אלת׳יאה לונה
ינואר 2017
מאנגלית: סמדר ברגמן
הכול מתחבר. גם אתם רגישים לרעשים, לאורות בוהקים, לאווירה רגשית ולמצבים של גירוי יתר? הרגע גיליתי משהו מדהים: אני אדם רגיש מאוד.
״תפסיקי להיות כל כך רגישה…״
״אבל… ככה נולדתי!״
למעשה, אנשים רגישים מאוד נולדים כאלה, ואצל חמישה עשר עד עשרים אחוזים מהאוכלוסיה קיימת נטייה מולדת לרמות גבוהות יותר של רגישות מנטלית, רגשית ופסיכולוגית. האם גם אתם ״אנשים רגישים מאוד״? תוכלו לגלות זאת עכשיו.
האדם הרגיש מאוד
האחראית לגילוי זה היא איליין ארון והיא חקרה את האדם הרגיש מאוד מזה עשרים שנים ויותר. היא הכינה ושיפרה רשימה של תכונות ומוזרויות התנהגותיות שמגדירות את האדם הרגיש מאוד. ראו כמה מהסעיפים מתארים אתכם מתוך הרשימה המעודכנת שלהלן.
- אני מודעת לדקויות ולניואנסים במצבים סביבתיים שונים. למשל, ברז שדולף בקול רם מדי, נורה שבוהקת חזק מדי וכן הלאה.
- החושים מכבידים עליי לעתים קרובות. רעשים, ריחות, טעמים ואורות חזקים משפיעים עליי בדרך שלילית. למשל, הרעש הרועם של מועדון הלילה, אוטוסטרדות עמוסות ורועשות ובשמים בעלי ניחוח עז.
- בימים עמוסים, אני חייבת להתרחק ולקחת הפסקה, או תנומה, לגמרי לבד.
- אני רגישה מאוד לכאב. לדוגמה, למחטים, לפציעות ספורט, לעקיצות חרקים וכדומה.
- אני נבהלת בקלות.
- אני אוהבת להשתהות, לא להעמיס על עצמי פעילויות רבות מדי כיוון שהן מרוקנות אותי ומכבידות עליי.
- אני מעדיפה להימנע מתוכניות ומסרטים אלימים.
- קשה לי להסתגל לשינויים בחיי.
- אני נוטה להתעמק במידע ולעבד אותו באופן עמוק.
- אני אמפתית. אני מודעת לאופן שבו אנשים סביבי מרגישים וכאשר מתרחש בהם שינוי קל שבקלים.
- סביבה רגשית נוטה להשפיע עליי עמוקות.
- תכופות אני נתפסת כמופנמת או כביישנית.
- אני נפעמת עמוקות מהטבע, מהאמנות או ממוזיקה.
- אני נוטה לגישה פילוסופית או רוחנית.
- אני בעלת רגשות עזים במיוחד.
- אני נמנעת מעימותים מכל סוג שהוא ומתעבת אותם ביותר.
- אני מעדיפה שלא יתבוננו בי כאשר אני מבצעת משימות. הדבר מטריד אותי.
- אני נוטה להימנע ממצבים שהם אינטנסיביים או כאוטיים מדי.
- דומה שאני מעבדת את העולם ברמה עמוקה מאוד.
מיתוסים שכיחים לגבי אנשים רגישים מאוד
שלוש התפיסות המוטעות השכיחות ביותר לגבי אנשים רגישים מאוד מופיעות להלן.
תפיסה מוטעית ראשונה: אנשים רגישים מאוד הם מופנמים
אנשים רגישים מאוד ואנשים מופנמים אוהבים לחשוב מחשבות עמוקות, ולשניהם עולמות פנימיים תוססים, אבל לא כל האנשים המופנמים הם בהכרח אנשים רגישים מאוד. למעשה, כפי שארון ציינה, שלושים אחוזים מכלל האנשים הרגישים מאוד הם מופנמים. זהו מיעוט קטן, אבל עדיין מצביע על כך שמופנמות אינה תכונה שבהכרח קיימת ברגישים מאוד.
תפיסה מוטעית שניה: אדם רגיש מאוד הוא רק כינוי אחר לאדם ביישן
ממש כמו מופנמות, האדם הרגיש מאוד מתוייג תכופות כביישן. אף על פי שלשניים תכונות משותפות – כגון רגישות למצבים חברתיים ״כבדים״, באופן מהותי הם אינם זהים. בעוד שהביישנות היא נלמדת, הרגישות (אדם רגיש מאוד) לא.
תפיסה מוטעית שלישית: אנשים רגישים מאוד סובלים מהפרעה מנטלית
בגלל התיאור המפורט וראשי התיבות (HSP), קל לטעות ולחשוב שאדם רגיש מאוד סובל מהפרעה מנטלית כלשהי. אף על פי שאנשים רגישים מאוד מהווים אחוז מסוים מן האוכלוסייה, המספרים אינם קטנים מספיק כדי להיחשב כהפרעה, או גדולים מספיק כדי לזכות בתשומת לב רבה גם כן. בנוסף, איזו הפרעה מעניקה לסובל ממנה את הזכות לחוות שמחה אמיתית כמו זו המתלווה להיותו אמפתי יותר, בעל נטיות רוחניות ובעל הערכה מלאה יותר לדקויות החיים?
איך לחיות בקלות כאדם רגיש מאוד
כאישה רגישה מאוד, הסופרת קייט סטפאנס, מציינת בפוסט שלה שאנשים רגישים מאוד נוטים לאידיאליזם ולפרפקציוניזם. תכופות הדבר נובע מכך שאנו קובעים את הערך העצמי שלנו תוך הסתמכות על דעות של אחרים, ולא מעריכים את עצמנו במידה מספקת. כמו כן, גברים שהם אנשים רגישים מאוד מתקשים יותר. בעולם המערבי, האידיאל הגברי גורס שעל הגבר להיות לוגיקן בעל עור עבה, במקום משורר רגשי ורגיש. אך יהיו הקשיים שאנו מתמודדים עמם אשר יהיו, כאנשים רגישים מאוד, ניתן להתגבר עליהם בעזרת היכולת להפוך את השלילי לחיובי, ולעבוד באופן פעיל כדי לשפר את הסביבה שלנו. הנה כמה עצות:
1. למדו להעריך את עצמכם
למדתי זאת בדרך הקשה. כאשר אנו מייחסים חשיבות רבה מדי למה שאנשים אחרים אומרים או חושבים עלינו, אנו יוצרים מתח וחרדה פסיכולוגיים עצומים. אנו חיים כדי להגשים את אלפי התפיסות השונות של מי שאנחנו ״צריכים״ להיות, במקום לאמץ את מי שאנחנו. במהותו של דבר, אנו יוצרים בדיוק את הדבר שממנו אנו מנסים להימנע, דבר שפוגע בנו: לחץ ותוהו ובוהו פנימיים רבים מדי. היו נחמדים כלפי עצמכם. למדו להעריך את האיכויות והכשרונות שלכם. הבינו שאתם האדונים הבלעדיים שלכם, ושלאף אחד אין שליטה בכם, אלא אם תניחו להם לשלוט בכם.
2. אל תקחו דברים באופן אישי
עצה זו, שהוזכרה בספרו הידוע של דון מיגואל רואיז ״ארבע ההסכמות״, היא מהותית לאושר מנטלי ורגשי. האדם הרגיש מאוד, הנוטה להיפגע בקלות מאנשים אחרים ומהמילים שלהם, מוצא את עצמו לעתים קרובות מתוח במצבים חברתיים, מנסה להתאים את התנהגותו כדי להימנע מקונפליקט. כאשר אנו לוקחים באופן אישי עלבונות ומצבי רוח של אנשים אחרים, אנו מאשימים את עצמנו. כדי להתגבר על הדילמה הזאת, גיליתי באופן אישי שעדיף לחשוב על האדם האחר, מדוע אמר את מה שאמר או התנהג כפי שהתנהג? האם הוא נמצא בתהליך גירושים? האם ישן טוב בלילה? האם מישהו עשה משהו שהרגיז אותו היום? כפי שרואיז אומר: ״שום דבר שאנשים אחרים עושים לא קשור אליכם״.
3. אמצו את ״הלבד״
להיות לבד אין משמעותו להיות בודד. זו בחירה ולא מצב שנכפה עליכם. כאשר אנו בוחרים להיות לבד ונוטלים אתנחתאות מהימים הנמרצים שלנו, אנו מעניקים לעצמנו את מתנת האיזון. כאנשים רגישים מאוד, עלינו להקשיב לשכל ולגוף שלנו ולחפש אחר סימנים של שחיקה, כגון תשישות פיזית ועצבנות. הקדישו מעט זמן כדי לחדש ולרענן את עצמכם.
4. בחנו וזהו את הטריגרים של הרגישות שלכם ופעלו על פיהם
החיים היו יכולים להיות קלים הרבה יותר אם היינו יכולים לשנות או לעקוף בחוכמה את המתחים והגירויים בהם אנו פוגשים בדרך, נכון? ברור שאיננו יכולים לתכנן הכול, אבל ביחס למתחים הקיימים עתה בחיינו, אנו יכולים לתכנן ולשכך את המתח הבא. כאישה רגישה מאוד, התמודדתי עם נושא זה, נשאתי בגבורה את החרדה הקיצונית שחשתי במקום העבודה, עד אשר הבנתי שהיא פוגעת בבריאותי. לא, לא עשיתי משהו קיצוני ולא התפטרתי מעבודתי, אבל החלטתי לתכנן מראש ולתרגל היפנוזה עצמית בכל פעם שהיה עליי לצאת לעבודה, להכין את עצמי לקראת היום. אני עדיין עושה זאת.
כאנשים רגישים מאוד, יכול להיות שאתם סובלים מאותה בעיה שאני סבלתי ממנה: קבלה הגובלת בהקרבה עצמית של התגובה הלא-בריאה שלכם למצב בחיים. אם אתם מוצאים את עצמכם במצבי חרדה בכל יום, נסו לזהות מה גורם לכם לחרדה שכזו וחשבו מה אתם יכולים לעשות, באופן פעיל, כדי להפוך את חייכם קלים יותר. לא נועדנו לחיות את חיינו בשפתיים קפוצות ובשיניים חורקות.