הרצאה מאת כריסטינה לופז

תמלול, תרגום ועריכה: סמדר ברגמן

תלות שיתופית היא אחת מהבעיות ההרסניות והרעילות ביותר, כך הבנתי מעבודה שעשיתי עם אלפי אנשים מכל רחבי העולם. אנשים רבים כלל לא יודעים מהי תלות שיתופית או שיש להם בעיה שכזאת מלכתחילה. ואם אלה אתם, אל תדאגו, כיוון שבהרצאה הזאת אסייע לכם לצאת מבור התלות השיתופית במהירות ולתמיד.

אתם תלמדו מהי תלות שיתופית והאמת עלולה לזעזע אתכם. אז נסקור את הבעיה העיקרית שגורמת לתלות שיתופית, ואת עשרת הסימנים של התלות השיתופית, כדי שתוכלו לזהות אותה בעצמכם. לאחר מכן אסיים בתהליך פשוט אך עוצמתי בן ארבעה שלבים, שיעזור לכם לרפא תלות שיתופית.

מהי תלות שיתופית?

כעת לחלק הראשון: מהי תלות שיתופית? אתן לכם שתי הגדרות שונות, משום שנושא התלות השיתופית נידון רבות בתחום הפסיכולוגיה. אתן לכם את ההגדרה הזאת, אבל אז אכנס גם להיבט הרוחני ואתן לכם הגדרה אלכימית רוחנית יותר, כדי שנוכל להעמיק ובאמת לעבוד מהשורש עם הדפוס הרעיל הזה.

ההגדרה הראשונה, על פי הפסיכולוגיה, היא שתלות שיתופית היא מצב שבו אדם מקריב את צרכיו לטובת צרכים של אנשים אחרים. שימו לב שלא אמרתי שאתם עוזרים לאחרים או שאתם פשוט מסייעים לאחרים. זה עמוק יותר מכך. אתם מקריבים את עצמכם למען אנשים אחרים. וזה המקום שבו הרעילות והבעייתיות נכנסות לתמונה, כיוון שמה שהתלות השיתופית עושה הוא שהיא ממקמת למעשה את ליבת האדם מחוץ לעצמו. אנשים אלה מכווננים כלפי אנשים אחרים וחסרים תחושת עצמי, תחושת עצמי חזקה בתוך עצמם. הליבה שלהם ממוקמת מחוץ לעצמם, בדרך כלל אצל אנשים אחרים. זה ברור? הם תלויים מאוד בנוכחות של אחרים בחייהם, בדרך כלל במצב שבו הם מטפלים באנשים אחרים. והדבר הופך לאחד הדפוסים באמצעותם התלות השיתופית מעניקה להם למעשה תחושת ערך עצמי, כיוון שהם מטפלים באחרים ומשרתים אנשים אחרים. לכן הם מקריבים את הצרכים שלהם למען הצרכים של אנשים אחרים. הם מציבים את מרכז הכוח שלהם מחוץ לעצמם, ואצל אחרים. לדעתי, תלות שיתופית היא התמכרות. ממש כמו התמכרות לסמים ולאלכוהול, כך גם התלות השיתופית. והנה הערה צדדית קטנה, כדי שתוכלו להבין את התלות השיתופית מעט טוב יותר. זו הסיבה מדוע אנשים הסובלים מתופעה זו של תלות שיתופית, מקיימים לעתים קרובות מערכות יחסים רעילות עם מכורים לסמים, עם אלכוהוליסטים. למעשה הם ימצאו את עצמם במצבים רעילים עם מכורים אמיתיים והם ימשכו למכור והם ינסו להציל את המכור ויעשו כל שביכולתם להושיע את האדם האחר, אבל הם לא מבחינים שהם בעצמם מכורים. ההתמכרות שלהם פשוט שונה במקצת. הם לא מכורים לחומר, לא לסמים ולא לאלכוהול, ההתמכרות של האדם בעל התלות השיתופית היא לאדם אחר או לאנשים אחרים. בסדר? זכרו שאצל האדם שסובל מדפוס של תלות שיתופית המיקוד נמצא מחוץ לעצמו ואצל אנשים אחרים. הוא זקוק לאנשים אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמו, אך זוהי התמכרות לכל דבר וללא ספק.

מה שקורה לעתים קרובות, דבר ממנו מעלימים עין, הוא שפעמים רבות אנשים הלוקים בתלות שיתופית נמצאים במערכת יחסים רעילה או במצבים משפחתיים עם מכורים והם אובדים כל כך בניסיון לסייע להם שהם לא מבחינים בהתמכרות שלהם עצמם. רציתי לתת הערה צדדית זו כיוון שהיא חשובה ותאפשר אולי להבנה זו לעלות לפני השטח, דבר שיהווה צעד ראשון חשוב לריפוי התלות השיתופית.

האישיות והזהות של האדם בעל התלות השיתופית בנויות סביב צורך קיצוני להציל אחרים או לסייע לאחרים. ויכול להיות שאתם שואלים: ״היי כריסטינה, מה הבעיה בלעזור לאנשים אחרים או להקריב את עצמי למען אחרים, מה לא בסדר בזה?״ יכול להיות שאתם שואלים זאת ומרגישים התנגדות למה שאני אומרת על התלות השיתופית, אבל זו גם התשובה. אנשים אלה לא מסייעים לאחרים בשל טוב לבם, הם לא מסייעים לאחרים בשל סיבות אלטרואיסטיות. בין אם הם מבינים זאת או לא, הם עוזרים לאחרים כיוון שהם זקוקים לאדם האחר. הם תלויים באדם האחר כדי להרגיש תחושת ערך עצמי. משום שתחושת הערך העצמי שלהם תלוייה לגמרי באנשים אחרים, הם צריכים להרגיש שמישהו זקוק להם. אנשים אלה צריכים שאנשים אחרים יצטרכו אותם וכאשר אין להם אחרים סביבם שצריכים אותם, הם מרגישים נורא משום שאין להם זהות, עוצמה וערך עצמי שאינם קשורים לאחרים. אם אין להם אנשים אחרים בהם יש לטפל, הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם. הסיבה שהם עוזרים לאחרים אינה בשל טוב ליבם, יש להם מניע אחר – הם רוצים להרגיש טוב עם עצמם.

כעת בואו נתקדם להגדרה בעלת מרכיב רוחני ואנרגטי. בואו נעמיק מעט. מנקודת מבט של אנרגיה טהורה, מרכז העוצמה של האדם בעל התלות השיתופית נמצא למעשה מחוץ לו, הוא מוחצן אל אדם אחר או אל אנשים אחרים. ובמובן האלכימי, ההגדרה של התלות השיתופית היא של אדם שמקבל את האנרגיה שלו או את תחושת הערך העצמי שלו על ידי כך שהוא מעניק את עוצמתו לאחרים. זו ההגדרה האלכימית של התלות השיתופית. היא נשמעת מעט מוזרה, איך יכול להיות שאני מרגישה עוצמתית או טוב לגבי עצמי על ידי כך שאני מעניקה את עוצמתי לאחרים, נכון? כן, זה נשמע מוזר וזה אכן מוזר, כיוון שמה שמתרחש בסופו של דבר הוא שהם הופכים שחוקים ותשושים. רבים הופכים חולים פיזית למעשה, כיוון שהיו בתלות שיתופית זמן רב כל כך. הם רוקנו את העוצמה שלהם במשך זמן רב כל כך שהם הופכים חולים. ולכן למעשה זוהי אשליה אדירה שיש לאדם שכזה בתת–המודע שלו, שאם הוא יעניק את עוצמתו לאחר, אם יעזור להציל אחרים, הוא ירגיש עוצמתי יותר. זו אשליה, אך אשליה עמה הם חיים לפעמים במשך שנים רבות, משום שהם לא מכירים דרך אחרת. לסיכום, מה שקורה כאן מבחינה אנרגטית הוא שמרכז העוצמה של האדם ממוקם מחוץ לעצמו, משום שאין לו תחושת ערך עצמי כלל וכלל, אם אנשים אחרים אינם מעורבים.

כיוון שמרכז העוצמה שלהם ממוקם מחוץ לעצמם, הם מעניקים את עוצמתם ללא הרף לאחרים כדרך באמצעותה הם מרגישים ראויים ובסופו של דבר ״מתרסקים״ בדרך זו או אחרת או עוברים ממערכת יחסים רעילה אחת למערכת יחסים רעילה אחרת, משום שהאנרגיה כאן יצאה לחלוטין מאיזון. אם אתם מחצינים את מרכז העוצמה שלכם וממקמים אותו מחוץ לעצמכם, תמיד תחוו סבל ובעיות. ברגע שאתם נותנים את עוצמתכם בידיו של אחר, אתם גורמים לעצמכם בעיות רבות וסבל רב. וכדי לתת לכם דוגמה לאופן שבו נראה שדה אנרגיה של אדם בריא לצורך השוואה – אצל אדם שלא סובל מתלות שיתופית, מרכז העוצמה ממוקם באזור הבטן, בין הצ׳אקרה השנייה לשלישית. זהו מרכז העוצמה והזהות האישי שלכם. אצל האדם בעל התלות השיתופית קיימת חולשה רבה באזור זה.

הגורמים לתלות השיתופית

וכעת לחלק השני של ההרצאה, הגורם העיקרי לתלות השיתופית. ישנם כמה גורמים, אבל יש אחד שהוא גורם המפתח. אדבר על כך עוד רגע, אבל ישנם גורמים רבים שתורמים לתלות השיתופית. אם אתם זוכרים שקודם לכן ציינתי את אזור הבטן, את מרכז העוצמה האישית של האדם הבריא, אתם יכולים להתחיל להבין מהיכן נובעים הגורמים העיקריים של התלות השיתופית. הם נובעים מהצ׳אקרות הנמוכות הללו – ממרכזי האנרגיה הנמוכים יותר הללו, בעיקר משלוש הצ׳אקרות הראשונות. יכול להיות שאתם שואלים את עצמכם מדוע הבעיות הללו נובעות ממקום זה? מדוע דפוס התלות השיתופית קשור לשלוש הצ׳אקרות הראשונות. הבעיה מתחילה בילדות, ואנו מדברים על ילד שהוזנח אולי, בין אם הזנחה רגשית או הזנחה פיזית. כאשר ילד מוזנח בכל דרך שהיא, הוא מתחיל להרגיש רגשות כגון בושה ונטישה. הוא מתחיל להאמין שהצרכים שלו אינם חשובים מספיק. אם הסביבה שלו מזניחה אותו, בין אם ההורים, בני המשפחה או האחראים לטיפול בו, הילד מתחיל להפנים זאת ולהרגיש שאולי צרכיו אינם חשובים. זה היבט אחד שמסביר מדוע תלות שיתופית נוצרת בצ׳אקרות הנמוכות.

שלוש הצ׳אקרות הראשונות הללו הן דומיננטיות מאוד בילדות ולכן הן אלה שמושפעות. אלה הן צ׳אקרות היסוד שלכם, הראשונות שהופכות ״מקוונות״ בילדות. בעיות בילדות ישפיעו על הצ׳אקרות האלה, אבל יש היבט נוסף שעלול להיווצר, ולא משום שהילד חווה הזנחה כלשהי, אלא קיים היבט אחר שתורם אף הוא לתלות השיתופית. זה משהו שקרה בחיי וקרה בחייהם של רבים מהמטופלים שלי. מדובר במצב שבו הילד נאלץ לתפוס את תפקיד המבוגר. במשפחתי זה היה המצב, כיוון שאבי חלה כאשר הייתי ילדה קטנה, ואמי התקשתה מאוד להתמודד. כיוון ששנייהם התקשו מאוד להתמודד עם מחלתו של אבי, נאלצתי לקחת על עצמי את תפקיד המטפלת העיקרית באבי כשהייתי בת ארבע, חמש ושש. ביסודו של דבר, לקחתי על עצמי את האחריות לבריאותו ולבטחונו של אבי, ובכל פעם שהיה חולה, הרגשתי שזהו כישלון אישי שלי. הרגשתי בושה רבה.

זו דוגמה למצבים שבהם ילדים נאלצים לאמץ תפקיד של מבוגר, והסיבה היא שהמבוגרים סביבם אינם מסוגלים או רוצים למלא את תפקידם. מצב זה עלול אף הוא לגרום לתלות שיתופית, וקל לראות מדוע, נכון? ברגע שהתחלתי להחצין ולהפוך למטפלת העיקרית של אבי בגיל כל כך צעיר, כאשר לא הייתי מוכנה לכך רגשית, החצנתי את הערך העצמי שלי והעברתי אותו אל אבי. לכן הרגשתי בושה כאשר הוא היה חולה או טוב יותר כאשר הרגיש טוב, וכך הזהות האישית שלי הפכה מזוהה עם מחלתו של אבי.

אך כעת ברצוני להגיע לעיקר, שאינו נידון בתחום הפסיכולוגיה כל כך, אלא אם אתם עובדים עם פסיכולוגיה טרנספרסונלית שמבינה שקיימות גם פרספקטיבות ששייכות לתחום האנרגיה ולעולם הרוחני. הגורם העיקרי לתלות שיתופית הוא תפקוד לקוי של הצ׳אקרה השנייה. תפקוד לקוי של הצ׳אקרה השנייה הוא הגורם העיקרי מבחינה אנרגטית לתלות השיתופית. כעת בואו נדבר קצת על הצ׳אקרה השנייה. אם קראתם או למדתם מעט על הנושא, קרוב לוודאי שאתם יודעים שהצ׳אקרה השנייה נחשבת לצ׳אקרת המין. ויכול להיות שאתם תוהים מה לעזאזל הקשר בין צ׳אקרת המין לתלות שיתופית. ויש קשר, כיוון שהצ׳אקרה השנייה לא קשורה רק למין או לאנרגיה מינית. הצ׳אקרה השנייה היא למעשה הצ׳אקרה הראשונה של מערכות היחסים, היא צ׳אקרה של מערכות יחסים ולא רק של מערכות יחסים מיניות, אלא של כל מערכות היחסים.

בואו נדבר קצת על התפתחות הצ׳אקרה השנייה. הצ׳אקרה הראשונה היא שהופכת מקוונת ראשונה. היא נחשבת לצ׳אקרה שבטית. זוהי הצ׳אקרה של הקבוצה ואין בה אינדיבידואציה. נולדתי, אני תינוקת, אני חלק מהמשפחה הזאת. המשפחה מטפלת בי. ההורים שלי הם המטפלים שלי, ואני חלק ממשפחה מלוכדת זו. אני עדיין לא באמת בתוכי, אומרת הצ׳אקרה הראשונה, אוקיי? הצ׳אקרה השנייה מתחילה את תהליך האינדיבידואציה, ואני עוברת מהצ׳אקרה השבטית, מתודעה שבטית לתחילתה של אינדיבידואציה של התודעה. בצ׳אקרה השנייה אני זו אני ואיני רק חלק מהשבט, זו אני ביחס לאנשים מסוימים אחרים. ולכן, הצ׳אקרה השנייה הזאת חשובה מאוד בהקשר של יחסים עם אנשים אחרים, בהקשר של מערכות יחסים עם אנשים אחרים. ולכן אתם יכולים להתחיל להבין מדוע זה המקום שבו נמצא הגורם העיקרי לבעיית התלות השיתופית. כיוון שתלות שיתופית היא התמכרות לאנשים, לסיוע לאנשים, להצלת אנשים. זוהי התמכרות של מערכת יחסים הקשורה לאנשים אחרים. ולכן, אם יש תפקוד לקוי בצ׳אקרה השנייה, הוא יכול לבוא לידי ביטוי בצורות רבות, אבל אנו מדברים כאן על התלות השיתופית. לכן תפקוד לקוי זה של הצ׳אקרה השנייה יכול בהחלט לגרום לתלות שיתופית, ולדעתי, זהו הגורם העיקרי לתלות זו. יש היבט נוסף של הצ׳אקרה השנייה שכדאי לדבר עליו כאן, והוא שצ׳אקרה זו היא לא רק הצ׳אקרה של מערכות היחסים, אלא היא גם הצ׳אקרה שממנה נובעת העוצמה שלכם כפרטים. העוצמה האמיתית, העוצמה המלאה שלכם כפרטים, מתפתחת ומגיעה לבגרות כאשר אתם מגיעים לצ׳אקרה השלישית, לצ׳אקרת מקלעת השמש. אך כבר בצ׳אקרה השנייה אתם מתחילים לפתח עוצמה אישית, משום שאתם עוברים מתודעת השבט, מתודעת הקבוצה של הצ׳אקרה הראשונה, לתודעה אינדיבידואלית יותר של הצ׳אקרה השנייה. ולכן העוצמה מתחילה בצ׳אקרה השנייה וסוג מסויים של עוצמה מתפתח בצ׳אקרה זו והוא עוצמת מערכת היחסים. הצ׳אקרה השנייה חיונית ליכולת לשמר את העוצמה שלנו במסגרת מערכת היחסים.

כאשר קיימת תלות שיתופית, מתפתח דפוס חוזר בתוך הצ׳אקרה השנייה, האנרגיה שבה זולגת ועוברת אל אדם אחר, הצ׳אקרה נחלשת. וכלל שהצ׳אקרה הזאת נחלשת, כך יש צורך בעוצמה שמקורה באנשים אחרים, וכך האנשים הופכים קשורים ודבוקים יותר אל אחרים, צריכים יותר להציל אנשים אחרים ולהשקיע אנרגיה מחוץ להם. זהו דפוס חוזר גרוע. את הגורם העיקרי הזה יש לתקן בבואנו לעבוד על התלות השיתופית. ולכן טיפול אצל תרפיסט או עבודה על ההיבט המנטלי בלבד, לא יפתרו את הבעיה, כיוון שכל עוד קיים תפקוד לקוי אנרגטי בצ׳אקרה השנייה, לא נצליח לרפא את התלות.

עשרה סימנים עיקריים לתלות שיתופית

וכעת לחלק השלישי של ההרצאה – עשרה סימנים עיקריים לתלות שיתופית. אתן לכם עשרה סימנים זריזים לתלות השיתופית כדי שתוכלו לזהותה בעצמכם, אם עדיין אינכם בטוחים האם היא מהווה בעיה עבורכם. הנה אפוא עשרה סימנים.

הראשון הוא חוסר הערכה עצמית. אדם הלוקה בתלות שיתופית לא מעריך את עצמו, כיוון שהוא מחצין את הערך הזה ומשייך אותו לאנשים אחרים; אולי משום שהוזנח בילדות, אולי יש בעיות במשפחה, כפי שהיו לי. דברים רבים יכלו להתרחש בילדותכם, אבל הנקודה היא שבזמן מסוים החצנתם את הערך שלכם ומשמעות הדבר היא שאינכם מעריכים את עצמכם בזכות מי שאתם וזקוקים לאחרים כדי להרגיש מוערכים. בעבודה עם מטופלים, נושא זה היה אחד הקשים, הקושי להודות שאדם לא מעריך את עצמו כלל. כיוון שאנשים שכאלה מקדישים שנים על גבי שנים בטענה שהם אוהבים את עצמם ומעריכים את עצמם, אך למעשה אלה הן רק מילים. ומבחינה אנרגטית ומבחינת התת–מודע – הדבר אינו נכון. זה היה הסימן הראשון.

הסימן השני לתלות שיתופית הוא גבולות חלשים. אחת מהבעיות הגדולות ביותר לאנשים הלוקים בתלות שיתופית היא שההערכה העצמית שלהם ממוקמת מחוץ לעצמם ונמצאת אצל מישהו אחר או אצל אנשים אחרים. וכאשר כך קורה, הם חסרים גם תחושה של גבולות בריאים. הם מניחים לאחרים להתייחס אליהם כרצונם ואין להם גבולות כלל. הם לא יודעים לומר ״לא״. הם לא יודעים להציב גבול. לאנשים אלה יש בעיה גדולה עם גבולות אישיים.

הסימן השלישי הוא הצורך להציל אחרים. והצורך הזה לעתים עז כל כך שהוא הופך לכפייתי והאדם לא יודע מה לעשות עם עצמו במידה והוא לא עסוק בהצלת אחרים או בסיוע להם. הם חשים אי נוחות אם אין סביבם אנשים להם ניתן לעזור. קיים צורך כפייתי להושיע אחרים, וזו גם סיבה מדוע מכורים מסוגים שונים נקשרים לאנשים שיש להם בעיה של תלות שיתופית, כיוון שהאנרגיה הזאת מהדהדת. אדם שכזה צריך להציל והאדם המכור צריך שיצילו אותו. קיימת כימיה רעילה שנוצרת כאן.

הסימן הרביעי הוא ילדות במשפחה בעלת תפקוד לקוי. דיברנו על כך כבר בקצרה. אם גדלתם במשפחה שיש בה תפקוד לקוי, אם היה עליכם לקחת על עצמכם תפקיד של הורה בעודכם ילדים, זו יכולה להיות סיבה לבעיית התלות השיתופית. ייתכן גם שסבלתם מהזנחה, שהמשפחה שלכם לא העניקה לכם תשומת לב; אולי סבלתם מהזנחה רגשית, אולי פיזית, אולי מנטישה והתחלתם להרגיש בושה, שאינכם ראויים ושהצרכים שלכם לא חשובים. ילדות במשפחה בעלת תפקוד לקוי – זהו סימן נוסף שעלול ליצור תלות שיתופית.

הסימן החמישי הוא שאתם מנסים לשלוט באחרים. אוקיי? יש לכם צורך לשלוט באחרים. ניתן להבין מדוע כה בעייתי להיות אדם המאופיין בתלות שיתופית – הוא החצין את תחושת הערך העצמי, את הדימוי העצמי שלו והעביר אותו לאדם אחר או לאנשים אחרים. כיוון שכך, עליו לשלוט בהם ללא הרף, משום שהם אלה שמחזיקים בכוח שלו. זה מצב של מפסידים בלבד בו מצויים האנשים הללו, הם מנסים לשלוט באחרים וכמובן שזה לא עובד, אבל הם מנסים כיוון שאצל אותם אנשים נמצאת תחושת הזהות והערך שלהם. זה סימן מובהק נוסף.

הסימן השישי הוא מתח וחרדה. אפשר להבין מדוע, נכון? משום שהכוח ותחושת הזהות ממוקמים מחוץ לאדם התלותי, הדבר גורם לו לחרדה רבה, למתח רב ולבעיות רבות. כיוון שתחושת הערך העצמי של אנשים אלה ממוקמת מחוץ להם, עליהם לשלוט על סביבתם. אך ניסיון לשלוט באנשים לא יכול לעבוד ומה שקורה הוא שהם מרגישים מתח וחרדה רבים, ולא רק משום שהם מנסים לשלוט באחרים, אלא גם משום שהם מרגישים תחושה מכריעה של חוסר אונים. האדם התלותי מרגיש חסר אונים וניתן להבין מדוע. רמות גבוהות של מתח וחרדה הן סימן נוסף לתלות השיתופית.

הסימן השביעי לתלות שיתופית הוא הצורך שמישהו יזדקק להם. אנשים אלה מרגישים צורך כפייתי לכך שאחרים יזדקקו להם. והסיבה היא שבאמצעות סיוע לאחרים והקרבה למען אחרים, הם זוכים למעט ערך עצמי. לא להרבה, אבל למעט ערך עצמי שחסר להם לחלוטין. והדבר יוצר צורך כפייתי לכך שמישהו יזדקק להם. כאשר אף אחד לא זקוק להם, אנשים אלה עלולים ״להתחרפן״. הם חיים במצב עמוק של חוסר שקט כאשר אף אחד לא זקוק להם, זוהי בעיה אדירה עבורם. ולכן הם תמיד מוצאים אנשים שצריכים אותם, ושוב אנו חוזרים למאפיין עליו כבר דיברנו – אנשים אלה מושכים אל עצמם אנשים פגועים מאוד. אני לא אוהבת להשתמש במילה ״שבורים״, כיוון שאף אחד לא שבור, במקום זה אני אומרת אנשים פגועים מאוד.

הסימן השמיני הוא תחושת הצפה. הסיבה מדוע אנשים אלה מרגישים מוצפים היא בגלל אותו צורך כפייתי לסייע ללא הרף אחרים, להציל ללא הרף אנשים אחרים. ומה שקורה בדרך כלל, הוא שאנשים אלה יעמיסו על עצמם יותר מכפי יכולתם, בייחוד אם הם מנסים להציל יותר מאדם אחד בו–זמנית. מצב זה של עומס יתר יכול לגרום להם להגיע להצפה קשה.

הסימן התשיעי הוא פחד מפני נטישה. קל להבין מאפיין זה, נכון? אם אדם ממקם את הדימוי העצמי, את הזהות ואת הערך העצמי שלו מחוץ לעצמו ואצל מישהו אחר, הוא חי בפחד תמידי שאותו אדם אצלו הופקדו הדברים הללו יעזוב או ינטוש אותו. אנשים אלה סובלים מפחד שורשי שמא ינטשו, תחושת הערך שלהם תלויה בנוכחות אנשים אחרים בחייהם.

הסימן העשירי והאחרון לתלות השיתופית הוא כעס. מאפיין זה לא נידון רבות בהקשר לתלות השיתופית, אבל קיים כעס גדול אצל האנשים הללו, גם אם הם לא יודעים ומבינים זאת. הם כועסים מאוד כאשר אנשים אחרים לא מעריכים אותם או לא מודים להם על ״הסיוע״ שהעניקו להם. אני משתמשת במרכאות, כיוון שאנו יודעים כבר שהם לא עוזרים לאחרים בשל טוב לבם, אלא בעיקר כדי להרגיש טוב עם עצמם. זו לא עזרה אלטרואיסטית אלא אגואיסטית – עזרה שיש לה מניע נסתר. לכן, כאשר אנשים לא מודים או לא מעריכים את כל הדברים שאדם זה עשה למענם, הם כועסים לעתים קרובות. אם אתם שייכים לקבוצת האנשים הסובלים מתלות שיתופית, יכול להיות שתתנגדו לאמירה הזאת ואפילו תכחישו אותה, וחוויתי זאת עם מטופלים רבים. כיוון שלא קל לזהות זאת בתחילה, משום שבהתתחלה הכעס שחש אדם זה הוא כעס מוצדק לדעתו. הוא סבור שזכותו לכעוס, ולכן קשה לעתים לזהות זאת, אך זוהי בהחלט בעיה שקיימת אצל אנשים אלה. לפעמים לאחר בחינה עמוקה, מתברר שאדם זה כלל לא כועס על אחרים אלא בעיקר על עצמו. לפעמים הם יודעים, עמוק בתוך עצמם, שהם נמצאים במצבים רעילים ושהם אלה שאחראים למעשה לבעיות שקיימות בחייהם.

כיצד לרפא תלות שיתופית

וכעת לחלק השני בהרצאה – כיצד לרפא תלות שיתופית. כעת אתם כבר יודעים הרבה יותר על נושא התלות השיתופית, לא רק מנקודת המבט של הפסיכולוגיה, אלא גם מנקודת המבט האנרגטית, שהיא חשובה מאוד. עכשיו בואו נעבור לתהליך פשוט אך עוצמתי בן ארבעה שלבים שיעזור לכם לפתור את הנושא אחת ולתמיד.

השלב הראשון בתהליך זהו הוא: החזירו לעצמכם את עוצמתכם. קיימת לכך חשיבות רבה, כיוון שמנקודת מבט אנרגטית, בגלל שהכוח והעוצמה הוחצנו אל אדם אחר או אל אנשים אחרים, כעת יש להחזירו אליכם. ניתן לעשות זאת בקלות רבה יחסית. אני אוהבת להשתמש בטקס ובמנטרה המביעה כוונה. כשאני אומרת טקס, אני מתכוונת למשהו פשוט, הדלקת נרות, מוזיקה רכה או מוזיקה שאמאנית, הנחת קריסטלים אולי או פרחים, תמונות של ישויות רוחניות שאתם אוהבים. הדבר יכין את הבמה כביכול, תוכלו גם להדליק קטורת ולהכין את האווירה והסביבה לטקס. לאחר מכן תוכלו ליצור מנטרה המביעה כוונה משל עצמכם. אחלוק אתכם מנטרה שאני אוהבת, אבל מנטרות אישיות הן בעלות עוצמה רבה יותר. המנטרה יכולה להיות פשוטה למדי כגון: ״אני מחזירה אליי את עוצמתי עכשיו״. ״אני משיבה לעצמי באהבה את עוצמתי עכשיו״. פשוט חזרו על המנטרה בקול רם, תוכלו גם לרקוד או להניע את הגוף. ככל שתעשו זאת, העוצמה שלכם תתחיל לחזור אליכם והיא תמקם את עצמה בצ׳אקרה השנייה ובצ׳אקרה השלישית – זהו מרכז הכוח האישי שלכם. מנקודת מבט אנרגטית, הטקס, המנטרה והכוונה יטעינו מחדש את הצ׳אקרות הללו. עשו זאת למשך 15 עד 20 דקות או יותר, זה לא באמת משנה. זרמו עם מה שמרגיש לכם נכון. לאחר מכן, כבו את המוזיקה ושבו בשקט במדיטציה, בעיניים עצומות, שימו לב לנשימה שלכם ובמיוחד מקדו את תשומת הלב בצ׳אקרה השנייה והשלישית. אתם ריבוני האנרגיה שלכם והיא תגיב אליכם כאשר אתם מזמנים אותה לחזור.

השלב השני הוא לרפא את הצ׳אקרה השנייה. אנו יודעים כבר שצ׳אקרה שנייה בעלת תפקוד לקוי היא שורש הבעיה והגורם העיקרי לבעיית התלות השיתופית. ועכשיו יהיה עליכם לטפל בה. יש לרפא את התפקוד הלקוי ולכן יש להתמקד בצ׳אקרה השנייה ובדרכים רבות. דרך אחת היא באמצעות מדיטציה, יש ברשת מדיטציות לריפוי הצ׳אקרה השנייה, ניתן להאזין לה, למדוט ולדמיין את הצ׳אקרה השנייה שלכם, שנמצאת מתחת לטבור. צבעה כתום, לכן פשוט דמיינו זאת בעודכם מקשיבים למוזיקה מדיטטיבית. דרך נוספת היא חזרה על מילה או על צליל שוב ושוב, וככל שאתם חוזרים עליהם, אתם מעצימים את האנרגיה וממקדים אותה. מילה שמתאימה ביותר לצ׳אקרה השנייה, על פי המסורת ההינדית, היא המילה ״ו א ם״, הצליל ״ו א ם״ (V A M). כך מאייתים אותה, אך הצליל הוא ״ו ו ם״ (V U M). אתם יכולים לחזור עליה שוב ושוב לצלילי מוזיקה מדיטטיבית, ותוך כדי כך, נשמו נשימות עמוקות ודמיינו את הצבע הכתום היפה של הצ׳אקרה השנייה.

דרך נוספת לעבוד עם הצ׳אקרה השנייה היא לבטא את היצירתיות שלכם. לא עסקנו בהיבט זה של הצ׳אקרה השנייה, כיוון שהוא לא קשור כל כך לנושא התלות השיתופית, אבל הצ׳אקרה השנייה שלכם היא גם מושב היצירתיות שלכם. אזור זה של הרחם (ולא משנה אם אתם גבר או אישה), הוא רחם כל הדברים. הוא מוליד כל דבר בחייכם, בין אם תינוק או פרוייקט, עסק או יצירת אומנות – כל דבר שלו אתם מעניקים חיים נובע מהצ׳אקרה השנייה. לכן, כאשר אתם מתחילים לאזן ולהביא לכדי הרמוניה את הצ׳אקרה הזאת, אחד הדברים לבצע זאת הוא לבטא את היצירתיות שלכם. לכו לקורס ציור או כדרות, למדו לנגן, מצאו דרכים לבטא את היצירתיות שלכם.

דרך נוספת לעבוד על הצ׳אקרה השנייה ולהביאה לכדי איזון היא באמצעות השימוש בטנטרה. אנשים רבים, כאשר הם שומעים את המילה ״טנטרה״, חושבים על סקס או על הקאמא–סוטרה, אבל טנטרה היא הרבה יותר מכך. היא אחת מהמסורות הרוחניות האהובות עליי וטנטרה, ביסודו של דבר, מלמדת אותנו כיצד להתחבר לאלוהי באמצעות הגוף שלנו, כיצד פשוט להתחבר לאנרגיית המקור באמצעות הגוף, כיצד לבטא את עצמנו באופן מיני. זהו היבט חשוב מאוד של הטנטרה ואנשים שלומדים לתרגל טנטרה משתמשים בטכניקות מסוימות אשר מאזנות את הצ׳אקרה השנייה ומביאות אותה לכדי הרמוניה. אני ממליצה לכם לקרוא את הספר Urban Tantra מאת Barbara Carrellas. ספר זה וספרים נוספים הם דרך נהדרת ללמוד את הנושא ואת התרגילים הקשורים אליו. וכאשר תתחילו ליישם כמה מהתרגילים הטנטריים, אתם תעבדו על ריפוי הצ׳אקרה השנייה.

הצעד השלישי לריפוי התלות השיתופית הוא ״קרקוע בתוך העצמי״. זה שלב חשוב כיוון שכאשר אתם מבצעים את הצעדים הראשון והשני, אתם מחזירים לעצמכם את עוצמתכם. אתם מחזקים את הצ׳אקרה השנייה, אתם מחזירים לה הרמוניה וכעת הגיע הזמן לשמר את העוצמה הזאת. אתם עושים זאת כדי שהיא לא תתחיל לזלוג מכם שוב, כדי שלא תחזרו למצב שבו אתם מוותרים עליה ונותנים אותה לאנשים אחרים. עליכם להחזיק בעוצמה שלכם בתוככם. וכאן מגיע השלב הזה, כדי להיות מסוגלים להחזיק ולשמר את העוצמה האישית שלכם, חשוב מאוד להתייחס להיבט של הצ׳אקרה השלישית, מקלעת השמש. יהיה עליכם לחזק את מקלעת השמש כדי להתגבר על הנטייה לוותר על הכוח שלכם. עשו זאת כיומיים–שלושה לאחר טקס ההשבה שלכם, בסדר? דרושה כאן תקופת הסתגלות, התלות השיתופית היא הרגל ועשיתם זאת במשך זמן רב. יהיה עליכם לתרגל כדי להפוך אותו על פניו. כדי לשמור על העוצמה הפנימית שלכם, יהיה עליכם לחזק את הצ׳אקרה השלישית. לא אכנס כאן לעומק הנושא, אך הוא עוסק בגבולות, ומומלץ לקרוא על כך בהרחבה.

השלב הרביעי בריפוי התלות השיתופית הוא אהבה עצמית וקבלה עצמית. לאחר שעבדנו על הגורמים העיקריים לתלות השיתופית שמקורם בצ׳אקרות הנמוכות יותר, כעת הגיע הזמן לעבוד על נושא האהבה העצמית הקשור לצ׳אקרת הלב. הגיע הזמן שתבינו שאתם בעלי ערך בזכות עצמכם, בדיוק כפי שאתם, בין אם אתם עוזרים לאחרים או לא. בין אם אתם מצילים אחרים או לא. אתם בעלי ערך כאן ועכשיו. אתם אהובים בדיוק כפי שאתם, אתם אהובים כאן ועכשיו. אתם מושלמים בדיוק כפי שאתם. אינכם צריכים להציל אנשים כדי להרגיש אהובים או כדי להרגיש טוב ביחס לעצמכם. לכן, אהבה עצמית וקבלה עצמית חשובות מאוד לריפוי התלות השיתופית. כיוון שכאשר אני מתחילה באמת לאהוב ולכבד את עצמי, לא אתן עוד את כוחי לאחרים לעולם. ובוודאי שלא אחצין אותו אל אף אדם. כוחי נמצא בתוכי. [עוד על הנושא בפוסט עתידי].

ספרו לי מה הפתיע אתכם יותר מכול לגבי התלות השיתופית עליה דיברנו היום? אשמח לשמוע מכם בתגובות.

להתראות נשמות יפהפיות, אני אוהבת אתכן. סיימנו.

רגע לפני שאתם.ן הולכים.ות – תמכתם?