קריון בישראל

מקהלת השלום – הטונים של בלוטת האצטרובל

לי קרול מתקשר את קריון מול קהל

10 באוקטובר, 2015

הבימה, תל אביב

שישה תקשורים קצרים שעובדו למסר אחד

תורגם מקובץ האודיו על ידי סמדר ברגמן

 

ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.

לאלה שרק מאזינים – אנו עדיין בתל אביב. אולם עד כה, כמעט באופן בלעדי, המסרים היו מיועדים ליהודים. אנו מתחילים במקהלה זו, אירוע שהוא אנרגיה טהורה, אירוע של שידור ושינוי ששמו ״מקהלת השלום״. המסרים עתה מיועדים לכולם, ולא רק לאנשי האזור. אנו עשויים להשתמש בדוגמאות מקומיות, כיוון שאנו עדיין בישראל. דוגמאות ממה שמתרחש כאן. אבל המסרים מיועדים לכולם. ברגעים הקצרים הללו, ברצוני לומר לכם כמה דברים. כל שאתם עושים הוא בעל חשיבות ראשונה במעלה. אתם עשויים לחשוב שזוהי הופעה או אפילו הצגה, היא הרבה יותר. תודעה היא פיזיקה, והפיזיקה של היום היא כוונה שוחרת שלום ושידורה. החזרות הסתיימו והטונים מוכנים.

אין מקריות בכל הקשור לרוח. מה שמביא אתכם לכאן, אינו מקרי. הדברים שאתם רואים סביבכם, אפילו המבנה של כמה מהתוכניות, אינם מקריים. בכל הקשור למה שהרוח עושה, או במשך הזמן, מתרחשים צירופי מקרים רבים, עד אשר אתם מבינים לבסוף – המתרחש יפה, מתוכנן, הולם. זה עתה סיימנו את הסיור שבו הגשנו שלושה עשר תקשורים של קריון, ואתם עשויים לומר: איזו מקריות שהיו אלה שלושה עשר, שבשפתו של השותף שלי הם מאייתים בדיוק את המילים: ״שלום בישראל״ (Peace in Israel). לא מדובר בצירוף מקרים.

לאנשי טיבט הקדומים הייתה מערכת נומרולוגית שהייתה גנרית. משמעות הדבר היא שלמספרים יש משמעות כללית. כל השפות משתתפות במערכת הטיבטית העתיקה. אבל יש מערכת נוספת, זו שקיימת כאן. זו שהיא עברית. לעבריים יש מערכת של מספרים שמשולבת באותיות השפה שלהם ובפירוש שלהן. לכל המספרים, כאשר הם נאמרים עם האותיות שהם מייצגים, יש משמעות. היא מכונה גימטריה. ואני לא צריך לומר לכם מה משמעות המספר שלושה עשר, זה לא מקרי ששלושה עשר התקשורים ניתנו ושהמשמעות שלהם תהיה, בערך, עבור גוי – אחדות הרוח. לא במקרה.

המקהלה ידועה בכך שהיא מתאמת (מזווגת) נקודת אפס וצמתים על הפלנטה. דיברנו על כך פעמים רבות. ישנם עשרים וארבעה נקודות אפס וצמתים. לא במקרה ישנם עשרים וארבעה, כיוון שהם תואמים לגימטריה מקודשת ולא אספר לכם מהי, תוכלו להבין זאת בעצמכם. רבות מהמקהלות חיברו אפוא בין נקודת אפס וצומת על הפלנטה. יש שמצפים לחיבור זה, לא דרושה מקהלה כדי ליצור את החיבור. יש מקהלות שלא מבצעות חיבורים, זו אחת מהן ויש לכך סיבה.

יקרים, אין מקרים. בעודכם יושבים, עומדים ומטיילים במקומות הללו, האם אתם מודעים לכך שקיימות כאן שלוש נקודות אפס סביבכם? כמשולש שמתרכז באזור זה, נקודת אפס אלה, צמתים אלה, כבר חוברו. שלוש נקודות האפס שמקיפות אתכם ושהן הקרובות ביותר אליכם, יוצרות משולש. אתם יושבים באמצע המשולש של הצמתים ונקודות האפס. אני מתייחס לשניהם כיוון שהם מחוברים. במילים אחרות, השלוש שבמרכזן אתם יושבים, שהן נקודות אפס, כבר חוברו. איזה צירוף מקרים! כיוון שמתוך שנים עשר הזוגות, רק חמישה כבר קושרו או חוברו. ואתם עשויים לומר: טוב, מתוך שלוש נקודות האפס הללו שבמרכזן אנו יושבים, בתוך המשולש, איזה צירוף מקרים שהן כבר חוברו ומוכנות. כן, הן מוכנות.

יקרים, נקודות האפס הללו הן קולטנים. מקהלת השלום מוכנה להפעיל, אם תרצו להשתמש במילים, לחבר, לשדר, להציב, לשנות את אותן נקודות אפס, שבתורן ישפיעו על הזוגות התואמים שלהם במקומות אחרים על הפלנטה. אתם נמצאים במקום הנכון, בזמן הנכון, כדי לברוא טונים מסוימים אשר שישלחו לנקודות האפס. זה מעניין, נכון? בשנת 2012 שרתם זוגות והתחלתם בתהליך של שימוש בטונים כדי ליצור את היכולת שתביא להתאמת נקודות האפס והצמתים הללו אלה לאלה. עכשיו המעגל נסגר, עכשיו אתם שרים לאלה שעזרתם לברוא. זה מעגל. חשבו על כך באופן הבא: אתם משתמשים בחשמל כדי ליצור ולבנות מפעל שיוצר חשמל. כך אתם עושים. זו הפעם הראשונה שמקהלה כלשהי שרה את הטונים שלה כדי להשפיע על קבוצת זוגות תואמים. היא מורכבת, מלאה באהבה, מלאה בתכלית – זו מקהלת השלום. ושלום לא רק כאן, אלה זרעי השלום על פני האדמה. המשיכו.

*

אנו ממשיכים. איזה צירוף מקרים שנותרו עוד חמישה תקשורים. ובשפתו של שותפי, אנו הולכים לאיית את המילה ״שלום״ (Peace). ונתחיל באות אל״ף (P). כבר אייתנו מילים קודם לכן, ועשינו זאת בארץ זו, כפי שאתאר זאת – בעפר הארץ הזו. היום האות אל״ף מייצגת ״אצטרובל״ (בלוטת האצטרובל). בואו נבחן את בלוטת האצטרובל לרגע, למאזינים שהם חדשים (לחומר) ואולי גם לנמצאים כאן. המילה אצטרובל לא הייתה ידועה כאשר היא התגלתה אינטואיטיבית. אנשי קדם ידעו שקיים משהו בתוך בן האנוש, הם חשו בכך בתודעה שלהם, שהייתה המוח שלהם. רבים הרגישו שהיא מקרינה או מקבלת מהעין השלישית. היום אנחנו מבינים בעזרת המדע שלכם, שהעין השלישית ממוקמת מול בלוטת האצטרובל וערוכה עמה. יש תרבויות שמציירות נקודה במקום זה, שמייצגת את החלון לבלוטת האצטרובל ומכבדת תהליך של הבנת האלוהים הפנימי. בשלב מאוחר יותר, הבנתם שיש בלוטה שמעורבת. כך נוצרו הטונים של בלוטת האצטרובל. אתם עובדים עם יא-הי שנמצא כאן, קראתי לו יא-הי לפני שהוא ידע או הבין שהוא שר טונים של בלוטת האצטרובל.

זמן רב לפני שנת 2012, יא-הי החל להתעורר, והתעוררו בו זיכרונות של הצלילים שאתם משמיעים היום. אני חוזר על דברים שכבר נאמרו, אבל יש לעשות זאת כהקדמה להמשך. משום שרק בשנים האחרונות, זיכרונות בלוטת האצטרובל הפכו למשהו אחר. הם התפתחו עתה כך שיא-הי מציג את הטונים בזמן אמיתי, במקום להיזכר בהם. בשל כך, הוא משמש כ״מקלט״ מהפליאדות באמצעות הצמתים ונקודות האפס. הם התחנות, ניתן לומר, שקולטות ושמשדרות מידע חדש. הצמתים ונקודות האפס הם מערכת של משיכה ודחיפה, של שאיבת וסילוק של אנרגיה ישנה והעברה של אנרגיה חדשה אליכם. אבל, יקרים, הם זקוקים לזרז; הם לא עובדים אלא אם האנושות מפעילה, או לכל הפחות מעוררת אותם, באמצעות כוונה מודעת. זה מה שאתם עושים.

בלוטת האצטרובל משדרת עתה, שוב אנו אומרים, לצמדים של הצמתים ונקודות האפס. אבל יותר מכך, הטונים שאתם שרים יוצרים אנרגיה. האירוע שנערך בשנת 2012 היה עוצמתי, שרתם טונים ספציפיים שיא-הי ידע וזכר. היה צורך לשיר את הטונים הללו כדי לשלוח אות ליקום, שהצלחתם. הדבר נשמע אולי מרשים מדי, אבל כן, זה היה האות. איך ייתכן שאתם מכירים את הטונים הללו, אלא אם הצלחתם לזכור אותם, לשיר אותם, באופן מדויק להחריד, באמצעות מקהלה המונה 900 משתתפים, במה שפעם היה ידוע כ״למוריה״.

אולם עכשיו, ראו מה קרה, אתם משלבים טונים זכורים עם טונים עכשוויים שאתם מקבלים עתה באנרגיה חדשה זו. אתם לוקחים אפוא את הטונים הללו של בלוטת האצטרובל ומחזירים אותם אל תוך הפלנטה עם כוונה… לשלום. אינכם משדרים עוד ליקום, היקום לא זקוק לשלום – אתם כן. אתם משדרים לרשתות הפלנטה באמצעות הצמדים המופעלים של נקודות האפס והצמדים. כאשר אתם מתחילים לשנות את רשתות הפלנטה, בייחוד את הרשת המגנטית, היא מדברת, פשוטו כמשמעו, אל הדנ״א. הדנ״א מתחיל להשתנות. הדנ״א מייצג את יעילות התודעה של האדם. במילים אחרות, אתם משפיעים על הטבע האנושי. זו המסקנה, השורה התחתונה.

מה אתם עושים כאן? לטונים יש למעשה אנרגיה כאשר אתם שרים אותם יחד. אבל כעת הטונים הם עכשוויים, הם לא מן העבר; הם מתקבלים ומשודרים עם כוונה חדשה מהאנושות – כוונה שלא נראתה בעבר. מקהלת השלום אחראית להנחת אנרגיה חדשה זו על גבי רשת הפלנטה כולה. אתם זורעים זרעים, והזרעים ינבטו היכן שהם צריכים, מתי שהם צריכים, בזמנם שלהם. זה חייב להתחיל במקום כלשהו, והאם אתם מופתעים שזה מתחיל כאן? זה מתחיל כאן, מתפשט ומשפיע על כל אלה שרוצים להרגיש באנרגיה החדשה בתוכם. יש עוד.

נשמות עתיקות, לאנושות יש אפשרות בחירה – להרגיש או שלא להרגיש. משל החקלאי שעבד בשדה, שסיפרנו לכם, מדבר על אדם שהחליט לא להרגיש שום דבר חדש. הוא היה מושקע מדי באנרגיה הישנה. אך על פי המשל, הבנים שלו הרגישו בה באופן מיידי. יקרים, כזו היא התודעה. לנשמה העתיקה יש ברירה – להישאר באנרגיה הישנה, או לא. אבל הילדים… הם מרגישים בה כשהם נולדים. הם לא צריכים לבחור, היא בתוכם. וחלק מהטבע האנושי שלהם יהיה שונה משלכם. רך יותר, חכם יותר, עם זרעים שיתחילו לנבוט בילדים כאן ובכל מקום. זה מה שאתם עושים. זו מהות בלוטת האצטרובל. היום.

*

קריון: יא-הי, בנוגע לטונים… מה קרה? [ד״ר טוד צוחק, הקהל צוחק].

ד״ר טוד: אבדתי את שפיותי לרגע.

קריון: טוב מאוד שהדברים הללו קשורים לכוונה ולא לדיוק [הקהל צוחק]. יכול להיות שלאימא שלך יהיה מה לומר [הקהל צוחק]. הרשו לי להסביר זאת. יש רק משהו אחד אינטנסיבי יותר מאם יהודיה – אם פליאדית! [הקהל צוחק] כיוון שאם פליאדית היא רב-ממדית ולא ניתן לברוח ממנה [הקהל צוחק, קריון צוחק]. זה כל מה שרצינו לומר.

הכוונה היא המפתח. יא-הי עשית משהו שאף אחד על הפלנטה לא עשה – איחדת בני אנוש מכל רחבי העולם ויצרת את הדבר עליו נדבר עתה, שהוא האות ה״א (E). בסיור אות זו ייצגה הארה, והיא עדיין מייצגת אותה. וברגעים קצרים אלה, אתן לכם דוגמה, משום שאנו ״מקהלת השלום״ – אנחנו. יש כאן ישויות רב-ממדיות, אתם יודעים זאת בוודאי, וזו פמליה שמגיעה ממקומות רבים, אבל מי שהתכוון לכך ומי שברא זאת, שיושב עמי, מכיר אותה היטב. אנו מתלוצצים איתו על אמו, אבל היא כאן. והיא זו שלוחשת לו את הטונים ומלמדת אותו את הדברים העכשוויים שאתם שומעים.

הארה. רק בקצרה, בואו נמשיך בדוגמה. מהי הארה, כפי שהוגדרה בסיור שרבים מכם השתתפו בו? הארה הוגדרה כאדם שמסוגל להבין דעות של אנשים אחרים, הוא מודע אפוא לדעות של אנשים אחרים. הארה זו העניקה לו או לה את היכולת לברוא שלום בין אנשים. הוא, היא ואחרים. זה אדם נאור, שרואה תחילה את החמלה. בואו נעמיד זאת למבחן. הרשו לי לתת לכם דוגמה לדברינו, שהיא רלוונטית למצב ולמדינה. בואו נערוך פגישה ונחשוב – מהם ניגודי האמונה בארץ. תוכלו לומר שאולי אלה חסיד אורתודוקסי ומוסלמי. ואנו אומרים: לא, הם אחים. לאמתו של דבר הם נפרדים באמצעות ויכוחים על היסטוריה ונביא. לא, בואו נקצין. בואו ניקח נוצרי אדוק שנולד מחדש ויהודי חסידי, בואו נפגיש ביניהם ונבקש מהם לערוך מסיבה בליל שישי [צוחק]. הם מופרדים על ידי ״לפני הספירה״ ו״אחרי הספירה״ – זו הפרדה.

בואו נבחן זו, משום שזו אינה מטפורה, זו המציאות. זה קורה שוב ושוב וממשיך להתרחש. הניחו לי להכין את הבמה – הם שניהם נאורים, הם נאורים על פי ההגדרה שנתנו לכם. הנוצרי יבוא לבקר והוא מודע לשמירת השבת, הוא יודע מה האחר מאמין ומדוע. זו לא דרכו, אלה לא הכללים שלו, אבל זה לא משנה. כיוון שהוא רואה יותר מכך, הוא רואה את האלוהים הפנימי ואת כוונת החסיד. החסיד רואה את אותו הדבר בנוצרי, שהנוצרי מודע לאמונת החסיד ושיש לו חמלה כלפיה. והם חולקים יחד. ייתכן שבליל שישי הם יהיו מוגבלים במה שהם יכולים לחלוק, אבל האם כך הדבר באמת? הם משתתפים בארוחה, שבאופן הולם הוכנה יום קודם. והם חולקים דבר מה נוסף, הם חולקים כתב קודש מסתורי שיש לשניהם, שהוא כוונת האלוהים, כאשר אלוהים אמר: ״הַרְפּוּ וּדְעוּ, כִּי-אָנֹכִי אֱלֹהִים״ (תהילים, מ״ו, י״א). והם מביטים זה בזה ושואלים: מה עוד נוכל לעשות חוץ מאשר לאכול יחד ולספר זה לזה סיפורים. האם נוכל לרקוד, למחוא כפיים, להאזין למוזיקה? לא. אבל אנחנו יכולים לשיר. ושניהם שרים אפוא זה לזה, והם שרים על אהבה. והחסיד שר את השירים שאמו שרה לו כשהיה ילד, שירים על אהבה שיש להם משמעות רבה עבורו, לא שירים על האמונה, הדת או הנביאים שלו. והנוצרי שם יד על לבו ושר את השירים שאמו שרה לו כשהיה קטן. הם לימדו זה את זה את השירים שלהם, למדו את השפות, שרו אל תוך הלילה ואהבו זה את זה. זו ההבטחה של שלום על הפלנטה.

יקרים, כאשר אתם שרים טון אחד, האם אתם שרים טון אחד ומתרכזים רק בו? או האם אתם מקשיבים לטון האחר? מוודאים שהוא מתאים לטון שלכם, מכירים את שניהם בו-זמנית, כיוון שיש לכם מודעות של בלוטת האצטרובל. אני חושב אתם מבינים. הגיע זמן להפסקה קצרה.

*

הנושא הוא שלום, האות היא פ״א (A). היא האות הראשונה באל״ף-בי״ת של שותפי, ויש כאן התחלה, כיוון שהאות פ״א תייצג ״פעולה״. יקרים, צפויות פרדיגמות חדשות באנרגיה חדשה. אנשים אזוטרים רבים מאמינים שהמפגשים שבהם הם משתתפים ושהדברים שהם עושים במפגשים הללו יהיו כל שדרוש כדי לברוא את מה שהם עושים. הם משתתפים במעגל תפילה, אולי סוג של טקס ברכות, הם הולכים לכנסיה, הם הולכים לבית הכנסת, הם הולכים למסגד – ואז כשהם יוצאים, הם שונים. הם אומרים, נו טוב, חזרה לחיי היום-יום, להישרדות ברחובות, חזרה לחיי משפחה, לעבודה, אם זה מה שהם עושים. והדברים הללו תמיד היו נפרדים, תמיד. פעולות האדם נוטות להתחלק בהתאם למה שהוא מנסה להשיג. אם אתם מנסים להשיג מטרה רוחנית בחייכם, אתם מבלים זמן ממושך יותר על ברכיכם, או בכנסיה או במסגד או בבית הכנסת. דומה שהדבר תמיד קשור לכמויות רבות יותר של זמן או פעולות. והדבר הזה משתנה. אם תבחנו מערכות רוחניות ואת כללי המערכות, יש עיתוי, יש פעולה, יש עשה ואל תעשה, שמיועדים כולם להביא אתכם למקום שבו תוכלו לעבוד את אמונתכם או לחולל שינוי.

הפעולה משתנה. כאשר תעזבו מקום זה, האם תהיו שונים? אני רוצה שתרגעו לרגע, ושתרגישו את המתחולל כאן, אנשים אחרים שדומים לכם בהלך רוחם, עמם אתם יכולים להירגע, לאהוב ולהיות מוגנים. אתם יכולים להרים את ידיכם ואת קולכם, להניח יד על לבכם, זה לא משונה בעיני אף אחד כאן. אתם יכולים לשיר את הטונים שישנו את הפלנטה עם אחרים ששרים גם כן. וכאשר תעזבו את המקום, מי אתם? תכנסו לרכב ואז תצפרו לטמבל שלמולכם אולי [צוחק], תתהו כיצד אדם זה יכול להיות כל כך חסר מושג, לומר דברים מסוימים. כיצד אתם מגיבים לאלה שאינם מאמינים במה שאתם מאמינים בנושא הפוליטיקה? כמה חזק אתם יכולים לצעוק, כמה אתם יכולים להתווכח? מה אתם מרגישים כשמישהו מביט בכם ומקלל אתכם? מהי תגובתכם?

יקרים, אם לא תשאו את הטונים הללו בתוככם, מה שתעשו כאן לא יחולל שינוי. אני רוצה שתדעו זאת. מדוע אתם מתרגלים אותם? האם כדי שתעשו זאת היטב היום? לא. האם קיבלתם הכשרה מוזיקלית לגבי הטונים שאתם שרים היום? לא. התבקשתם לעשות זאת שוב ושוב, כדי שתזכרו את הטונים בתוככם, כדי שתוכלו לשיר אותם לעצמכם וכדי שתזכרו כיצד הם נשמעים כאשר אחרים שרים יחד אתכם. יקרים, אתם נמצאים במעגל של אהבה, וכאשר תעזבו את המקום הזה – לא תהיו. ומה שאנו אומרים לכם הוא שאתם חייבים להפוך למעגל של אהבה משל עצמכם. כאשר תחזרו לרחוב, לא משנה מי נמצא שם, מה הם אומרים, לא משנה מה הם מאמינים או לא מאמינים – הפעולה שלכם היא ליצור את הטונים של החמלה לטובת ההישרדות. האם תוכלו לשרוד רק עם הכלים הללו? הרשו לי לשאול אתכם: איך הלך לכם עד כה? [צוחק] אולי הגיע הזמן לשנות את הדעה בקשר למהות ההישרדות? אם תוכלו לשמר לב רגוע וחומל, אתם מבינים כיצד הדבר עשוי לשנות את הסובבים אתכם? אפילו את אלה שצועקים עליכם – הם לא יזכו בתגובה, הם לא יקבלו מאבק, לא יקבלו ויכוח.

המאסטרים שצעדו על פלנטה זו – כולם – כאן ובמקומות אחרים, נתנו לכם דוגמה אישית, הם היו מאוזנים וחומלים בכל מחיר. האיזון שלהם הגיע מבפנים, זה מה שאתם לומדים. יש יותר מאשר המקהלה – דוגמה אישית… ופעולה – מחוללות שינוי. אלוהים פנימי – כל הזמן.

*

יא-הי הזכיר את מודעות קידוד הדנ״א של המאסטרים. יש אירוניה רבה בעובדה שיא-הי הוא גם חוקר תאי גזע במקצוע הרפואה. הוא גילה דבר מה ברפואה שהוא גם עקרון של תודעה. הנושא הוא ״שלום״, האות היא ת״ו (C). תודעה ודנ״א קשורים זה לזה, לא רק קשורים – לאן שיפנה האחד, יפנה האחר. משום שהדנ״א מכיל את התבנית של כל הדברים שקשורים לגוף האדם ובכלל זה, תודעה. הדנ״א זהה וייחודי בכל הגוף, מאות טריליונים תאי דנ״א שייכים לכם, זהים כולם. ותבנית או תרשים אלה הם אתם, נושאים לא רק את הכימיה שלכם אלא גם את האקאשה שלכם, את הזיכרונות שלכם. הם קובעים אז את המחשבות שלכם, את התודעה של מה שיש לכם בעודכם מהלכים על הפלנטה. ואתם עובדים עתה על שינוי התודעה – התודעה שלכם ושל האנושות.

כטוד, יא-הי גילה תגלית ואין לה עדיין שם, מדובר בעקרון שנמצא בגוף ואנו נכנה אותו ״עקרון הנדיבות של הדרך הנעלה״. זאת אומרת, שהגוף תמיד יחפש וייקח את מה שהוא נעלה יותר במקום את מה שנחות יותר. בכל הניסויים שלו, מאז זמני הלייזר הקוונטי שלו, הוא לא היה עד לתוצאה שלילית, אף פעם. בתחום הכימיה, הדבר מנוגד לכל הסיכויים, כשאתם מערבבים דברים, באופן אקראי, חייבים להיות כמה ניסויים שיראו תוצאה שונה. הדבר לא אירע מעולם. הוא עוסק ב״עקרון הנדיבות של הדרך הנעלה״, כאשר התאים רואים דבר מה טוב יותר – הם רוצים אותו והם לוקחים אותו.

במחקר תאי גזע, אתם מחדירים את התאים החדשים והטובים ביותר לגוף שאולי נמצא בצרה או לגוף מבוגר יותר – הם נכנסים לגוף, הגוף רואה אותם, התבנית משתכפלת והריפוי מתחיל. הגוף רואה תבנית חדשה, אולי זו תבנית שהוא ראה בילדותו והיא אבדה לו. הוא רואה את התבנית המקורית ואז התבנית מתחילה להשתנות ולהפוך ל״תבנית הנדיבות של הדרך הנעלה״. חשבו לרגע על משהו שאף חוקר לא ירצה לעשות: לקחת דנ״א של אנשים זקנים מאוד ולהזריק אותו לאדם צעיר, כדי לראות מה יקרה [צוחק]. אני אגיד לכם מה יקרה – כלום. הגוף ידחה את מה שלא יכול לסייע לו, אבל כאשר הוא רואה דבר מה שכן יכול לסייע לו, ״עקרון הנדיבות״ יחל לפעול.

אני רוצה שתזכרו זאת, כיוון שת״ו מייצגת את התודעה שאת זרעיה אתם זורעים עכשיו. ככל שאנשים רבים יותר יכילו את ״עקרון הנדיבות של הדרך הנעלה״ – הדבר מדבק. והסובבים אתכם יראו בכם דבר שחסידי המאסטרים ראו בהם. הם ירצו גם. הם עייפים מהתסכולים ומהחיכוכים ומהמלחמה, הם רוצים דבר מה טוב יותר. ״עקרון הדרך הנעלה״, ככל שתוכלו להציג תודעה גבוהה יותר על רשתות הפלנטה – הילדים יקבלו אותה. זה מדבק. זה לא לינארי. ממש לא. הזרעים שאתם זורעים היום הם בגדר לוגריתם, משמע הם לא נערמים זה על זה, הם לא מתרבים כמו האוכלוסיה שלכם. הם מתרחבים בדרך  כה יפהפייה, כיוון שזה מה שהאנשים רואים ורוצים, יקרים, אתם משנים את תבנית התודעה.

*

ולבסוף האות סמ״ך (E), והיא מייצגת את הסוף. אין זה סופו של היום, היא לא מסמלת את סופו של הסיור או את סופה של המקהלה. אות זו מסמלת את סופו של עידן. במשך שנים סיפרנו לכם על זמן זה, סיפרנו לכם על בואו ואז סיפרנו לכם שהוא הגיע ועכשיו אנחנו אומרים לכם מה לעשות עתה כשהוא עובד. במשך עשרים ושש שנים סיפרנו לכם על סופה של תקופה, על תחילתו של משהו כה שונה שההיסטוריה תציין זאת ביום מן הימים, תבחין בו, תמדוד אותו ובסופו של דבר, תראה אותו על כל יופיו.

יקרים, אתם נמצאים בתחילת תקופה זו, נחזור ונאמר – זו ההתחלה. דברים אלה מתרחשים לאט, תרבויות זזות ממקום אחד לאחר באיטיות, דורות מתחילים אז לאמץ שינויי תודעה מסוימים, דרכים משתנות, הטבע האנושי מתחיל להשתנות. אתם החלוצים, אתם ניצבים בראש. נשמות עתיקות, זהו סופו של עידן ישן. אתם נמצאים בתקופת מעבר, ורבים מכם לא מסוגלים לראות או להאמין, כיוון שהיא מתרחשת לאיטה, ואתם חסרי סבלנות ואתם רוצים שזה יקרה עכשיו.

אתם חווים אותה רק כמה שנים, אתם לומדים כיצד לעשות זאת. אך אנו חוזרים ואומרים: זה חייב להתחיל איפשהו. בעוד זמן רב מאוד מעתה, יזכרו, אזוטרית, במקהלה, בתל אביב שבישראל. הם יראו מה התחולל על הפלנטה, הם יהיו מודעים לקלפי הג׳וקר ואפשר גם שהם יאמרו: ״לא היה להם מושג מה הם מתחילים״. יש שיעזבו כשהם תוהים האם זה אמיתי או לא. אלה שהם מוזיקלים עשויים אפילו לנתח ולהתנגד; אלה שהם אזוטרים יודעים שתכופות הדברים הללו אינם הגיוניים בעודכם עושים אותם. אבל במבט לאחור, אתם רואים את התוצאות.

יקרים, האם ייתכן שהזרעים שנזרעו במשולש זה של נקודות אפס יחלו בתהליך כאן ובעולם עליו סיפרתי לכם במשך יותר מעשרים ושש שנים? לכן אני כאן. לבסוף אומר הדברים האלה: זהו פוטנציאל. כאשר הגעתי הוא היה פוטנציאל – אמרתי לכם שזה פוטנציאל. לבני האדם יש בחירה חופשית – לכולכם. לא הייתם חייבים לבוא, אתם לא חייבים להבין את עומק המשמעות של מה שאתם עושים. ועשיתם זאת. לא במקרה בחרתן בדרך הנעלה, שראיתן אותה, נשמות עתיקות… ושאתן כאן.

צאו ממקום זה שונים. משום שיום יבוא וההיסטוריונים ידעו שהייתם כאן.

וכך הוא.

קריון