שלי שרון

נובמבר 2014

עריכה לשונית: סמדר ברגמן

המין האנושי נמשך לסיפורים, למסגרות, לתבניות, לגבולות. בסיפור יש אלמנט מרכזי ומכריע, אלמנט אלכימי שמאפשר לאדם טרנספורמציה, ומה שמכונה ״חיבור״. זהו אלמנט הרוח, שהוא הרגש והמחבר.

כשסיפור מצליח להעסיק אתכם רגשית, כשהוא מפתה אתכם בגוף הרוח, הוא מאפשר לכם מרחב שבו אתם יכולים להתקיים במקביל לסיפור ובתוכו. מרחב זה הוא מרחב הקול האישי, שמשדר לכם בעדינות ומספר על המקום האינטימי הייחודי שלכם. על אף ולמרות הסיפור, אתם מתקיימים בתוכו בזכות עצמכם. הקיום קיים באופן עצמאי, גם כאשר קיימים באדם סוגי פיצול, כאשר חלקיקים מהם הם הסיפור עצמו וחלקיקים אחרים הם עצמאיים ומנותקים מהסיפור. מדוע אנשים נמשכים לאדם שמתקשר את אברהם או לאישה שמתקשרת את איזיס? הרוח הינה רוח באשר היא. אך אברהם מביא עמו את מורשת הסיפור וכך גם איזיס, וכן הלאה.

הקשיבו למסר האישי שלכם, שיכול לצמוח מתוך הסיפור, ואז זנחו וקלפו אותו כפרי שקולף מקליפתו. הרשו לעסיס הקול העצמי לדבר את עצמו, בעוצמה כה רבה עד שהוא ינפץ בלי מאמץ את המסגרות והתבניות שאימצתם לכם. הפסיקו ללכת על הקירות, שאתם בניתם או שבנו עבורכם. עזבו אפילו את הסיפור של ״התמונה הגדולה״, שהיא עוד מסגרת שאיפה, ברצון להיכנס אליה ולהטמע בתוכה.

אילו חיים היו לכם, אילו תחושות היו משגשגות בתוככם, אילו הייתם נטולי מסגרות רעיוניות? אילו הייתם נותנים לרוח האישית שלכם לעוף חופשי על גבי שטיח הקול העצמי שלכם? כמו ין ויאנג, כמו אור וחושך, כזוג המזדווג – כך מתקיימים הרוח והעצמי. פועלים כמשלימים ומרבים בהרחבת זה בזו וזו בזה. התחושות והצלילים הפנימיים יובילו באופן טבעי למנגינה שתזמר לכם סיפור שהוא אישי, אותנטי ועצמאי. סיפור טוב הוא סיפור נושם, וכך ראוי לתת לרוח לנשום את עצמה דרך קולכם.

זוכרים את הפנטזיה של מנהרת הזמן? זו שמשתמשים בה כדי לחזור אחורה אל העבר, לשנות משהו שהתרחש, אירוע מוכר שרוצים לשנות את מסלולו, או לקפוץ אל העתיד ולגלות מה יקרה. לחשוף מה הלא נודע טומן לנו, כדי שנוכל לשאוב קצת ביטחון בכך ש״נדע״. נניח שהייתם משתמשים בדימוי מנהרת הזמן כדי לקפוץ לזמן אחר או זמן חדש ולהמציא את עצמכם מחדש. זמן שלא נמצא על הרצף הקווי שבין אתמול ומחר. זו לא צריכה להיות המצאה גרנדיוזית. לשנות כל היבט וכל איבר וכל תצורה שלכם שאתם מכירים. אבל לשנות משהו קטן. נקודת חן אחת קטנה. כמו ״אני״ חדשה שמתקיימת מבלי להאשים, כמהמרת, את אימא שלי ואבא שלי. ״אני״ חדש שמתקיים בעצמאות מוחלטת, בהליכה אחרי מימוש התשוקה הפנימית, והשקעת האנרגיה רק במה שמעניין ושמושך אותי.

במקום לקבע את עצמכם בדפוסים לא מאירים נסו לשנות את השפה: ״זה מה שמושך אותי….״; ״התשוקה שלי נמצאת ב…״; אני אוהבת…..״ השפה תשנה את התכנות של תבניות החשיבה וההוויה.

היום זה היום הראשון בחייכם, כך יכול להיות, עם האנרגיה של האחד-עשר, שבו תאירו את העצמי הפנימי שלכם באור ממוסס מסגרות ותבניות, ללא וילונות הממסכים את הרגשות, שבו תוכלו לשפוך אור ולהרוות את ההוויה האישית בהקשבה ובביטוי של הקול האישי העצמאי. חודש נובמבר מביא עמו את האנרגיה של האלמנט האלכימי אוויר, אשר מגביר את יכולת הלמידה שלנו וכן את היכולת להתרחבות אסטראלית. הסיפור של הקול העצמי מוגבר ונישא על התדרים הללו כסיפור אהבה, המשמיע את קולו הישר מן המקור. הרי האהבה היא מרחיבה ומאירה. היא פותחת אתכם אל הלא נודע כניחוח הורד הנפתח אל האוויר. התדר של המספר 11, מספר המאסטר, הוא מסר כפול בהדגשת עוצמתה של אנרגיית האחד – התחלה, עצמאות, מקוריות וחדשנות. אנרגיה זו מזמינה אתכם לרחף כרוח פנימה אחר הקול העצמי ולגלות את גוף היציאה החוצה, מתוך הגילוי של מהותו נטולת הסיפורים, הזיווג של הרוח והעצמי. תוכלו לבחור לקפוץ קפיצה קוונטית אל זמן אחר. זמן שבו תהיו רעננים. זמן אנרגטי כזה המתקיים באופן עצמאי ללא הקשרים קודמים או מאוחרים. סיפור ללא סיפור. המתקיים עכשיו ברגע זה. ובלבד.