מאת: כריסטינה לופז
https://christina-lopes.com/
מאנגלית: סמדר ברגמן
תורגם, עובד ונערך מקובץ אודיו
כעת נעבור לחלק הרביעי – כיצד לרפא דיסוציאציה.
אנסה לפשט זאת עבורכם כמה שיותר. אחלוק איתכם תהליך לריפוי דיסוציאציה בן שלושה שלבים. לתהליך זה אני משייכת ראשי תיבות שיקלו עליכם. ראשי התיבות הן הת״ש – הרגשה, תנועה, שילוב (אינטגרציה). אדון בכל אחד משלושת השלבים הללו כדי שתבינו כיצד להשתמש בהם בחייכם ולהירפא מהדיסוציאציה אחת ולתמיד.
השלב הראשון הוא – הרגשה או להרגיש. הסיבה מדוע שלב זה הוא השלב הראשון היא משום שהוא קריטי. אינכם יכולים לרפא את מה שאינכם יכולים להרגיש. זיכרו זאת. אינכם יכולים לרפא את מה שאינכם יכולים להרגיש. ושלב ראשון זה חיוני וקריטי ביותר משום שרק כאשר תתחילו לאפשר לעצמכם להרגיש את התוכן הרגשי שנחסם, רק אז תוכלו לרפא אותו.
ברצוני להעיר כאן הערת שוליים לפני שנדון בכך לעומק. הערת השוליים שלי היא בקשר לתופעה שפסיכולוגים מכנים לעתים ״חוויית הטראומה מחדש״. הסיבה מדוע אני שמה זאת במרכאות היא משום שאיני מסכימה עם הרבה ממה שנידון במונחים של חוויית הטראומה מחדש. בדרך כלל, קיימת הבנה במיינסטרים שקיים סיכון, כאשר אנשים מתחילים להירפא ומקבלים גישה לזיכרונות ולתחושות הללו, שהם עלולים לחוות מחדש את הטראומה. אני לא מסכימה עם הגישה הזאת. ולכן רציתי להעיר זאת במידה ואתם חוששים מכך.
איני חוששת ממצב של חוויית הטראומה מחדש, כיוון שאני סבורה שחוויית הטראומה מחדש יכולה להתרחש רק אם מישהו מאלץ אדם אחר לנסות ולרפא דבר שאותו הוא לא מוכן עדיין לרפא. אם אתם מאלצים מישהו לנסות ולהיזכר בדברים מבלי שהוא יהיה מוכן לכך או ללא מודעות מספיקה, אז הדבר אכן אפשרי. אבל אם קראתם עד כה – לא בכם מדובר. ואם אתם מחפשים כאן הדרכה כיצד לרפא את הדרוש ריפוי – לא בכם מדובר. לכן, ברגע שאתם מודעים מספיק כדי לומר ״וואוו, יש משהו בתוכי שאני צריך לטפל בו. החיים מראים לי שקיימים בי דברים שעליי להתייחס אליהם. אני מוכן. אצא ואמצא עזרה״, בין אם בקריאת מאמר או צפייה בסרטונים או אצל מטפלים, ברגע שאתם הופכים מודעים ואומרים: ״אני צריך להבין ולרפא את המתרחש בתוכי״, אתם כבר מוכנים לרפא זאת. ואם אתם מוכנים לרפא זאת, לא תחוו את הטראומה מחדש. זו הערת השוליים שלי.
אנשים מסוימים אומרים לי: ״כן, אני מוכן. אני מוכן להרגיש את כל מה שאני אמור להרגיש, אבל אין לי גישה לדברים הללו״. הסיבה היא שבדרך כלל, כאשר אנשים מחליטים שהם רוצים להירפא, הם מתחילים לנסות ולאלץ את הרגשות לצוץ ולעלות. זו לא הדרך הטובה ביותר. הדרך הטובה ביותר בשלב היא להניח לחיים ולנשמה שלכם לעזור לכם בתהליך הריפוי. הדבר יתרחש בדרכים נפלאות באמת, שאחת מהן היא האהובה עליי – אתם תחשפו לטריגרים. הטריגרים יתחילו להופיע. וכאשר משהו מתרחש בחייכם ומפעיל בכם דבר–מה, ואתם חווים תגובה רגשית חזקה למה שמתרחש – זהו טריגר. ואם אתם בתהליך של ריפוי, חשוב מאוד שתלמדו לעבוד עם הטריגרים, משום שהטריגרים הם התרופה שלכם. טריגרים הם דרכה של הנשמה ודרכו של היקום לתזמר דבר–מה שיפעיל אצלכם פצע, כדי שתוכלו סוף–סוף לראותו, לפתוח את האנרגיה ולהיכנס אל תוכו.
אני נוהגת לומר לאנשים: ״אינכם צריכים לאלץ שום דבר. פשוט שימו לב לדברים שמפעילים אתכם בחייכם ואז תגלו מה אתם צריכים להרגיש״. ובדרך כלל זה מה שקורה הוא שאתם תופעלו, אולי במקום העבודה, אולי חבר לעבודה יגיד משהו מרגיז. אמירה קטנה ואתם תתפוצצו, אתם תופעלו ותחוו מצבים רגשיים קיצוניים. אז תדעו בוודאות של מאה אחוזים שהיה זה טריגר שנגע באחד מפצעי הליבה שלכם. ובאותו הרגע, עליכם להתחיל לעבוד עמו. בסדר? אל תדחיקו אותו. אל תרחיקו אותו מעליכם כאשר אתם מופעלים. אל תדחיקו את הרגש. אל תתנתקו שוב, אנחנו מנסים הרי לבטל את הניתוק.
זו דרך נהדרת עבורכם להתחיל בתהליך ההרגשה הזה, כיוון שאתם תשתמשו בטריגרים שאתם פוגשים בחיים, פשוטו כמשמעו, כדי להרגיש! ״מה אני מרגיש ברגע זה? וואוו, אני עצבני. אני כועס. במקום להדחיק את הרגש, אשב איתו ואתחיל בעבודת הרגש שלי. אנשום, ארגיש ואאפשר לרגש לעלות, אתן לו להסתובב בתוכי, אאפשר לעצמי להרגיש אותו, אתיידד עימו. וכאשר או אם הרגשות אינטנסיביים, אנשום עמוק. אנשום דרך הרגש״.
הנה משהו שברצוני להוסיף לשלב ההרגשה הזה. אני אוהבת לומר מנטרות מרגיעות, כיוון שייתכן שהן יהיו הכרחיות, בייחוד אם הרגשות שצצים אינטנסיביים מאוד. כיוון שמה שיקרה הוא שהאגו שלכם ״יתחרפן״ ויאמר: ״וואוו, אולי, רק אולי, אני לא אוהב את זה״. והמנטרות המרגיעות עזרו לי מאוד לחוות את שלב ההרגשה, כיוון שצריך להתרגל אליו. כל המערכת תרצה להתנתק, כיוון שהיא הייתה מנותקת במשך שנים רבות כל כך. עכשיו עליכם לתרגל את ההפך מכך ויידרש לכך זמן. מנטרות מרגיעות הן קסומות ואני משתמשת בהן גם היום. אז כאשר אתם מתחילים להרגיש בדברים לא נעימים, אתם יכולים להוסיף מנטרות ולומר: ״הכול בסדר. אני צריכה להרגיש את זה. זה טוב לי״. ואתם יכולים להוסיף מנטרות נוספות. אך ברגע שאני אומרת את המנטרות הללו, המערכת נרגעת. ״הכול בסדר. אני צריכה להרגיש את זה, הרגשות הם חבריי״. כל מנטרה שתמציאו טובה עבורכם. ככל שתצליחו להרגיע את עצמכם, כך המערכת שלכם תאפשר לכם להיכנס אל תוך הרגשות והתחושות הללו.
הם מתחילים להסתובב בתוככם, כיוון שככל שתהיו במצב של התמסרות וקבלה, כך האנרגיה תוכל להסתובב ולהסתובב ואז היא מוכנה באמת להירפא.
השלב השני הוא תנועה – לנוע. השלב השני הוא המשך של השלב הראשון. בשלב השני נעמיק את מה שעשינו בשלב הראשון וכפי שדיברנו בתחילת המאמר, הגוף שלנו מאכלס את כל מה שקרה לנו, וכל אותם פיוזים מתנתקים בתגובה לטראומה. ובכן, כעת עלינו להיכנס אל תוך הגוף ולחבר מחדש את כל ניתוקי האנרגיה ולפנות את כל המחסומים והחסימות שהתרחשו. התנועה היא קריטית. עליכם להיכנס אל תוך גופכם ולהניע אותו, דרושה עבודת גוף רבה. יש דרכים רבות לבצע שלב זה ואתן לכם כמה המלצות כיצד לעשות זאת, אך זיכרו שעליכם לא רק להניע את גופכם, אתם צריכים להניע גם את האנרגיה. ואת האנרגיה קל יותר להניע מאשר את הגוף.
ההמלצה הראשונה שאמליץ לכם והיא משהו שבו אני משתמשת הרבה, ולמעשה הייתה ממש נס בחיי, מכונה ״ביואנרג׳טיקס״ (Bioenergetics). ביואנרג׳טיקס היא טכניקה שפותחה על ידי ד״ר אלכסנדר לוון. חפשו ברשת מידע על ד״ר אלכסנדר לוון ועל הביואנרג׳טיקס. ביואנרג׳טיקס היא טכניקה שעושה שימוש בנשימות עמוקות יחד עם תנוחות גוף מסוימות. בעת התרגול, התרפיסט יאפשר לכם לנוע בדרכים מסוימות בשילוב עם נשימה כדי לפרק, פשוטו כמשמעו, את החסימות שיש לכם בגופכם. זוהי עבודה עוצמתית מאוד. אני ממליצה עליה בכל פה. מומלץ למצוא אדם העוסק בתחום זה ולבצע עבודה זו, אתם תחוללו שינוי גדול בעזרתה. זהו תרגול אינטנסיבי, אבל שוב, אם אתם קוראים מאמר זה, אתם מוכנים.
ההמלצה השניה היא תרגול נשימות. גם תרגול זה הוא עוצמתי מאוד. בכל פעם שאני מבצעת תרגול של נשימות עמוקות אני נכנסת עמוק אל תוך גופי וככל שהתרגול עמוק יותר, כך אני מתחילה להניע אנרגיה בתוכי. תרגול נשימות הוא שלב חשוב ביותר. תוכלו לבצע תרגולי נשימות מסוגים שונים, כגון פראנאיאמה יוגה שאני מאוד אוהבת, או נשימה הולוטרופית (holotropic breathing), אבל יש טכניקות נשימה שיכולות להעניק לכם תוצאות זהות. חפשו מתרגלים העובדים עם הנשימה באזורכם. אך נשימה הולוטרופית היא אחת מהטכניקות האהובות עליי, חפשו גם אותה ברשת.
ההמלצה השלישית היא ריקוד חופשי. הריקוד הפך לחיוני וממשיך להיות חיוני בחיי. ריקוד חופשי הוא יפהפה. הוא שונה מאוד מתרגולים אחרים, כגון זומבה או טכניקות אחרות הכוללות כוריאוגרפיה. בריקוד חופשי אתם פשוט מאפשרים לגוף שלכם לעשות את מה שהוא רוצה לעשות. ולכן, מודל הריקוד החופשי שאני אוהבת הוא חמשת המקצבים וריקוד אקסטטי. חפשו אותם ברשת באזורכם. התחילו להניע את גופכם. הדבר יעזור לכם להניע את האנרגיה ויעזור לכם להירפא במהירות רבה יותר.
טכניקה נוספת שאני אוהבת היא השימוש בנקישות או ברטט. גם הטכניקות האלה ישחררו את האנרגיה. גם הן יניעו את האנרגיה בתוך גופכם. עשו שימוש בתפיחות או עשו שימוש במכשיר עיסוי על אזורים מסוימים בגופכם שזקוקים לרטט, לתנועה ולשחרור חסימות.
לפעמים אנשים שואלים אותי: ״אילו חלקים בגופי זקוקים לעיסוי?״ התשובה היא שאתם תדעו, כיוון שהגוף כבר אומר לכם היכן החסימות באמצעות כאבים שונים ומשונים שיש לכם. אם יש לכם כאב טורדני בגב התחתון מזה שנים, שם עליכם להניח את מכשיר העיסוי, כיוון שהגוף שלכם אומר לכם ששם קיימת חסימה מזה זמן רב. אפשרו לכאבי הגוף לומר לכם היכן קיימת תקיעות. הגוף שלכם יראה לכם היכן קיימת בעיה ושם עליכם לתפוח או שם עליכם להפעיל את מכשיר העיסוי ולשלב זאת עם נשימות.
תרגול נוסף שעוזר הוא יוגה. אני בעצמי לא מתרגלת יוגה, אך מטופלים רבים אוהבים יוגה מאוד והיא עובדת עבורם יפה. היוגה מתמחה בהנעת אנרגיה. תנוחות היוגה השונות מסייעות לגוף לשלב ולהניע אנרגיה רבה יותר. יוגה עשויה להתאים לכם.
גם דיקור הוא שיטה שיכולה לעבוד היטב. המחטים מפעילות נקודות מסוימות על גבי המרידיאנים. ולכן זוהי דרך נהדרת להזרים שוב את האנרגיה בערוצי המרידיאנים.
והאחרונה היא האינטנסיבית ביותר, אבל אני חייבת להזכיר אותה כיוון שהיא ראויה והיא מכונה ״קשר עין״. הטנטרה לדוגמה כוללת תרגול של קשר עין ולמעשה מדובר בתרגול שבו אתם יושבים מול אדם ומביטים זה בזה מבלי לשבור קשר עין במשך דקה או כמה דקות. הדבר עלול להיות מפחיד ולא נוח, במיוחד עבור אלה מאיתנו שחוו דיסוציאציה, אבל זו טכניקה יפהפייה. היא גם תאפשר לכם להפוך מודעים למצבים שבהם אתם נמנעים מקשר עין. ותוכלו לתרגל זאת עם אנשים קרובים בחייכם. אפילו בעבודה, תוכלו לקיים קשר עין רצוף עם חבר לעבודה. תוכלו גם להתבונן בעצמכם במראה ולהביט הישר בעיניכם. זהו תרגול מצויין.
השלב האחרון הוא שילוב (אינטגרציה) – לשלב. זהו השלב הקל מבין השלושה והוא מתרחש כמעט מבלי שתעשו דבר. הוא פשוט תוצאה טבעית של העבודה שעשיתם בשני השלבים הראשונים. אך יש כמה דברים שעליכם להוסיף כאן כדי לסייע לשילוב. משמעות השילוב היא ביסודו של דבר שאתם מגיעים עכשיו למצב של שלמות, אין עוד פיצול, אין עוד דיסוציאציה, הכול קיים ונמצא בתוככם. אתם מסוגלים לשלב הכול. המפתח לשילוב הוא הצ׳אקרה האהובה עליי – צ׳אקרת הלב. הלב הוא המפתח לשלב הזה. הכול נכנס אל הלב והלב מאמץ הכול. מה שמתרחש הוא שאתם פשוט מביאים הכול קרוב ללבכם. באופן יסודי, אתם לומדים כיצד לקבל וכיצד לאהוב את כל החלקים שלכם. את כל החלקים שהיו מפוצלים, את כל הדברים הרעים שאירעו לכם, את כל הדברים הטובים שקרו לכם, אתם פשוט מאמצים הכול ומקבלים הכול.
זו משמעות השילוב. אתם מגיעים סוף סוף למצב של שלמות. אחד הדברים שבהם אני אוהבת להשתמש בשלב הזה של השילוב, הוא תפילת הכוונה ואתם יכולים לכתוב תפילות כוונה משל עצמכם על השילוב, אבל אחלוק איתכם תפילה אחת משלי. הנה התפילה שאני כתבתי:
״בורא אוהב, אני מקבלת ואוהבת את עצמי לחלוטין, כפי שאתה אוהב אותי. מבורך הוא הנתיב השבור שהביא אותי למקום בו אני נמצאת היום. התאחדתי עם כל האקסטזה ועם כל הכאב, כדי שאוכל להלך על פני האדמה הזאת במלוא עוצמתי האלוהית, בשלמות משולבת ונרפאית. וכך הוא״.
תוכלו להשתמש בתפילה זו או לכתוב תפילה אישית משלכם. אך ביסודו של דבר, שלב השילוב האחרון הוא פשוט להחזיק הכול באהבה. להחזיק את כל הדברים הכואבים שקרו לכם באהבה, להחזיק את כל הדברים הטובים שקרו לכם באהבה, להחזיק הכול באהבה. זהו השלב האחרון. השלב הקל ביותר. הוא השלב הקל ביותר כיוון שעשיתם כבר את העבודה הקשה בשלב הראשון ובשלב השני. וכאשר תחלימו סוף סוף מבעיות הדיסוציאציה, לא תשובו לחוות דיסוציאציה. תלמדו כיצד לרפא טראומה וכאב באופן מיידי בעודם מתרחשים. לא תהיה לכם עוד נטייה לפצל את עצמכם כאשר דברים כואבים מתרחשים, כיוון שתהיו ברמת מודעות חדשה ושונה לגמרי.
