צוהר לעתיד – על חומר ורוח, על השונות שבאחדות
מאת עמיר כהן
בהתאם לתפיסה ההוליסטית האלוהות קיימת בכל אחד מאיתנו, אותה אלוהות בדיוק, וכבהולוגרמה – השלם כולו משתקף בכל אחד מחלקיו. כל חלק ביישותנו, כל חלק בעולמנו, כל שיש מכיל תמיד את כל שיש.
האלוהות מביאה עצמה לידי ביטוי בצורות שונות בעולמות שונים, כך לדוגמה בכל עולם ובכל גלגול אנו נראים קצת אחרת, מתנהגים באופן מעט שונה, מביאים חלקים נוספים ושונים של האלוהות לידי ביטוי. יחד עם זאת, בבסיסה האלוהות זהה. אותה אלוהות מלאה בדיוק מצויה תמיד בכל אחד מאיתנו והמסע שאנו מצויים בו עוסק בחיפוש ובגילוי חלקיה הנסתרים של האלוהות השלמה.
לדברי ההדרכה, האלוהות היא אור ואור הוא ידע. עקרון האחד משקף את האחדות והלכידות כשהדבק הקושר ומחבר את הכל בכל הוא אור. אור הוא “חומר הגלם” היחיד שממנו עשוי כל דבר ביקומנו. אור הוא טווח של רטטים, המאפשר לנו חוויות שונות במסעותינו השונים וברמה הפרקטית כל חומר הוא בסופו של דבר אור, אנרגיה בעלת תודעה, ידע, רוח. כל חומר הוא רוח, כיוון שכל חומר מקורו ברוח, באור, באלוהות.
בפרק זה ההדרכה מסבירה את טיבו של חומר הגלם, האור האלוהי, וכיצד הוא מביא עצמו לידי ביטוי כחומרי יותר בעולמות תחתונים, בעלי רמת רטט נמוכה, וכרוח, בצורה אתרית יותר בעולמות עליונים, בעלי רמת רטט גבוהה.
* * *
אהובים יקרים, אין זה מקרה שבתקופה זו נפתחות דלתות ותורות עתיקות רבות עולות אל פני השטח ומתפרסמות ברבים. בעבר היו אלו שומרי הקדושה, נושאי המשואות שהעבירו את הידע לקבוצות קטנות ואילו בתקופה זו הידע הופך לנחלת הכלל, שכן הגיע הזמן, הבשיל המועד, כדי תוכלו לקבל את אשר היה מאז ומתמיד שלכם, את שהיה מצוי מאז ומעולם ברשותכם. אותו ידע קוסמי קיים, גלוי וידוע לכולכם מעברו השני של הצעיף, ובתקופה זו, עת הצעיף נעשה דק יותר, מתאפשר לידע נוסף להגיע לכוכבכם ולהיטמע ביישותכם.
סיבת הגעתו של הידע מקורה בעיקרון אנרגטי המכונה “דומה מושך דומה”. עת הינכם מעלים את הרטט של ישותכם, אתם מזמנים אליכם מציאות בעלת רטט גבוה יותר, ומשמציאות בעלת רטט גבוה יותר נמשכת אליכם, היא מכילה בתוכה ידע בעל רטט גבוה יותר. למעשה, מדובר באותם מידעים אשר היו קיימים מאז ויהיו קיימים לעולם ברחבי הקוסמוס, אלא שכיום, עם העלייה ברמת המודעות, עם כניסתו של עידן חדש, עוד ועוד ישויות נחשפות לאותו הידע.
בעולמכם הינכם חווים את הנפרדות אשר מקורה בדואליות השלטת במרקם חייכם. מתוך חוויית הנפרדות אתם מגלים אט אט את האחדות, שהיא הבסיס המשותף לכל שיש. הדואליות מדברת על כך שחומר ורוח מהווים ניגוד זה לזה וכך, פעמים רבות אתם נוטים להפריד ולבדל בין נושאים או אנשים אשר בעיניכם רוחניים יותר, לבין אלו שחומריים יותר, אלא שהנפרדות מקורה באחדות ובפרק זה נבהיר עד כמה בקוסמוס אחדות ונפרדות, חומר ורוח אחד הם – אור, ידע ברמות רטט שונות.
המפץ הגדול, המעבר מרוח לחומר
היה זה בזמן לא זמן עת יצאנו כולנו, האלוהות, מחיקו של הבורא הראשוני. היה זה בזמן לא זמן עת הפצנו את עצמנו בהבזק קצר אל עבר העולמות והממדים. הפחתנו את עוצמתו של האור הראשוני, ופרסנו אותו לפרוסות דקות, כדי נוכל לחוות חלקים ממנו. בכל אחד מאיתנו מצוי השלם כולו, אלא שבעת הפצתו של האור בחרנו, כל אחד מאיתנו, להתמחות ולחוות חלק אחר מאותו האור. יחד עם זאת, האור כולו, אותו אור בדיוק, מצוי בכל אחד מאיתנו, בכל פרוסה חווה. אנו כולנו מוארים, תמיד היינו ותמיד נהיה. בעולמות של מטה אנו נוטים לשכוח עובדה זו, אך מהותנו אחת היא – אור אלוהי.
אתם שואלים בוודאי מהו בדיוק אותו אור אלוהי, ונאמר לכם שני דברים: האחד, שאלו את עצמכם, שכן אתם כמונו מכילים את אותו אור בדיוק. שנית, מצאנו מניסיוננו שאי אפשר להגדיר במילים ובמדויק את האור האלוהי, כשם שאי אפשר להגדיר במילים את המילה “אהבה”. אור אלוהי הוא התנסות, חוויה. פעמים רבות גם אמרנו שאין צורך להפליג רחוק כדי למצוא תשובות שמונחות כל העת ממש לידכם, בתוככם, בתוכנו כולנו.
עת הפציע האור הראשוני, הוא הקרין את עצמו מטה, הזרע האלוהי פרס את עצמו לפרוסות רבות בתהליך שאותו הינכם מכנים “מפץ גדול”. השלם המורכב מחלקיו הנפרדים כביכול בחר לחוות חלקים שונים שלו עצמו, והדרך שבחר בה הייתה להפיץ חלקיקים של עצמו למקומות שונים, כדי שיחוו את עצמם. האור הפיץ את עצמו מטה והופחת – אט אט הוריד את הרטט של עצמו, מרמת רטט גבוהה לרמת רטט נמוכה. האור הפחית את עצמו מרמת ויברציה מהירה שבה הוא מצוי כרוח לרמת ויברציה איטית לחומר. וכך, כל שקיים מגלה את עצמו מחדש.
החומר בעולמות של מטה הינו אור דחוס. אור הינו אנרגיה המכילה ידע וכשאתם דוחסים את אותו הידע יכול הוא להיווצר ולהיראות כחומר בעולמכם. כל אנרגיה שקיימת באשר היא מקורה באור וכך אנו, המכונים מלאכים, או אתם, המכונים ישויות החוות בגוף, כולנו אור דחוס, אך ברמות דחיסות שונות. כשהאור נדחס מאוד הוא הופך לחומר, כשהאור נדחס פחות הוא הופך לרטט עדין יותר, אך בעל מאפיינים דומים.
לדוגמה, גז קר: בשעה שהטמפרטורה עולה, נפח הגז מתרחב, מולקולות החומר נעות מהר יותר, הרטט של החומר עולה. הגז בבסיסו הוא אותו גז, אך מאפייניו שונים ברמות רטט שונות. דוגמה נוספת היא סלע, אשר בממד הדחוס שלכם ייראה באופן המוכר לכם, אך אותו הסלע בממד גבוה יותר יהיה בעל דחיסות פחותה, אלסטי ואתרי יותר. המאפיין דומה, אך הרטט עדין יותר.
אור הינו חומר הגלם שממנו עשוי יקומנו כולו, כמו גם כל היש כולו. אנו כולנו אחד, קשורים ומקושרים זה לזה, משפיעים ומושפעים זה מזה, עשויים בדיוק מאותם החומרים, אם כי אלו מביאים עצמם לידי ביטוי בצורות שונות במקומות שונים. מה שלמעלה הוא שלמטה והאור של מעלה זהה לזה של מטה, אם כי נחווה בצורות שונות מתוקף איפיון הופעתו.
תהליך ההפחתה
גופכם, כפי שנמסר לכם, מורכב מרבדים-רבדים. הינכם אור, אהבה אשר עברה הפחתה (DEGRADATION) לכדי התגלמות כיישות בגוף פיסי. ברבדים הגבוהים הינכם אנרגיה אתרית, המשייטת ברחבי הקוסמוס וחווה חוויות שונות. זוהי צורתכם הבסיסית מן הבית. כשאתם חווים חוויות בעולמות השונים, אתם מתגלמים בצורות אנרגיה שונות, כדי שטווח החוויה יורחב והחוויה תועצם. זוהי מהותה של חוויית הנשמה – חווה היא בו זמנית בעולמות בממדים וברבדים רבים מספור.
אתם, אהובים, מתגלמים מדי פעם בעולם זה או אחר, מדי פעם דוחסים את אורכם כדי הוא יוצג במצגים שונים במקומות שונים, ובעולמכם זה המכונה “הממד השלישי” דחסתם את אורכם היטב. תהליך הדחיסה הינו תהליך אנרגטי שבו ישות למעשה יוצרת את עצמה מחדש, שבו ישות עוברת ממצב אנרגטי אחד למצב אנרגטי אחר. עת יוצאת היא מן הבית ויורדת מן הממדים הגבוהים, מהממד ה-12 אל הממדים הנמוכים יותר, הרי שאט אט היא מתהווה בהתאם לאותן תובנות אשר היא עצמה יצקה בעצמה.
אתם יכולים לראות זאת כמנהרה, כשבצד האחד הינכם אור ובצד השני הינכם גוף – בשר ודם, שעה שבמהלך המעבר במנהרה הינכם מתהווים. אל תטעו, אותו האור אשר מצוי בבית הוא אותו האור אשר הינכם חווים בממד זה, אם כי עדיין אינכם מודעים לכך די הצורך.
במהלך תהליך ההפחתה גופכם משאיר לעצמו בדרכו חבילות אנרגיה שונות (שיירים אנרגטיים), למעשה הינכם מעבירים קובץ אנרגטי מנשמת העל שלכם ואותו הקובץ מתפרס ברמות אנרגיה שונות בין הממדים השונים, כך שהינכם משאירים בדרך חלקים של עצמכם ברמות אנרגטיות שונות, המהווים חלק מנשמתכם. שיירים אלו, היבטים אחרים ונוספים של נשמתכם, מהווים את אותו צינור, את אותו קשר שקיים ומקשר ביניכם בממד זה ובין נשמת העל שלכם. אותם שיירים הם אתריים יותר קרוב לבית וחומריים יותר בסמוך לעולמכם.
תהליך הפחתה, זהו עקרון בריאה ואינכם יחידים בתהליך זה – גם צמחים, בעלי חיים, דומם ולמעשה כל אשר קיים בכל העולמות עוברים תהליך זהה.
אך בכל זאת, ברמה המעשית, בחיי היום יום, מקובל אצלנו להפריד בין רוח לחומר?
אהובים יקרים, כל שקיים בעולמכם קיים גם בכל מקום אחר. חומר קיים בעולמכם וקיים גם במקומות אחרים ביקום, אלא שהוא מצוי במצב אנרגטי שונה מזה המוכר לכם. כשאתם לוקחים חומר כל שהוא ומעלים את הרטט שלו, הוא הופך להיות דבר מה אתרי או רוחני, כזה שאינו נראה או נתפס בחושים ובכלי המדידה שקיימים אצלכם. אך במקור אין הבדל. מדובר ב”אותה גברת בשינוי אדרת”, מדובר באותם הדברים בשינויי הרטט המתחייבים.
מה שלמעלה הוא שלמטה ומה שלמטה הוא שלמעלה, חומר הוא רוח ורוח היא חומר גם שם וגם כאן, בהבדלי הרטט המפרידים בין הממדים השונים ביקומנו. עגבנייה, לדוגמה, תהיה אדומה, מוצקה ועגולה בעולמכם ואילו בעולם אחר העגבנייה תהיה בעלת צבעים שונים ומרקם אנרגטי אתרי, אך בבסיסה מדובר באותה עגבנייה. בכל העולמות קיימים אותם האלמנטים כמו בעולמכם. הכל מוכל בכל כל העת והעגבנייה קיימת כל העת בכל העולמות, אם כי היא מביאה את עצמה לידי ביטוי בכל עולם בצורה שונה, בהיבט אחר שלה.
בעולם זה הינכם חווים את הנפרדות הנובעת מתוך התפיסה הדואלית, יחד עם זאת אותה התפיסה מוכלת בעולמות האחרים, אך במקום נפרדות רואים בה אחדות. כשמצרפים את כל הנפרדויות יחדיו מקבלים אחדות. התפיסה שלכם נכונה עבורכם ועבור ההתנסות שאותה בחרתם לחוות בעולם זה, אלא שנקודת מבט גבוהה יותר הינה נקודת מבט של אחדות. לכן, חומר אינו נוגד את הרוח, אלא מהווה חלק ממנה, הרוח מכילה את החומר בתוכה. האלוהות בחרה להביא לידי ביטוי את הרוח בצורת ביטוי של חומר, אך זה במקורו נשאר רוח. ברמה העקרונית, אם תערכו ניסוי ותעלו את הרטט של כל חומר שקיים עוד ועוד, הוא ישתנה למולכם עד שיהפוך לאור לבן.
אור הוא חומר הגלם שממנו מורכב היקום
אתם נשמות אתריות, אנרגיה של אור אשר בחרה להפחית את הרטט של עצמה לכדי ישות החווה בגוף פיסי. אתם שלוחה פיסית של אור שאינו פיסי. אינכם נפרדים, אלא מהווים חלק מאותו אור לבן, אור אלוהי.
אור הוא טווח של ויברציות המצטרפות יחדיו לכדי מה שאנו מכנים “אור לבן”. אור הוא מהותנו האמיתית – אנו אוסף עצום, כמעט אינסופי של רטטים המביאים עצמם לידי ביטוי בעולמות חוויה שונים. אתם יכולים לראות זאת כחרוט (קונוס), צר בחלקו העליון ורחב בחלקו התחתון. האור נפרס בעולמות השונים, אך במקורו הוא צר, אור לבן. כשם שבפריזמה קרן אור לבנה נפרדת לצבעים שונים, המשתרעים על פני מרחב גדול, כך גם מהותכם אחת היא – אור, זרע אלוהי, שבזמן לא זמן הפיץ את עצמו בעולמות החוויה השונים. פרסתם את עצמכם לכדי חוויות שונות ומגוונות המתקיימות בו זמנית ברחבי כל היש.
כשנאמר בספר בראשית: “ורוח אלוהים מרחפת…”(1) בדיוק לכך הכוונה, התודעה המשותפת אשר הייתה אצורה בגרגר קטן של אנרגיה ריחפה מעל מרחבי אין קץ ובאחת התמירה את עצמה לאור (“ויהי-אור”), שהופץ כאמור בתהליך ההפחתה בממדים השונים.
נדגיש שוב, כולנו תוצרי אותה הזרעה אלוהית המכונה בפיכם “מפץ גדול”. כולנו הופרטנו באותו הזמן והפצנו את עצמנו מטה, אל עבר הרטטים הנמוכים יותר. האלוהות הכוללת, אותו אור לבן, היא תדר גבוה ביותר, בלתי נתפס במושגים המקומיים שלכם, המכיל את כל התדרים כולם ביקומנו. קחו את כל התודעות כולן, תנו לכל אחת מהן תדר ועוצמה, ואחר כך אספו וסכמו את סך כל התודעות ותקבלו אור לבן, אלוהות. מדובר בספקטרום עצום ורחב מידות, כאמור מעבר ליכולת תפיסתכם, ולכן הדברים מובאים בצורה מופשטת משהו.
אתם טוענים שהחומרים בכל העולמות והממדים זהים?
אכן כן, בבסיסו החומר ביקומנו זהה, אלא שרמת הרטט שלו שונה בכל עולם שבו הוא מופיע. כשאתם מתגלמים בעולם זה אתם עוברים תהליכי הפחתה וכך גם כל הסובב אתכם. כלומר, לא רק שאתם מופחתים לכדי רמת הרטט הקיימת בעולמכם, אלא שגם בעלי חיים אחרים, עצים ואף מה שאתם מכנים דומם, יסודות, מינרלים, עוברים תהליך זהה. ההבדל בין החומרים בממדים השונים הוא רמת הרטט שיש לאותם החומרים.
מים, לדוגמה, אינם נראים אותם מים ברמות רטט שונות. כשאתם מעבירים באופן יזום ומודע אנרגיה למים, אתם משנים אותם מבחינה פיסית וחומרית,(2) אלה לא אותם המים שהיו לפני שהעברתם אליהם אנרגיה.
וכך גם בדיוק כשאתם שולחים אנרגיה של אהבה וחמלה לחבריכם, או לאנשים אחרים, ואף לכאלו שאינכם מכירים, אתם משנים אותם מבחינה פיסית, חומרית. אתם מאפשרים להם לרומם את עצמם, להכיל אור רב יותר.
החומר הבסיסי של יקומנו אחד הוא, אלא שהוא התפתח לכדי מה שאתם תופסים כחומרים שונים, אך נדגיש שהחומר הבסיסי ביקומנו אחד הוא, אור. ההפרדה המתקיימת בין הממדים השונים הינה טווח שונה של רטטי אור, המיוחס לכל ממד. כך, לצורך הדוגמה, הממד השלישי יעסוק בוויברציות שנעות בין המספרים 1 עד 2 וממד גבוה יותר יעסוק בוויברציות שבין 2 ל-6. כשאתם צופים בעולמכם בעץ ונניח שהעץ מורכב מחומר שרמת הרטט שלו היא 1.5, הרי שאותו העץ יהיה נוכח גם בממד גבוה יותר, אך ברטט שמספרו 3. העץ הוא אותו עץ, אלא שהמופע שלו שונה.
ברמה הבסיסית חומר ורוח אחד הם. בעולמכם קיימת הפרדה לצורכי החוויה הדואלית, אך המכלול כולו הוא אור ברמות רטט שונות, שלכם כישויות ישנה היכולת לשנות אותן. כשאתם מפחיתים את עצמכם מן הבית זהו בדיוק התהליך שאתם עוברים, שינוי, הורדת רטט מהיר לרטט איטי, אתם יוצרים את עצמכם מחדש – הופכים אור, רוח, לחומר פיסי מוחשי.
היסודות בכל ממד זהים, אלא שהוויברציה שלהם שונה מממד לממד. זו תהיה עבורכם חוויה מעצימה עת תגלו את מבנה החומרים בעולמות אחרים משלכם, לדוגמה: גילוי נוזל החיים – מים, המצוי במצב שונה בעולמות אחרים הינו חוויית גילוי מעצימה, השמורה לכם עם התקדמותו של התהליך.
כל ממד, כאמור, מאופיין בטווח רטטים משלו ובו מתקיימות חוויות האופייניות לו. סך כל הממדים, סך כל העולמות, סך כל הרטטים הוא התודעה הכוללת של יקומנו, הוא האלוהות. כיוון שבכל קיימת תודעה, הרי שאתם גם יכולים לומר שסך כל התודעות ביקומנו הוא האלוהות, האור הלבן.
אני מבקש לחדד את הדברים, האם סך כל החומרים ביקומנו מוגבל למה שאנו מכירים מכדור הארץ?
מה שלמעלה הוא שלמטה. מה שקיים בעולמכם קיים בכל מקום אחר ביקום וההיפך. בעולמכם נמצאים כל החומרים אשר קיימים בכל מקום אחר ביקום, אם כי ברמות רטט דחוסות יותר. חומר הגלם של היקום כולו מצוי כאן, אצלכם בכדור הארץ, כל יסודותיו של היקום כולו מיוצגים כאן על פני כדור הארץ.
זכרו, אתם שלוחה פיסית של ישות שאינה פיסית, שלוחה של אור שעבר התמרה. תהליך הורדת הרטט, ההפחתה, משותף לכל התודעות ביקומנו וכשאתם בוראים עולמות אתם משתמשים בתהליך ההפחתה גם כדי לברוא תודעות אחרות. לפני שנים רבות אתם הם אלו שיצרתם עולם זה. לקחתם את אור הבית ויצרתם את החי, הצומח, הדומם, את ממלכות המים, האוויר והיבשה, כדי שאלו כולם, בסינכרון מדויק, יסייעו לכם בהמשך במסעכם בעולם זה. עשיתם זאת ממצב של תודעה גבוהה היוצרת תודעה נמוכה יותר, כדי שתוכלו ללמוד דבר מה חשוב על עצמכם, כדי שתוכלו לגלות את עצמכם בעולם אחר בתהליך שבו אלוהים מגלה את עצמו. אלוהים נשאר אותו אלוהים, אך ב”מצב צבירה” אחר.
כלומר, כל יסוד, לדוגמה חמצן (שנמצא במים), אם נעלה לו את הרטט עוד ועוד, האם בסופו של דבר הוא יהיה אור מכיל כל?
אנו יודעים שקשה לך להאמין, אך כך הם פני הדברים. זכור שכל הדרכים מובילות במעלה הר האמת אל אותו המקום. כל דבר העולה בהר מגיע בסופו של דבר אל פסגה בודדת, אל אמת יחידה אחת המכילה כל, את כל האמיתות האחרות כולן גם יחד. כשאתה פוגש כל דבר בעולמך, כולל את עצמך, אתה פוגש את אלוהים טרם התרחבותו, אתה פוגש אלוהים צר, אך את אלוהים בכבודו ובעצמו.
האם אתה מבין עכשיו עד כמה כל דבר בעולמכם, וגם מה שאינו נוכח בעולמכם, קדוש? “קדוש קדוש קדוש ה’ צבאות מלוא כל הארץ כבודו.”(3) ואכן, מלוא כל הארץ כבודו. האלוהות מצויה בכל, בכל הארץ, בכל היקום, בכל מה שיש.
כל עלייה, מכל זווית מבט, מכל יסוד קטן או גדול, מכל ישות נחמדה יותר או פחות בעיניכם, מכל דבר שהוא, בין שיהיה זה חי, צומח, או דומם, מביא אתכם בסופו של תהליך אל עבר ידיעת הכל, אל האלוהות.
כפי שהסברנו, בכל דבר קיימת תודעה, גם בחלקיק היסוד הקטן ביותר, והתודעה הקיימת היא האלוהות כולה, אלא שזו מביאה עצמה לידי ביטוי כמופע מקומי. מולקולת חמצן היא חלקיק אלוהי בעולמכם, אך בו זמנית מכילה גם את כל היבטיה האחרים של האלוהות של ידיעת כל, אך במצב רצסיבי, מוחלש, בלתי גלוי. בממד גבוה יותר חמצן הינו חמצן מורחב, בעל תודעה רחבה, בעל יכולות מורחבות. בממד גבוה יותר מולקולת חמצן אינה מכונה חמצן, היא דבר מה אחר, יש לה יכולת התחברות מתוך מודעות ליסודות אחרים וניתן לשוחח איתה ולהנחות אותה כדי שתסייע במסע של אלו החווים באותו ממד. האם אתם יכולים לתאר לעצמכם מדען בעולם אחר, המשוחח ומנחה מולקולת חמצן להתחבר למולקולה אחרת? נשמע לכם דמיוני, אך כך הם פני הדברים.
לפי מדע הכימיה עולמנו מורכב מכ-120 יסודות. האם בכל עולם ביקומנו קיים מגוון זהה של יסודות?
מה שמצוי כאן מצוי שם, מה שלמעלה הוא שלמטה, מה שבפנים הוא שבחוץ, המיקרוקוסמוס הוא המאקרוקוסמוס. אותה אלוהות מצויה בכל, בכל מקום, בכל זמן, זהו עיקרון קוסמי אשר הבנתו מסייעת בהתעלותכם.
אותו מגוון של יסודות שקיים בעולמכם קיים גם בעולמות אחרים. אם העולמות האחרים מצויים ברמת רטט גבוהה יותר משלכם, אותו מגוון של חומרים שמופיע בעולמכם מצוי שם ברמת רטט גבוהה יותר, המתאימה לאותו הממד שבו נמצא אותו עולם.
כשאורה של האלוהות הפציע והוריד את עצמו לכל העולמות, הרי מובן שאותו האור מתקיים בכל העולמות, אותו האור עבר ממקום א’ בבריאה למקום ב’, אך בבסיסו הוא אותו אור. האור שמצוי בעולמכם מופיע ב”מצב צבירה” אחר מאשר בעולם אחר, אך בבסיסו הוא אותו האור.
כשם שלפני 2,000 שנה לא היה אפשרי מבחינתכם לקבל את ההנחה ולהבין שהאוויר שאתם נושמים עשוי גם להיות נוזל, כך קשה לכם גם כיום לקבל את ההנחה שאותם חומרים המצויים בעולמכם מצויים גם בכל מקום אחר, אך במצב רטט שונה, במצב צבירה אחר.
קשה לי להאמין שכולנו עשוים מאותו חומר אחד בודד ששמו אור.
אמונה הינה גישה סובייקטיבית, המציאות כפי שהמתבונן בוחר לחוות אותה. אין כל פסול בכל אמונה שהיא, אלא שנמליץ לך להיות פתוח כל העת גם לאמיתות ולאמונות נוספות.
כפי שהדגשנו, האור מצוי בכל ומביא עצמו לידי ביטוי בכמעט אינסוף צורות ובכל עולם בצורה אופיינית ומסוימת ביותר, וכך גם הדבר בעולמכם. האלוהות מצויה בכל אחד מכם, אך השונות ניכרת לעין, שהרי לא תמצאו לדוגמה שני בני אדם זהים לחלוטין, וכך האור מביא עצמו לידי ביטוי בצורות רבות מספור.
כל הישויות ביקומנו הן “בני אור”, שכן כולנו עשוים מאור, מאותו חומר גלם, מאותו בית יוצר הוא גרעין האנרגיה הראשוני שהפחית את עצמו לעולמות השונים. לכן, כשאתם מכנים את אחיכם, בני האור האחרים, “חוצנים”, הדבר נובע מחוסר הבנה, שכן הם אור בדיוק כמוכם, הם אינם חיצונים לכם, הם חלק מאותו אור כמוכם, הם חלק מכם.
בבית אתם אור מלא, אלוהות מלאה ואתם מודעים לכך במלוא המודעות. בבית הנשמות נפרדות ומשותפות בו זמנית בשותפות מלאה, כשם שטיפה בים נפרדת, אך בו זמנית מהווה חלק מהים השלם. הטיפה חווה את חוויותיו של הים כולו בו זמנית עם חוויותיה שלה, כשם ששאר הטיפות בים מודעות לחוויותיה של הטיפה הבודדת. ראו זאת כמצב קוואנטי שבו אתם גם וגם, גם חלקיק בודד ובו זמנית גם אור מלא.
בנוסף, כנשמות בעלות מאפיינים אישיים, יש לכם תודעה מפותחת המאפשרת לכם לצבור אור נוסף באופן יזום, שכן אתם הם אלו היוצרים את מציאות חייכם. האור מתרחב כל העת וכל חוויה שלכם מוסיפה אור נוסף לאלוהות. האלוהות מתרחבת ונהיית בעלת מודעות גבוהה יותר, וזאת תודות לכם ותודות לכל שאר התודעות החוות.
החומר שהעברתם בפרק זה חשוב אך מורכב. קצת מתסכל שאני לא יכול להבין יותר.
עניין של נקודת מבט. תסכול הוא מצב הוויה מקומי הנובע מחוסר בהבנה. מלאכת הגילוי היא המסע שבחרתם בו, כשאתם מגלים את עצמכם שמחה שורה בכם. כיוון שאתם מודעים לכך שאינכם יודעים, הרי שהמסע שלכם עוסק בגילוי, כולכם עוסקים במלאכת הגילוי של עצמכם וגילוי הוא תהליך שאינו מסתיים לעולם. קבלו את זה שגם לא להבין זה בסדר גמור, לא נועדתם להבין, אלא לגלות את חוסר ההבנה כפי שאתם תופסים אותה. מסע הגילוי הוא שחשוב, לא המטרה, אם הייתם יודעים הכל לא היה מה לשחק, לא היה ממה להתרגש, משחק הגילוי היה מיותר.
הגעתם לעולם זה מתוך כוונה ברורה שלא תדעו, מיסכתם את עצמכם כך שתשכחו מי אתם באמת ומאותה נקודה אתם מתחילים את מסעכם בארץ לא נודעת, כדי שאט אט תגלו בחזרה את עצמכם, את מהותכם האמיתית. אתם אלוהים ואתם משחקים במשחק מחבואים שעה שאתם גם זה שמתחבא וגם זה שמגלה, תודה.
תודה רבה.
(1) בראשית א’, ב’ – ג’: “ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר אֱלהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.”
(2) אנרגיה הנוצרת ממחשבה, מצלילים, ממלים ועוד עשויה ליצור שינוי פיסי ממשי בצורתו של החומר. גופנו לדוגמה המורכב מכ- 70% מים משתנה כשאנו משדרים אליו אנרגיה, יש ביכולתנו להעלות או להוריד את רמת הרטט של הנוזלים בגופנו. להרחבה בנושא השינוי הפיסי של מים ראה בספר “רוחניות מעשית”, עמודים 162-159.
(3) ישעיהו ו’, ג’.