מאת: אלת׳יאה לונה

מאתר: www.lonerwolf.com

מאנגלית: סמדר ברגמן

הערה אישית: מאמר זה הוא אך ורק בגדר דעה, השקפה ואמת של הכותבת. על כל הקוראים מוטלת האחריות האישית להבחין ולהחליט מה מתאים לו/לה ומה נכון עבורו/עבורה – אין בהכרח אמת אחת – יש רובדים רבים לאמת. במקרים הקשורים לבריאות הפיזית ובעיקר בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, קיימת חשיבות ראשונה במעלה להתנהגות אחראית, ולכן אני מזכירה שהמידע, העצות וההמלצות שרשומים כאן לא נועדו להחליף אנשי מקצוע.

חשוב ליישם קריאה אחראית.

סמדר

חוויתם התעוררות רוחנית עצומה. השקפת העולם שלכם השתנתה באופן דרסטי. שוב אינכם אותו אדם שהייתם לפני כמה שנים.

אבל משהו השתבש באופן נורא.

בשעה שאנשים אחרים בנתיב הרוחני נהנים מתובנות אישיות עמוקות, אתם מרגישים חנוקים תחת משקלו של משבר קיומי.

בעת שאנשים אחרים עסוקים בהתחברות מחודשת עם משמעות החיים שלהם, אתם מתפקדים בקושי במקום העבודה או אפילו מתקשים לצאת מהמיטה כדי להתרחץ.

בעוד שאנשים אחרים מרגישים תחושה עמוקה יותר של שלווה והיערכות, אתם מרגישים שאתם עומדים להשתגע עוד רגע או שאתם נשאבים לחור שחור של דכאון נצחי.

מה לעזאזל קרה?

האם שגיתם? האם הסיבה היא שאינכם ראויים? האם הסיבה היא שאינכם חזקים מספיק?

התשובה היא: לא, כלל וכלל לא. מה שאתם חווים לא קשור כלל לכוח או ליכולות שלכם.

מה שאתם חווים הוא מצב שמכונה ״מקרה חירום רוחני״. וכפי שנראה בהמשך המאמר הזה, זהו תהליך נורמלי שאנשים רבים חווים בעת הצעידה בנתיב הרוחני שלהם, וזו לא אשמתכם.

מהו מקרה חירום רוחני?

מקרה חירום רוחני הוא משבר חמור שאדם עלול לחוות לאחר שהוא עובר התעוררות רוחנית. ביסודו של דבר, מקרה חירום רוחני מתרחש כאשר תהליך ההתעוררות הרוחנית מאיץ כל כך שהוא הופך מבעית ומשבש את איזון הגוף והשכל.

״מקרה חירום רוחני״ הוא מושג שטבעו לראשונה הפסיכיאטרים הצ׳כים סטניסלב וכריסטינה גרוף ושנידון בהרחבה בספר משנת 1989 “Spiritual Emergency: When Personal Transfromation Becomes a Crisis״. מאז הפופולריות שלו גברה, אף על פי שעדיין אינו כה נפוץ בקהילות הרוחניות. (ברצוני לשנות זאת.)

מקרי חירום רוחניים יכולים להתרחש אצל כל אדם בנקודה מסוימת בחיים. אלה שאינם ״רוחניים״ במיוחד יכולים לחוות מקרה חירום שכזה ממש כמו אלה שצועדים באופן פעיל בנתיב הרוחני. הגורם המאחד השכיח הוא בדרך כלל מצב שבו אדם חווה הלם (בצורה של מחלה, מוות במשפחה, שינוי חיים גדול וכן הלאה) שמפעיל את המשבר הרוחני.

מקרה החירום הרוחני יכול להימשך מכמה ימים ועד לכמה שנים. התהליך תלוי במידה רבה מאוד בסוג הסביבה שבה אתם חיים ועד כמה היא תומכת או לא תומכת.

חמישה עשר סימנים לכך שאתם חווים מקרה חירום רוחני

״אהבה קוסמית היא אכזרית לחלוטין ואדישה ביותר; היא מלמדת את שיעוריה בין אם אתם אוהבים/שונאים אותם או לא״.

~ ג׳ון לילי

אם אתם חווים מקרה חירום רוחני, אני שולחת לכם את אהבתי ואת תמיכתי. קרוב לוודאי שזוהי אחת מההתנסויות הכואבות, המשבשות והמפחידות ביותר שתחוו אי פעם – אבל דעו בבקשה שהיא אכן תסתיים, וששווה לחוות אותה. (אומר מדוע בהמשך.)

למטה, תמצאו חמישה–עשר סימנים אותם חווים באופן שכיח בעת מקרי חירום רוחניים:

1. אתם לא מסוגלים להתמודד עם משימות היום–יום (כגון קניות, רחצה, בישול, תשלום חשבונות וכן הלאה).
2. אתם לא מסוגלים לשמור על מקום העבודה בשל הרגישות האינטנסיבית שלכם.
3. דומה שכל עולמכם מתמוטט סביבכם.
4. אתם מתקשים לישון היטב ועלולים לסבול מסיוטים.
5. העולם הפנימי והעולם החיצוני שלכם מטושטשים באופן מבלבל.
6. הרגשות שלכם הם כנסיעה ברכבת הרים.
7. אתם עלולים לחוות הזיות מוזרות (למשל, תמונות, צלילים, רשמים פיזיים).
8. האחיזה שלכם במה שאמיתי והגיוני הופכת חלשה (והתוצאה היא תסמינים פסיכוטיים–לכאורה).
9. אתם מאמינים, בנקודה מסוימת, שאתם גלגולים של דמויות נאורות כגון ישוע, בודהה, מריה וכן הלאה. (הדבר מכונה ניפוח–אגו והוא תוצאה של תודעה אוניברסלית שחופפת לתודעה האישית שלכם).
10. אתם עשויים לחוות הבזקי זיכרון ברורים של גלגולים קודמים.
11. אתם מרגישים תחושות מוזרות בגופכם (למשל, רטטים, רעידות, חום, שריפה).
12. אתם מפתחים מחלה רפואית בלתי מוסברת.
13. אתם חווים סינכרונים וצירופי מקרים משמעותיים רבים יותר.
14. אתם מרגישים שאתם נשאבים לממד שונה או לתוך חור שחור.
15. אתם מרגישים שדעתכם נטרפת עליכם.

ברור שאין זו רשימה מקיפה ושלמה. אני בטוחה שקיימים תסמינים אחרים רבים ששכחתי לכלול.

כמו כן, יכול להיות שלאנשים שעובדים בתחום רפואת הנפש יהיה דבר אחד או שניים לומר על רשימת התסמינים הזאת. כן, נכון שרבים מהתסמינים הרשומים מעלה חופפים ל״הפרעה דו–קוטבית״, ל״מניה–דיפרסיה״, ל״סכיזופרניה״ וכן הלאה. נבחן חפיפה חשובה זו בשלב מאוחר יותר – ואת המשמעות שיש לה עבורכם.

מדוע מתרחשים מקרי חירום רוחניים?

בכנות, אין סיבה ידועה בודדה אחת מדוע מתרחשים מקרי חירום רוחניים. הסיבה היא, אני סבורה, ייחודית לאדם עצמו.

אבל הנה כמה הסברים:

1. זהו גורלכם – על ידי התנסות בתהליך התעוררות רוחנית מואץ, אתם עומדים ללמוד כמה שיעורים משמעותיים, לעבד כמות עצומה של קרמה, ולהפוך לגרסה המוארת ביותר האפשרית של עצמכם בתקופת החיים הנוכחית.
2. ההתנייה שלכם הייתה חזקה במיוחד – התנייה במובן של אמונות, רעיונות, הרגלים ודפוסים שאימצתם מההורים ומהחברה שלכם. כדי להתגבר על צורות ההתנייה הללו ולפוגג אותן (כדי שתוכלו לחוות ״שדרוג״ מודע), היה עליכם לחוות התעוררות רוחנית אינטנסיבית במיוחד.
3. אתם שאמאנים, כוהנות וכוהנים, מרפאים או ״מהלכים בין עולמות״ מוכשרים – חלק מתהליך ההתעוררות הרוחנית שלכם כולל את החיבור שלכם עם כוחות המיינד הלא–מודע או ״ממלכת הרוח״, שם עדיין לא למדתם כיצד לנווט (ובשל כך אתם חווים מקרה חירום רוחני).
4. אתם מתמודדים עם קרמה מן העבר – במערכות אמונה מסויימות מאמינים שאנו מתמודדים, בתקופת החיים הנוכחית, עם טראומה בלתי–פתורה מתקופות חיים קודמות – והתמודדות זו עשויה להתבטא כמקרה חירום רוחני שמטרתו לעזור לכם לטהר דפוסים עתיקים ולפתוח ״דף נקי״.
5. אתם רגישים יותר – לכולנו יש רמות רגישות מסוימות, ואלה שחווים מקרה חירום רוחני עשויים להיות רגישים ואמפתיים יותר מן האחרים. דבר זה עשוי להסביר מדוע ההתעוררות הרוחנית המיועדת הופכת למקרה חירום רוחני; היא פשוט קשה מדי עבור אלה שכבר רגישים לחיים. שוב, אין דרך להוכיח זאת, אבל זוהי תיאוריה אחת שתרצו אולי להרהר בה.

אז לאיזו תיאוריה אתם נוטים להאמין? אולי תרצו לשלב כמה מההסברים הללו ולבטל את האחרים.

יהיה ההסבר שתבחרו אשר יהיה, חיוני להדגיש כאן שתעניקו למקרה החירום הרוחני שלכם תכלית. כפי שכתב פרדריך ניטשה: ״אדם שיש ׳מדוע׳ לחייו יכול לשאת כמעט כל ׳איך׳״.

האם אתם חווים מקרה חירום רוחני או לוקים במחלת נפש?

״התמוטטות קודמת לפריצת דרך״.

~ לי לוזוויק

אתם סקרנים אולי לדעת האם מקרה החירום הרוחני הוא למעשה שם פלצני להתמוטטות פסיכוטית, לאפיזודה של מניה–דיפרסיה או למחלת נפש חמורה אחרת.

זו שאלה שקשה לענות עליה משום שאין שחור ולבן, ״כן״ או ״לא״.

אנשים שחווים מקרי חירום רוחניים מאושפזים תכופות במחלקות בריאות הנפש – בין אם מרצונם או בכפייה. כפי שכותבת הסופרת קת׳רין ג׳י. לוקאס, מייסדת ״רשת המשבר הרוחני״ בבריטניה:

״קיימים, פשוטו כמשמעו, אלפי אנשים שעברו במערכת בריאות הנפש, שההיבט הרוחני של החוויה שלהם לא זכה בהתייחסות של כבוד. הפירוש שניתן לחוויה שלהם על ידי המודל הרפואי האפיל לחלוטין על הממד הרוחני״.

לאנשים חסרי–מזל אלה הוזרקו בכוח מינונים גבוהים של תרופות, הם הוחזקו בניגוד לרצונם, המשפחות שלהם התרחקו מהם, החברה דחתה אותם והמערכת תייגה אותם כחולי נפש מבחינה פתולוגית.

אף על פי שניתן לטעון שמערכת בריאות הנפש (שהיא מוסד פגום מיסודו) עושה רק את מה שהיא יודעת לעשות באופן הטוב ביותר, מחלקה פסיכיאטרית אינה המקום הבטוח ביותר עבור אדם שחווה מקרה חירום רוחני.

אלה שלא מתאשפזים מאמינים בדרך כלל לפרספקטיבה הפתולוגית של מערכת בריאות הנפש – פשוט אין הרבה חלופות. אולי מאבחנים אותם כמי שלוקים במחלת נפש, מורים להם לקחת תרופות בכל יום כדי לשלוט בתסמינים שלהם, ומסלקים אותם עד שמגיעה העת לחדש את מרשם התרופה שלהם – והמעגל ממשיך.

אף על פי שאני לא מנסה לרמוז שזה רעיון טוב להפסיק לקחת את התרופה שלכם, אם אתם חושדים שאתם חווים מקרה חירום רוחני, טוב יהיה ללמוד את הנושא ולהיות מודעים לאופציות נוספות. לפעמים כמות קטנה של תרופה הכרחית כדי למנוע קריסת מערכות מוחלטת – וזוהי ברכה שעולם הרפואה מעניק לנו. אבל זה לא הפתרון היחיד.

כאשר ״מאבחנים״ או מאשפזים אתכם בעת מקרה חירום רוחני…

כפי שלוקאס כותבת בספרה, תהליך ההשתלבות במערכת הרפואה יכול להיות טראומטי מאוד ולמעשה למנוע מאיתנו להשלים את המחזור הטבעי של מקרה החירום הרוחני – ולא לאפשר לנו לקצור את פירותיו:

״באופן כללי, יכול להיות שהסכנה הגדולה ביותר הטמונה באשפוז בבית החולים, ובוודאי ההיבט העצוב ביותר, היא שההזדמנות לריפוי ולצמיחה, לחיים מלאים יותר, עשירים יותר וערים יותר, עלולה ללכת לאיבוד לעד. התהליך הטבעי של ההתחדשות, כפי שמכנה אותו הפסיכיאטר ג׳ון וייר פרי, עלול להתבטל לגמרי. הן הטראומה של האשפוז והן השימוש המוזגם בתרופות עלולים לגרום להשפעה זו. וברגע שהתהליך נעצר באיבו, קשה או בלתי אפשרי להמשיכו״.

יתר על כן, ביטול ההתנסות המיסטית שלנו כהתנסות ״פסיכוטית״, ״גבולית״ או ״סכיזופרנית״ בלבד לא רק שמכחיש את התקפות הרוחנית של מה שאנו חווים, אלא גם מוסיף להתנסות מרכיב לא הכרחי של פחד ואימה. פחד ואימה אלה עלולים לגרום לנזק חמור ויכולים להפוך את החוויה כולה לקשה הרבה יותר מכפי שהיא צריכה להיות.

למרבה המזל, ישנם כמה בתחום הרפואה (באופן טיפוסי, תרפיסטים יונגיאנים וטראנספרסונליים שמתמקדים בפסיכולוגיה רוחנית) שמבינים את המשמעות הרוחנית של התסמינים שיכולים להיחשב במקרים אחרים כ״פטפוטים של משוגע״. אני מעודדת אתכם לחפש אנשי מקצוע שכאלה ולשאול אותם האם הם מכירים את מקרה החירום הרוחני. אתם גם יכולים לבקר ב״רשת החירום הרוחני״ אם ברצונכם למצוא מישהו קרוב אליכם.

רוג׳ר וולש, פרופסור לפסיכיאטריה, לפילוסופיה ולאנתרופולוגיה מאוסטרליה, הוא דמות שכזו בתחום הרפואה שמעניק תוקף למקרה החירום הרוחני. הוא מכנה זאת ״משבר התפתחותי״.

משברים התפתחותיים הם תקופות של לחץ פסיכולוגי שמלווה נקודות מפנה בחיינו. הם עשויים לכלול בלבול פסיכולוגי משמעותי, לפעמים אפילו בעל ממדים מסכני חיים. תקופות אלה עשויות להתרחש באופן ספונטני, למשל בתקופת הנעורים או כמשברי אמצע החיים, או הן יכולות להיגרם על ידי טכניקות צמיחה מואצות כגון פסיכותרפיה או מדיטציה. משברים אלה מתרחשים כיוון שצמיחה פסיכולוגית לא מתקדמת בדרך כלל באופן חלק. במקום זאת, צמיחה מתאפיינת בדרך כלל על ידי תקופות של בלבול וספק, או במקרים קיצוניים, על ידי דיסאורגניזציה וייאוש.

אז האם מדובר במקרה חירום רוחני או בפסיכוזה?

עלינו להבין שלפעמים ההתנסויות יכולות להיות גם וגם ולא רק אחד מהשניים. במצב זה, אתם עלולים לחוות הן מקרה חירום רוחני והן צורה מסוימת של פסיכוזה – אך אין לראות בשני המקרים שני דברים נפרדים.

כפי שכותבת לוקאס: ״… לא מעניין אותי לנסות להבחין בין מה שמכונה פסיכוזה לבין מקרה חירום רוחני. אני בדעה שהכול הוא ניסיון של הנפש להירפא ולנוע לכיוון שלמות, שכל חוויה היא בעלת פוטנציאל לטרנספורמציה רוחנית״. 

מה שאתם חווים הוא אמיתי ועליכם לחפש אנשים שיכולים לעזור לכם לצלוח את מקרה החירום הרוחני שלכם באמצעות עדשות חיוביות, לא עדשות שליליות.

סוגים של מקרי חירום רוחניים

ישנם שני סוגים עיקריים של מקרה חירום רוחני. ניתן לסווג אותם כך:

1. פסיכוזה מיסטית (הזיות, מניה וכן הלאה).
2. הלילה האפל של הנשמה (דיכאון).

מבחינה היסטורית, אנו יכולים להיווכח שהפסיכוזה המיסטית התגלמה בדמויות כגון תרזה מאווילה, וינסנט ואן גוך, ניטשה וקארל יונג. מצד שני, את הלילה האפל של הנשמה ניתן לראות בדמויות כגון חואן דה לה קרוס, אקהרט טולה ואימא תרזה.

ההבדל העיקרי בין שני הסוגים הללו של מקרה חירום רוחני הוא, כך נראה, הכיוון שבו זורמת האנרגיה.

במקרה של הפסיכוזה המיסטית, דומה שהאנרגיה זורמת כלפי מעלה ומעבר אל תוך הממלכות הגבוהות יותר של הרוח או התודעה.

מצד שני, במקרים של הלילה האפל של הנשמה, דומה שהאנרגיה זורמת כלפי מטה ופנימה – או אל תוך הממלכות של התת–מודע הקולקטיבי והנשמה.

אפשרי לחוות שילוב של מעט מהפסיכוזה המיסטית ומעט מהלילה האפל של הנשמה (וההפך). אפשרי אפילו לחוות את השניים באופן שווה. אבל רוב האנשים נוטים לחוות רק סוג אחד של מקרה חירום רוחני.

כיצד להתמודד עם מקרה החירום הרוחני

״יש סדק, יש סדק בכל דבר וכך האור נכנס״.

~ לאונרד כהן

כתבתי ״להתמודד״ במקום ״להירפא״ משום שלמקרה החירום הרוחני רצון משלו. הדבר שעמו אנו מתמודדים כאן הוא כוח של הטבע, תנועה אלוהית של אנרגיה שלא ניתן להפריע לה מבלי לסבול השפעות שליליות (כמו אלה שנתקעים במערכת בריאות הנפש).

אין כאן תהליך של שישה–שלבים–לאושר. הלוואי והיה. הלוואי ויכולתי לספק לכם תהליך שכזה. אבל היה בכך חוסר כנות וחוסר כבוד לתהליך שאתם חווים. אולי הדבר החשוב ביותר שיש לקחת ממאמר זה הוא שלסבל שלכם יש תכלית ושהחוויה שלכם תקפה מבחינה רוחנית. אם תזכרו רק דבר אחד מהמאמר הזה – אני מקווה שזה מה שתזכרו.

אף על פי שאין נוסחה לריפוי, משום שכל מסע הוא שונה, ישנם כמה תרגולים שאתם יכולים לנסות שעזרו לאנשים שצעדו בנתיב זה לפניכם.

נהגו בבקשה על פי העצות אלה באיטיות רבה והפסיקו בכל עת אם אתם מרגישים גרוע יותר:

1. הפסיקו לתרגל מדיטציה, ובמקומה תרגלו מיינדפולנס

אנשים רבים שחווים מקרי חירום רוחניים פשוט לא מסוגלים לסבול מדיטציה. למה? מדיטציה יכולה להיות דיסוציאטיבית מאוד אם אינכם מקורקעים בחוזקה בגופכם. (ואלה שחווים פסיכוזה מיסטית או את הלילה האפל מתקשים להיאחז במישור הקיום הזה!) המדיטציה יכולה גם לפתוח שערים בתוך השכל ולעודד זרם של חומרים לא–מודעים. לאדם שכבר מופצץ בדימויים ובחזיונות מהשכל העמוק, הדבר יכול לשבש מאוד את יציבותו.

בתקופה קשה זו, טוב יותר לתרגל מיינדפולנס. מיינדפולנס משמעותה להעניק תשומת לב לרגע ההווה. כאשר אנו קשובים, אנו שמים לב באופן מלא לגוף ולחושים שלנו. מתן תשומת לב לחושים שלכם – טעם, מגע, ריח, ראייה ושמיעה – יכול לסייע להחזיר אתכם חזרה לקרקע ואל גופכם.

נסו לתרגל מעט מיינדפולנס בכל יום. רחצו את הכלים בצורה קשובה והרגישו במים שעל כפות הידיים שלכם. תלו את הבגדים שלכם בצורה קשובה, והקשיבו לציפורים המצייצות בחוץ. אכלו באופן קשוב והבחינו במרקמים ובטעמים השונים שממלאים את פיכם. אתם מבינים את הרעיון!

2. חפשו אחר אנרגיית האדמה

נסו להביא את האנרגיה של האדמה אל תוך חיי היום–יום שלכם. כפי שאתם כבר יודעים אולי, לאנרגיית האדמה איכות מקרקעת ומזינה מאוד. אם אתם זקוקים לעזרה כדי לקרקע את עצמכם בממלכה זו, צאו החוצה וחפרו בקרקע. טמנו את זרועותיכם עמוק בעפר. זרעו זרעים בחצר שלכם. טפלו בעציצים בתוך הבית. שבו מתחת לעץ והרגישו בקרקע מתחת לכפות רגליכם. במידת הצורך, הביאו אבן כבדה אל מיטתכם כדי שתוכלו להפוך, פשוטו כמשמעו, מקורקעים. אקותרפיה היא שיטה טובה שרצוי לחקור.

3. הפסיקו זמנית לתרגל רוחניות

עבור כמה, הדבר עלול להישמע קיצוני, אבל מקרה החירום הרוחני אינו דבר מה שיש לזלזל בו. חשוב להבין שסוגים מסוימים של תרגול הרוחניות יכולים להעצים פסיכוזה מיסטית ואת הלילה האפל של הנשמה. לטובת השפיות שלכם, עדיף יהיה אם תניחו בצד את התרגול שלכם לזמן מה ותתמקדו במשימות שגרתיות. אם אינכם מסוגלים בשום אופן לוותר לחלוטין על הזנה רוחנית כלשהי, נסו גישה ממורכזת בקרקע לרוחניות, כגון בילוי בטבע. בסופו של דבר, תלוי בכם ובמצב שלכם האם תאמצו עצה זו או לא. אבל קחו בחשבון את האפשרות שהתרגול הרוחני שלכם עלול להזיק לכם בזמן הזה.

4. אכלו מזון בריא

בזמן מקרה החירום הרוחני, מפתה להתעלם מהמזון שמגיע אל פינו (פשוט כיוון שאנו מוטרדים מדי או אין לנו אנרגיה). אבל בבקשה, עשו כמיטב יכולתכם לאכול לפחות ארוחה אחת מזינה ביום. כאשר אני אומרת מזינה, אני מתכוונת לכך שהמזון צריך להיות בעל תכונה מקרקעת. התמקדו בירקות שורש כגון בטטות וסלק, ובשר אורגני. אם אתם צמחונים או טבעונים, תוכלו לשקול לשנות זמנית את התזונה שלכם כך שתכלול בשר – בזמני מצוקה יש לשקול אמצעים אחרים!

5. מצאו את התכלית שבסבל שלכם

בחנו שוב את חמש הסיבות הפוטנציאליות להתרחשותם של מקרי חירום רוחניים (בתחילת המאמר). מדוע לדעתם אתם חווים מקרה חירום רוחני? הקשיבו ללבכם והניחו לתשובה לצוף. אתם תדעו שמצאתם את התשובה האמיתית כאשר תרגישו צמרמורות בכל הגוף, בתחושה של שלווה ובהירות או ברגע ״אה–הה״ פתאומי. אם אינכם מצליחים למצוא הסברים מספקים כלשהם מאלה שהוזכרו במאמר, תוכלו להתפלל ולבקש מהיקום/האלוהים/וכן הלאה לסייע לכם למצוא את המשמעות.

תפילה זו לא חייבת להיות קשורה לדת כלשהי, היא יכולה להיות רוחנית או חילונית. פשוט תקשרו את הכוונה שלכם ושימו לב לסימנים כלשהם שמופיעים בימים הבאים.

6. עשו פעילות גופנית (אפילו לדקות ספורות)

בהתחשב במצבכם, ייתכן שתרצו בקתרזיס מלוא–הגוף (כגון אימון אינטנסיבי) או בפעילות עדינה כגון הליכה. שימו לב לצרכים שלכם. פעילות גופנית הכרחית לבריאות מנטלית ולרווחה פיזית כללית. היא גם מחברת אתכם לגופכם ולעולם הסובב אתכם, דבר חשוב בעת מקרה חירום רוחני.

7. הימנעו ממצבים מלחיצים וצמצמו את תחומי האחריות שלכם

לחץ מגביר כל סוג שהוא של מקרה חירום רוחני – זה ברור למדי. נוסף על כך, תחומי אחריות רבים מדי נוטים להפיק לחץ. אם יש לכם פרוייקטים או אנשים רבים שזקוקים לאנרגיה שלכם, עדיף יהיה אולי לוותר על רובם. מקרה החירום הרוחני דורש את מלוא האנרגיה ותשומת הלב שלכם, והליכה לאיבוד בהתמכרות לעבודה היא מתכון לאסון. לכן נסו לפשט את חייכם והעניקו לעצמכם מרחב נשימה.

8. בקשו עזרה

כן, יכול להיות שיהיה הכרח בתרופות או באשפוז באמצע התקף פסיכוטי (מינונים נמוכים טובים יותר בדרך כלל מאשר מינונים גבוהים בעת מקרי חירום רוחניים – אבל אני לא אשת מקצוע, ולכן הקשיבו בבקשה להגיון הפשוט). אבל באופן כללי, אם ההתנסות שלכם לא מחייבת השגחה של 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, עדיף לחפש תרפיסט או יועץ רוחני שמכיר את רעיון של מקרי החירום הרוחניים.

המלצתי קודם לכן על תרפיסטים יונגיאנים או טרנספרסונלים (אבל בצעו בבקשה מחקר עצמאי ושאלו אותם אם הם יודעים על מקרי חירום רוחניים). זוהי אופציה נהדרת, ואתם יכולים לבקר ב״רשת מקרי החירום הרוחניים״ כדי לראות אם יש תרפיסטים שכאלה בקרבת מקום מגורכם או פשוט עשו חיפוש בגוגל וכללו את שם עירכם. אם לרוע המזל לא מצאתם תרפיסט במרחק סביר, אתם תמיד יכולים לפנות לאיש מקצוע, למרכז לבריאות הנפש או להשתמש בפגישות באמצעות סקייפ.

מדוע אני לא ממליצה על תמיכה של ידידים או בני משפחה? הסיבה היא משום שבדרך כלל, אלה שקרובים אלינו לא מבינים מהו מקרה חירום רוחני ונוטים להיות מותנים שלילית על ידי הממסד הרפואי. במילים אחרות, קרוב לוודאי שההתנסות שלכם תבהיל אותם (משום שהם משווים אותה לאני ״הישן״ שלכם) ולמעשה ישללו את תוקף החוויה במקום להעניק לה תוקף. אין זה כלל גורף, וידידים או בני משפחה מסוימים הם בוגרים ואולי חוו חוויות דומות. לכן נסו להשתמש בתחושת הבטן שלכם בבואכם לקבל החלטה, ומעל לכול, שימו את הרווחה שלכם במקום הראשון.

חשוב מכול, אל תניחו לאף אחד לשכנע אתכם שמה שאתם חווים הוא אך ורק תוצר של מחלת נפש או שהחזיונות/התובנות שלכם ״אינם רלוונטיים״. הכחשת המרכיב הרוחני של מה שאתם חווים היא פעולה קצרת–רואי ופוגענית ביותר לרווחתכם. יש לכם את הזכות לכבד את ההתנסות שלכם ולמצוא בה משמעות, משום שהיא אכן משמעותית.

מקרה החירום הרוחני הוא תהליך מקודש

בסופו של יום ולאחר שהכול כבר נאמר, מקרה חירום רוחני זה עשוי לשנות את החיים מקצה לקצה, אבל הוא תהליך מקודש של ניקוי הישן וקבלת החדש.

אף על פי שהעולם הרפואי עשוי לקבוע שאתם חולים במחלת נפש והעולם הארצי עלול לדחות אתכם, אתם לא משוגעים. אתם לא לבד. ולחוויות שלכם יש משמעות רוחנית עמוקה.

דאגו לעצמכן, נשמות יקרות. אתן עושות כמיטב יכולתכן, ואתם כה אמיצות בשל הליכתכן בנתיב זה. תודה לכן על האומץ הבל יתואר שלכן.

(במאמר זה 12 עמודים ו-2911 מילים)

הביוגרפיות שלנו

אלת׳יאה לונה

אלת׳יאה לונה היא כותבת רוחנית רבת השפעה שעבודתה שינתה את חייהם של אלפי אנשים ברחבי העולם. לאחר שנמלטה מכת דתית בה גדלה, לונה חוותה משבר קיומי עמוק שהוביל להתעוררותה הרוחנית. כיועצת פסיכו–רוחנית וסופרת מקצועית, המשימה של לונה היא לסייע לאנשים אחרים להפוך מודעים למלכודת בה הם חיים, ולמצוא שמחה, התעצמות וחירות בכל הנסיבות. ראו עוד מעבודתה באתר: www.lonerwolf.com

 

מטאו סול

מטאו סול הוא יועץ ומנטור פסיכו–רוחני ידוע שעבודתו השפיעה על חייהם של אלפי אנשים ברחבי העולם. משום שנולד למשפחה בעלת היסטוריה של התמכרות לסמים, סכיזופרניה ומחלת נפש, מטאו למד על קשיי המצב האנושי מגיל צעיר. כיועץ ומנטור רוחני, משימתו של מטאו היא לסייע לאנשים אחרים לחוות חופש, שלמות ושלווה בכל שלב בחיים. ראו עוד מעבודתו באתר: www.lonerwolf.com