שיחה עם ישוע

באמצעות פמלה רוז קריב

מאנגלית: סמדר ברגמן

אני זה שהילך ביניכם ושלמדתם להכיר כישו. איני ישוע של מסורת הכנסייה שלכם או ישוע של כתבי הקודש שלכם. אני ישוע-בן-יוסף; חייתי כאדם בשר ודם. אכן הגעתי לתודעת המשיח לפניכם, אבל נתמכתי בכך על-ידי כוחות שנמצאים מעבר לדמיון שלכם בזמן הזה. הגעתי הייתה אירוע קוסמי ~ הפכתי את עצמי זמין לשם כך.

זה לא היה קל. לא הצלחתי במאמציי להעביר לאנשים את גודלה העצום של אהבת האלוהים. הייתה אי-הבנה רבה. באתי מוקדם מדי, אבל מישהו היה צריך לבוא. בואי דמה לזריקת אבן אל תוך בריכת דגים גדולה. כל הדגים ברחו והאבן שקעה אל המעמקים. אולם האדוות נראות זמן רב אחר-כך. ניתן לומר שסוג התודעה שאני מבקש להעביר, עשה את עבודתו במחתרת לאחר מכן. על פני הבריכה היו גלים קבועים שכוונתם טובה, אבל פירושים מוטעים ומסולפים קמו לפגוש ולהילחם זה בזה בשמי. אלה שהאנרגיה שלי נגעה בהם, שאנרגיית המשיח נגעה בלבם, לא יכלו לשלבה באמת אל תוך המציאות הפסיכולוגית והפיזית שלהם.

זמן רב עבר קודם שתודעת המשיח יכלה להניח את כף רגלה על כדור הארץ. אבל עכשיו הגיע הזמן. שבתי ואני מדבר באמצעות רבים, באמצעות ואל כל מי שרוצים לשמוע אותי ושלמדו להבין אותי מדממת לבם. איני מטיף ואיני שופט. תקוותי הכנה היא לדבר אתכם על הנוכחות העצומה ומהימנה של האהבה, הנגישה לכם בכל עת.

אני חלק של תודעה גדולה בהרבה, ישות גדולה בהרבה, אבל אני ישוע, החלק של אותה ישות (או שדה תודעה) אשר התגלם. איני אוהב כל-כך את השם ישו, כיוון שהוא הפך לגרסה מעוותת לכל שאני מייצג. “ישו” נמצא בבעלות הכנסייה והרשויות. הוא עוצב כך שיתאים לאינטרסים של ראשי הכנסייה במשך מאות שנים, עד כדי כך שהדמות השכיחה של ישוע כה מרוחקת עתה ממה שאני מייצג, שהדבר ישמח אותי מאוד אם תוכלו פשוט לשחרר אותה ולשחרר אותי ממורשת זו.

אני ישוע, אדם בשר ודם.

אני ידידכם ואחיכם.

אני מכיר כל אדם בכל דרך.

אני מורה וחבר.

אל תחששו מפני. חבקו אותי כפי שהייתם מחבקים אחד מבני משפחתכם.

אנו משפחה.

ישוע, ישו והמשיח

אנרגיית המשיח שאני בא להציע לכם נובעת מאנרגיה קולקטיבית שהתעלתה מעבר לעולם הדואליות. משמעות הדבר שהיא מכירה בניגודים של טוב ורע, אור וחושך, נתינה ולקיחה, כהיבטים של אותה אנרגיה אחת. החיים בתודעת המשיח משמעותם שאין כלל מאבק. יש קבלה מוחלטת של המציאות. היעדר זה של מאבק או התנגדות הוא המאפיין העיקרי של תודעת המשיח. כיוון שהמשיח (או אנרגיית המשיח) מכיר בניגודים של כל המחשבות, הרגשות והפעולות כהתגשמות של אנרגיה אלוהית אחת, לא יכולה להיות כל דואליות, כל שיפוט בדרך שבה “הוא” (האנרגיה המשיחית) חווה את המציאות.

הרשו לי לתת לכם דוגמה. כאשר אנרגיית המשיח שבכם צופה בקונפליקט מזוין בין עמים, לבה בוכה על גורלם של המובסים, אבל היא אינה שופטת. היא מרגישה בכאב ובהשפלה עם כל מהלומה, ולבה מלא בחמלה… אבל היא אינה שופטת. היא צופה בתוקף, באדם שמחזיק ברובה, באדם שהכוח בידו, שגורם לכאב, והיא מרגישה… את השנאה והמרירות שבתוכו, ולבה מתאבל… אבל היא אינה שופטת. לבה של אנרגיית המשיח מאמץ את כל המחזה בחמלה עמוקה, אבל ללא שיפוט, משום שהיא יודעת שכל ההיבטים הם התנסויות שהיא עברה בעצמה. היא עצמה גילמה את כל התפקידים הללו, של התוקף והקורבן, של המאסטר והעבד, והיא הגיעה להבנה שהיא לא זה ולא זה, אלא הדבר שמונח ביסוד שניהם.

אנרגיית המשיח עברה וחלפה דרך כל אנרגיות הדואליות. היא הזדהתה עם החושך, ואז עם האור, אבל כל הזמן, דבר-מה נותר כשהיה. וכאשר היא הבינה שדבר זה נמצא ביסוד כל ההתנסויות שלה, התודעה שלה רכשה סוג חדש של אחדות: היא “הומשחה”. האנרגיה המשיחית הייתה האנרגיה שבאתי להציע לכם.

קשה למדי להסביר מי הייתי. אני אנסה לעשות זאת על-ידי כך שאבדיל בין שלוש זהויות: ישוע, ישו והמשיח. אני הוא ישוע, המדבר אליכם עכשיו. אני הייתי בן האנוש שנשא את אנרגיית המשיח בגלגול שלי על כדור הארץ. אנרגיה זו עשויה גם להיקרא המשיח. ישו ~ על פי המינוח שלי ~ הוא שמו של האדם דמוי האלוהים שהיה התוצאה של החדרת אנרגיית המשיח אל תוך המציאות הפיזית והפסיכולוגית של ישוע. אנרגיית המשיח נמזגה אל תוך ישוע מספרות האור אשר ~ מנקודת המבט שלכם ~ ממוקמות בעתיד שלכם. ישו היה האדם שביצע את הנסים וניבא את הנבואות. ישו היה השליח מספרות האור, שהתגלגל בי. למעשה, הוא היה העצמי העתידי שלי. ישו היה, מנקודת המבט שלי כישוע האדם שחי על כדור הארץ, העצמי העתידי שלי, שהתאחד עם אנרגיית המשיח. כיוון שהמשיח שבו היה נוכח וגלוי בברור לאנשים רבים סביבו, הוא נראה להם כאלוהי.

אני, ישוע, הייתי אדם בשר ודם. ההיבט הייחודי ובמידה מסוימת המלאכותי של “מבנה-ישו” היה שאני קיבלתי את העצמי המשיחי שלי/שלו מן העתיד. לא הפכתי למשיח על בסיס העבר שלי וההתנסויות שלי עד כה. לא השגתי הארה בדרך טבעית, אלא על-ידי התערבות מבחוץ, אם ניתן להתבטא כך, על-ידי החדרה של אנרגיית משיח מן העתיד. היה עליי להסכים למלא תפקיד זה לפני שהתחלתי בתקופת החיים הזאת. אני הסכמתי שנוכחות ישו “תאפיל” על נוכחותי, כאקט של שירות, וכמו כן בגלל ערגה עמוקה להכיר את המציאות של הפוטנציאלים העמוקים ביותר שלי.

ישו, העצמי העתידי שלי מספרות האור, התאחד עם אנרגיית המשיח. אולם הוא לא ייצג את כל האנרגיה של המשיח כאן על כדור הארץ, כיוון שאנרגיה זו מקיפה יותר מאשר את ישו עצמו. הוא רק חלק או תא אחד ממנה. המשיח או אנרגיית המשיח (הדומה יותר לשדה אנרגיה מאשר לישות אישית) הם אנרגיה קולקטיבית שלה היבטים או “תאים” רבים, שמשתפים פעולה באופן שמאפשר להם לתפקד כ”אורגניזם” אחד. כל התאים תורמים תרומה ייחודית לשלם וחווים את עצמם כאינדיבידואליים שעה שהם מהווים חלק מהשלם גם כן. ניתן לכנות היבטים מסוימים אלה של אנרגיית המשיח בשם מלאכים או מלאכים נעלים. אחד מהמאפיינים של המלאכים הוא שיש להם תחושה של אינדיבידואליות כמו גם דרגה גבוהה של חוסר אנוכיות, שמאפשרת להם להרגיש מאוחדים עם אנרגיות קולקטיביות ולשמוח בשירות שלהם. הרעיון של המלאכים (הנעלים) מתואר בסדרת עובדי האור.

משימתו של ישו על כדור הארץ

ישו היה אנרגיה מן העתיד שבא לכדור הארץ להביא הארה וידע לאנושות. הוא הגיע מעולם אחר או אפילו מממד אחר, והוא הביא עמו את האנרגיה הגבוהה של המציאות שלו. המודעות שלו לעצמי הגדול יותר שלו נשארה בשלמותה שעה שהתגלגל על כדור הארץ. בגלל נוכחותו בי, ישוע, יכולתי להבין בקלות את גמישות חוקים חומריים ו”לבצע נסים”. הסיבה מדוע האישיות של ישו/ישוע הגיעה לכדור הארץ, הייתה לברוא פתח או שער למצב תודעה שונה. אני רציתי לשמש דוגמה לאפשרויות הנגישות לכל אדם.

בספרות האור מהן הגיע ישו, הורגש שכדור הארץ פונה בכיוון אשר יסתיים בחשכה גדולה ובהשמדה עצמית של הנשמות שמעורבות בניסוי של כדור הארץ. הוחלט שיינתן זרז רב-עוצמה לשינוי, אשר יראה בברור לבני האדם את הברירה העומדת בפניהם. על ידי שליחת האישיות האנרגטית של ישו, רצינו להציב מראה בפני בני האדם ולהזכיר להם את המקור האלוהי שלהם ואת הפוטנציאלים הרדומים שהם נושאים בתוכם. פוטנציאלים לשלום, לחירות ולמאסטריות עצמית.

כל אדם הוא מאסטר המציאות שלו. אתם בוראים את המציאות שלכם כל העת. אתם מסוגלים לשחרר את המציאות האומללה או הלא-מספקת ולאפשר לאור להיכנס ולשנות את הבריאה שלכם. האדם הוא המאסטר של חייו, אבל הוא נוטה להעניק את עוצמתו לסמכויות חיצוניות שטוענות שהן יודעות את האמת ורוצות את הטוב ביותר עבורו. הדבר קורה בתחום הפוליטיקה, הרפואה, החינוך וכן הלאה. כמו כן, “תעשיית הבידור” שלכם מלאה בתדמיות כוזבות הקשורות לאושר, להצלחה וליופי, שמשרתות רק את אלה שהמציאו אותן. האם חשבתם כמה כסף מבוזבז על בריאת תדמית? באמצעי התקשורת, בעיתונים, בסרטים, ברדיו ובטלוויזיה, התדמיות מופצות כל העת. מהיכן מגיעות תדמיות אלה? מדוע הן שם? מי תכנן אותן?

מטרת התדמיות היא להפעיל כוח על האנשים. תדמית יכולה להפוך אנשים לכפופים ולמנותקים מהצרכים האמיתיים שלהם, ללא שימוש בכוח פיזי או באלימות. תדמיות יכולות לגרום לאנשים לוותר מרצון על עוצמתם וערכם העצמי. הן משלות אתכם בדרך שבאמצעותה אין צורך לאלץ אתכם באלימות; אתם תקבלו את הערכים שמיוצגים על-ידי התדמית כשלכם ותפעלו בהתאם. זה מה שאנו היינו מכנים בשם “שטיפות מוח בלתי נראית” והן נפוצה בקרב החברות המערביות “החופשיות” שלכם.

תפקיד האור בראש ובראשונה הוא להביא בהירות, מודעות ושקיפות למבני המחשבה והתחושה הבלתי נראים שמעצבים את חייכם. האור הוא ניגודה של שטיפת המוח. כאשר אור נכנס למציאות, הוא שובר את קשרי העוצמה והסמכות, והוא שובר את ההיררכיות המבוססות עליהם. הוא מאיר את השימוש לרעה בעוצמה והוא משחרר את האנשים מאשליות שנוטלות את עוצמתם ואת יכולתם להחליט בעצמם.

ישו היה איום לממשל בתקופת חייו. על-ידי הדברים שהוא אמר לאנשים ופשוט על-ידי מה שהוא הקרין, הוא גרם למבני הכוח להיראות כפי שהם באמת. ההיררכיה הקיימת לא יכלה לסבול ולקבל זאת. תפקיד עובד האור שישו לקח על עצמו היה כבד; בייחוד עבורי, ישוע, בן האנוש שהסכים לשאת אנרגיה אינטנסיבית וזוהרת זו בתקופת חיי. עוצמת נוכחותו של ישו, נוכחות העצמי העתידי שלי, כמעט והאפילה עליי לחלוטין! אף-על-פי שהיא מלאה אותי בתובנות גדולות, באהבה ובהשראה, היה זה מאתגר פיזית לשאת או “להחזיק” באנרגיה שלו. לא יכולתי באמת למזג את האנרגיה שלו אל תוך ישותי הפיזית ~ התאים בגופי לא היו “מוכנים” לכך עדיין ~ ולכן ברמה הפיזית, גופי הפך מותש מנשיאת אנרגיות אור אינטנסיביות אלה. לבד מההיבט הפיזי, לנשיאת אנרגיית המשיח התלווה גם נטל פסיכולוגי. התקשיתי מאוד לראות כיצד טבע אנרגיית המשיח מובן שלא כהלכה לעתים כה קרובות, אפילו על-ידי ידידי או “חסידיי” הקרובים ביותר. כבן האנוש שהייתי, לפעמים שקעתי בדיכאון ופקפקתי בערך המסע שלקחתי על עצמי. הרגשתי שהעולם לא מוכן לאנרגיה המשיחית. הרגשתי שמהותה לא הוכרה. ישו היה באמת חלוץ בזמנו.

תוצאות בואו של ישו לכדור הארץ

הגעתו של ישו לכדור הארץ זרעה זרע. היה זה זרע של אנרגיית המשיח. הדברים שהוא אמר נגעו בלב האנשים ובאופן לא-מודע, ברמת הנשמה, הם אכן הכירו באנרגיית המשיח. עמוק בתוך נשמותיהם, התעורר זיכרון. משהו זז והחל לנוע. על פני השטח, ברמה שניתן לראותה ולהרגיש בה בעולם הפיזי, בואי ברא מהומה רבה. על פי חוק הדואליות, עירוי עוצמתי של אור בורא תגובה עוצמתית מהחושך. זה פשוט עניין של הגיון. האור יוצר עימות. הוא רוצה לשבור מבנים של כוח ולהוציא את האנרגיות הכלואות לחופשי. החשכה היא אנרגיה שרוצה לדכא ולשלוט. לכן שתי האנרגיות הללו מחזיקות באינטרסים מנוגדים. כאשר אחת רוכשת כוח, האחרת תשיב מלחמה כדי להגן על עצמה ולהשיב לעצמה את איזונה. כך, בואי לכדור הארץ ברא גם מאבק ואלימות רבים, ותגובה מנוגדת לאור שבאתי להפיץ.

רדיפת חסידיי, הנוצרים הראשונים, היא דוגמה אחת לתגובת הנגד האלימה. אבל הנוצרים עצמם, מייסדי הכנסייה, לא נמנעו מאלימות אף הם בשאיפתם להפיץ את הוראתי. חשבו על מסעות הצלב ועל האינקוויזיציה. בשם המשיח בוצעו המעשים החשוכים והברבריים ביותר, על-ידי נוצרים כמו גם לא-נוצרים. ישויות האור, שהחליטו לשלוח אותי כשליח לכדור הארץ, היו מודעות לעובדה שהאנרגיה העוצמתית וחסרת התקדים של ישו עשויה לעורר תגובות חזקות מצד החשכה. ישו חדר אל תוך מציאות כדור הארץ ככוכב שביט. היה זה סוג של אמצעי חירום מצד ספרות האור, מהאנרגיות שדאגו דאגה עמוקה לכדור הארץ ולתושביו. היה זה ניסיון אולטימטיבי להסיט את הכיוון אליו פנה כדור הארץ, דרך של עצירת מחזורים של בורות והשמדה שחזרו על עצמם שוב ושוב.

התוצאות שנויות במחלוקת. מצד אחד, אורו של ישו עורר חשכה רבה (כדרך של תגובת נגד). מצד שני, זרע תודעת המשיח נזרע בלבבות כמה אנשים. הסיבה החשובה לבואי הייתה להעיר את נשמות עובדי האור שעל כדור הארץ. הם היו הרגישים והפתוחים ביותר לאנרגיה שלי, אף-על-פי שרבים מהם הלכו לאיבוד בדחיסות ובחשכה של המישור הארצי. עובדי אור הם למעשה שליחים של אור ולהם משימה דומה לזו של ישו. ההבדל הוא שבגלגול שלהם בגוף פיזי, הם מחוברים פחות לעצמי האלוהי הרחב שלהם מכפי שאני הייתי. הם כפופים יותר לנטל הקרמתי ולאשליות המישור הארצי. הם קשורים יותר לעבר. עם התגלמותו של ישו, דבר-מה מיוחד התרחש. ישו לא נשא כל נטל קרמתי מן העבר ואי לכך יכול היה בקלות רבה יותר לשמור על קשר עם אלוהותו. הוא היה כאן בדרך מלאכותית למדי, נוכחות מן העתיד, נמצא כאן ושם בו-זמנית.

התודעה של ישויות האור אשר החליטו יחד ל”החדיר” את האנרגיה של ישו אל תוך המציאות הארצית באותו זמן לא הייתה מושלמת ויודעת-כל. כל ישות מודעת נמצאת כל העת בתהליך של התפתחות והבנה עצמית. בקרב בני האדם, יש אמונה עקשנית שהכל נקבע מראש על-ידי תוכנית אלוהית כלשהי; מאחורי אמונה זו ניצבת התפיסה של אלוהים שולט ויודע-כל. תפיסה זו מוטעית. אין כל גורל שנקבע מראש על-ידי כוח חיצוני. יש רק הסתברויות שהן תוצאה של בחירות פנימיות שאתם מקבלים. בואי לכדור הארץ היה מבוסס על החלטה שהתקבלה על-ידי אנרגיית אור קולקטיבית, שישו היה חלק ממנה. הייתה זו החלטה שהייתה כרוכה בסכנות ובתוצאה בלתי צפויה.

אנרגיית האור הקולקטיבית עליה אני מדבר היא ממלכת מלאכים שמחוברת חיבור עמוק עם האנושות וכדור הארץ, כיוון שהיא סייעה לברוא את האדם ואת כדור הארץ. למעשה, אתם חלק מהם ואינכם נפרדים מהם כלל, אבל אנו מדברים עכשיו בשפה רב-ממדית, זאת אומרת, ברמה של תודעה שהיא מחוץ למסגרת הזמן הליניארית שלכם. בממד אחר או במסגרת זמן אחרת, אתם מלאכים אלה שמרכיבים את ספרות האור מהן ירד ישו לכדור הארץ. אתם ~ עובדי האור ~ מחוברים הרבה יותר ל”אירוע של ישו”, לעירוי זה של אנרגיית המשיח על כדור הארץ, מכפי שאתם סבורים. היה זה במידה מסוימת מאמץ קולקטיבי, שכולכם תרמתם לו, ושאני ישוע, הייתי הנציג הגלוי הפיזי שלו.

המסר שלי היה שאנרגיית המשיח נוכחת בכל בני האדם כזרע. כאשר אתם רואים בי סמכות מסוג כלשהו, אתם מפרשים פירוש מוטעה את המסר שלי. רציתי ואני עדיין רוצה להזמין אתכם להאמין בעצמכם, למצוא את האמת בתוך לבכם, ולא להאמין לסמכות כלשהי שמחוץ לעצמכם.

באופן אירוני, הדת הנוצרית הרשמית הציבה אותי מחוץ למציאות שלכם כסמכות שיש לסגוד ולציית לה. דבר זה מנוגד לכוונתי. הכוונה שלי הייתה להראות לכם שאתם יכולים להיות משיח בעצמכם. אני מבקש מכם כעת להכיר במשיח הפנימי שלכם ולהשיב לי את אנושיותי. אני ישוע, אדם בשר ודם, ידיד ואח אמיתי לכולכם.