ג’ניפר הופמן
מאנגלית: סמדר ברגמן
לפני שתתחילו לקרוא מאמר זה, נקו את מוחכם מכל האמונות, הרעיונות, הדעות או הציפיות הקודמים לגבי האופן שבו אתם מגדירים את המושג “מערכות יחסים”, כיוון שכדי שניתן יהיה להיכנס לפרדיגמה של מערכות יחסים מכוונות ומודעות, עלינו להתחיל מנקודת השקפה חדשה. עד כה, מערכות היחסים הוצבו בממלכת הרומנטיקה ואנו נוטים לראות אותן בהקשר של יחסים רומנטיים, אך הן מקיפות כל קשר שיש לנו עם כל אדם, מצב ודבר בחיינו. כדי להבין באמת ובתמים את מערכות היחסים, אנו חייבים להתחיל בכך שנבין שיש לנו מערכת יחסים עם כל דבר בחיינו. וכדי להתחיל בהתחלה, מערכת היחסים הראשונה, החשובה והמשמעותית ביותר שאי פעם תהיה לנו היא זו שיש לנו עם עצמנו.
יש במערכות יחסים תן וקח, מה שאנו חולקים עם אחרים ומה שהם חולקים עמנו. ואנו נוטים לבחון זאת מנקודת המבט של מה שאנו מקבלים. אך למעשה הן מתחילות בנו, במה שאנו נותנים. כל האנרגיה שלנו משתקפת חזרה אלינו במערכות היחסים שאנו מנהלים ושמתחילות בנו, בריפוי ובמטרות הקרמתיות שלנו. אף על פי שהן עשויות להיראות מורכבות ומבלבלות, כאשר אנו שואלים את השאלות “הנכונות”, כל מערכת יחסים יכולה לחשוף אוצר של מידע לגבי התכלית שלנו ומה עלינו לרפא בתוך עצמנו כדי לזכות במערכות החיים המספקות, שמעצימות את החיים ואת עצמנו, בהן אנו חושקים. כל השמחה, השלווה, האהבה והשפע שאנו רוצים ממערכות היחסים שלנו יכולים להיות שלנו כאשר אנו תופסים את מערכות היחסים מתוך הקשר של עצמנו ושל מתנות הריפוי שהן נושאות עבורנו.
כל מערכת יחסים חיצונית שיש לנו בחיינו, עם אנשים ומצבים וכן, עם החיים עצמם, היא מראה של מערכת היחסים הפנימית שלנו עם עצמנו. לכן, בעודנו צועדים במסע החיים, מוענקת לנו מראה של החיבור הפנימי עם האגו והרוח שלנו. לא ניתן להסביר את טבע מערכת היחסים מבלי להתייחס לחיבור לעצמנו ולעצמי. אם ננסה לבחון את מערכות היחסים שלנו מבלי לחבר תחילה את אותו חיבור פנימי, נוכל ליפול בקלות להלך רוח של קורבן, כיוון שאנו מנותקים מהסיבה, מהטבע ומהתכלית האמיתיים של מערכות היחסים, שהם לגלות מי אנחנו ואת מסע הריפוי שלנו ואת דרכנו לשלמות גופנית, שכלית, רגשית ורוחנית.
כיצד נראית מערכת היחסים שלנו עם עצמנו? איך אנו תופסים את עצמנו בהקשר לחיים שלנו? האם אנחנו מחבבים את עצמנו? אלה שאלות שאנו שואלים את עצמנו רק לעתים נדירות או שלעולם איננו שואלים אותן, ואף על פי כן, הן השאלות החשובות היחידות כאשר אנו באים לדבר על מערכות יחסים, משום שהן השאלות שתעזורנה לנו להבין מה מתרחש בתוך כל מערכות היחסים שלנו וכמו כן לקבוע את סוג מערכות היחסים שיש לנו. ככל שנהיה מוכנים להרחיק לכת אל תוך עצמנו במטרה לענות על השאלות הקשורות למערכות היחסים שלנו, כך נזכה להצלחה רבה יותר במסגרתן.
אך לעתים קרובות מדי אנחנו מסתכלים על מה שקורה מחוץ לעצמנו, על מערכות היחסים שלנו עם החיים, עם אחרים ובתוך מצבים קשים, וכאשר הן אינן מה שאנחנו חושבים או רוצים שתהיינה, אנחנו חושבים שמשהו איתנו אינו כשורה. אז אנחנו מנסים לתקן את המצב או את האדם, לשנות אותם או את האנרגיה שלהם, מתוך תקווה שהם יגיבו אלינו באופן שונה. אך כך אנו “רותמים את העגלה לפני הסוסים”, אם ניתן להתבטא כך, כיוון שהם אינם יכולים להיות יותר עבורנו מכפי שאנו עבור עצמנו. במילים אחרות, הם רק משקפים את האנרגיה חזרה אלינו. אם אנו רוצים תוצאה שונה, עלינו להתחיל בסיבה, שהיא תמיד אנחנו.
איך נוכל לגרום למישהו לראות אותנו באור שונה, לאהוב, לכבד ולהוקיר אותנו כאשר כבר ניסינו הכול? איננו יכולים, ולהמשיך בכך יהיה בזבוז הזמן והאנרגיה שלנו. מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לראות אותם כפי שהם – מראה של האנרגיה שלנו – ולשנות את מה שאנחנו מביאים מבחינה אנרגטית. אז יש להם ברירה, להשתנות ולפגוש אותנו ברמת התודעה המורחבת שלנו או לפנות את מקומם ולאפשר למישהו אחר לתפוס מקום זה. וזה המקום בו אנו נתקעים, כיוון שאנחנו רוצים להיאחז במערכות היחסים, לזכות בגמול בשל הזמן, הרגש והמאמץ שהשקענו בהן. הגמול שאנו רוצים הוא הודיה, התחייבות ואהבה, אך זהו גמול שלא מתממש. במקום זאת, אנו עלולים לחוות דחייה, נטישה ולקבל הכול חוץ מהאהבה שאנו רוצים.
מה לא בסדר איתנו?
כלום.
מה לא בסדר עם האנשים האחרים?
כלום, הם רק עושים את מה שהם אמורים לעשות, שהוא לשקף לנו את האנרגיה שלנו. ואם איננו אוהבים, מכבדים ומוקירים את עצמנו, גם הם לא יעשו זאת.
כאשר אנו מצפים למשהו ממערכות היחסים שלנו, אנו מציבים את האחריות לריפוי שלנו על מישהו או משהו אחר. אז אנו נעים אל תוך תודעת קורבן וטינה, כאשר התוצאות אינן מה שציפינו. עכשיו אנחנו חייבים לשאול את עצמנו שאלה כואבת, מה היה סדר היום שלנו? כיוון שלכולנו סדר יום במערכות יחסים, שהוא הדברים שאנו רוצים ומצפים מהן. איננו תופסים את עצמנו באופן זה משום שאנו אומרים שאנו רוצים את הטוב ביותר עבור האחרים, אך למעשה אנו רוצים את הטוב ביותר עבור עצמנו. ואין בכך שום דבר רע, כל עוד אנו כנים בקשר לכך.
כל מערכת יחסים משרתת את הצורך שלנו בריפוי, כיוון שזו תכלית החיים העיקרית ואנו יוצרים קשרים עם אחרים כשתכלית זו מהווה את המטרה האנרגטית, אף על פי שייתכן שאין זו המטרה הרגשית שלנו, שהיא שהצרכים הרגשיים שלנו יענו. אבל הריפוי האנרגטי וצרכי הטרנספורמציה הם הסיבה מדוע בחרנו באדם או במצב מסוימים אלה, ואין זה משנה עד כמה לא-רומנטי או אנוכי זה נשמע.
ככל שאנו מתבגרים מבחינה רוחנית, אנו מסוגלים להכיר בריפוי שלנו ולהוקיר את האנשים שנכנסים אל תוך המעגל שלנו כדי לקרב אותנו עוד יותר לשלמות. אלה הם המורים שלנו והם מביאים לנו שיעורים רבי עוצמה שמטרתם תמיד להועיל לנו בדרך כלשהי, ואין זה משנה עד כמה מערכות היחסים עמם מאתגרות או כואבות. כאשר אנו בוחרים כיצד אנו רוצים לקיים קשרים עם אנשים אחרים, לאזן את עצמנו מבפנים ולהישאר מקורקעים בתשוקה שלנו לשלמות, אנו רואים את מערכות היחסים באור שונה לחלוטין.
אז אנחנו יכולים להביע כוונות למערכות היחסים שלנו ולמרות שתהיה תכלית ריפוי, אנו מודעים לה ומהווים חלק מודע ממסע הריפוי שלנו, מודעים לגמרי לצרכים שלנו ומשתמשים באנרגיה שלנו בדרך ממוקדת ומכוונת שעושה שימוש במערכות היחסים במטרה לקרב אותנו לשלמות. בנקודה זו אנו יודעים שנזכה בסיפוק הרגשי אליו אנו משתוקקים ולכן איננו מתאמצים לברוא אותו והוא מגיע אלינו ללא מאמץ, עטוף בתוך מערכת היחסים שמעניקה לנו את האהבה, הכבוד, המחויבות והשמחה שאנו רוצים, ללא דרמה וטראומה של ציפיות שלא נענו והעבודה הקשה הכרוכה בניסיון להגשים את צרכיו של מישהו אחר, רק כדי שהוא יגשים את הצרכים שלנו.