יערה בויום-קפלן

מארס 2017

עריכה לשונית: סמדר ברגמן

 

פעמים רבות במציאות חיינו נגמלת החלטה בלבנו: "הנה, מרגע זה ואילך אני אוחז/ת במושכות השליטה על מציאות חיי!" ״דיו״ לסוס החיים – הנה יוצאים למסע כיבוש הדרך עם עגלתנו!

לרוב הדבר מתבטא בעריכת רשימה מדוקדקת למכולת החיים: קריירה המתוארת לפרטים, פרנסה והכנסה מפורטות ועוד כהנה וכהנה דרישות.

התכוונות הינה דבר נהדר. התכוונות היא תפילה והיא חשובה מאין כמוה לבריאת השראה, בקשה, תקווה ומהות הפותחות את הדלת אל שערי חיינו.

אך כשההתכוונות הופכת לרשימת דרישות והכתבות היא משבשת את תדר בריאת המציאות. המציאות, המתהווה בשדר שכזה, עלולה לייצר מתכון לאכזבות. היאחזות ברשימת התנאים והסייגים מעידה על נוקשות ואי יכולת זרימה והפרייה בתדר הבריאה. 

בריאת המציאות משולה להבאת צאצא לעולם. צאצא זה יוכל להתממש רק על ידי מפגש מפרה בין אנרגיה נקבית לאנרגיה זכרית. כך כל דבר בטבע – נוצר ונולד מתוך הפרייה בין זכר לנקבה.

כששני אנשים, האוהבים זה את זה, מחליטים להביא לעולם חיים חדשים, האם יוכלו לקבוע כיצד יראה או יתנהג? כמובן שבתור הורי הצאצא הם יוכלו לייצב, לחנך ולעזור בעיצוב אישיותו, אך מהותו ורצונו החופשי לא יהיו בטווח שליטתם.

בריאת המציאות מורכבת משתי אנרגיות המפרות זו את זו: כוח הבריאה של היקום (האלוהות, או כל שם אחר) וכוח האדם הבורא, כפרט בודד וכחלק ממקבץ אנושי.

מעשה הבריאה דומה לריקוד אהבה בין שני כוחות אלו, אך שבמעשה זה אין תפקידי האנרגיות וודאיים וקבועים מראש מי מייצג את האנרגיה הזכרית ומי את האנרגיה הנקבית.

לעתים כוחו של האדם הבורא מתנהל כאנרגיה זכרית ולעתים כנקבית.

זהו ריקוד עדין ומידתי, הדורש גמישות והסכמה לחילופי התפקידים על פי הנדרש, ללא הכתבה מראש.

כשאדם מחליט מראש ויוצר רשימה מדוקדקת ומפורטת המיוצגת כתנאים, הוא כמו חייל הדרוך למשימת כיבוש מעשה הבריאה, ואינו נותן את הדעת על האנרגיה הנקבית שבו, המבקשת להכיל את הכוונה.

לעומתו, אדם שמאמין שאין בכוחו להשפיע כלל על הבריאה וחש חסר אונים בעולם, כעלה נידף ברוח ומתנהג כקורבן המעשה, אינו נותן ביטוי לאנרגיה הזכרית שבו המבקשת לתור ולחקור את העולם.

בשני המקרים, התגובה הרגשית של האדם למעשה הבריאה מייצרת תגובה בכוח הבריאה של היקום, גם הצאצא – המציאות, יושפעו מכך.

אם נחזור לדוגמת ההכתבה המדוקדקת של רשימת הדרישות למציאות, נראה כי למעשה אותו אדם מבחין בצורה קוטבית מה טוב ומה רע בעיניו. הוא אינו מוכן להיפתח לשלל האפשרויות שנפרשות בפניו בכל רגע נתון. זהו ביטוי לנוקשות פנימית, לצורך בשליטה ולאי היכולת להתמסר.

המחשבה כי רק בצורה מפורטת זו תימדד הצלחתו בעיני עצמו, תצור, לרוב, תוצאה המתבטאת במציאות מאכזבת. 

ריקוד האהבה עם מעשה הבריאה מבקש הקשבה, זרימה עם מוזיקת החיים ובדיקה מעמיקה של כל מערך האמונות, והחוויות הרגשיות שיצרו אותן.

ריקוד תוך הקשבה עם מעשה הבריאה, מבקש בחינה מחודשת של ערך האדם בעיני עצמו ומידת הצורך שלו באישורי הסביבה לאיכות קיומו.

ככל שאדם תלוי באישור הסביבה לערכו, כך יורדת מידת הקשבתו לתדר בריאת היקום וכן לקולו הפנימי ולרצונו הנובע מייעודו הגבוה.

אנו חיים בתקופה מבלבלת בה קיימת חשיפה חברתית רשתית, שמצד אחד מעוררת לשוב לרצונות ולתשוקות הפנימיים, ומצד שני מנציחה את הבקשה לאישורים סביבתיים.

בדקו עד כמה אתם מאפשרים לעצמכם לבחון את מידת הקשב פנימה – לעצמיותכם שאינה תלויה בדעת הרוב ובצורך לאישור מהסביבה.

הסכימו לעצור לרגע ולהכיל את הרגשות הלא נעימים שעולים לאחר שחוויתם דחייה, עלבון או כל רגש אחר המעורר בכם תחושת נפרדות מן הכלל.

רק בהסכמה להכיל רגש זה, יתחזק ויתרחב הכלי שבכם המתמלא באור הבריאה,  המאפשר יצירת מציאות מיטיבה.

 

יערה בויום-קפלן – מרפאה בתקשור, מטפלת בריברסינג, מכשירה ומנחה מרפאים בתקשור ובפתיחת תדרים.

ליצירת קשר: 0526770273

yaarabk@gmail.com

https://yaara-buium-kaplan.co.il/