהם לא קלטו כלל שהם סובלים מטראומה. הם כלל לא קלטו זאת ולא ידעו זאת. והרשו לי לספר לכם מדוע זה קורה לעתים כה קרובות. הסיבה העיקרית לכך היא שמדובר באנשים המכונים אמפתים או אנשים רגישים מאוד. ופעמים רבות אותם אנשים יכולים ללקות בטראומה בשל אירועים או נסיבות שלא היו גורמים לטראומה לאנשים שאינם אמפתים או רגישים מאוד. ומה שקורה הוא שהאמפתים או האנשים הרגישים מאוד יבואו ויאמרו לי שהייתה להם ילדות רגילה וששום דבר טראומטי לא אירע. הם לא נפלו קורבן לאונס או לגילוי עריות או להתעללות כלשהי ולכן הם סבורים שהם לא סובלים מטראומה.

אתם מבינים מה קורה כאן? אותו אדם בוחן רק את הדברים שאמורים להיות טראומטים, את ״האירועים הגדולים״. והוא לא לוקח בחשבון את העובדה שהוא רגיש וכיוון שהוא רגיש הוא עלול לחוות טראומה בשל אירועים שלעולם החיצון יכולים להיראות קטנים וטריוויאלים. הנה דוגמה: אם אביו או אמו של ילד או ילדה רגישים מאוד צועקים עליהם לעתים קרובות, זה יכול להיחשב לדבר נורמלי. והחברה הרגילה לא תחשיב צעקה של אב או אם על ילדם למשהו טראומטי כמו למשל, התעללות מינית או אונס או משהו נורא כגון זה. אלה הם אירועים חמורים שברור לנו שהם טראומטים. אבל לפעמים, מבוגר שצועק על ילד, אירוע פעוט לכאורה, אם הילד רגיש מאוד, אירוע כזה עלול להיות טראומטי עבורו. משום שמדובר בילד רגיש, גם אירועים קטנים יותר יכולים להיות טראומטים.

ומה שקורה אחר כך הוא שהילד או הילדה גדלים והופכים את הטראומה למשהו נורמלי והם כלל לא סבורים שמדובר בטראומה. באופן זה הם סובלים מטראומה מבלי לדעת זאת כלל. בסדר? וזו בעיה, כיוון שאם אני לא יודעת שאני סובלת מטראומה, אני לא יודעת גם שאני צריכה לרפא אותה. וזה היבט רוחני חשוב מאוד עבור אמפתים ואנשים רגישים מאוד. לכן, אם אתם אנשים רגישים, חשבו על דברים שאירעו בחייכם ושאלו את עצמכם האם הפכתם דברים מסוימים ל״נורמלים״, והאם ייתכן שאירועים שלא נחשבים בדרך כלל לכואבים אולי גרמו לכם לטראומה.

חלק שלישי – טראומה – הבעיה העיקרית

הבעיה הרוחנית העיקרית, אליה אנו צריכים להיות מודעים כדי לסייע לתהליך הריפוי היא שטראומה יכולה לגרום לפיצול אנרגטי. פעמים רבות כאשר אתם חווים טראומה, במיוחד אם אתם אמפתים או אנשים רגישים מאוד, הנשמה שלכם מפעילה מנגנון הגנה ולמעשה היא מוציאה מגופכם חלק קטן ממהות הנשמה. וכאשר היא עושה זאת, הדבר נעשה כמנגנון הגנה במטרה ״לטשטש״ מעט את המערכת שלכם, כדי שתוכלו, לכל הפחות, לשרוד את הטראומה.

בגלל מנגנון הגנה זה, כאשר הנשמה שלכם מוציאה מעט ממהות הנשמה שלכם מתוך גופכם, אתם הופכים ״מטושטשים״ יותר באופן טבעי, אינכם רגישים כפי שהייתם. ככל שגופכם מכיל אנרגיית נשמה רבה יותר, כך אתם רגישים יותר. ככל שכמות אנרגיית הנשמה בגופכם מצומצמת, כך אתם רגישים פחות. ולכן, בתחילה הנשמה עושה זאת כדרך להגן, כמנגנון הגנה. הבעיה היא שבשנים הבאות, כאשר אתם גדלים, אתם ניצבים כעת בפני בעיה משמעותית, כיוון שאתם ״מפוצלים״ מבחינה אנרגטית, מהות הנשמה שלכם לא נמצאת כאן במלואה, ודבר זה עלול לגרום לבעיות רבות.

לכן אומר שוב, אם אתם הולכים לטיפול או לייעוץ ואינכם נותנים את הדעת לפיצול אנרגיה זה שנגרם על ידי הטראומה, קשה מאוד להירפא לגמרי, כיוון שהריפוי יתרחש רק כאשר מהות הנשמה שלכם תשוב אליכם. חשוב מאוד לזכור היבט זה של פיצול אנרגיה, בעיקר בכל הקשור לריפוי טראומה, על כך נרחיב עוד מעט. הנה אפוא מנטרה שחשוב לזכור בעודכם מתקדמים. והמנטרה היא: פחות אנרגיית נשמה – פחות כאב; יותר אנרגיית נשמה – כאב רב יותר. והמשמעות של המנטרה היא שככל שקיימת בגופכם כמות רבה יותר של אנרגיית נשמה, כך אתם רגישים יותר לדברים שמתרחשים מחוץ לכם; ככל שיש בכם פחות אנרגיית נשמה, כך אתם רגישים פחות, כיוון שאתם אדישים ורדומים.

אגיד זאת שוב, זהו מנגנון הגנה שהופעל ברגע התרחשות הטראומה, וברגע התרחשות הטראומה ייתכן והוא הציל את חייכם. אותה אדישות יכולה להציל את חייכם, אבל אחר כך, עליכם לטפל בה, כיוון שאם לא תעשו זאת, תמשיכו לחיות במצב מפוצל לנצח. חשוב מאוד לזכור שכאשר אנו מרפאים טראומה, אנו חייבים לטפל בפיצול האנרגיה. זה חלק הכרחי וחשוב ביותר. עלינו לזמן חזרה את אנרגיית הנשמה שלנו כדי שהריפוי יהיה מלא ושלם.

חלק רביעי – כיצד להירפא

רוב האנשים, כאשר הם מתחילים לרפא טראומה, נכנסים לכך דרך עשדות הפסיכותרפיה. והפסיכותרפיה היא דרך מצויינת להתחיל ואין בכך שום דבר רע. תרפיה יכולה להיות נפלאה ולהועיל מאוד. ולכן, רוב האנשים נכנסים לריפוי הטראומה דרך הפסיכותרפיה, כיוון שזוהי צורת הריפוי המקובלת ביותר בחברה המערבית. אך כעת כבר הבנתם מקריאת המאמר, שאם אתם מטופלים באמצעות פסיכותרפיה או אם אתם מנסים להירפא באמצעות נתיב הפסיכותרפיה, יהיה עליכם להעמיק מעט יותר. יהיה עליכם להוסיף כמה כלים נלווים לפסיכותרפיה הרגילה שלכם, כדי להגשים ריפוי מלא.

אחלוק אתכם כלי מעשי מאוד שאני אוהבת להשתמש בו כאשר אני מתחילה לעבוד עם טראומה וריפוי בהיבטים השונים בהם משפיעה הטראומה ברמה המנטלית, ברמת הגוף וברמה האנרגטית. זהו תהליך בן ארבעה שלבים והשלב הראשון חשוב מאוד (כולם חשובים, אך הראשון במיוחד). זה השלב החשוב והוא שלב הכוונה. כוונה מודעת לא רק לרפא טראומה אלא כוונה מודעת לזמן חזרה אליכם את אנרגיית הנשמה שהתפצלה מכם כאשר חוויתם את הטראומה. בסדר? זה השלב הראשון והחשוב ביותר. אני אוהבת לבצע אותו בעזרת טקס. אני משמיעה מוזיקה של תופים, אני מדליקה מעט מרווה או פאלו סאנטו – מוזיקה ועשן מקודש. לפעמים ארקוד ואניע את גופי ואתחיל להביא את אנרגיית הכוונה למרחב. ובעודי עושה זאת, אני חוזרת על מנטרות – מנטרות המביעות כוונה. אשתף אתכם במנטרה אחת לריפוי טראומה שאני אוהבת, ואתם יכולים כמובן להמציא מנטרות משלכם. מנטרת הריפוי שלי בה תוכלו להשתמש בטקס הכוונה שלכם היא: ״בכוונתי לרפא טראומה זו ולקדם עכשיו בברכה את שובם של חלקי נשמתי״. שימו לב שבמנטרה הזאת אני לא מדברת רק על ריפוי טראומה, אני לא מביעה כוונה רק לרפא טראומה, אני מביעה כוונה לרפא טראומה, אבל גם להחזיר אליי את חלקי הנשמה שלי שהתפצלו ממני, אני מבקשת שישובו אליי. וזה חלק חשוב ביותר של הכוונה.

אתם יכולים לאמץ את המנטרה הזאת או לכתוב אחת משלכם שמכילה את אותם מרכיבים, משמע, כוונה לרפא את הטראומה, אבל גם כוונה לקדם בברכה את שובם של חלקי נשמה. ככל שתהיו פתוחים ומוכנים לקבל, בגופכם ובמערכת האנרגיה שלכם, כך אנרגיית הנשמה תוכל לחזור במהירות רבה יותר אליכם ולהשתלב במערכת שלכם. זה מה שהכוונה עושה. כוונה זו מכינה את הבמה לאינטגרציה של האנרגיה שלכם. בכך עוסק ריפוי הטראומה, באינטגרציה, כדי שתוכלו להפוך שוב לישות שלמה לאחר התרחשות הפיצול.

זה היה השלב הראשון – כוונה רבת עוצמה. חזרו על המנטרה פעמים רבות, אמרו אותה בקול, השתמשו בצ׳אקרת הגרון שלכם – חזרו עליה שוב ושוב. וככל שתחזרו עליה שוב ושוב, כך תחזקו את הכוונה שלכם ותבראו תנועת אנרגיה חזקה למימוש אותה כוונה ספציפית.

השלב השני של התהליך הוא עבודה עם הגוף. כן, נכון, זכרו שהגוף חשוב ביותר. הוא שומר הרשומות והמתעד של הטראומה שלכם. הטאומה מאוחסנת למעשה בגוף. ולכן, יש לטפל בגוף. עליכם לעבוד עם הגוף כדי שניתן יהיה לרפא את הטראומה.

קיימות דרכים רבות לעבודה עם הגוף, אבל אשתף אתכם בשלוש הדרכים האהובות עליי, שגורמות לאנרגיה לנוע ולעבד חסימות, חסימות של אנרגיית טראומה בגופכם. הראשונה היא עבודה עם נשימות. זו שיטה מדהימה ונפלאה. מה שעבודה עם נשימות עושה, היא מחמצנת מאוד את הגוף שלכם ברגע שאתם נושמים נשימות עמוקות. ולכך הכוונה בעבודה זו, הכוונה היא לנשימות עמוקות. כאשר אתם מתחילים לתרגל טכניקות של נשימה עמוקה, אתם מתחילים להיכנס עמוק אל תוך הגוף. אתם תעירו את הגוף. אתם תעירו את הצ׳י של הגוף. והדבר יאיץ מאוד את ריפוי הטראומה. כל עבודת נשימות תהיה טובה כאן, זו לא חייבת להיות טכניקה מסוימת. אתם יכולים להשתמש בטכניקות שונות, כגון נשימה יוגית, פראניאמה, נשימה הולוטרופית. יש הרבה טכניקות, תוכלו לחפש ברשת אחר טכניקות נשימה עמוקה. תוכלו לראות סרטונים שמדריכים כיצד לעשות עבודת נשימה, שימו אוזניות והקשיבו להדרכה. עבודה עם נשימות היא נקודת התחלה נהדרת להיכנס אל גופכם ולהתחיל להניע את הצ׳י, לטפל באנרגיית הטראומה ולעבד אותה.

הדרך השניה לעבוד עם גופכם היא באמצעות ריקוד. אני אוהבת לרקוד לצלילי תופים. אשמיע מוזיקה שאמאנית של תופים ואתחיל לרקוד. אתחיל להניע את הגוף שלי. והנה טיפ למתחילים: התחילו לרקוד באופן שהגוף לא רגיל לו, בסדר? הניעו את הגוף בצורות בהן לא היה נע בחיי היום–יום. אם תניעו את הגוף בדרכים שונות, תוציאו את גופכם מהשגרה אליה הוא רגיל וכך תוכלו להתחיל לשבור מחסומים ולפתוח אנרגיה העצורה בגופכם. לכן הריקוד הוא דרך נהדרת. מוזיקת תופים היא נהדרת ובאמת עוזרת להתחבר לגוף.

הדרך השלישית לעבוד עם הגוף, שאותה אני מאוד אוהבת, היא רטט, ויברציה. והכוונה בכך היא לנענע את הגוף. אני עובדת הרבה עם רטטים/ויברציות. הן מפרקות את החסימות בגוף. אתם יכולים להשמיע מוזיקה ולהתחיל לנענע ולהרטיט את הגוף, להרעיד את הגוף. דמיינו שאתם כמו בובה ופשוט זעזעו, הרטיטו והרעידו את הגוף. זהו כלי מצויין לפירוק חסימות אנרגטיות.

השלב השלישי בתהליכים הללו הוא מנטרות מרגיעות. ולמה אני מעלה את המנטרות המרגיעות בשלב השלישי? הסיבה היא שכאשר אני מביעה כוונה, כאשר אני עושה את השלב הראשון ואז מתחילה לעבוד עם הגוף שלי (השלב השני), משהו מעניין מתרחש. הנה מה שיכול לקרות לגופכם. השכל שלכם יכול להפעיל דפוס מוכר. דבר זה מתרחש כאשר הגוף והשכל מתחילים לחוש שמתקרבת טראומה, הם חושבים שהם עומדים לחוות אותה מחדש ולכן הם נאחזים במשהו מוכר, בהגנה, בהתכווצות והדבר בדרך כלל מתחיל בשכל. ולכן השכל יתחיל לומר: ״אני לא מרגיש בטוח, טראומה מתקרבת״. וכאשר השכל מתחיל לפטפט באופן זה, הגוף יאזין ואנו נאמר: ״אוי ויי, אלוהים אדירים, סכנה, סכנה״. והוא יינעל. מבינים? הדבר מתרחש לעתים קרובות ברמה המנטלית וברמת הגוף.

כאשר אתם משתמשים במנטרות מרגיעות, אתם מרגיעים את השכל ואת הגוף. אתם מרגיעים את שתי הרמות הללו כדי שתוכלו להיכנס עמוק יותר אל הטראומה ואל הריפוי מבלי שהגוף והשכל יחסמו את הריפוי. כל מנטרה מרגיעה תהיה טובה כאן. אשתף אתכם בכמה מנטרות מרגיעות שאני אוהבת. הסיבה המהותית ביותר לשימוש במנטרות, בראש ובראשונה, היא משום שאתם חייבים להרגיש בטוחים. הגוף חייב להרגיש בטוח. השכל חייב להרגיש בטוח כדי שריפוי הטראומה יוכל להתקדם. ולכן ברגע שאובדת לכם תחושת הביטחון, כפי שקרה בעת התרחשות הטראומה הראשונית, מנגנון נעילה נכנס לפעולה, כל אותם דפוסים יתחילו לפעול. לכן מה שהמנטרות עושות, הן מעניקות לכם תחושת ביטחון שתאפשר לכם להיכנס עמוק יותר.

כעת אחלוק איתכם כמה מהמנטרות המרגיעות שלי, תוכלו להתחיל בהן ואז להמציא מנטרות משלכם. אלה הן כמה שאני אוהבת, הן פשוטות מאוד אבל גם יעילות מאוד:

אני בטוחה;

העבודה הזו בטוחה;

אני נתמכת;

ריפוי הוא הכרחי;

הכול בסדר.

נסו אותן וראו אילו פועלות עבורכם, חזרו עליהן, אמרו אותן בקול רם אפילו, אם אתם משתמשים בצ׳אקרת הגרון שלכם, חזרו על המנטרות שוב ושוב, שימו אפילו את הידיים על גופכם, על הלב, על הגרון, על הראש ופשוט חזרו על המנטרות. ״אני בטוח.ה; הכול בסדר; אני בטוח.ה; עליי לבצע עבודה זו…״. בעודכם חוזרים על המנטרות, הדפוסים המוחזקים בגוף ובשכל יתחילו להתפורר והגוף והשכל יירגעו מעט. ובעודם נרגעים, אז אתם יכולים להעמיק עוד יותר.

השלב הרביעי והאחרון הוא כתיבה (יומן). בסדר? זה שלב חשוב מאוד. התחילו לכתוב יומן שמתמקד בריפוי הטראומה שלכם, כתבו על הדברים שאתם חווים, תובנות, את הרגשות שאתם מעבדים, את הזיכרונות שצצים ועולים, את התחושות שבגוף. כאשר אתם כותבים את הדברים הללו אתם חווים קתרזיס, אך יותר מכך. ברמת האנרגיה, אתם פותחים את האנרגיה לכניסה של תובנות נוספות. ככל שתרבו לכתוב, כך יופיעו תובנות ודברים נוספים שעליכם להמשיך ולעבד. כתיבת יומן היא תרגיל נפלא להניע את האנרגיה, ולא רק ככלי לקתרזיס, אף על פי שקתרזיס הוא היבט ריפוי נפלא.

התחילו לכתוב יומן, קחו אותו איתכם. ובעודכם מבצעים את ההיבטים האחרים של העבודה הזאת, ודאו שתמיד יש איתכם יומן ועט, וכתבו כמה שאתם יכולים. כתבו. כתבו. כתבו. ככל שתכתבו את התחושות והחוויות שלכם, כך תרפאו מהר יותר את הטראומה.

אוהבת אתכם, נשמות יקרות, סיימתי.

תמורה כבר נתתם?