שלי שרון

מארס 2015

עריכה לשונית: סמדר ברגמן

במרחב כלשהו ישנו ארמון. הוא מצופה צדפים וקונכיות הלוחשים צלילים קדושים ומהפנטים. הוא שזור אבני חן בורקות, היוצרות שפה בהקרנת הצבעים. במרכז הארמון ישנו מרחב. מרחב חופשי פתוח מטה ומעלה, ועדיין הכול מוכל ומוחזק, אינו גולש ואינו נוזל. במרכז המרחב ישנה ביצה גדולה. מסביב דומייה עמוקה. דממה המכילה התרגשות וסקרנות אל מול הבריאה. 

ברגע אחד, של זמן הווה מאוחד, קול רעם מפלח את קליפת הביצה וממנה בוקעת דרקון. היא אלגנטית ובשלה. עיניה זהוב בורק, עורה נוצץ כמשוח בשמן זית טהור. מעליה מרחף צעיף משי ארוך וססגוני, ושובלו נע עם תנועת הרוח. בכל צעד שלה עלי ורד מרחפים קלות על הרצפה. בכל שעל שלה ניתן לחוש את הריח והטעם המתוק של… התשוקה. 

דואליות הביצה והזרע

כל הדברים הנולדים והברואים שייכים למרחב חדש. מרחב שנולד מהמגנוט של מעגלים מאוחדים, אתם תקראו להם דואלים. משום שכאשר אתם מסתכלים על התכונה המרכזית של מרחב כלשהו ושוכחים עצמכם לדעת במרדף אחר ההפך, אתם הולכים לאיבוד בזרם של תנועת הטלטלה. אתם מחפשים אחר הצדקה או ניצחון במקום לחפש אחר השלמה. אולם החיבור בין שני מעגלים, בין שני מרחבים, הוא נקודת האור. איחוד בעל מודעות משל עצמו. זאת אתם מכירים ממרחב העובר. כך פועל הדבר לגבי כל מרחב בחייכם. 

הגיע הזמן לעזוב את הטלטלה. אתמול השיעור היה פירוד, כי נולדתם מהמקור והופרדתם למעגל מרחבי משל עצמכם על מנת למצוא מרחב יצירה. היום השיעור הוא ההאחדה. במקום להטלטל בין אתמול להיום, בין יש לי ואין לי, בין מה שהיא אמרה למה שהוא אמר, בין חושך לאור או קיים ונעלם, אתם מוזמנים למצוא את נקודת המפגש בין מרחבים, משום שנקודת ההשקה היא הצלע השלישית של השילוש המחודש. 

הדואליות מאבדת מאחיזתה ואתם מתחברים אל המרכז, אל לב הדבר. מעגליות, כמו מעגל מחזור הדם בלב, היא ההזרמה של אנרגיה במתחם שבו הארועים המתרחשים עשויים לחזור על עצמם, אך ברמות שונות, הם אף פעם לא אותו הדבר. הלב הוא צומת הקשרים בינכם לבין עצמכם, בינכם לבין הסביבה, ביניכם לבין היקום. הלב הוא אנרגיה בתנועה ואנרגיה מניעה.

אנרגיה בתנועה היא מרחב של קשרים. מרחב של קשרים הוא אנרגיית תודעה.  

מרחב של קשרים

עונת האביב היא עונת ההפכים. רגע חם ורגע קר. השינויים בלתי צפויים והם מסיתים את לבכם אל הטלטלה. אולם עונת האביב היא העונה של ההתחדשות, של הפריחה, של היצירה, הבצבוץ מן המעמקים. 

התנועה המעגלית קיימת בספקטרום הכוכבים ומביאה אתכם לחוג זה סביב זה. אותה תנועה מעגלית היא הכוח הגורם גם לכם כאנשים, כוכבים קטנים, לחוג זה סביב זה וזאת תוכלו לזהות מהתנועות שלכם במערכות יחסים. פעם אתם נותנים, פעם אתם מקבלים, הקשר ממשיך וזורם כי מעגליות היא המשכיות של התהוות. וכמו בסיפורי האגדות על יערות מכושפים, אינכם מוצאים ורואים עדיין את מה שאתם רוצים במציאות הפיזית, כי תשומת הלב שלכם מטולטלת.

כיצד תיצרו קשר זורם עם הרוח, קשר שוטף עם עצמכם ועם רצונותיכם, אם האנרגיה שלכם התיישבה על הנדנדה והיא פעם עולההה ופעם יורדתתת, פעם עולה ופעם יורדת ובדרך היא עשויה ללטף את המרכז, לתת לו נשיקת שלום ונתראה שוב בקרוב. 

החודש השלישי בשנתכם גם הוא חודש הניגודים. הוא אינו החודש הראשון ברצף הלינארי ואינו מסמן עבור הלוח הקלנדרי שלכם את ההתחלה. אולם האנרגיה של הספרה שלוש היא אנרגיית ההצתה, אנרגיית ההתחלה. את תנועת ההתחלה המעגלית הזו לא תמצאו בלוח השנתי שלכם, אולם תוכלו למצוא אותה בתנועת הכוכבים. ההסתנכרנות הנוכחית היא אל עבר ההאחדה והבסיס מהטלטלה והנדנדה הדואלית אל הצתת האש המלבה יצירה חדשה. 

אנרגיית תודעה

עצמו עיניים ודמו בנפשותיכם את המרחב הפרטי שלכם. איזו צורה יש למרחב הזה? מה גודלו של המרחב? האם הוא כולל או עטוף צבעים, ריחות, צלילים? האם הוא מקיף את כל כולכם או שמא הוא נוטה יותר לרוחב או לכיוון אחד מסוים? האם אתם מרגישים שזהו מרחב מוגן או מרחב פרוץ? מה תוכלו לומר על המרחב שלכם והאם אתם יודעים לזהות כלל את המרחב האישי שלכם?

לכוונה יש נוכחות. כשאדם מתרכז במעשיו הוא וביצירה שהוא רוצה ליצור, הוא אינו מודע להשפעה הרחוקה מן העין שיש למיקוד הזה במרכז העשייה האישית. החיבור בין התשוקה והכוונה הוא מרחב אישי עוצמתי שייעודו להתרחב ולהפגש עם מעגלים נוספים, מאחר שהמאמצים הממוקדים שלכם מניעים באופן קוסמי וקסום את האנרגיה להתרחבות. 

חשבו על תכונה או בעיה שהעסיקה אתכם פעם. נניח לפתח ״אמון באחר״ או יכולת ״לייצר גבולות״, ״להרגיש שייכות״ או כל דבר אחר מחייכם היומיומיים. היזכרו כיצד כשדבר זה נפתר במעגל אחד, למשל במעגל הקריירה, פתאום יכולות ותכונות אלו פרחו להן גם במעגלי חיים אחרים כמו בזוגיות, או ביחסים עם סביבתכם או בפרנסה, בבריאות. שהרי זהו המרחב שבו התשוקה והכוונה הניעו את האנרגיה שלכם וזו יצרה קשר בין מעגל חיים אחד למעגל חיים שני, שזורים זה בזה כעלי כותרת פרח החיים.  

מעגלים מעגלים אתם נעים בין מרחבים ובכל פעם מציתים את היכולות והתכונות המשוכללות במרחב חדש. כמו הדבורה שמשיאה את הצוף מפרח אחד לשני, מסייעת לאלו הנעוצים בקרקע וזקוקים לנשא שיאפשר להם להתמזג ולקיים אהבה ובריאה חדשה. 

כדי להגיע לשלמות עליכם להבין את המחזוריות. במקום להאדיר את הדואליות התמקדו בהשלמה. השלמה היא שלמות. שלמות הינה מלאות. גם אם אכלתם ארוחה מגרה ומשביעה, לאחר זמן מה תחזרו אל ״ההתחלה״ בחיפוש אחר ההשלמה שתייצר מלאות ושתתמוך במחזוריות וכן הלאה והלאה בתנועה ספירלית נצחית. 

בכוונה יש נוכחות. כשאתם אומרים: אין לי מספיק ממשהו. למשל, אין לי מספיק אהבה, אין לי מספיק כסף, אין לי מספיק זמן, כישורים, חברים… המרחב מתכווץ וקטן מיד. זו תהיה נוכחות הכוונה. זו הבנה אנרגטית קריטית. זו תנועה מוחשית ותחושתית שנוצרת מהמחשבה שלכם. כדי לייצר כוונה מיטבית, חשוב להתחבר להרגשת המרחב באמירה ״יש לי מספיק מ…״. גם אם כרגע אתם לא מאמינים בכך עד תום, אנו רוצות להפנות את תשומת לבכם האינטואיטיבית לפזמון הפנימי של המרחב האישי שלכם. 

כשהמרחב הפנימי מתכווץ או מתרחב עם האמירות ״יש לי״ ו״אין לי״, נוצר קצב פנימי, ממש כמו קצב הלב. התחושה המוחשית של מרחב היש תסייע בשינוי האמונה. היא תהיה כמו נשיפת אוויר חם על ידיים קרות והיא תספק רגיעה שתאפשר התרחבות עד לרגע הבא. 

אין צורך להעסיק את המחשבה הרציונלית של המוח בעניין, אלא לטפח את הרגישות להבדלים התחושתיים באמירה של ״אין לי מספיק״ לעומת ״יש לי מספיק״. ושוב, אלו אינם עומדים זה מול זה בקרב דואלי, אלא שבין השניים הללו נמצא המרחב המאוחד של הריקות הממלאת, של החלל הקוסמי. 

אש הדרקון

התשוקה לא סתם מתחברת למיניות והתניית אהבים. כי לתשוקה יש קצב! 

יתכן כי לעתים תחושו עצב לדוגמה. הידעתם כי גם זהו ביטוי לתשוקה? אם התעצבתם כי איבדתם חבר – אתם חשים את הביטוי לתשוקה לקשר ולחיבור. אם התעצבתם על תכנון שהיה ולא קרה – אתם חשים את הביטוי לתשוקה ולהגשמה. אם התעצבתם כי קיבלתם עצה לא מועילה או מילה צורמנית – אתם חשים את הביטוי לתשוקה, לתמיכה ונדיבות הלב. האחד אינו מחליף את השני ולכל רגש מרחב אנרגטי עצמאי משלו. התשוקה היא כוח חיים וכוח מחייה. כשאתם משתיקים את התשוקה האישית שלכם, אתם משתיקים את פזמון הלב שלכם ולכן אין לתמוה כשצצה לה מחלה, מריבה, משבר, דכאון, מלחמה, רעידת אדמה…. המרחבים הללו פועלים באותה מחזוריות בכל רמה – האישית, החברתית, הפלנטרית, הקיומית. 

תנועה במרחב ובזמן היא תנועת הצמיחה של התודעה. לכל תנועה יש מרחב, לכל תנועה יש קצב. קצב השעון הוא קצב אחיד, אך הוא אינו טבעי. הקשיבו לקצב הלב כשהוא כועס, שמח, מתלהב, מתאכזב, ער, מנמנם, הקצב משתנה, אינו סדיר, אך הוא קצב חי וטבעי. 

במרחב בעל מחזוריות פוריה וסדירה ישנו קצב שהולם את אותו מרחב. הקצב משתנה ממרחב למרחב, מממד לממד כמו מרגש לרגש. כעת אולי אתם מבינים מדוע היקום מדבר בצלילים. מדוע מומלץ להקשיב למוזיקה שמדברת אל הלב ושפותחת אותו. הסבו תשומת לבכם אל הקצב, לא אל הזמן!

מצאו את החיבור והקשר במרחבי הרגש. מצאו את הקשרים בין רגש לרגש. כיצד למשל חרדה מתקשרת לשמחה, מתקשרת לעצב, מתקשרת לאכזבה, מתקשרת לתקווה….כל רגש הוא עלה כותרת בלב מלא צמתים וקשרים עצביים. הלב הוא תחנת הכוח, תחנת הייצור, תחנת השידור. כך שכאשר אתם מטלטלים במטוטלת חייכם, בין המאורעות והחוויות בחייכם, זיכרו שגם זוהי תנועה בין קצוות במרחבים המחפשים אחר ההשלמה והסנכרון עם המרכז. 

אם רק תאזינו לקצב האישי ולא תלכו שולל אחר מה שעיניכם קולטות, עיצמו עיניים ולימדו לחוש את הקצב שקיים בחוויה ובהוויה, ברגש, אז יחשף לפניכם אחד מסודות הבריאה והוא יהיה כה עוצמתי שיחווה כמו מופע אש הדרקון הטרייה והגאה. 

בכל פעם שאתם כועסים על מישהו או על דבר מה שארע, במקום לפצוח בקרב דרקונים לא מתוכנן ולא מצויד, שאלו את עצמכם: מהי התשוקה שניצתה בי? זוהי הדרך הקסומה המתוקה של אנרגיית הדרקון להצית בכם את התשוקה לפעולה יצירתית. לא עוד לפתוח במריבה, לשלח אצבע מאשימה, לא עם השכן ולא עם הלב. לשאול את השאלה ולהיות מוכנים לתשובה מפתיעה, תשובה עירומה מאשמה, מבושה ומחרטה. תשובה רעננה כעובר רך העטוף בניצוץ היצירה. 

ניחוח הורד המלאכי

כשמצאתם את הקצב האישי ואתם רוקדים את חייכם לקצב התשוקה, תוכלו להתקשט בעלי הורד ולהריח את הבריאה. האם עלה בדעתכם להריח את הבריאה? להפעיל את בלוטת החיבור אל עולם הרוח באמצעות חוש הריח? 

אם תרצו להריח את ריח הבריאה, שאפו את ניחוח הורד, כיוון שהורד רוטט בתדר הגבוה יותר מכל פרח אחר על פני הפלנטה והוא מתקרב אל התדר המלאכי. הפתחו אל הבריאה כפי הורד נפתח אל העולם, כי זהו טבעו. 

הניחוח הוא בסמל ל״אווירה״. אותה תחושה המרחפת באוויר ומשדרת לכם סימנים של חיבור – סימן למרחב שאתם מרגישים בו בבית או לא, סימן לקבוצה שאתם מרגישים שייכים או לא, סימן חיבור לבן זוג, לעבודה, לדירה או דחייתם. החיבורים הללו מרחפים בחלל, אך הם תולדה של אנרגיית תודעה קולקטיבית. אנרגיה זו היא תוצאה של כל רגש ורגש, כל מחשבה ומחשבה, של כלל הנוכחים במרחב. 

צרו מרחב קולקטיבי נעים, כמו מדיף ריח שושנים, כשאתם מתרכזים בלב האישי ובתשוקה לחיבור לשלום ולאהבה. מקדו את תשומת הלב בתנועה האישית שכל אחד ואחת מכם מיצרים, כי השינוי מתחיל מבפנים. מתוך תוכו של הורד המפיץ ריח מבשם וקורא למלאכים. השינוי מתחיל מבפנים היא הבנת אמת. זוהי הבנה שנעה לאורך דורות, היסטוריה, תרבויות, מדינות, מסורות.

אמת היא אנרגיה שמסוגלת לנוע וליצור חיבורים מיטביים, מבלי לשנות את מהותה ואת זהותה. אנשים אשר טוענים על פי המשפט השגור שהם ״מחזיקים באמת״, למעשה אינם בעלי הבנה של האמת. האמת לא ניתנת להחזקה. מגעה רך ונעים כמו צעיף המשי וגם חלקלק וחמקמק כמו המשי הבורח מבין האצבעות. אמת אינה משתנה אלא היא משנה את זה הפוגש בה בעיניים פקוחות.

האמת היא אישית ואוניברסלית בעת ובעונה אביבית אחת. והיא צעיף המשי העוטף אתכם וגם מסמא את זכרונכם. 

צעיף המשי

האם המשי הוא תוצר של הזחל או הפרפר? האם העובר הוא תוצר של הזרע או הביצית? האם הורד קשור יותר לעליו או לקוציו? האם הנשימה היא תוצר של קצב השאיפה או קצב הנשיפה?

אם כן, מדוע תפרידו בין הרוח והעצמי בתוצר של יצירה שאת חלקיה אינכם רואים בעין. פרקטליות היא תנועה שחוזרת על עצמה פנימה והחוצה. כפי היא מתפשטת החוצה, היא מתפשטת פנימה ולעולם אינה מאבדת את תכונות האמת של השלם. פרקטליות, גם אם תבינו אותה כחלוקה, היא מהות של האחדה. 

האיחוד דורש לזנוח את הפירוד. הלב השמח דורש לזנוח את שאריות העצב. הלב המאוחד דורש תשוקה לאיחוי של חלקיו. אם אתם חווים קושי בתהליך האיחוד, אין משמעות הדבר שנכשלתם ולא הצלחתם. אין משמעות הדבר כי לא הבנתם או שאינכם יצירה נעלה בפני עצמכם. הכירו בקושי ונחמו אותו כפי שתנחמו את התינוק הרך שלכם. שירו לו, קבלו אותו, עטפו אותו באהבה ובחיבוקים, עשו כל מה שמרגיש לכם נכון לתת ואמרו לו כפי שאומרים לתינוק הרך: הכול בסדר. 

עכשיו וכאן הכול בסדר. זהו את הפוטנציאל שלכם בתוך התינוק הרך. כך באופן ראשוני ומתוק הקושי יתפוגג אל תוך החוויה עצמה, וזו תיוותר כחוויה כולית מעשירה ומעצימה. פרקו את החוויה פירוק פרקטלי, כמו שמפרקים פרי ומגיעים אל הזרע. ומה מכיל הזרע? הוא מכיל את הכול. וגם את הפרי הבא. 

הפתחו פנימה והחוצה כתנועה שלא ניתן להפרידה, בקצב האישי והאלוהי שלכם, ומצאו את האיחוד המחודש של החופש לאהוב, החופש לממש את התשוקה והחופש להיזכר בבריאה המושלמת שאתם.