מאת סליה פן
מאנגלית: סמדר ברגמן
בעקבות מאמרים קודמים שכתבתי, אנשים רבים פנו אליי וסיפרו על אי יכולתם להתמודד עם האינטנסיביות של הרגשות שעוברים דרכם. לעתים קרובות הרגשות הללו שליליים, וכוללים חרדה ודיכאון. אם זה תהליך רוחני, ואנו אכן הופכים למלאכים אנושיים, האנשים רוצים להבין למה הם סובלים כל-כך בדרך זו.
המלאך מיכאל ביקש ממני שוב לחלוק מידע זה אתכם, ופעם נוספת עלי להודות לידידי ולמורי, דיוויד, על שחלק עמי את תובנותיו.
המפתח הראשון הוא הרגשות
המפתח להבנה טמון ברגשות שלכם. כאשר אתם נכנסים לתהליך זה, אתם לוקחים על עצמכם את המשימה לנקות ולהרחיק את כל ההדחקות והחסימות שהנחתם במקומן מאז ילדותכם, כדי לעזור לכם להתמודד עם החיים. לעתים קרובות, כילדים, החיים היו כואבים מדי, ואתם פיתחתם דרכים לחסום רגשות כואבים אלה. היה זה מנגנון הגנה שסייע לכם לשרוד. אבל לרוע המזל, הוא גם חסם את היכולת שלכם להרגיש בעוצמה, בדרכים חיוביות גם כן.
מסיבה זו מבוגרים רבים בעולם המודרני הם לעתים קרובות משוללי רגשות וחמלה. אין זה משום שהם אנשים "רעים", אלא משום שהם פיתחו מנגנוני הגנה שמקהים את הרגשות שלהם ומאפשרים להם לתפקד בעולם קשה ולעתים אלים.
כאשר אתם מתחילים במעבר, אתם לוקחים על עצמכם את המשימה לפתוח את צ'אקרת הלב שלכם ולאפשר לכל הרגשות לזרום דרכה. הדרך היחידה באמצעותה אתם יכולים להגיע לחמלה אמיתית ולתודעת אחדות היא להרגיש את כל הרגשות שלכם.
כאשר צ'אקרת הלב מתחילה להיפתח, אנשים מוכרעים לעתים מעוצמת הרגשות שלהם, וכמו כן גם מעוצמת הרגשות המודחקים של אחרים, שאותם הם מתחילים לקלוט ולהרגיש גם כן.
לכן, המפתח הראשון להבנת האנרגיה הזאת ולעבודה עמה הוא להבין שמה שאתם מרגישים הוא נורמלי, ושמה שהרגשתם בעבר היה לא נורמלי.
אתם הסכמתם לאפשר לעצמכם את החוויה השלמה של רגשות המלאך/בן האנוש. זו ברכה, כפי שתבינו בעתיד, וקיימות דרכים באמצעותן ניתן לנהל רגשות אינטנסיביים אלה מבלי לאפשר להם לערער את החיים יתר על המידה.
המפתח השני הוא תפיסה
המפתח השני הוא תפיסה. וזה גם המפתח לניהול הרגשות האינטנסיביים שנעים דרככם. האופן שבו אתם תופסים את הרגשות הללו הוא שיקבע כיצד אתם חווים אותם.
אם, לדוגמה, אתם מרגישים לפתע כורעים תחת נטל הרגשות והאנרגיות, והופכים חרדים ומדוכאים, שאלו את עצמכם מדוע אתם מרגישים כך? מדוע שלא תרגישו ברוממות רוח ומאותגרים? או מלאי השראה ומאושרים? כיוון שכפי שהמדע יאמר לכם, הרגשות אינם יותר מאשר אנרגיה אלקטרומגנטית שאנו מתרגמים בדרכים שונות על פי החוויה שלנו את התדר הזה.
התשובה טמונה קרוב לוודאי בילדות שלנו, ובדרך בה למדנו לברוא הרגלי תפיסה, הרגלי תפיסה שאנו צריכים לשחרר בזמן הזה.
כשהייתם ילדים, אך זה למדתם לאפשר לתדרים שונים לשחק בגופכם בתקופת החיים הזאת. אבל ייתכן שנראה היה לכם שבכל פעם שחוויתם חוויית שיא היא הייתה משויכת לכעס, לאשמה ולענישה, או לתפיסות שליליות אחרות. בדרך כלל הילד "מסתבך" עם הוריו כאשר הוא עושה דברים שגורמים לו הנאה, שמעוררים את סקרנותו, אך גם את חרדת הוריו. דמיינו אפוא ילד בן שלוש שיוצא להרפתקה, ונעלם בקצה הרחוב כיוון שהלך לבקר את שכניו. אמו חרדה, ומרגישה שהיא אימא רעה, כאשר בסופו של דבר מצלצל הטלפון והשכנים מודיעים לה היכן בנה. ההרפתקה של הילד הפכה לטראומה כאשר אמו החרדה מחזירה אותו הביתה ומענישה אותו בין אם בעונש פיזי, מילולי או רגשי.
הילד קיבל מסר מעורב ~ כאשר אני חווה אנרגיות אינטנסיביות אני אחווה גם קרוב לוודאי תגובות שליליות ותוכחות לאותה אינטנסיביות מצד אחרים. וכך נוצרים כעס ועצבות ~ מרכיבי המפתח של הפרעות הדיכאון והחרדה.
והאדם עשוי לשאת דפוסי תגובה ותפיסה אלה אל תוך חיי הבגרות שלו. הוא עשוי להגביל את עצמו ואת רגשותיו כדי להימנע מ"ענישה". והוא עשוי גם להתחיל להעניש את עצמו כאשר הוא מאפשר לעצמו סוג כלשהו של חווית שיא חדשה. לעתים קרובות אנו מכנים זאת בשם "חטא", ושילבנו זאת בחיינו הרוחניים, יחד עם תפיסות של ענישה ואשמה, על פיהן האלוהים ממלא בתפקיד ההורה המעניש.
לכן בעזרת מפתח זה עלינו להבין שהחרדה והדיכאון הם הרגלי תפיסה ישנים מאוד, קשורים לילדות שלנו, לתרבות הרוחנית שלנו, ואפילו לגלגולים הקודמים שלנו. ואנו יכולים לבחור לתפוס אנרגיות אינטנסיביות בדרכים שאינן קשורות לדפוסים הישנים של כעס ואבדן.
אפשר שיהיה עליכם לקבל סיוע בעת העבודה על הילד הפנימי, כדי לזהות היכן אתם מקבלים החלטות אלה ומדוע. ואז להתחיל לקבל החלטות שונות. הבחירה היא בידכם עכשיו. אתם יכולים לבחור לחוות אנרגיות אלה בדרכים חיוביות ~ הרפתקה במלוא טווח הרגשות.
הבינו שתחילה יהיה עליכם לעבד ולשחרר הרגלי תפיסה ישנים אלה קודם שתוכלו להתחיל להתייחס אל הדברים כמלאך. בשמחה, הרפתקה והנאה.
המפתח השלישי הוא יצירתיות וביטוי עצמי
אנרגיה אינטנסיבית זו שזורמת דרך צ'אקרת הלב היא האנרגיה של הקרן הזהובה. היא האנרגיה האוהבת והיצירתית של המקור, של הבורא, והיא מחפשת את ביטוייה באמצעות יצירתיות וביטוי עצמי.
דמיינו שלמולכם ניצבת חוגת תדרים, ובעת שהאנרגיה הזאת נכנסת, אתם יכולים לכוון את החוגה לכל מצב שתרצו. כאב, אם תבחרו בו, או יצירתיות והנאה, אם תבחרו בהם.
אבל יצירתיות אינה מתעוררת לבד. אנו יכולים לפתח את הרגל היצירתיות ולפתוח ערוצים לביטוי יצירתיות זו. בעולם המודרני, רק מעטים פיתחו הרגלים של יצירתיות וביטוי עצמי.
כמה מאתנו כותבים יומן, רושמים את רגשותינו, כותבים שירים, מציירים ציורים, מצלמים תמונות, או בכל דרך שהיא מתעדים את הרפתקת החיים? כאשר אנו מתחילים לראות את החיים כהרפתקה של יצירתיות במקום כמסע של כאב ודמעות, אז נרצה למצוא דרכים לתעד את הרגעים היצירתיים שלנו.
ולעתים קרובות אתם תגלו שבתהליך התיעוד של רגעים אלה, אתם חווים רגעי הארה אחרים, ושדלתות אחרות נפתחות ליצירתיות ולהנאה נוספות. אתם תגלו שאתם עשויים לרצות לחלוק אותם עם אחרים. או אז אתם מבינים שהפכתם לבוראים-שותפים אמיתיים של חייכם. יחד עם הרוח, אתם בוראים את ההרפתקה שלכם, הפכתם למלאכים אנושיים.
