מדוע נשמות עתיקות רבות כל כך הן אמפתיות?

מת׳או סול

מאי 2016

מאנגלית: סמדר ברגמן

 

כמה מכם שמעו אולי על האמפתים: אנשים הידועים ביכולתם המפותחת לחוש ברגשות ובמחשבות של האנשים הסובבים אותם.

אולי שמעתם על התסמינים שהאמפתים חווים; קושי לשהות במקומות הומי אדם, בלבול רגשות של אנשים אחרים עם הרגשות שלהם וספיגתם, בדומה ל״ספוג רגשי״, אי יכולת להתמודד עם סרטים/תמונות המתארים אלימות או אכזריות, הרגשת הכאבים הפיזיים של אנשים אחרים, יכולת הקשבה גבוהה, עייפות רבה, צורך בבדידות כדי לטעון מצברים ואפילו קליטת רגשות אנשים אהובים ממרחק. אבל רוב המאמרים לא עונים על השאלה מדוע הדבר קורה.

ובאופן מעניין אף יותר, האמפתים מהווים כחמישה אחוזים מכלל האוכלוסיה, אולם הם רבים הרבה יותר בקרב אנשים שהם נשמות עתיקות או אנשים רגישים מאוד. כיצד ניתן  להסביר זאת?

בועות אנרגיה

עד לפני כמה שנים לא שמעתי כלל את המילה ״אמפתי״.

בילדותי, שמתי לב לשינוי מוזר בתוכי בכל פעם ששהיתי בחברת אנשים אחרים. מטבעי אני רגוע וממוקד מאוד, אבל בנוכחות אנשים אחרים, אני יכול להזדהות עם הרגשות שהם מרגישים כמעט באופן מיידי.

כאשר הייתי צעיר יותר, סיפרתי זאת לשאמאן-המנטור שלי, דון אנחל, שהסביר לי שזו תכונה בעלת ערך רב ושהאינקה מכירים אותה מזה מאות שנים. על פי השקפת העולם של בני האינקה, אנו מאמינים בתפיסה הידועה כ״אנרגיה חיה״ (Kawsay Pacha). מבחינתנו, עולם הטבע חי ומגיב, והיקום הוא שדה פועם של תדרי אנרגיה טהורה.

בני האינקה גם מאמינים שהם נולדו לתוך עולם שמודע אליהם כפי שהם מודעים אליו, ושכולם יכולים לחוות את האנרגיה של ישות חיה אחרת כאילו הייתה שלהם. אנשים אלה שיכלו לחוות את האנרגיה של אנשים אחרים זכו בברכה גדולה, כיוון שהיה להם קל הרבה יותר לטפח חיבור נשמתי לכל האנרגיות החיות בטבע וללמוד לקיים הרמוניה בעצמם במסגרת הסביבה שלהם, תוך שימוש בהדדיות אנרגטית שקיימת בתוך כל חומר חי.

כאשר שתי אנרגיות חיות (לדוגמה, אנשים, בעלי חיים, הרים) נפגשות לראשונה, בועות האנרגיה שלהן נוגעות זו בזו. ברגע שאדם פוגש בבועת אנרגיה של אדם אחר, דבר מה מתחיל להתרחש, שבמסגרתו שני האנשים מתחילים לחוות את הניגודים וההבדלים בין האנרגיות שלהם, דבר היוצר בלבול.

בנקודה זו, מסוגל האמפת המיומן להבחין באנרגיה של האדם, בין אם היא אנרגיה מנוגדת לגמרי או אנרגיה שדומה בתדר שלה. זה גם הזמן שבו הוא מנסה ליצור הרמוניה בין שני הכוחות החיים שנפגשו.

המילה בקצ׳ואה לאמפת היא ״Qawaq״, שמשמעותה ״זה אשר רואה״. היא שייכת לפועל ״Qaway״ שמשמעותו ״לראות״ את האנרגיה החיה.

נשמות עתיקות כאמפתים

כולנו חווים אמפתיה במידה מסוימת. אולם, אמפתים נאבקים להבדיל בין רגשותיהם לבין אלה של אנשים אחרים.

אנשים רגישים מאוד נולדים עם רגישות פיזית, עם מוח שרגיש יתר על המידה לגירויים של רגשות, מחשבות או פעולות. במקרים רבים, אנשים רגישים מאוד הם כה רגישים לשינויים עדינים בסביבתם שהדבר מאפשר להם להרגיש גם בשינויים הרגשיים החלים באנשים אחרים. אולם לא כל האנשים הרגישים מאוד הם אמפתים.

הדבר שונה לגבי נשמות עתיקות; הרגישות שלהן אינה ״מוחית״-פיזית, אלא רוחנית, או קשורה לנשמותיהן. אין משמעות הדבר שכל הנשמות העתיקות הן אמפתים, אך משמעות הדבר שרבות יכולות להפוך בקלות קשובות רוחנית לאנרגיה החיה הסובבת אותן.

התכווננות רוחנית זו של הנשמות העתיקות מועצמת על ידי האנרגיה ״העתיקה״ שלהן, שנולדה פעמים רבות. ככל שאנרגיה מרבה להפוך לתודעה ואז לחזור למקור שלה, כך צעיף הזהות שבין ה״אני״ ל״אחר״ הופך דק ומזוכך יותר.

ככל שהאגו האינדיבידואלי שלנו הופך מוגדר פחות, כך הקולטנים האינטואיטיביים הלא מודעים שלנו נותרים פתוחים כדי לחוות לא רק את הרגשות שלנו, אלא גם את התדרים הרגשיים של הסובבים אותנו.

לקרקע את המרכז הרגשי שלכם

עובדת היותכם אמפתים יכולה להיות נכס גדול; אבל רק אם תלמדו למקד את עצמכם, לקרקע את הרגשות שלכם בתוך הווייתכם ולהימנע מלאמץ כשלכם את האומללות או את הסבל של ״פאצ׳א מאמא״, היא אימא אדמה. אם לא תלמדו לקרקע את עצמכם, תחיו כעבד לרגשותיכם, במקום למשול בהם.

ברגע שתלמדו למשול ברגשות אלה, האמפתיות שלכם לא תהווה נטל, אלא תשחרר אתכם. תהיו מסוגלים להחליט מתי אתם רוצים להרגיש ברגשות של אנשים אחרים כדי להבין אותם. תלמדו גם לסנן אותם, לאפשר לעצמכם את המרחב וצלילות הדעת כדי לפעול או לייעץ בהתאם.

אך תחילה, איך נעשה זאת?

1. זהו את המקור

הרגשות שאתם מרגישים לא ינבעו תמיד מאנשים אחרים; תכופות הם יהיו שייכים לכם. קל לחשוב על כל הרגשות השליליים כנובעים מאנשים אחרים, ולכן כדי לוודא זאת, נסו לברר האם קיים דבר מה שגרם אולי לרגשות השליליים שאתם מרגישים.

2. קרקעו את עצמכם באופן מודע

האנרגיות הרגשיות שאתם סופגים וחווים מאנשים אחרים מעובדות בדרך כלל באמצעות הקולטנים האינטואיטיבים הלא מודעים שלכם. כאשר אתם ממקדים את תשומת הלב שלכם באופן מודע בפעולה מסוימת, הדבר מאלץ את השכל הלא מודע שלכם לסנן את התדרים הרגשיים הללו ולמקד תשומת לב מודעת במשהו אחר. דוגמאות לתרגילי קרקוע כוללות התמקדות בקצב הנשימה שלכם, דימוי של בועה מגנה סביבכם, או התמקדות בנקודה שבין העיניים שלכם, היכן שנמצאת ״העין השלישית״.

3. התבודדו והרחיקו את עצמכם

לאחר שקרקעתם את עצמכם תוך שימוש בטכניקה מודעת, נסו להתרחק מהאזור עליו משפיעה בועת האנרגיה של אותם אנשים (למשל, עברו לחדר אחר או התרחקו כמה מטרים). הדבר יאפשר לכם לראות האם זו באמת האנרגיה הרגשית של אותו אדם שהשפיעה עליכם או לא. לאחר מכן, התבודדו לזמן מה, דבר שיעניק לכם את המרחב הדרוש כדי למרכז את עצמכם פעם נוספת.