אלכס מיילס
פברואר 2019
מאנגלית: סמדר ברגמן
מצב שכיח הוא שאמפתים חווים תשישות כרונית פתאומית בשל נפילה משמעותית ברמות האנרגיה שלהם.
הדבר יכול להיגרם בשל אחריות רגשית רבה, וכמו כן, בשל דליפת אנרגיה קשה המתרחשת כאשר הם לא נשארים נוכחים, מודעים, מקורקעים ומאוזנים.
תכופות, אנו האמפתים מרגישים מרוקנים, בייחוד כאשר אנו שוהים זמן רב מדי בחברת אנשים אחרים, והאינטראקציות הללו יכולות לגרום לנו לפתח תשישות רגשית. אמפתים זקוקים לתקופות התבודדות ממושכות כדי לטעון מחדש את הסוללות הפנימיות שלהם.
המחשבות, הרגשות והתחושות שלנו יכולים ליצור תוהו ובוהו במערכת הפנימית שלנו, לגרום לתוצאות הרסניות שעלולות להפוך מתישות. אם אנו יכולים להתבודד לעתים קרובות, אנו מסוגלים לעבד את הרגשות והתחושות שלנו במשך היום מבלי להפוך תשושים, כיוון שנשחרר כל שליליות שהיא שעלולה להעסיק את מחשבותינו ולהכביד עלינו.
כאשר אין לנו מקום לעשות זאת, אנו עלולים לגלות שהשכל שלנו פעיל יתר על המידה בעת לילה, כאשר הכול שקט ודומם ודעתנו לא מוסחת על ידי גירוי חיצוני. הדבר לא מאפשר לנו להירגע מספיק כדי שנוכל להירדם באופן טבעי.
אנו עלולים גם להתעורר לעתים קרובות במשך הלילה ולא להצליח לישון שינה מאוששת, כיוון שהשכל שלנו מנסה ללא הרף לעבד מידע ולהבין את מה שאירע במשך היום ושמטריד אותנו עדיין.
השכל הפעיל–יתר–על–המידה שלנו גורם לנו לתשישות על ידי כך שהוא מפציץ אותנו ללא הרף בכמות עצומה של גירויים, ולא מאפשר לנו לנוח, להתרענן ולהיטען מחדש. הדבר עלול לגרום לדפוסי שינה לא יציבים, ובימים מסוימים אנו עשויים להזדקק לעשר שעות שינה ויותר, ובימים אחרים רק לשעה–שעתיים, בהתחשב בכמות האנרגיה שנצמדה לשדה האנרגיה שלנו ושמכבידה עלינו.
אם אנו לא מצליחים למצוא זמן במשך היום כדי להבין את המחשבות, התחושות והרגשות הפנימיים שלנו, הכרחי שנפנה זמן למדיטציה ממש לפני שאנו הולכים לישון, כדי שנוכל לאפשר למחשבות שלנו לבוא וללכת בקלילות, מבלי שנעניק להן תשומת לב רבה מדי או נחווה תגובה פיזיולוגית–הורמונלית. תחושות טעונות מבחינה רגשית הקשורות לזיכרונות ולחוויות שלנו יכולות לגרום לנו לחוש רגשות כגון פחד, חרדה, טינה, פניקה ופרנויה – וכך המוח שלנו הופך משוכנע שאנו נמצאים תחת איום אמיתי כלשהו. לכן, הוא שולח אותות לבלוטות האדרנל כדי שיפרישו הורמונים, דבר שמשחרר פרץ של אנרגיה.
כאשר אנו חווים חרדה או מתח אינטנסיביים או ממושכים, או מנהלים סגנון חיים לא בריא – לדוגמה, שינה רבה מדי או מעטה מדי, שימוש בסמים ובאלכוהול, עבודה קשה מדי, תזונה לקויה, מערכות יחסים מתוחות, מצבים מתוחים במשפחה, או משברי חיים כלליים – אנו מעמיסים מעמסה מוגזמת ומתמשכת על בלוטות האדרנל שלנו.
בלוטות האדרנל הן בלוטות אנדוקריניות קטנות, בערך בגודל של אגוז מלך, שממוקמות באזור הגב התחתון, קצת מעל לכליות. הן עוצמתיות מאוד ומועילות במצבי לחץ, כיוון שהן משחררות הורמונים שעוזרים לנו להישאר דרוכים, ממוקדים ומגבירות את כושר העמידה והסבילות שלנו כדי שנצליח להתמודד עם לחצים.
אולם, כאשר אנו מעמיסים עליהן יתר על המידה, הן ימשיכו להפיק אנרגיה, והדבר יוצר קונפליקט כאשר אנו מנסים לנוח או לישון, משום שנרגיש מתוחים ודרוכים דרך קבע. הדבר מפעיל לחץ מוגזם על בלוטות האדרנל שלנו, גורם להן בסופו של דבר לשחיקה ולתפקוד לקוי.
כאשר האנרגיה שלנו מתרוקנת במהירות, אנו ננסה למלא את החסר בעזרת פתרונות מהירים ואנו עלולים לצרוך מזונות בעלי כמות רבה של מלח או סוכר, המעניקים לנו פרץ אנרגיה מהיר ומיידי. אולם זהו מעגל אכזרי, כיוון שהמזון הלא בריא שאליו אנו משתוקקים ״שורף״ אנרגיה במהירות רבה מאוד ואנו נזדקק לעוד ממנו.
הגוף שלנו ישתוקק למלח ולסוכר, כיוון שהוא יודע באופן מולד מה הוא צריך. אולם, אנו מאכילים אותו במלח ובסוכר תעשייתים, שמצויים ברוב המזונות המעובדים או ב״ג׳אנק פוד״, במקום להזין אותו בסוכר לא–מזוקק ובמלח לא–מזוקק, שהם מזינים ושבמנות בריאות יכולים לתדלק ולמלא את מצברי בלוטות האדרנל שלנו.
אנו עשויים גם לנסות להעלות את רמות האנרגיה שלנו על ידי צריכת משקאות המבוססים על קפאין, כגון קפה או משקאות אנרגיה; אולם, קפאין רק מגרה אף יותר את בלוטות האדרנל. אנו נחווה אז רגעי שיא ורגעי שפל קבועים, בעת שבמשך היום כולו, רמות האנרגיה שלנו יגיעו לשיא ואז יצנחו.
כאשר בלוטות האדרנל לא עובדות ביעילות, אנו עלולים להרגיש עייפים באופן קבוע, תשושים, עצבניים, חרדים, מטושטשים ומוצפים. אנו עלולים להרגיש דפיקות לב מואצות, חשק בסוכר או במלח, לחץ דם נמוך או גבוה ונתקשה מאוד להתמודד עם מצבים מלחיצים.
אם אנו מאוזנים היטב – חושבים חיובית, מתעמלים, אוכלים וישנים היטב – בלוטות האדרנל שלנו לא יגיעו בקלות למצב של הצפה.
בעת השינה, רמות הקורטיזול שלנו (אחד מההורמונים שמופקים על ידי בלוטות האדרנל) יעלו באופן טבעי, יגיעו לשיא כמה שעות לפני שאנו מתעוררים. הדבר מתרחש כדי להעניק לנו התחלה טובה של היום – זהו השעון הביולוגי שלנו – שמעלה את רמות הארנגיה שלנו כדי שנוכל לתפקד ביעילות על ידי כך שנישן בשעות הלילה ונתעורר בשעות היום.
כאשר בלוטות האדרנל שלנו תשושות, קרוב לוודאי שנתעורר עייפים, גם לאחר שעות שינה ארוכות ורגועות לכאורה. אנו עלולים להרגיש ישנונים במשך רוב היום, אבל אז רמות הקורטיזול שלנו עלולות להגיע לשיא בשעת ערב מאוחרת, והדבר יקשה עלינו לישון שינה עמוקה.
דרוש זמן ממושך כדי להתיש את בלוטות האדרנל שלנו, ולכן ייתכן ויידרש גם זמן רב לפני שנצליח לרפא אותן באופן מלא. אולם, אנו יכולים לחולל שינויים שעשויים להשפיע השפעה מיידית.
הדבר החשוב ביותר שיש לעשות הוא להקשיב לגוף ולהעניק תשומת לב לתחושותיו. אנו יכולים להיות מודעים לאופן שבו רמות האנרגיה שלנו עולות ויורדות במשך היום. קרוב לוודאי שנמצא שבזמנים מסויימים במשך היום אנו תשושים יותר מבזמנים אחרים, וכך אנו יכולים לבצע שינויים נוספים על פי הנדרש.
הכרחי שנגלה כיצד ומדוע אנו מפעילים לחץ רב כל כך על בלוטות האדרנל שלנו. כאשר אנו מזהים את סיבת השורש לרגשות ולתחושות שלנו, אנו יכולים לוודא שלא נישאר במצב מוגבר של דריכות, המהווה לחץ גדול נוסף על הבלוטות החשובות הללו.
מדיטציה יכולה לסייע לנו לא רק להתמקד בגוף כדי שנהיה מודעים לתחושות כלשהן, היא גם עוזרת לנו להרגיע ולרכך את המחשבות, כדי שלא נמשיך לחשוב את כל אותן מחשבות שליליות שבסופו של דבר גורמות לתגובות הכימיות.
שהייה בחברת בני משפחה וחברים או יציאה לפעילויות חברתיות יכולות אף הן לווסט את רמות הקורטיזול שלנו, כיוון שידוע שהן עולות לאחר תקופות זמן ארוכות של היותנו לבד – או אם אנו מרגישים בודדים, מבודדים ונפרדים. אם אנו אוהבים לשהות בחברת עצמנו בלבד, אנו מרגישים מאוזנים ורמות הקורטיזול לא יהוו בעיה.
שגרת התזונה והפעילות הגופנית שלנו יכולה אף היא להכביד על בלוטות האדרנל שלנו. אם אנו דוחפים את עצמנו יתר על המידה, אנו דורשים יותר מדי מהבלוטות, דבר שגורם להן להפיק כמות רבה מדי של הורמונים המשוייכים לדחק.
דילוג על ארוחות, אכילת ג׳אנק–פוד ופעילות גופנית מאומצת גורמים כולם לבלוטות הללו להתאמץ יתר על המידה. אם יש לנו אלרגיות למזון, הן יוסיפו מתח לבלוטות האדרנל, ולכן חיוני לשים לב למזונות שכאלה.
כדי להזין היטב את בלוטות האדרנל שלנו, אנו יכולים לאכול תזונה אורגנית, מאוזנת ומזינה המכילה חלבון רב ומנה בריאה של ויטמינים מסוג A, B ו-C ולאפשר לגוף זמן לספוג את כל החומרים המזינים לפני עיסוק בפעילות גופנית. אנו יכולים גם להימנע מלצרוך כמויות גדולות של אלכוהול ולהפחית או להפסיק את צריכת הסוכר המעובד, המלח המעובד והקפאין שלנו.
גורמים נוספים התורמים לאיזון מחדש של בלוטות האדרנל הם – תחושת ביטחון, יציבות, שלווה פנימית, אופטימיות ושנת לילה טובה. עצם המחשבה על שנת הלילה יכולה לעורר חרדה אם אנו חוששים שנשכב במיטה ערים במשך שעות, נשקע בשינה קלה ונתעורר שוב, אך רק לעתים נדירות נצליח להגיע לשינה עמוקה (מצב דלתא) המיוחלת כל כך. כאשר בלוטות האדרנל שלנו תשושות, אנו עלולים להתעורר באמצע הלילה עירנים לחלוטין, תכופות בשל חלומות לא נעימים שרק מוסיפים למצב החרד–יתר–על–המידה–גם–כך שלנו.
לילות ללא שינה שכיחים בדרך כלל בעיקר כאשר אנו נמצאים בתקופות של חרדה ומתח, משום שגם אם נשקע בשינה, אנו עלולים להקיץ באמצע הלילה ולהרגיש כיצד האדרנלין זורם בגופנו – לעתים מבלי לדעת מדוע.
הפרעות בשינה קשורות לעתים קרובות לתגובות ביו–כימיות בשל רמות גבוהות של הורמוני המתח הזורמים במערכת שלנו, בערך בין השעות שתיים וארבע לפנות בוקר. העלייה החדה ברמות ההורמונים שלנו משפיעה באופן דרמתי על היכולת שלנו להישאר רגועים, ולכן אנו חווים הפרעה בשינה.
אנו יכולים לתקן זאת על ידי הכנת שיקוי מרפא, קטן וקסום המכיל מעט דבש אורגני ומלח לא מעובד. ניתן גם להניח מנורת מלח הימלאיה לצד המיטה, משום היא מסירה את היונים החיוביים מהסביבה ומחליפה אותם ביונים שליליים, מחקה את האיזון המצוי בטבע. הדבר גם מסיר את הזיהום החשמלי הנגרם על ידי מכשירים כגון מחשבים ניידים וטלפונים סלולרים, באופן זה ננשום אוויר נקי ובריא יותר.
(הכותבת אינה רופאה והמידע הכלול כאן לא בא להחליף ייעוץ מקצועי).