פרק חמישי – המהדורה המורחבת

מאת המתקשרת נועם קורל גלעד

בשיתוף עמיחי ים

(מתוך תוכנית ששודרה בתאריך ה-31.3.11)

עריכה לשונית: סמדר ברגמן

 

מה גרם לשינוי השלטון באטלנטיס מהשלטון המטריארכלי לפטריארכלי?

אייזיס: שלום לכם יקרים, כאן אייזיס. אכן, שלטון תור הזהב היה העידן המטריארכאלי, אשר פינה את מקומו לעידן החושך שנשלט על-ידי מעצביו הפטריארכליים.

אך, יקיריי, חוזרת אני שוב ושוב על אותה אמיתה: לא היו דברים אשר לא נקבעו מראש בתכנית האלוהית הגדולה והאדירה שתוכננה על-ידי הבורא, וכולנו לקחנו בה תפקיד וחלק בהתאם להסכמים הקדומים והעתיקים אשר נעשו בינינו לבין הבריאה בכבודה ובעצמה.

אכן, בתור הזהב המטריארכאלי, היו הרוח והחומר אחד. השפע זרם ביבשת, בין אם מדובר בשפע מזון, כסף, ידע, רוחניות, תקשורת, אהבה; החיים החברתיים והרוחניים נחוו בהרמוניה גדולה; הייתה תקשורת הרמונית בין השבטים השונים, והאהבה, ההרמוניה, השלום והשלווה שרו בארץ.

כאשר עלה ברצון הבורא להמשיך בתהליך הפיצול של הבריאה, על מנת לאפשר את ההיפרדות העמוקה ביותר והכמעט מוחלטת האפשרית, היה צורך באנרגיה חדה ומתפרצת על מנת לאפשר את המשך ההתפצלות. ולכן הועברו הטקס ושרביט המלוכה לאנרגיה הגברית, דבר שסימל את סיום תור הזהב, ואת תחילת שקיעתה של השמש הגדולה באטלנטיס.

במה אופיין השלטון המטריארכאלי, ובמה הוא היה שונה מהשלטון הפטריארכלי (מבחינת חלוקת התפקידים במשפחות ובמעמדות, מבנה המשפחה או השבט, טקסים, חיי היום-יום, צורת השלטון, האנרגיות השולטות)?

 בשלטון המטריארכאלי הנשים היו כלי שלם של ביטוי האלוהות, הן היו כמלאכי האור על פני הארץ. אכן, האנרגיה הדומיננטית ביותר ביבשת באותה תקופה הייתה אנרגיית הזהב. אכן, חוזרת אני לאותה התקופה וליבי נמלא געגוע.

הייתה זו התקופה בה החיבור לרוח היה בלתי אמצעי, הרוח שרתה בכל מקום, וכך גם אנרגיות האהבה, השלווה, היצירה והבריאה. הכול היה מלא חיים, ואנרגיות הלב נכחו בכל מקום ומקום. החיבור של הנשים, השליטות, אל הרוח, אל הבריאה, אל ההיררכיה הרוחנית ואל הכוכבים האחרים נעשה בקלות גדולה, הרוח התגשמה בחומר בקלות.

הן היו מלכות, נביאות, מתקשרות, בוראות, יוצרות, כאשר תפקיד האנרגיה הגברית היה כפול: הן לדאוג לחיי החומר בממלכה, והן להחזיק את המרחב ואת השדה האנרגטי עבור מהות ומימוש האנרגיה הנשית. המלכים והכוהנים היו משתתפים גם בטקסי הפריון, כאשר טקסים אלה נועדו להביא פריון ושפע לממלכה כולה.

החלק החברתי והאנושי היה מפותח ביותר באטלנטיס העתיקה המטריארכאלית. באותה התקופה אנרגיות הלב הגבוהות זכו למימוש הגבוה ביותר שזכו לו בכדור הארץ אי פעם.

גם באטלנטיס המטריארכאלית היו מעמדות שונים של מלוכה וכהונה, כאשר האנרגיה הנשית התקיימה לצד האנרגיה הגברית בכל מדרגות השלטון והמלוכה על מנת לשמור על איזון, אך התפקידים היו שונים.

לנשים היו תפקידי הרוח, ולגברים תפקידי הפרנסה, הכלכלה, הפריון, התקשורת עם ממלכות שכנות, וכל מה שנדרש על מנת לתחזק חיי ממלכה תקינים. הם גם היו אחראיים על ספריות הידע שהיו קיימות באותה התקופה, ועל פיתוח אמצעי התקשורת הקריסטליים באותה העת.

המסגרת המשפחתית הייתה שונה מהמוכר לכם כיום. כאשר למעשה, המשפחות היו מורכבות מקבוצות של מספר נשים עם ילדיהן שחיו ביחד, ומספר גברים שחיו איתן במשותף. לא תמיד הייתה קרבת דם בין חברי אותה המשפחה, אך תמיד ההתחברות נעשתה מתוך בחירה ומתוך שיתוף פעולה מלא בין כל חברי הקבוצה.

בכל שבט היה מספר גדול של קבוצות, ולכל שבט היו מאפיינים המיוחדים לו וגרמי שמים מסוימים, אליהם היה מחובר הן ברמת האנרגיה והן כמקורות ידע ייחודיים ועוצמתיים. רבות עוד יש לספר על אותם הימים, על תור הזהב אשר איננו עוד, ועל תור הזהב החדש אשר עומד להופיע ולהתחדש בעת הזו. אך, קצרה היריעה מלהכיל.

שולחת אני לכם את ברכת אהבתי, ברוכים תהיו.

 מה אפיין את הדתות הפגאניות? איזה חלוקת תפקידים הייתה בין האל לבין האלה? כיצד באה חלוקת תפקידים זו לידי ביטוי הן בטבע והן בחיי היום- יום?

 גאיה: הדתות הפגאניות הכירו בכוח של אימא אדמה ובכוח האלה. הם ראו במחזורי החיים והטבע דבר שיש לחגוג אותו ולקדש אותו. הם הכירו בכוחה של אימא אדמה כאם כל חי, המעניקה את טובה ואת השפע שלה באהבה ללא תנאי.

הדתות האלה פעלו מתוך אמונה שהטבע והאדמה שבתוכם הם דבר חי שיש לכבדו וליצור איתו מערכת יחסים של כבוד, הערכה, ושיתוף פעולה מלא. דתות אלה ראו באלה ובאדמה את הסמל לפריון, להכלה, להזנה, את כוח הבריאה האינסופי. הם ראו וכיבדו בטבע את כל הממלכות הקיימות, כחלק מהאחד, מהמהות השלמה, כאשר תפקיד האל היה כתפקיד הגבר, לתת ולטעת את הזרע באימא אדמה ובכך ליצור במשותף את הפריון על פני כל הארץ.

באל הם גם ראו את הכוח הלוחם. פעמים רבות סומל הוא בקרניים, סמל ללחימה. דתות אלה עבדו עם רוחות הטבע והיו מחוברות גם לכוחו של פאן, בו ראו את אל הטבע. האל ייצג שמחת חיים, התפרצות, מיניות, צמיחה. גם הן ראו בכוח האל את צורת הקו הישר, ובצורת האלה את המעגל, המחזוריות, הטבע. עבורן, כל הטבע על צורותיו השונות, מפסגות ההרים ועד העמקים, סימל ברכותו את חמוקי האלה, את אמא אדמה ואמא טבע.

פעמים רבות, ייצג האל את החיבור עם השמים, כאשר האלה את החיבור עם הארץ, ולכן נעשה הפולחן עבור שניהם, מתוך כיבוד עמוק הן לאל והן לאלה, ומתוך הבנה עמוקה כי רק הכוח המאוזן והחיבור של שניהם שולט ביקום ומקיים בו את השפע ואת החיים.

מי ומה גרמו להיכחדות תפקיד האלה ומקומה בפולחני הטבע והדת?

יקרים ואהובים, כאשר ניתנה הרשות לכוחות הפירוד והפיצול להיכנס אל תוך עולמכם, התפרצה אנרגיה זו בכוח אל המקומות שהיו עדיין תחת שליטת הדתות הפגאניות ושליטת האנרגיה המטריארכאלית.

ומכיוון שטבע האנרגיה הקווית כאשר היא אינה מאוזנת, כולל גם מהויות של כוח, השתלטות וכיבוש, החלה אנרגיה בלתי מאוזנת זו להתפשט בעולמכם ולהשמיד את כל מה שלא עלה בקנה אחד עם כוחה ומטרותיה.

בהדרגה, תפסה אנרגיה בלתי מאוזנת זו והאנשים המחזיקים בה יותר ויותר עמדות כוח ושלטון, הן במובן השלטוני-החברתי, והן במובן הרוחני-דתי.

וכך, הם החלו להכתיב את הקווים החברתיים, את קווי האמונה, הדת, הפולחן והיום-יום, ופעמים רבות, אף לחוקק חוקים הנוגעים לכל מה שלא עלה בקנה אחד עם מטרותיהם, מפני שפעמים רבות האוכלוסייה הקיימת התנגדה לדיכוי, להרס ולהכחדה של אמיתות ופולחני החיים שקיימו ושהבינו את חיבורם לאמת.

כאשר החלו להתפתח האמונות המונותיאיסטיות, עצם האמונות הללו שלל כל דבר שהיה שונה ממהותן ובכך הביא לחורבן הדתות הפגאניות ולחורבנה הסופי של התרבות המטריארכאלית ושל פולחן האלה.

בדתות רבות נוצרו קבוצות של קנאים קיצוניים אשר לקחו על עצמם להשמיד ולהרוס בפועל את כל מה שהיה קשור לפולחן האלה, החל מפסלים ואמצעי פולחן ועד לאנשים אשר עסקו בפולחן האלה.

כוהנים ו”מכשפות”, אשר כפי שזכור לרבים מכם, יקירי, מזיכרונות חיים קדומים הטבועים בכם, הועלו על המוקד על לא עוול בכפם בתקופות שונות, כאשר הידועה ביותר מהן עבורכם היא תקופת ימי הביניים. זאת גם כיוון שתקופה זו עודנה מהדהדת ברטטיה בסביבותיכם, כיוון שטרם עבר זמן רב מאז הסתיימה.

אך היו תקופות נוספות רבות, חלקן מוזכרות אף בספרי דברי הימים הכתובים אצלכם. גם כתבים שונים שהיו הושמדו, וגם תולדות דברי הימים שונו בהתאם למטרות שהיו בידי שליטי אנרגית הפירוד הבלתי מאוזנת.

 מה גרם להשתלטות האנרגיה הגברית על הדתות, מדוע נעלמו מהן הנשים כדמויות חיות ופועלות?

 השכינה ואייזיס: עליכם להבין, אנשים יקרים, כי האנרגיה הגברית הבלתי מאוזנת ראתה בנשים ובאנרגיית האלה מוקש. היא הכירה בכוחה של אנרגיה זו ובעוצמותיה, ומבחינה מסוימת פחדה ממנה.

עליכם לזכור, יקירים, כי אחד מהפנים של הנשיות שייך לאלת המחזורים, החיים והמוות, ופן אחר שייך לטבע הפראי ולמיניות הפראית. לכן, על מנת שאנרגיה זו לא תהווה איום עבורם ועבור השגת מטרותיהם, כלאו אותם מנהיגים את האנרגיה הנשית בתוך סד שהגדיר מחדש את תפקידיה ומהותה בצורה שיכלה לשרת את האנרגיה הגברית הבלתי מאוזנת השולטת בה.

זוהי גם הסיבה שברוב הדתות, ובדתות המונותיאיסטיות בפרט, מקום האשה ומעמדה, נמוכים כל כך ביחס למעמד הגבר.

ישוע: אך עליכם להבין, יקיריי, כי מבחינת נקודת הראות האלוהית סימלה האנרגיה הנשית את שלמות הבורא, את אנרגיית האחדות המכילה ומזינה בתוכה הכול, ולכן, כדי להשיג את מטרת הפיצול, היה צורך מסוים בהגבלת אנרגיית האלה, על מנת לאפשר לאנרגיית האל הבלתי מאוזנת לחדור ולהשתלט על הכול, כדי להביא לפיצול המוחלט ברמה העמוקה ביותר האפשרית, כדי לממש את רצון הבורא ותכניתו.

 האם הייתה תקופה מטריארכאלית שבה גברים נוצלו לרעה על ידי נשים? אם כן, מתי והיכן?

 לעתים היו גם מצבים כאלה בחלק מהדתות הפגאניות שהתפתחו, אך תופעות אלו היו מקרים יוצאי דופן בתוך הכלל, כך שהשפעתם לא הייתה נרחבת על סביבתם.

בשלב מסוים, כשלב מעבר בין התרבויות הפגאניות לתרבויות המונותאיסטיות, היו כפרים שונים, ואף מחוזות שונים על פני כדור הארץ, בהם הגברים שירתו כעבדים את השלטון הנשי, ומעמדם לא נחשב כגבוה בהרבה ממעמדן של בהמות העבודה והמשא.

אך לא היה מדובר בשלטון המטריארכאלי באטלנטיס. היה מדובר באזורים גיאוגרפיים מרוחקים יותר, שהתקיימו ביבשות אחרות.

שאלת לגבי למוריה, ידידי, אך לא זה היה הדבר אשר הביא לשקיעת יבשת למוריה. גם בלמוריה היו יכולות של שימוש בכוחות בריאה ויצירה מופלאים, וכאשר החלו התושבים להשתמש בכוחות אלה על מנת לברוא כוחות שליליים ולהשתמש בהם זה כנגד זה, מתוך רצון לשליטה ואגו, וכאשר הופנו כוחות אלה נגד ממלכות שכנות, למטרות כוח, כיבוש ושליטה, או אז, כפי שקרה באטלנטיס, נפלה ההחלטה בהיררכיה הרוחנית לבטל אף את קיומה הפיזי של יבשת למוריה.

אך במקרה זה, ניתנה להם הרשות להמשיך את תרבותם, אם יתקנו את דרכיהם, ואכן, הם המשיכו תרבות זו באמצעות חלק מערי האור הקיימות כיום בממד החמישי בעולמכם.

 האם היו תקופות שהאנרגיות הנשיות והגבריות היו מאוזנות?

 אכן כן, יפתי, היו תקופות שבהן היו האנרגיה הנשית והגברית מאוזנות, בעיקר בתקופה שבה פרחו הדתות הפגאניות, שהיו מחוברות הן לטבע והן לרוח כישות חיה אחת, כחלק בלתי נפרד מהשלמות שבאיזון, שהכירו הן בכוח האנרגיה הגברית והן בכוח האנרגיה הנשית כמקודשות.

גם בתקופת אטלנטיס, בתור הזהב, בשיא פריחתה, היה איזון בין האנרגיה הנשית לאנרגיה הגברית, ואף שילוב ביניהן, כאשר כל אחת מהאנרגיות הביאה לידי ביטוי את מיטב יכולותיה בתוך המציאות הגבוהה שהייתה הקיימת אז.

איזון זה אמור להתפתח ולבוא לידי ביטוי גם בתור הזהב החדש לעתיד לבוא העומד על פתחיכם. עליכם לדעת כי ברוב ההיררכיות הרוחניות הקיימות ביקומכם, קיים איזון בין מועצת הגברים למועצת הנשים, על מנת ליצור כוח הרמוני ומאוחד, שיאפשר את המשך היצירה והבריאה המקודשות.

 מה היה המצב בתקופת למוריה?

 עליך לזכור, איש יקר, כי כפי שהיו תקופות רבות וחילופי שלטון רבים באטלנטיס, כך היה גם בלמוריה, שנות החיים של כל פרט בודד השתרעו על פני שנים רבות ואף על אלפי שנים בגלגול אחד. ולכן, היו תקופות מתקופות שונות, של שלטון וצורות שלטון מגוונות.

לכן, היו גם בלמוריה תקופות אשר בהן השלטון המטריארכאלי בא יותר לידי ביטוי, ותקופות אחרות בהן שלט השלטון הפטריארכאלי ביד רמה. זו גם הייתה התקופה בה התרחשה המלחמה הממושכת מול אטלנטיס (הפטריארכאלית).

 מהם יחסי הגומלין שבין הילדה שבאשה לבין האלה שבאשה ואיך באה לידי ביטוי האלה שבאשה?

 ישוע, אייזיס וליידי ונוס: עליכם להבין, יקיריי, כי בתוך כל אשה קיימות מספר דמויות מרכזיות המשחקות תפקיד בחייה, כפי שאותן דמויות קיימות, בשינוי מה, בתוך הגברים (אצל הגברים קיימת דמות הילד (האלוהי והפגיע), דמות הבוגר, דמות הזקן ודמות האל).

למעשה, כל דמות שייכת לרמת תודעה והתפתחות אחרת, אך כולן כלולות בתוך אותה אשה, ואין אחת העולה בחשיבותה על האחרת. הן קיימות זו בצד זו, ולא ניתן להתקיים קיום מלא ושלם ללא קיום אחת הדמויות הללו.

פעמים דמות אחת פועלת ומשתלטת על התפקיד המרכזי, ובאותו הזמן הדמויות האחרות ממתינות לבחירה החופשית של אותה האשה כיצד לנהוג, ואז הן תופסות את מקומן בהתאם. אנו נסביר זאת על מנת שניתן יהיה להבין את הדברים טוב יותר ובצורה מפורטת.

כאשר יורדת נשמה אל העולם, היא בוחרת בגוף אשר ישרת את מטרתה הגבוהה ביותר לצורך תפקידה במערך החיים הנוכחי, והתואם ביותר את שיעוריה שאותם בחרה ללמוד ולחוות במסגרת חיים חדשים אלו. כאשר בוחרת הנשמה בגוף נשי שישרת אותה במסעה הקרוב, היא יורדת עם מספר חלקים נוספים, אשר חלקם ניתנים לה כבר בממדים הגבוהים בטרם היא יורדת אל העולם בגוף, וחלקם נבראים עימה כאשר היא מתחילה להתגשם בגוף הפיזי.

 מהות האנרגיה הנשית – האלה

ראשית, מתחברת הנשמה אל מהות האנרגיה הנשית, ומטמיעה אותה בתוך הדנ”א שבגוף הנשמתי שלה. חלק זה קשור לאלה המייצגת בתוכה את המהות הנשית האלוהית ואת תכונותיה באופנים שונים המיועדים לבוא לידי ביטוי בחיי אותה נשמה, בתור אשה בשלה ובוגרת, בעיקר כאשר האשה מצליחה לחבר בין נשיותה ומיניותה כאדם, לבין החלק האלוהי שבתוכה הקשור בתכונות אלה.

ברוב המקרים אנרגיה זו תבוא לידי ביטוי דומיננטי בחייה של נשמה זו בגוף בשלב מאוחר יותר, אלא אם כן בחרה אותה נשמה לעבור שיעור כלשהו שקשור באנרגיה זו ובעיוותה בשלב מוקדם יותר של התפתחותה בגוף ובגיל על פני האדמה (כגון שיעורים קשים הקשורים בעצם היותה בגוף המזוהה עם הוויה נקבית).

שיעורים מסוג זה, משפיעים ומושפעים מאוחר יותר על נשמה הנתונה בגוף זה, מתוך החלטות, חוזים, נדרים, אשר יוצרת היא, פעמים רבות שלא באופן מודע, כתוצאה משיעוריה. פעמים רבות, מביאות התנסויות אלה והחוזים הנוצרים בעקבותיהן לניתוק ולריחוק בין הנשמה, לבין המקור האלוהי הנשי שבתוכה, האלה.

הילדה – הילדה האלוהית והילדה הפגועה       

לאחר ותוך כדי כך שנוצר גוף העוברית בבטן האם, מתחיל להיווצר הגוף הרגשי של העוברית באופן אנרגטי, עוד בטרם נולדה. גוף רגשי זה כולל בתוכו את קידודי הדנ”א השייכים לזיכרונות רגשיים מחיים אחרים באופן שאינו מופעל עדיין, והן את כל יכולת הקליטה וההכלה של גוף זה מבחוץ פנימה.

בעת היווצרותו, הגוף הרגשי רך ועדין, וביחס לאדם מבוגר תופס מקום גדול ורב משמעות בשדה האנרגטי של העובר/הילוד. כאשר מתרחשת הלידה והנשמה כבר מתחברת אל הגוף הפיזי, היא מתמזגת הן עם הגוף הפיזי, והן עם הגופים האתרי והרגשי, כאשר הגוף הרגשי הוא המשמעותי ביותר עבור היילוד, בשילוב עם הגוף הפיזי, כיוון שדרכו הוא קולט את החיים בצורה העמוקה ביותר.

בשלב זה גם לא קיימת עדיין הפרדה משמעותית בין החלק הפיזי של הגוף לחלק הרגשי שלו. גם החלק השכלי בגופים נוצר, אך הוא קטן ודק מאוד בשלב זה ביחס לגוף הרגשי. יחד עם הנשמה, יורד חלק נוסף אל הגוף. זהו החלק של הילד האלוהי, או הילדה האלוהית. זהו החלק הילדי בנשמה, אשר מחובר באופן ישיר ובלתי אמצעי לאלוהות.

נמשיך ונאמר כי ככל שהפעוטה גדלה, ומתחילה לספוג דרך הגוף הרגשי שלה חוויות אשר לא כולן נעימות, מתחיל להיווצר פיצול מסויים, בילד או בילדה האלוהית, אשר בסופו, החלק האלוהי, הגבוה יותר, שב למקורו, והחלק שנותר, הוא החלק של הילד הפנימי הפגוע או של הילדה הפנימית הפגועה, יוצר ומייצג את הגוף הרגשי המתגבש ומתהווה בהתאם לחוויות.

רבות כבר דובר ונכתב על הילד הפנימי, על תפקידו, ועל ריפויו, ולכן לא נרחיב כעת בעניין זה, אך נוסיף ונאמר, כי זהו המקום שכאשר הוא מופעל על ידי זרז חיצוני מזמן ההווה בדנ”א הנשמתי שלכם, מעורר זכרונות קדומים מחוויות גלגוליות שונות, גם אם לא באופן מודע, ומאפשר לכם לרפא פצעים אשר עדיין קיימים, ללמוד את השיעורים שטרם נלמדו, ולסגור מעגלים פנימיים וחיצוניים שטרם סגרתם.

למעשה, כאשר הילדה הפנימית אינה מטופלת היטב, נעשה גופכן הרגשי מצולק, ופעמים רבות מנהלת אתכן הילדה הפנימית, על פצעיה ועל כאביה, בהתייחסותה לעולם. ואז, לא נותר מקום עבור התגלות האלה הפנימית המאוזנת, והיא נותרת חבויה בכן, וממתינה לתורה להופיע (אלא אם כן, בוחרת גם היא להיות מנוהלת על ידי אותה ילדה פגועה, אולם במצב כזה היא אינה מתחברת למהותה האמיתית והעמוקה יותר כאלה).

כאשר הילדה הפנימית מטופלת ומתאחדת מחדש עם הילדה האלוהית, זהו המקום המלא חיים ושמחה, המקום של הסקרנות, שמחה, ריפוי עמוק,הנאה, ידע אינסופי, משחק, אושר, הקיים, והיכול להתקיים בתוככן, נשים אהובות ויקרות.

במצב זה, קיים איזון בין מקום האלה המלאה בכוחות הקסם והאשה הבוגרת, לבין מקום הילדה הסקרנית, השמחה, המרפאה, היודעת. במקום זה, בנקודה זו, הן מתמזגות לאחת.

כאשר האלה בוחרת לבוא לידי ביטוי באישה, כאשר האישה מזמנת אותה אל חייה, האישה מחוברת במהותה אל השמים ואל הארץ, אל כוחות הטבע, אל הטבע הפראי והאינסטינקטים, אל החוכמה העמוקה, האינסופית הטמונה בתוכה; אל כוחות היצירה וההרס, החיים והמוות; אל המחזוריות שבחיים הבאה לידי ביטוי באופן מלא ועמוק במחזורי חייה; אל כוחות הריפוי שבתוכה, אל כוחות המיניות וההולדה, אל האהבה וההגנה, אל השפע, הנתינה, ההזנה, אל אנרגיית המים הזורמים, ואל אנרגיית האש המתפרצת; אל אנרגיית האדמה המכילה והשופעת, ואל אנרגיית האוויר והאור הממלאת ודוחפת את ישותה מעלה מעלה, אל האור, אל השאיפה, המימוש וההגשמה של יעודה על פני הארץ.

כאשר אישה מתחברת אל כוח האלה העמוק והעוצמתי שבתוכה, היא קורנת אור, אהבה, רכות, ועוצמה, קורנת את האלוהות אשר בתוכה, ומהווה מקור משיכה עבור כל סביבתה, הן בממדים הנמוכים יותר, המוכרים לכם, והן בממדי הרוח הגבוהים.

כיצד נשים יכולות להתחבר לנשיותן האמיתית?

 השכינה: ילדים יקרים, עליכם להבין כי אין דרך אחת בלבד להתחבר לנשיות האמיתית. עליכם להבין כי כפי שלנשיות עצמה פנים רבות, היא בוחרת להתחבר ולהופיע אצל נשים שונות בדרכים שונות.

ייתכן שאצל נשים מסויימות תופיע הנשיות יותר בצד האדמתי, הרחמי, המזין והמכיל, ואצל אחרות, בצד האלה האימהי שבה, המגונן, המזין, המטפח, הרך, המצמיח. הנשיות תופיע כחלק ממהותן של נשים מסויימות בצד הפראי של החיבור לטבע, לעוצמה, לתשוקה, לאינסטינקטים. ייתכן שתבחר להגיע באמצעות חיבור למיניות עמוקה, ובדרכים רבות ושונות.

לכן, הדרך הטובה ביותר עבור כל אישה להתחבר לנשיותה האמיתית היא לזהות את הפנים של האלה הבאות לידי ביטוי בתוכה, במהותה ובחיי היום- יום שלה. ומאותו מקום, מתוך אותו עומק פנימי, להתחבר אל הדבר אשר כבר מלכתחילה הינו חלק ממהותה ואישיותה, לכבד ולהעצים אותו. לראותו ולזהות בתוכו את הייחוד שלה. אותן נשים שמנסות להתחבר לנשיות מתוך קריטריונים חברתיים כאלה או אחרים שנקבעו, על ידי חברה זכרית ברובה, אשר התוותה את הטון, ואת הכיוון בו בחרו גם נשים רבות ללכת, חוטאות לנשיותן, לפנימיותן ולעצמיותן. כיוון שאין סוף לעומק ולגיוון הקיימים ולמנעד הצלילים הרחב של ביטוי הנשיות אצל כל אישה ואישה. וזהו כל היופי העמוק והאמיתי. זוהי כל התמונה הססגונית הנפרשת והמבטאת את הנשיות ויופיה על כל גווניה.

 האם יש צורך בריפוי הנשיות? ומדוע?

 אייזיס: הביטו, יקרים ואהובים בנשיות (באנרגיה הנשית) אשר ניצבת בפניכם ברגע זה. האין היא צולעת?! היא נראית לכם כעולה ופורחת במלואה?! במלוא תפארתה?! התבוננו בכל אותם דפוסים והגבלות אשר הטלתם עליה, בכל המומים אשר יצרתם בה מתוך אמונות קשות ופחדים. האם זו תקרא נשיות אמיתית?!

התבוננו באדמה שמשקפת לכם את מהות הנשיות וההכלה, את הרחם האלוהית, שהתגשמה בכוכבכם כמהות פיזית. האם שלמה היא, פורה ומניבה בעושר ללא גבול את אוצרותיה? האם, בני אנוש יקרים, למדתם לטפח את אדמתכם, את מהות נשמת כוכבכם, וליצור עימה מעגלי חיים, של כבוד, הזנה ואהבה הדדית? האם מתבוננים אתם בנשיות ובנשים מתוך כבוד והערכה עמוקה לעוצמתן, לכל הווייתן?

הביטו בכל מעשי הכפייה והאונס בעולמכם המופעלים כלפי נשים, והמשתמשים במיניותן של הנשים על מנת לספק צרכים של אנרגיה גברית מעוותת, המבטאת אלימות, ניצול, כיבוש וכוח. הביטו בכל אותן אנרגיות קשות ומעוותות המופנות ללא מחשבה כלשהי כלפי אמכם הורתכם, המכילה ומזינה אתכם כמיטב יכולתה, המוותרת וסולחת, מתוך אהבתה, כלפי המהות הנשית העמוקה של כוכבכם, האדמה.

האם, בני אנוש יקרים, לאחר כל זאת, עדיין מנקר בכם הספק, באשר לצורך בריפוי הנשיות?

אכן, ללא ספק, יש צורך בריפוי עמוק של הנשיות על מנת שתאפשר לכוכבכם להמשיך ולהתקיים. על מנת שתאפשר לכם, כמין אנושי הפועל והצועד לקראת התעלות, להמשיך ולהתקדם מתוך צורה ודרך מאוזנת, הכוללת בתוכה את מיזוג כוחות הבריאה אשר יצרו אתכם ואת כדור הארץ כאחד. ללא ריפוי הנשיות, יגדל החוסר בעולמכם יחד עם חוסר האיזון, דבר העלול להוביל להרס רב, שמטרתו הסופית היא להביא לאיזון אמיתי ועמוק יותר.

אמנם, בזכות מודעותכם, פתיחותכם אשר גדלה, ועבודת האהבה אשר אתם עושים, ובזכות כוחות חיוביים הקיימים הן בתוככם והן בבטן האדמה, נוצר משקל נגד חיובי לחוסר האיזון שיצרתם בעולמכם בין שתי אנרגיות אלה, ולכן, עולמכם עדיין עומד על תילו, וכך גם מיועד להיות, מכיוון שזוהי גם מטרתה של התכנית האלוהית הגבוהה.

כאשר גברים יאזנו את האנרגיה הנשית בתוכם יחד עם האנרגיה הגברית, כאשר יאפשרו לה ביטוי מלא והולם, כאשר הנשים תכבדנה את המקור העמוק והמזין שבתוכן, ותלמדנה להוקיר אותו ולפעול מתוכו, או אז תפחת האלימות בעולמכם, ויינתנו מקום ובסיס לאנרגיה הנשית להתפתח ולהוביל, בשיתוף ובאיזון מלא עם האנרגיה הגברית המאוזנת יותר.

 כיצד ניתן לרפא את הנשיות הפגועה אצל נשים רבות? וכיצד אצל גברים רבים? האם באותה הדרך?

 אייזיס: נשים יקרות וגברים אהובים. עליכם להבין כי במקור, הן על הגברים והן על הנשים לרפא את האנרגיה הנשית הקיימת בתוכם ובתוכן, אך הדרך והמהות שונה, כמובן, בין נשים לגברים.

כאשר גבר רוצה לעבוד על החלק הנשי הפגוע שבתוכו, ראשית, עליו לבדוק מהן אמונותיו הפנימיות הן לגבי נשים בכלל, והן לגבי מה ספג הוא מאימו לגבי נשיות בכלל ונשיותה בפרט. באופן דומה, עליו לבדוק איזו גבריות בחר לאמץ לעצמו ומתוך אילו אמונות וחוויות אומצה גישה זו.

מתוך בדיקה פנימית זו, מתוך התבוננות ביחסי הוריו כזוג, והתבוננות ביחסי הגבר והאשה הפנימיים שבתוכו, יוכל אותו גבר להבין מהי התפיסה העמוקה והאמיתית שלו לגבי החלק הנשי שבתוכו, לגבי תפקידו האמיתי של חלק זה בחייו, ומהן תפיסותיו ואמונותיו כלפי נשים בכלל, ויוכל לזהות היכן קיימים הפצעים אשר נוצרו בתוכו במהות השייכת לאנרגיה הנשית. כאשר יזהה מקומות אלו, יוכל לטפל בהם, באמונות אשר יצרו ובמציאות הפנימית אשר נוצרה ונבעה מתוכם. קיים מגוון רחב של  שיטות שונות לעבודה מול אמונות פנימיות, ועליו לבחור ולעבוד מתוך פיתוח אמונות פנימיות חדשות.

עליו להתבונן ולראות היכן התנהגותו ואמונותיו כלפי נשים פועלות מתוך התנייות חברתיות ותרבותיות שונות, היכן והאם הוא מאפשר לעצמו לחוות, להרגיש ולבטא גם תכונות של מהות האנרגיה הרכה, העגולה, הנשית, המזינה, האוהבת והחומלת, או שהוא מדכא אותן מתוך אמונות חברתיות ותרבותיות מעוותות המגדירות באופן גס וחד “מהו גבר” ו”מהי אשה”, ומהם הקריטריונים “הנכונים” לעמוד בהם.

פעמים רבות גברים רבים שופטים ומדכאים אנרגיות ורגשות מסוג זה על מנת שלא יראו פחות “גבריים” בעיני סביבתם, ולעתים אף בעיני עצמם. כאשר גבר רוצה לרפא את מהות חלק האנרגיה הנשי שבתוכו, עליו לזהות בתוכו את נקודות התורפה ולאפשר לאשה הפנימית שבתוכו יותר מקום, יותר הקשבה, יותר ביטוי של מהותה, הן בחייו הפנימיים, והן בחיי היום יום שלו, עד כמה שניתן לשלב בין השתיים (האנרגיה הגברית והנשית כאחד).

עליו ללמוד ולפתח דיאלוג עם האשה הפנימית שבתוכו, ולהבין ממנה למה היא זקוקה באמת, הן כאדם שלם, הכולל הן את המהות הגברית והן את המהות הנשית, הבוחר ליצור קשר עם פן הנשיות הרגשי והאנרגטי הקיים בתוכו, והן בין הפן הגברי שבתוכו לפן הנשי שבו. אך דיאלוג מתוך מקום של כבוד ומתן מקום לביטוי לשני החלקים, ומתוך כך, לנסות ולהבין למה זקוקים שני החלקים שבתוכו על מנת להגיע להרמוניה ולאיזון ולפעול בצורה המיטבית ביותר.

אך עבורכן, נשים יקרות ואהובות, מורכב המצב קצת יותר. פעמים רבות קיימות פגיעות רגשיות, פיזיות ומיניות בחוויותיכן כנשים, ופגיעות אלה קיימות גם בזיכרונות התאיים שלכן, ובצלקות רגשיות ואנרגטיות הקיימות הן באיזור הרחם והן באיזור איברי המין שלכן. פעמים רבות הדבר נוגע ומשפיע גם על דימוי הגוף שלכן כנערות וכנשים, ועל דימוי נשיותכן הטבוע בתוככן.

לכן, אצלכן, על העבודה להיות רב ממדית ובו זמנית בתחומים ובדרכים שונות. ראשית, עליכן לשחרר טראומות קשות ולעתים אף רבות מהגוף הרגשי שלכן, ואמונות קשות שנוצרו כתוצאה מכך בגוף השכלי שלכן, ולהחליפן באחרות, טובות, בונות ומזינות יותר עבורכן.

בנוסף לכך, עליכן לבדוק האם יצרתן חוזים נשמתיים, נדרים או שבועות, הכובלים אתכן כתוצאה מחוויות קשות אלה, במודע או שלא במודע, בין אם היו אלה הצהרות כלפי היקום, כלפי אדם אחר או כלפי עצמכן. כמובן שפעמים רבות ההסכמה להתבונן מנקודת מבט גבוהה יותר באירועים, אם יש בידיכן לעשות זאת, יכולה לעזור להבין את השיעור שנועד להילמד ברמה הנשמתית, ולשחרר אותו. פעמים רבות, גם ניתן לשחרר ולשנות חוזים נשמתיים שנחתמו בעבר, כאשר יש בחירה שונה של הנשמה מהבחירה המקורית אשר נעשתה על ידיה בטרם ירדה לכדור הארץ לגלגולה הנוכחי.

עבודה עמוקה נוספת עליכן לעשות בריפוי הרחם, רגשית ואנרגטית. תוכלו לעשות זאת על ידי התבוננות פנימה, לתוכו, זיהוי המקומות הנוקשים או הפגועים שבו, ועיסויים, הן פיזית מבחוץ ברכות ובעדינות, והן באמצעות אור ורוד ובעיקר כתום בעל אנרגיה נוזלית, אשר שוטף, מעסה ומלטף את הרחם ואת כל האיברים הקשורים בו ברכות ובעדינות, מבפנים, וממיס מתוכו את כל הנוקשות והטראומות שנכחו בו.

אם עולים זיכרונות, מחשבות או סיטואציות, יש לטפל בהם הן באופן רגשי ברמת הילדה הפנימית, הנערה והאישה הפנימית, והן ברמת השחרור, באמצעות בועות אנרגיה המכילות אותן. ניתן גם לבנות כדור אנרגיה גדול בעל צבע כתום זוהר הנמצא במרכז הרחם, סביב צינור אנרגטי של זהב (היורד מהכתר לאורך כל הערוץ המרכזי), ולהתחיל לסחרר כדור אנרגטי זה סביב עצמו, תוך כדי כך שהוא “יורה” אנרגיית חיים וריפוי לכל איזורי הרחם הפנימיים, ומעצים את אורו יותר ויותר, בהתאם לעוצמת ומהירות הסחרור אשר בו הוא נתון.

חשוב להניח ידיים על הרחם ולהקשיב לו, גם כאשר הכדור מסתחרר בתוכו וגם במצב שאינו פעיל. לנסות ולהקשיב לקולות העולים ממנו, לכאביו, למסרים שהוא מנסה להעביר, ולהבין כי זהו בית המקדש הפנימי של האישה, מקור החיבור שלה לאינטואיציה העמוקה, לאלה וגם לאל. ולכן, יש לתת לרחם יותר מקום וכבוד. לאחר מכן, ניתן ואף רצוי להזין את הרחם באהבה, הן באמצעות כפות הידיים המונחות עליו, והן מתוך בקשה להכלת אור ואהבת הבורא.

לגבי איברי הגוף השונים, ביניהם ובעיקר האיברים החיצוניים הקשורים לנשיות ולמיניות – יש להתבונן בהם, לגעת בהם, לעטוף אותם באהבה, ואף לעסות אותם בשמנים נעימים למגע ולריח. בשלב מאוחר יותר, ניתן להשתמש ברחם ככלי עמוק לתקשור בחיבור עם הלב, ומתוכו לקבל את היצירתיות, ההכוונה העמוקה והאמיתית באותו זמן, ההדרכה והחיבור עם האלה כמהות פנימית הקיימת בתוככן.

נשים יקרות, האלה נמצאת בתוככן, היא מעולם לא עזבה אתכן, אך פעמים רבות בחרתן אתן לעזוב אותה, מתוך כל אותם תהליכים עמוקים המתרחשים בעולמכם והקשורים לשליטת האנרגיה החדה והגברית. התחילו להכניס מעט רוך לדרך החשיבה והפעולה שלכן ביום יום, מעט חשיבה מעגלית, הנובעת מהלב ולא מהידע, מהניתוח או מהשכל הקר, כי אם משירת הלב.

פיתחו את המתנות הנפלאות והמדהימות הקיימות בתוככן, של האהבה, ההכלה, הפיריון, ההזנה העמוקה, החמלה, ראשית כלפי עצמכן (כן, כולכן יודעות זאת, אך תמיד יש דברים, אנשים, או מעשים הקודמים למקומכן והחשובים יותר ובעלי משמעות עמוקה יותר; הלא כן, נשים יקרות?!) ולאחר מכן, דבר זה ינבע מתוככן, ללא צורך לוותר על מקומכן ועל השפעתכן בעולם, מתוך הייחוד העמוק והיופי שיש בכן.

פעמים רבות, אף אתן מותנות באמונותיכן, בהתנהגותכן, ובמעשיכן, בהתניות חברתיות כאלה ואחרות, הנוגעות להתנהגות המצופה מכן להתנהלות מול בן זוג, או למציאתו, או בהתניות וקריטריונים שונים הנוגעים למראה המצופה מכן. פעמים רבות סבל רב ומיותר נגרם לכן מתוך אמונות והתניות תרבותיות אלה, אך יש בידכן לשנות את הדברים, מתוך רצון והתמדה עמוקה, מתוך עבודה פנימית וחיזוק הערך העצמי שלכן, ללא תלות במדד הקריטריונים הקיים. זאת ניתן לעשות כאשר הנכן מתאימות את מדד הקריטריונים לעצמכן, כפי שאתן, עם המתנה שקבלתן מהבורא, עם הגוף המקודש כפי שהוא, ולא מקריבות את עצמכן, תודעתכן, וגופכן על מזבח המדד של קריטריונים אלה.

הגיעה העת לסיים ימים חשוכים אלה, נשים יקרות, ולהכיר בכוח האלה הקיים והמפעפע בתוככן. ניתן אף לצאת לטבע, להתחבר לאדמה ולרחם האדמה בטקסים מסויימים ועמוקים דרך הלב, מתוך חיבור רחם לרחם, דבר אשר יוכל לעזור להמיס ולשחרר חסימות נוקשות, ולחבר לאנרגיית הרוך, ההכלה וההזנה שמעניקה באהבה האדמה.

עד כאן, מסרתי את דברי, ברוכים וברוכות תהיו.

 מדוע פעמים רבות, נשים בוחרות לחיות את חייהן בצורה המתאימה לאנרגיה גברית?

 מתוך הבלבול הרב הקיים בשדה האנרגיה האנושי, הגורם לחוסר איזון בין האנרגיה הנשית לאנרגיה הגברית, נשים רבות בוחרות לצעוד בדרך שהותוותה להן מראש על ידי האנרגיה השלטת, היא האנרגיה הגברית. במשך שנים רבות  הנשים למדו כי אם הן אינן מתאימות את עצמן לתבנית המוגדרת והמוגבלת שניתנה להן והוכתבה על ידי האנרגיה הגברית השלטת, אין ביכולתן להתקדם או לפרוץ קדימה, וקשה עליהן יותר להשיג את מטרותיהן.

לכן בחרו נשים רבות לוותר על נשיותן, לוותר על האנרגיה ועל העוצמות הייחודיות להן, מתוך אמונה כי בעולם החומר הגברי והנוקשה אין מקום לאנרגיות רכות יותר, וכי מתן ביטוי לאנרגיה רגשית רכה ועגולה יותר היא חולשה אשר תביא אותן אל סף החידלון, ולאמץ את אותה האנרגיה שהוכתבה עבורן. זאת מתוך אמונה, שהכוח והעוצמה טמונים באנרגיה הגברית השלטת בלבד, ועל מנת להוכיח את עצמן בעולם החומר הגברי והקשוח, עליהן לאמץ את כללי המשחק הנוקשים ולהתאים אליהם את עצמן. אך טעות היא בידן, מכיוון שעוצמות רבות ושונות קיימות בנשיות, וצורות ביטוי רבות להן.

פעמים רבות, החוכמה הטמונה באנרגיה המכילה והנשית יכולה לבנות וליצור מציאות אשר אין בכוח האנרגיה הגברית ליצור ולממש. עליכם להבין, יקירים, כי מחלות רבות מצאו את ביטויין והתפרצותן אצל נשים פעמים רבות מתוך התכחשותן של אותן נשים לנשיותן ולעוצמתה, למהותה על כל ביטוייה ולעוצמותיה. חלק רב בעניין יש לאמונות ולתפיסות חברתיות שונות אשר הפכו לקולקטיביות ומשותפות לחברות רבות המרכיבות את המין האנושי, ואשר התגבשו בתוככם במשך דורות רבים.

 

פעילות העצמה נשית במקדש הנשי בפרו ליד אגם טיטיקאקה

 

כעת נצא למסע אל מקדש הנשיות בפירו, ליד אגם טיטיקאקה. נשמי מספר נשימות רכות והרגעי, הרפי את גופך. ראי את עצמך מרחפת מעל נופים מתחלפים, כאשר מרחוק מופיע איזור בו זורח מקדש, אשר בצידו וסביבו איזור של אדמה פורה, סלעים טבעיים המקיפים אגם גדול, כחול וצלול.

עצרי בפתח המקדש והתבונני סביבך.

המקדש כולו בנוי מאור זוהר, אשר דומה בהרכבו לאור קריסטלי זכוכיתי-נוזלי שקוף, אשר בתוכו זורח אור בצבע לבן-צהבהב זוהר. בכניסה למקדש עמודים עגולים ופתחי קשתות, על גגו- כיפת אור זורחת באותה האנרגיה.

נשמי נשימה עמוקה והיכנסי למקדש.

כאשר תעמדי בתוכו תרגישי מוצפת אור, מספר ציפורי אור מרחפות אליך, ומורות לך את הדרך בלב המקדש הזורח. הן מכוונות אותך לחדר אור זורח באור חזק יותר, אשר צורתו מלבנית, ובתוכו בריכת סלעי אדמה אמיתיים המלאה במי אור מרצדים, ובצידו האחר של החדר מעין כוך של אור אשר בתוכו מקום ישיבה אחד מרופד בבד לבן זוהר, ומעליו מעין כילה של אור זוהר היורדת אליו מהתקרה. שבי בכיסא והתכנסי בתוך עצמך.

זהו בית התפילה הקטן והמיוחד שלך.

כעת, התקדשי בתפילת הלב העמוקה שלך, ובקשי מעומק ליבך, מהנקודה העמוקה הטהורה והמוארת ביותר שבנשמתך, להתחבר אל הפן הנשי המיוחד, החסר לך עדיין בחייך, או לפן שמבקש חיזוק אותו היית רוצה לטפח, להעצים ולהעמיק בחייך. הפן שלך יכול להיות חיבור עם הגוף הפיזי, עם המהות של האשה הפראית, עם החלק הרך והעדין שבנשיות, עם ההכלה וההזנה שבאימהות, וכד’.

לאחר תפילת הלב העמוקה והחיבור למהות האמת העמוקה שבתוכך, פשטי את בגדייך, היכנסי לבריכת הסלעים הטבעית, וטבלי בה בעדינות.

כעת, התכוונני להסיר באמצעות הטבילה במי האור הקסום את כל המסכות המונעות אותך מלראות את עצמך כפי שאת באמת. חזרי וטבלי, עד שתרגישי קסומה וטהורה, חפה מכל כיסוי ועיוות חיצוני, רק את כמהותך הטהורה.

צאי מתוך בריכת האור, ולבשי את בגדי הלבן הזוהרים הממתינים לך בכוך התפילה.

לאחר מכן, צאי אל חדר המקדש המרכזי, שם תפגשי באחיותיך, נשים נוספות אשר הגיעו אל אותו המקום, אל אותה הנקודה בחייהן.

כעת, התכנסו כולכן ושבו במעגל. התכווננו, כל אחת אל ליבה ואל משאלותיה, ובקשו להתמלא באור האהבה הקורן מתקרת המקדש.

וכאשר מרגישות אתן כי לבכן התמלא, הזרימו את אהבתכן בין ליבותיכן ובין עיניכן זו לזו, הן לכל אחת מאחיותיכן במעגל, והן בצורה מעגלית של אור הזורם ביניכן.

כעת, מגיעות שוב ציפורי האור להנחות את דרככן. קומו ולכו בעקבותיהן בדומיה, בטור, האחת אחרי השנייה, אל האגם שבחוץ, כאשר הנכן ממוקדות בתוך ליבותיכן, פנימה. פשטו את בגדיכן, רחצו באגם הטהור כקבוצה.

וכעת, צאו, הקיפו אותו במעגל והתבוננו לתוכו בדומיה, ראו כיצד המים נרעדים, וכיצד מתוך הבבואה עולה מול כל אחת ואחת מכן דמותכן האמיתית. ראו את יופייכן האמיתי משתקף בפניכן, על שלימותו, את האמת הטהורה של יופייכן הפנימי והחיצוני הטהור.

כעת, דמו בנפשכן כי דמות מיוחדת זו עולה מן המים אל כל אחת ואחת מכן, כבבואת אור של אהבה ושל האלה הפנימית שבתוככן.

כעת, עשו אהבה עם דמותכן האמיתית וראו אותה מתמזגת בתוככן, כאשר המטרה היא להתחבר לאלה הגדולה והעוצמתית הקיימת בתוככן, וחוו, תוך כדי התהליך, את הפגישה עם האלה האשה – האם שבתוככן. התחברו לעוצמת ההזנה, לכוח המיתי ולעוצמה האמיתית של נוכחות האלה.

לאחר מכן, ראו עמודי אש של אור זוהר ונוזלי היורדים מהשמיים, עוברים דרככן, ומתחברים אל תוך האדמה אשר עליה אתן עומדות. זהו כוח האלה. במעמד זה בקשו מהאלה הפנימית הדרכה והכוונה מעשית על מנת לחזק את הקשר עם גופכן, ובין גופכן לאישיותכן, נשמתכן ורוחכן.

לאחר מכן, התכווננו לקבל התקדשות וחניכה מרוח האלה, וריקדו את ריקוד האלות מסביב לאגם, וברכו אותו ואת עוצמתכן מתוך תשוקה, שמחת חיים, חיבור לאש ולמים, לאור, לאלה, לאדם ולאדמה.