ג׳ניפר הופמן

13 באוגוסט, 2018

מאנגלית: סמדר ברגמן

יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי להקל על חיינו ואף על פי כן, אנו לא לוקחים אותו בחשבון, אלא אם אנו שקועים עמוק בצרה, מתוסכלים לחלוטין או אם הגענו לקצה גבול היכולת שלנו. תהליך זה הוא כה פשוט והוא חלק מהסכם האנרגיה שלנו עם היקום, שקובע שהגשמה מתרחשת כאשר אנו מספקים את הכוונה והיקום מספק את האנרגיה להגשמתה. הדבר מהווה חלק מהסכם שיתוף הפעולה שלנו לברוא את המציאות האישית והקולקטיבית שלנו והוא עובד היטב כאשר אנו משתמשים בו בדרך הנכונה. באמצעות שיתוף פעולה עם היקום אנו בוראים גן עדן עליי אדמות ואת השותפות האנושית/אלוהית המאפשרת את קבלת כל הברכות שהן חלק ממנו.

כדי להבין את עקרון שיתוף הפעולה האוניברסלי, בוא נבחן את המילה ״שיתוף פעולה״ (באנגלית co-operate). ״שיתוף״ (co) משמעותה יחד או ״עם״, ו״פעולה״ (operate) משמעותה ״לעבוד״. לשתף פעולה משמעו לעבוד יחד. חשבו על עצמכם כעל נהג מכונית ועל היקום כעל ההגה. או שאתם הכוס והיקום הוא המים הממלא אותה כדי להרוות את צמאונכם. שיתוף פעולה עם היקום מחייב חיבור כדי שהחלקים יתאימו זה לזה ויעבדו יחד, יחד עם הפעולה שאנו חייבים לבצע. האחד יכול להתקיים ללא האחר, אבל הם לא עובדים עד אשר הם מתחברים ומישהו מזיז את האנרגיה.

הסכם שיתוף הפעולה שלנו הוא פשוט מאוד: אנו מספקים את מיכל האנרגיה תוך שימוש בכוונה, באינטואיציה ובאינטגרציה שלנו, והיקום מספק את האנרגיה. נשמע פשוט, מה כבר יכול להשתבש?

זה החלק הבעייתי, היקום לא משתף עמנו פעולה על ידי כך שהוא אומר לנו מה לעשות, מעניק לנו דברים שלא הבענו כוונה לקבלם או שלא ביקשנו אותם, או מתקן משהו עבורנו. שיתוף פעולה אין משמעותו ש״יטפלו בנו״ ללא השתתפותנו או שהמסע שלנו יהיה קל (זאת אומרת, שנשב בחיבוק ידיים ולא נעשה דבר בשעה שהיקום עובד עבורנו). שיתוף הפעולה בינינו לבין היקום מחייב שנניח שלושה מרכיבים על השולחן, כדי לברוא מעבר חלק בין כוונה להגשמה, המקום שבו אנרגיה הופכת לצורה.

המרכיב הראשון הוא הכוונה שלנו, והיא זו שמניעה את תהליך שיתוף הפעולה. כאשר אנו מביעים כוונה אנו בוראים מיכל אנרגיה שהיקום חייב למלא. זהו החוק האוניברסלי וליקום אין ברירה. ״אם נפתח את המרחב האנרגטי עבורה, היא תתרחש״.

המרכיב השני הוא האינטגרציה או היכולת שלנו להפוך את התוצאה שאנו מגשימים לחלק מחיינו. זהו תוצר של התדר והרטט האנרגטיים שלנו, האמונות שלנו בנוגע לדברים להם אנו ראויים, והמציאות שאנו מוכנים לקבל עבור עצמנו. אנו יכולים לקבל את כל שאנו רוצים, כל עוד אנו יכולים לברוא בחיינו מרחב פיזי, רגשי, מנטלי ואנרגטי עבורם.

המרכיב השלישי הוא אינטואיציה, שהיא מערכת ההדרכה הפנימית שלנו ומחברת אותנו אל הרוח שמאפשרת לנו לדעת מה נכון עבורנו ומה לא נכון. האינטואיציה שלנו מאפשרת לנו לכוונן כיוונון עדין את התהליך ולוודא שאנו ערוכים עם כל היבט של מה שאנו בוראים בגוף, בשכל, ברגשות וברוח.

כאשר אנו מרגישים שהתהליך אינו עובד או שהדברים ״משתבשים״, הסיבה היא שאנו לא ממלאים את חלקנו או שאנו מותירים את היקום אחראי הן לאנרגיה והן להגשמה, ומניחים לו לעשות את כל העבודה במה שאמורה להיות אחריות משותפת. אנו מתעלמים מחלקנו בתהליך, שהוא בריאת מיכל אנרגיה באמצעות הכוונה שלנו והנעת האנרגיה בכיוון זה כל העת. בריאה אינה עסק חד-פעמי, זהו מאמץ יום-יומי של פעולה אנרגטית, מיקוד ושל כיוונון עדין של התהליך באמצעות הכוונה שלנו, בכל שלב בדרך. אנו מתאכזבים כאשר הדברים לא מתרחשים מספיק מהר, ולא מבינים שדווקא בתקופות ״האיטיות״ אנו עובדים על ההיערכות והאינטגרציה שלנו ומכווננים כיוונון עדין את התוצאה.

אין זה משנה מהי הכוונה שלנו, היקום יגיב באמצעות אנרגיה כדי להגשים אותה כשותף שלנו. הוא עובד איתנו במשך כל התהליך גם כן, אבל הוא לא עושה את העבודה עבורנו. אנו הופכים למאסטרים של תהליך הבריאה המשותפת כאשר אנו זוכרים שהיקום הוא השותף שלנו, לא המאסטר שלנו, שהוא רואה אותנו כבעלי עוצמה אינסופית, כבלתי מוגבלים וכחכמים והוא ידריך אותנו בדרך, יתמוך בכל כוונה ויעניק עידוד בכך שישלח לנו את האנרגיה הדרושה לנו כדי לברוא את גן העדן שלנו עליי אדמות.

*~*~*~*~*~*~*

כנסו ללשונית תרומה ותנו מהלב. ~ סמדר