מאת שלי שרון
ינואר 2015
עריכה לשונית: סמדר ברגמן
הרחק הרחק, עמוק בעבותות היער עולות התרחשות והתגעשות. האדמה זזה ונעה, כרוקדת לצלילים סתורים ונסתרים. העלים המונחים עליה מחמת נטישת העץ, כי זה הזמן וזה העיתוי, מרחפים מתזוזת האדמה כמפנים מקום להוויה חדשה. אט אט מתגבשת לה מהבוץ דמות ענק המזדקרת אל על. רגליה עדינות ומוצקות, שדיה עגולים ובריאים, עיניה ירוקות בורקות כאבן חן שמעולם לא נתגלתה. זוהי אימא אדמה. וכשהיא צועדת אל עבר המקומות השונים, בהם עוצמתה מורגשת דרך הרעדת הבתים, דרך המים השוטפים והשוצפים, במקומות בהם בורות נכרים, היא מלווה בחד הקרן. בת הלוויה הטהורה, החיה בשולי המציאות הוויזואלית, המאחדת בגופה את המינים. את נוכחותה ירגישו אלו שתודעתם מזדקקת לשלמות. אימא אדמה וחד-הקרן קיבלו הזמנה לחתונה. הן מתרגשות כי הרוח והעצמי הבשילו לשלב הבא.
המלוכה
עונה חדשה, שנה חדשה, מחזור חדש, הם תמיד תחושת שמחה והתרגשות לקראת הדבר הבא. זוהי עת בה התקווה מתרוממת, השאיפה ואולי גם האמונה מתרחבות, החלומות והכוונות מורשים לצוף מעל מישור השגרה והכהות. זהו זמן להסרת מסיכות, כיוון שהישן מתקלף ונושר והמוכנות לזנק אל הזהות החדשה, אל התכונה הרעננה, חזקה מאי פעם.
זהו אכן זמן להסרת מסיכות. כי המסיכות ששירתו אתכן, עד כה, אתן יודעות, ישנות ובלויות. כי הגמישות שהפעלתם, ללבישת מסכות שונות במילוי תפקידים שונים שחקו לכם את הכוחות. גם כשהן צמודות אל הגוף כטפט שקוף על חלון, תחושת אי הנוחות קוראת לכם למצוא את הזוויות והפינות החשופות. מה אלו יהיו עבורכם כעת?
ציפיות, מילים ומשפטים שגורים, מעשים, חברים ובני זוג, עבודה, או הרגלים? מה שאינו הולם את תשוקת העצמי מקבל הזמנה לחתונה. התקופה הנפתחת היא חווית האצה ודחיפת הרוח להסתער בפראות על הטבע הפראי והטבעי של העצמי.
אין מלוכה בהטלת ספק בעצמי. אין כהונה בהרחקת מפתח המאסטר מנעילת הלב אל העצמי. גופכם האנרגטי, הרגשי והפיזי, מגיב אל הסימנים בדיוק ובאינטימיות של התאמת מפתח למנעול, של חתונה מקודשת ושמימית. שנה זו נפתחת ופותחת את הדרך אל גילוי העצמי הקולקטיבי המגיב לסימנים של העצמי האישי.
תגובה היא תנועה. תנועה היא שינוי. שינוי הוא הדרך. קיומה של הדרך אינו מספיק, יש לחוות אותה במלואה.
להתנתק ממכונות ההנשמה
האם תתנו לאחר להסיח את דעתכם מנשימתכם שלכם? האם תטעו לפרש את הסימנים המגיעים אל פתחכם כקריאת תשומת לב אל השליח? בין אם זה גבר או אישה, מורה מהולל או מדריכה מפורסמת, הנכנסים אל חייכם ונותנים לכם ״אוויר לנשימה״, האם תרשו להם להסיח את דעתכם מהשאלות המהותיות הנוקשות על דלת לבכם?
מערכות היחסים בחייהם של רבים מכם עומדות בפני שאלות והתחבטויות, בפני היערכות מחודשת. החיים הם מערכת יחסים וקשרים. התאים שבגופכם מקיימים מערכות יחסים, הכוכבים מעל ראשיכם רוקדים ביחסים. התעוררות האנושות היא יחסים של הרוח והעצמי. זוהי התעוררות אל התנתקות ממערכות ההנשמה שהזינו אתכם במשך שנים רבות באוויר מלאכותי.
התעוררות והתפתחות הן קודם כל צעד אל הכרת העצמי המדהים והעצמאי שלכן. אל העצמי הרך והסוער. לפני האיחוד המחתן העצמי האינדיבידואלי שלכם הוא הוויה אורגנית שלמה ומושלמת, הדרך אל שלום פנימי, שלום זוגי, שלום עולמי. חוויה שהינה שלמה בתוך עצמה היא חווית מושלמת. משום שמושלמות הינה יחסיות ושלמות היא אבסולוטיות.
אנו מעודדות אתכם להעניק את תשומת לבכם לכל המושגים היחסיים השולטים בחייכם. כך הוא עם הזמן – לפני ואחרי, עם המרחב – מעל ומתחת, עם המקודש – בפנים או בחוץ. היחסיות גורמת לכם לנוע אנה ואנה באי שקט, כחיה המשחרת לטרף. והטרף הוא העצמי, הרצון לכבוש את מה שבעצם שייך לכם מעידן בלי עידנים.
האם תרצו להתנתק ממכונות ההנשמה ולנשום בכוחות עצמכם? האם תזכרו מה זה אומר, איך זה מרגיש, להזרים חמצן קוסמי אל מקורות הבריאה שאתם?
אין צורך למהר למסקנות, להחלטות ולעוד פעולות שמכניסות אתכם שוב לסחרחרה של הסחות דעת. קיבלתם אוויר לנשימה מאדם או ממאורע? אז נישמו! קחו שאיפה מלאה מלאה ותהנו ממנה. תנו לה להוביל ולכוון אתכם אל המקומות הנכונים עבורכם, בדיוק כפי שהלב מכוון את עצם היותכם חיים.
בשל הפחד להיות מובלים, שכחתם את העקרון האלוהי של חייכם. הנכם מובלים באמצעות ובזכות נשימתכם. היא מספרת לכם בדיוק היכן אתם על דרך האלוהי של עצמכם. אלו מסרים עמוקים המהווים מטפורה לכל סיפור חיים שתלבישו על העקרונות והחוקים של החיים הפרטיים שלכם. נולדתם אל הורים, אך החיים גידלו אתכם. צמחתם בתוך קשרים זוגיים וחבריים, אך האינטראקציה הזינה והרחיבה אתכם.
הנכם מוזנים, הנכם נתמכים. הרוח נושבת חמצן קוסמי שעובר אליכם דרך תעלות טבעיות שאינן זקוקות לצינורות ההנשמה.
מה ממלא אתכם ומה מחסיר מכם? שאלו את עצמכם ואל תשיבו. נשמו. ועם ליטוף הנשיפה והיציאה תנו לתשובות לעלות בקלילות. ללא מאמץ. השפע לא מגיע בלחיצה. גם לא בסיסמאות ובטכניקות ייחודיות. זוהי מחרוזת השאיפה והנשיפה שרוקדת בחוט השני הרוקם את החוויות לכדי הוויה חיה.
מחרוזת אבני החן
חיים הם כשרשראות של פוטוני אור. דמו בנפשותיכם שרשרת חרוזים. כל חרוז הוא חוויה מחייכם. חרוז ועוד חרוז מצטרפים יחד זה אל זה באמצעות איכויות תודעתיות הממגנטות את החוויות זו אל זו. הכירו, זהו העצמי שלכם. אלו הם חיים. החיבור המשורשר יוצר כוח תודעתי ועם הכוח התודעתי הזה אנו מזמינות אתכם ליצור ולברוא בשנה זו. כשאתם מסונכרנים עם הרעיון של שרשרת החוויות, הליניאריות נושרת ומותירה את אלמנט החיבוריות כאלמנט מניע ומוביל של תודעה. החיבוריות היא הדבק והמגנט של כל הדברים החיים והיא מנתבת אתכם אל מכלול החרוזים שתאספו אליכם. אז בואו נפשיט את האירועים. כדי לחשוף את שדרת העצמי, את בוהק אבני החן שאתם.
המרכיב המרכזי בשרשרת החוויות הוא אתם. אתם המרכיב שאתם צריכים ממנו ויותר. יותר מהעצמי הייחודי והמקודש, יותר מהעצמי היודע, המבין, החומל והמקשיב. העצמי הוא מה שאתם רוצים להדגיש בשנה הזו. אין זו הזמנה להתנתק מהסביבה, להפסיק להקשיב להתרחשויות סביבכם ולדעת מתי רצוי להושיט יד תומכת ולב אוהב. העצמי הוא מרכז ההוויה, מרכז החוויה, וזהו האלמנט שאותו אתם רוצים להרחיב ולהבהיר כדי לחשוף את הניצוצות של חייכם.
הכלה – אימא אדמה חפה מבושה
כשאתם מספרים על עצמכם האם תציגו את מי שאתם, או תחזרו לסיפורי אמהות ואבות? האם הגדרתם את ישותכם על בסיס מסגרות סיפוריות שגורות? כמה בושה שאבתם מבאר המים הקדומים, כמה אשמה צברתן בצל ההצדקה?
העצמי הוא ישות נקייה וחופשיה מבושה, כשם שהאדמה אינה מצדיקה את עצמה בפניכם. הבושה מצביעה עבורכם על מה שלא העזתם לקבל בכם. העצמי המוקטן מצוות באזיקים אל חיים סבוכים של ענפי הבושה ששורשיהם בדורות קדומים. עקרו את השיחים ופרצו את האזיקים. רוצו ברחובות בשמחה ובריקודים, הסתכלו על נצנוץ הכוכבים, ציירו את הציורים שמעולם לא העזתם לפרוש על הדפים, אמרו לחברה את כל אותם הדברים שהשארתם על לבכם כשאריות שומן שרוף.
העצמי גאה בפאר היצירה של חיים מרובים, של אמיצות שהתגברו על מה שנראה מטופש, מה שנתפס כאחר וכזר. ומה שהרגיש ככשלון גווע רק כדי להיוולד מחדש. כשתתנערו מהבושה, תמוססו אותה על ידי חומר התודעה המרפה, תראו בעיניים טריות את הכלה, את הנשיות שבכן שמוכנה ושבשלה להתמזגות עם ההתעלות.
המתנה
האינטואיציה מפלסת את דרכה כרוח הנעה בעדינות ובשלווה בין ענפי שיח האשמה. היא מעניקה לכם ״הרגשה״. זוהי הידיעה. זו אינה תחושה, גם לא רגש, תקווה או אמונה. זוהי תמצית הידיעה שממלאת את גופכם ולבכם במה שאתם מכירים כ״אהה״. אותה ידיעה מביאה אליכם את הבטחון על מגש הכסף כמתנה, רגע לפני שהעמסתם עליו אי אילו חומרים מחלידים.
האינטואיציה, ההרגשה, הן ההורה שתמיד חיפשתם. זוהי האם האולטימטיבית, האב המגונן. הם חיים ממש בתוככם ודרככם, ללא קשר לסיפורי חייכם הארציים. אז מי את? מי אתה? מה נותר לומר על העצמי שלכם ללא עטיפות עם שורשים דביקים לחיים לא שלכם.
שינוי הוא שם המשחק. תמיד היה, תמיד יהיה. זהו טבע השינוי. הרבה מהמושגים שאתם כבר מכירים משתנים וימשיכו להשתנות בתאוצה רב-ממדית בשנה הקרובה. ככל שתלכו בעקבות התשוקה שלכם ותגשימו אותה בכל רובד בחייכם, כך תלך ותפחת ההצמדות למושגים יחסיים בחייכם. הזרמים הרב-ממדים הפשיטו את האנושות משכבות עבות של סמכות ומסיכות והם עוברים לשלטון היחיד והעצמי. העשייה בכיוון זה תהיה הדרך שבה תרצו ללכת ושאותה תרצו לחלוק.
עשייה רוקדת לקול צלילי הלב ומתוזמנת עם הסנכרון הקולקטיבי של משפחת האור שלכם. הקשרים הביולוגיים הנסמכים על ביולוגיה חברתית, יחלשו. האנשים והאירועים שיתפסו את תשומת לבכם יהיו הקשרים החיבוריים הממוגנטים אליכם על ידי רמת תודעתכם. ככל שתרבו לזקק ולנקות את תודעתכם, כך תמגנטו בעוצמה רבה יותר את השפע שלו אתם מייחלים ושלו אתם ראויים. החסר יכול למלא את המלא. בתוך השלמות של החסר והמלא קיימת המתנה.
ראו את הילדים שנולדים לעולמכם כעת, מגיעים עם תכונות ויכולות כאילו עברו אל העולם הזה לא דרך תעלת הלידה אלא דרך צינור קוסמי. הם מדברים שפה חדשה. נקייה מאשמה, מלאה בביטחה. ואם אתם הורים לילד שכזה, אתם יודעים מהי ההרגשה – כאילו הם ההורים של עצמם. הם משתמשים באינטואיציה, במתנה של כיווני הרוח, שמספקת להם את ההכוונה. הכוונה המלטפת את רגשות הלב כהיו אבני החן היקרות ביותר.
דרך המתנה תגלו את ההורה שאתם לעצמכם, את המאסטר החופשיה שאתן, המשדרת מסריה בתעלות האינטואיציה של העצמי שלכם.
שטיח אור
וכששיחררתם את רגשותיכם והם נקיים וזורמים באופן חופשי כמו נהר צבעים וטעמים על נייר אפייה. וכשהתחבקתם חיבוק הורי וילדי, עם ההרגשה שמשתחררת בתעלות האינטואיציה, אתם נושאים את חייכם בקלילות כמו מרחפים על שטיח אור היודע מהי הדרך ומהי הכוונה. הדרך רחבה ואינסופית ואתן מרחפות על גלי הכוונה כגחלילית אור התרה אחר המקומות הלחים ביערות הקסומים של החיים.
לומר ״כן״
פשוט לומר ״כן״, הוא להיענות להזמנה של הלב, להתעלות לשלב הבא של המיזוג רוח-נשמה. זו הזמנה של הוויה שיודעת להתמזג בפשטות במעשיות היומיומיות, הבנליות והשטחיות שמצוות את הלב בכל רגע אל מה שנכון. גם כשכואב, גם כשמסעיר ושרוקד, גם כשמאכזב. אחרת כיצד תלכו את דרך החוויה, כיצד תרחפו על שטיח האור אם תפרמו חוטים מהדוגמה.
פעמים רבות כפיתם על הלב לומר הצהרות ומשפטים מתורגמים ומדוקלמים הלקוחים מכל מיני תיאוריות ופילוסופיות קסומות של ״העידן החדש״. קורס השפע, הנחיה למציאת הממון, הצהרות חיוביות שונות ומשונות. את כל אלו עשיתם במצוות הפטרת הכאב והסבל. כאילו שמורים גדולים שהכרתם ושעליהם קראתם חיו חיים נטולי כאב או מחסור, כאילו שהאמנים המפורסמים והמוכשרים יצרו יצירות פאר נטולות תסכול ושיגעון.
הלכתם בעקבות עוד עסקה מודרנית המבטיחה לכם משהו בתמורה. יצרתם שוב משוואה של סיבה ומסובב, שילמתם על העסקה והיא שוב כשלה. כי לא הרשתם לחסר למלא את המלא! היא עוד עסקה מתרקמת במחשבה במעבר בין השנה שחלפה לשנה הבאה.
שלווה פנימית, שפע ואהבה לא יתקיימו בעבור שום עסקה. גם אם היא הומצאה תחת המטריה של העונה החדשה. הלב חי כיצור אורגני ועצמאי, עצמאי אפילו מכם, הנושאים הנאמנים של הלב. הלב אינו מתפשר על חיבוריות, אינו מנהל משא ומתן.
עם כל שאיפה, שחררו את האשליה בדבר יצירה שנובעת מתוך עסקה. אל לכם לחשוש שאיבדתם את עמוד השדרה, או את שמחת הכלה, כי עמוד השדרה לא מזמזם בניצוצות חשמל בלב שאינו נושם כהלכה, אלא רק כאשר יש מי שאומר ״כן״ לגחמות הנפש ולתשוקות העצמי.
החתן
מה יקרה אם תפסיקו להתווכח? לאן זה יוביל אתכם? איזו אנרגיה היתה מתפנה עבורכם? העזו להתקדם בתנועה אלגנטית ללא מאבק, בצעדי ביטחה של חיה אגדית וקסומה, המאגדת בהוויה את השלמות של כל המינים, כל הצבעים, כל המאוויים.
מעבר ממצב למצב הוא מעבר של התודעה. לא ניתן להגיע אל הלא-ידוע מתוך ידיעת הראש. אך ניתן להגיע מתוך ״הידיעה״. אותה מתנה הנעוצה בהרגשה, ברטט הלב הרוקד לצלילי האמת הפנימית של העצמי.
חד-הקרן הוא סמל לאחדות. זוהי תקופה של אחדות ומיזוג הרוח עם העצמי. החתונה. אם תנהו אחר תענוגות ויזואליים שמגיעים אליכם דרך שלטי החוצות והספרים שאומרים לכם להסתכל מה יש לאחר, מהי הצלחה ומהו שפע, תמשיכו להטלטל בתנועת המטוטלת של מושגים וחיים יחסיים. חד-הקרן שוהה בשולי המציאות הנתפסת, וככל שתעקבו אחר הסמל, כך תרחיבו את התודעה ואת הגלים של העצמי הקולקטיבי, כך תרחיבו את השפע שלכם. השפע הוא יכולת ליצור ביטוי עצמי מהחומר שקיים בחייכם. כל חומר בכל רמה יכול להתחדש כקרן ביטוי רב-עוצמתית ולהביע בגאון: הנה, זה אני! כך אני נראית וכך אני מרגיש. איזו שמחה שוכנת בחידוד ובשליחת ההאחדה.
החתונה
לחתונה תתייפייפו. תערכו בהכנת הלב והגוף. תתכוננו לירידה במשקל. זו תהיה תחושה פנימית של הרגשת הקלה. מה שדרש מאמץ והתנגדות ירד במשקל. המחשבה היא כמו משקל עודף. היא מרפדת את גופכם בשומן ומגנה עליו מפני קור ומחלת הלב, אך גם מכבידה על התנועה והשינוי. רטט המחשבה הוא רטט כבד יותר, אם תרצו דרך נוספת להבין זאת. רטט הלב הוא של עדינות וחיבוריות. לכן מידה ראויה של מחשבה נדרשת, אך לא מידה מוגזמת.
טבעת הלב היא הרטט האישי והעצמי. לכן אנושות מתפתחת היא זו המכילה אינדיבידואלים המשמיעים צלילים והוגים הברות דרך רטט הלב. כשהשפה שבה אתם משתמשים יוצרת באותיות ובניקוד הלב, זוהי שפה מקודשת. כשאתם מתווכחים עם מה שיש, תשומת הלב שלכם פונה אך ורק אל החסר, הקושי, העוולות, המצוקות, המאבק, החשכה. הפסיקו להתווכח. חדדו את מה שעל לבכם המבקש מבלי להאבק על כך. גלו כמה אנרגיה מתפנה עבורכם בהפסקת הוויכוח, כי זו תהיה האנרגיה של השנה הבאה.
הרשו לעצמכם להתרגל לתחושת הפסקת הוויכוח בעדינות התרגול של אמירת ״כן״. עיצמו עיניים ואמרו ״כן״. כן נטול מעסקה ומהבטחה, חף מתקווה ומאמונה, הוא אנרגיה נקייה של הרשאה. ״כן״. ״כן״. ״כן״.
חזרו על כך מספר פעמים במרווחים רצויים והיפתחו להרגשה העולה. היווכחו כי רגשות יגעשו ויקצפו משום שפתחתם את הסכר, הסרתם את הגולל מעל מערת החושך, והאור הציף את צופני הרגש החרוטים על קירות המערה והואר כלחשי כשפים עתיקים. שימו לב למשהו עמוק עמוק בתוך הלא-מוחשי, המכתיב לכם את הקצב, את הזמרה, רעיון, רגש, משהו מוכר. כשם שלבכם רועד לצלילים המוכרים של קינת הרב. אולי מזמור הנזיר, יללת השאמאנית או קריאת האם האוהבת. הצלילים הטבעיים הללו מעוררים את כמיהת הלב לחיבור עם המוכר.
זוהי המוזיקה המקודשת שתלווה אתכם ואתכן אל החופה שלכם עם עצמכם, בעודכן צועדות בדרך שלא התחילה ושאינה נגמרת, בעודכם מתהדרים ביופייכם המקושט אבני תשוקה, מתהדרות בפאר אהבת נפשכן.