ג׳ניפר הופמן
7 ביוני, 2017
מאנגלית: סמדר ברגמן
לאחרונה שמתי לב לכמות גוברת והולכת של טרולים ושליליות במרחב המדיה החברתית, ואף על פי שמטריד לראות עד כמה מרושעים אנשים יכולים להיות, מדובר בהסחת דעת ובהיבט נוסף של מחזור ההתעלות הנוכחי. מתחיל להיות צפוף על גשר הממד הרביעי עכשיו, הנתיב שבין הממד השלישי והממד החמישי, והדבר מייצג בחירה שעלינו לקבל. האם נפסיק להתקדם ונחזור לתפקיד המרפא-קדוש מעונה שלנו, נמתין שכולם יגיעו אלינו או האם נתקדם ונמשיך לברוא את נתיב הממד החמישי בו יצעדו בסופו של דבר האנשים האחרים?
אמפתים, עובדי אנרגיה, מרפאים ואנשים בעלי נטיות רוחניות הם בקרב הישויות הרחומות והאוהבות ביותר על כדור הארץ. אהבה וחמלה אלה יכולות להפוך לרצון לעזור לכולם, וזהו דבר טוב. יחד עם האמונה שלנו שההתעלות היא הנתיב שכולם יכולים לצעוד בו, אכן יצעדו בו וצריכים לצעוד בו, הדבר יוצר בלבול בקשר למקום שאליו צריכה העבודה שלנו להביא אותנו ומה אנו אמורים לעשות למען האנושות. האם נפסיק לעשות את מה שאנו עושים ונעזור לאחרים להגיע אלינו כאשר אנו רואים את הקהל על גשר הממד הרביעי, או האם נשאיר אותם לבחירות שלהם ונאפשר להם ״לסבול״ בעוד אנו נהנים במגרש המשחקים של הממד החמישי? התשובה עשויה להפתיע אתכם.
שמעתם אותי אומרת פעמים רבות שהיקום שלנו הגון, לא חביב, ומשמעות הדבר היא שהוא נטול שיפוט לחלוטין ואין לו כלל דעה לגבי המסע או ההתקדמות שלנו. הוא מכיר בכך שלכל ישות יש ריבונות אנרגטית, זאת אומרת, הוא תומך לגמרי בבחירות שלנו, יהיו אשר יהיו. ככל שאנו מתקדמים על גשר הממד הרביעי, אנו חייבים להפוך נטולי שיפוט במידה רבה יותר גם כן, לחלוק את האור הזוהר שלנו כמשואה שאותה אנשים יכולים לראות ולגלם, מבלי לעצור ולראות אם כך הם עושים. כל בני האדם מקבלים החלטות אישיות, וגם אם אנו חושבים שההחלטות שלהם גרועות, אל לנו לשפוט אותם, כיוון שמדובר במחזור הקרמתי האישי שלהם והם צריכים וחייבים לעשות בדיוק את מה שהם עושים במסע שלהם לשלמות ולהולמות, שהוא חלק ממסע ההתעלות.
בינתיים, מתחיל להיות צפוף על גשר הממד הרביעי בעת שאנשים עולים עליו, מבינים את ההשלכות של החלטה זו, ומפסיקים להתקדם עד אשר יצליחו להחליט מה יהיו הצעדים הבאים שלהם. אם הם מפחדים, הם יעשו כמיטב יכולתם לנסות למשוך אחרים חזרה למקום הימצאם, ולכן הם יתחילו לעסוק באלימות מילולית, בטרוליות, בשיפוט ובביקורת בניסיון ליצור את האנרגיה התלת-ממדית המוכרת להם. האם הם יכולים לגרום לנו ״לרחם עליהם״ ולהפריע לנו במסענו כדי שלא יהיה עליהם להמשיך לנוע קדימה? זו טקטיקה אחת. טקטיקה נוספת היא לומר שאנו אנוכיים ורעים, כיוון שאנו נמצאים במרחב אנרגטי אחר, שאליו הם רוצים גישה אך מבלי לחולל שינויים כלשהם בתדר וברטט האנרגטיים שלהם. ראו את המאמר שלי על ״ביוש״ כאן.
ובזמן שכל הדברים הללו מתרחשים, פרדיגמות הממד השלישי מתפרקות והפרדיגמה התלת-ממדית המוכרת להם שוב אינה נמצאת שם, היא מלאה בחורים ומוצפת באנרגיה של הממד החמישי. הם תקועים אפוא על גשר הממד הרביעי ויש להם רק שתי אפשרויות, לעמוד במקומם או לנוע קדימה, והם כועסים, עצבניים, מפוחדים ומבולבלים. הרגישים והרחומים מביניכם מרגישים בכאבם ועליכם להחליט מה הדבר הבא שתעשו. האם תפסיקו להתקדם ותחזרו לעזור להם או האם תקרינו אור זוהר כדי שיהיה להם אור בהיר יותר שיוכל לעזור להם להפיג את התחושות הקשות ולקבל החלטה להתקדם?
אם אתם בוחרים באפשרות השניה, אתם צודקים. אבל הם עשויים לראות בכך סימן מרגיז נוסף ולא להתרשם מהאור שלכם. הם עשויים להרגיש שאתם מתעלים עליהם באורכם ומדגישים את המגבלות שלהם. הם עלולים להאשים אתכם בכך שאתם חושבים שאתם ״טובים יותר״ מהם ולקלל אתכם. או הם עשויים לעוות את המילים שלכם ולהאשים אתכם באמירת דברים שכלל לא אמרתם. זכרו שהם חלק מהאנשים הנמצאים על גשר הממד הרביעי, לא בטוחים מה לעשות כדי להתקדם, מפחדים מהשינויים שמתחוללים בחייהם, והם רוצים לברוא מחדש את מציאויות הממד השלישי שלהם, אף על פי שאלה אינן קיימות עוד.
ההתעלות היא מסע קולקטיבי, אבל נתיב אישי. כולם מתעלים אבל בדרכם שלהם, בקצב שלהם ונעים לכיוון התוצאה שלהם. ההתעלות הגדולה לא קיימת, כיוון שלא כולנו נגיע לאותו מקום באותו זמן או נשיג את אותם תדר ורטט. במקום זאת, יהיו לנו מחזורי התעלות קטנים יותר אותם נשלים בהתחשב במשימת הנשמה, במחזורים הקרמתיים ובשיעורים שלנו, ובהתחשב במידה שבה אנו יכולים ומוכנים להתעלות בתקופת החיים הנוכחית.
קהל הממד הרביעי יתחיל להתמעט כאשר אנשים מסוימים יאזרו את האומץ להאיר באור בהיר יותר ולהיפרד מאלה שרוצים ושצריכים להשתהות לפני שהם מקבלים החלטה. בסופו של דבר, כולם יגיעו למקום שבו הם מרגישים בנוח, למקום שבו הם בטוחים וערוכים עם האנרגיה שלהם. וקרוב לוודאי שהדבר יהיה שונה מאדם לאדם אבל זה בסדר, כיוון שזהו תהליך התחדשות מתמשך ואם מישהו חסר את האומץ להשלים את חציית גשר הממד הרביעי עכשיו, ייתכן והוא ישקול מחדש את החלטתו בשלב מאוחר יותר.
הדבר שיעודד אותם ושיהווה להם השראה בסופו של דבר הוא הנוכחות של האורות הזוהרים שמולם, שיאפשרו להם לדעת שאנשים חצו בהצלחה, שהם יכולים להתרחק מהקהל שעל גשר הממד הרביעי ולא רק שהם יהיו בטוחים ברגע שיאזרו את האומץ לנוע קדימה אל מציאות חדשה של הממד החמישי, אלא שמישהו גם יהיה שם כדי לקדם בברכה את פניהם.
