הטבח הקוסמי

לי קרול מתקשר את קריון מול קהל
שיקגולנד – וודרידג׳, אילינוי, ארה״ב
26 ביולי, 2015
מאנגלית: סמדר ברגמן

 

כדי לסייע לקורא, תקשור זה תוקשר מחדש [על-ידי לי וקריון] והוסף לו מידע לטובת הבנה ברורה אף יותר. לעתים קרובות, התקשור מול קהל מכיל אנרגיה שנושאת תקשורת מסוימת שהדף המודפס פשוט אינו יכול לחשוף. הנה אפוא להנאתכם מסר מועצם זה שניתן בשיקגולנד – וודרידג׳, אילינוי, ארה״ב, ב-26 ביולי, 2015.

ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.

בני אנוש יקרים, אינכם נמצאים בממדיות שלנו ואנו יודעים זאת. אינכם יכולים לראותנו כפי שאנו רואים אתכם. דומה שנערך כאן מבחן, ואתם מודעים לו. אולם, אין זה מבחן של בני האדם, אלא מבחן של אנרגיה. עד כמה תרחיקו לכת עם האנרגיה האלוהית שאתם מגלים בעצמכם? עד כמה תתאמצו להושיט את ידכם כדי לפגוש ביד הבורא שבתוככם? אתם חלק מהבריאה הנדיבה של כדור הארץ, מחופשים לבני אנוש בצורה הגשמית, לא מודעים לזרעי הבריאה שלכם, או אפילו לאופן שבו הגעתם לכאן. כאלה אתם. אולם בלינאריות שלכם אתם ממשיכים לשאול את כל השאלות הלינאריות השכיחות: ״איך אעשה דבר זה או אחר? כמה פעמים עליי לעשות זאת? באיזו תכיפות? לכמה זמן?״

כל אלה שאלות נפלאות שאתם שואלים – אילו היינו לינארים. אבל אנחנו לא. רבים מכם מבולבלים לגבי הדבר הבא שיש לעשות וכיצד לעשות אותו. אתם גם תמיד שואלים על התזמון הכרוך בכך. אין פלא שאתם שואלים שאלות לינאריות אלה, כיוון שהדבר מצביע על כך שאתם מודעים לנתיב הרוחני שלכם. הדבר זוכה לכבוד! אבל שוב אנו אומרים, גם אם אתם שואלים בדרך לינארית, אינטלקטואלית, אנו מסוגלים לענות רק בדרך אינטואיטיבית, קונספטואלית. אולם, כיוון שאתם שומעים רק בדרך לינארית, לא תבינו הכול, כיוון שאנטנת ההבנה שלכם היא לינארית.

אתם מחכים לרשימה התלת-ממדית שתאמר לכם מה לעשות, או אתם ממתינים לתשובה לינארית מעשית לשאלה מעשית. אבל אנו ניתן לכם תפיסות שיסייעו לכוון אתכם לדברים שנמצאים מעבר למה שאתם מבקשים. אנו גם מעניקים לכם ללא הרף את תפיסות האהבה, גם כאשר אתם שואלים ״כמה? כמה זמן?״ אני רוצה שתרגעו – כולכם – אל זרועות האלוהים ברגע זה.

מבודדים מהרוח

האמונה הרוחנית המאורגנת על הפלנטה הזאת שייכת לאנרגיית הישרדות ישנה מאוד. היא מציבה את הנשמה במקום מבודד, בקופסה אנושית לינארית. המערכות הרוחניות שלכם לא רואות כלל את הנשמה שלכם כחלק מאלוהים. היא שוהה כביכול במקום שבו היא תשרוד או לא תשרוד. אם לא תעשו את הדבר האנושי הלינארי הנכון, נשמתכם הנצחית תענש או תזכה בגמול, בהתאמה. יקרים, האם מידע זה נשמע כמו הבורא, או האם הוא נשמע כמו משהו שאנשים בראו עבורכם? אני רוצה שתפטרו מהתפיסה שהנשמה שלכם נמצאת בחשכה וקשורה לפעולה האנושית. הנשמה שלכם היא חלק מכם וממני. כולנו קשורים; אנו זהים במשך כל ההיסטוריה, ויש אנרגיה חדשה על הפלנטה שזועקת לכם, פשוטו כמשמעו, באמצעות משדר שאליו אינכם מכווננים עדיין. אני רוצה שתרגעו ושתחושו באהבה של שינוי פרדיגמה גדול זה. חשוב מאוד שתבינו עד כמה אנו משולבים בכם!

יש הבנה מוטעית רבה כל כך לגבי מערכת היחסים האמיתית שבין בני האנוש והאלוהים. כאשר אתם מודטים, דעו שהיינו אתכם במשך היום כולו. אתם מבינים זאת, נכון? אנו מודעים לחייכם ולכל הנסיבות שלכם. אלוהים מכיר את הקיום והנשמה שלכם באופן מוחלט!

אני רוצה שתגשו לדברים בעדינות רבה יותר ועם סבלנות והבנה רבות יותר. אולי תוכלו לומר את הדברים הבאים: ״רוח יקרה, אני לא מבין מה מתרחש ואני לא מבין מה הדבר הבא שעליי לעשות. אני קצת מבולבל. מה עליי לעשות?״ מה לדעתכם נאמר לכם? ״צעדו ארבעה צעדים, פנו שמאלה ונשמו חמש נשימות עמוקות״? [קריון צוחק] לא זו תהיה התשובה שלנו. התשובות שלנו נובעות מתוך סינכרוניות, שינוי ותפיסות עבורכם.

״קריון, מה התזמון הנכון למצבי?״ התשובה לשאלה זו היא תמיד אותה תשובה. היו סבלניים והסינכרוניות תתממש. אבל זו לא תשובה לינארית ורבים מתוסכלים בשל כך. ככלות הכול, תשובה זו לא מצביעה על לוח השנה או השעון. יקרים, הגיע הזמן להבין את הסינכרוניות באופן מלא.

המטפורה של הטבח

אני מציג מטפורה חדשה: אנחנו הולכים לבשל ארוחה. הדבר מלחיץ מאוד את השותף שלי, כיוון שאין לו מושג בבישול. פשוט תרגע. [מדבר אל לי]

בישול ארוחה מעולה על הפלנטה הזאת הוא בגדר אמנות. אתם נהנים ממזון והטבחים הטובים ביותר הם אלה שמתחילים בגיל צעיר ולומדים ולומדים ולומדים. במטבח המקצועי, ישנם טבחים רבים, אבל במטפורה הזאת, יש רק אחד.

אולי אתם מבשלים עבור משפחה גדולה, ועכשיו אתם רוצים להכין ארוחה שהיא אקזוטית, אולי מעט שונה מכל סוג של מתכון שקיים. אולי אתם טבחים שממציאים מתכונים משלכם ומשתמשים באינטואיציה הקולינארית שלכם? יהיה המקרה אשר יהיה, תכופות אתם מתחילים בכך שאתם אוספים את המצרכים כהכנה. חלק מכם אפילו יניחו את המצרכים הללו בכלים, יתכוננו להוסיף אותם לתבשיל שברצונכם להכין בזמן המתאים. בתחילה, אינכם מערבבים אותם. במקום זאת, אולי יש לכם קערה של חסה, קערה של אורז ואולי כמה ירקות. ואז יש רטבים וציר, בהם תתבשל הארוחה, ושלמעשה מתווספים אחר כך.

ישנם כמה מרכיבים שיונחו על הארוחה העקרית בשעה שהיא מתבשלת בחום נמוך, ואז יוסרו לאחר שהטמפרטורה עולה. את אלה אפשר שתניחו בצד ואז תבשלו אחר כך, לאחר שהמנה העיקרית מוכנה. ויש גם את התיבול – לפני, בזמן ולאחר הבישול. אתם תניחו את התבלינים בכלים ובקערות שונים גם כן. כטבחים נהדרים, אתם עשויים לערבב תבלינים מראש.

אתם עשויים אפילו להתכונן יום קודם, כיוון שחלקים מסוימים מהארוחה צריכים לשהות במרינדה או אולי להתבשל עוד קודם, כדי שיתוזמנו כהלכה עם שאר הארוחה. בסופו של דבר הארוחה תבושל על יופיה והאלגנטיות שלה. הארומה תהיה נהדרת, מוכנה לאכילה עם טעם נפלא. משולבת ברטבים ובמשקאות מסוגים שונים, זוהי סעודה מלאה באהבה ובהערכה רבה. ברכות! כיוון שכטבחים, אתם יודעים את מלאכתכם היטב.

המטבח מתעורר לחיים

היכונו, כעת אני עומד לשנות את המטפורה. הסיפור המטפורי שלנו ממשיך ופרדיגמת המציאות של המטבח שלכם השתנתה. כל מרכיב, בכל כלי, הוא בעל תודעה ייחודית. כמו כן, לכל מרכיב ומרכיב בכל קערה וקערה אין מושג מה אתם עושים – שום מושג. המרכיבים גם לא יודעים כלום לגבי הארוחה הסופית. הם רק מרכיבים שיושבים שם, אבל כיוון שעכשיו יש להם תודעה, אפשר שיש להם גם הלך רוח! נו, לא בהכרח הלך רוח שלילי, אבל בהחלט סקרני.

אתם הטבח ואתם יוצרי הארוחה. כטבח, אתם מציבים את המרכיבים סביבכם בקערות ובמכלים סגורים, כהכנה לבישול. נניח למשל שאחד מהמרכיבים הוא חסה. הוא עשוי אפילו להיות אחד המרכיבים הראשונים שיוכן, כיוון שיש לצנן אותו. אפשר אפילו שיש לאטום את החסה ולהניח אותה במקרר למשך 24 שעות לפני הגשת הארוחה! אבל היא נמצאת שם לבדה, מתקררת במקרר – ולפתע החסה מתלוננת! ״למה אני במקרר? תראה, לא יכולתי שלא לשים לב שמשהו מתרחש. אני לבד לגמרי. מה קורה? למה אני כאן במקרר ועוד כמה זמן אפגוש בירקות? זה לא מקובל״.

הירקות זועמים, כיוון שגם הם מצפים שיקרה משהו עכשיו (זה טבע הירקות בדרך כלל). הם מחכים ומחכים, אבל הטבח מכין משהו אחר – את הרוטב. לרוטב אין מושג לגבי כלום (זו מהות הרוטב). הוא רק מאושר להיות שם, בכל מחיר. הוא לא יודע מדוע מכינים אותו או מה צפוי לו. הוא רגיל לכל דבר שקורה, אבל הוא מודע לתבלין מוזר שמתווסף לו. הוא מעט חרד (אין דבר גרוע מרוטב חרד).

יקרים, במטפורה הזאת, הרוח מבשלת איתכם את ארוחת חייכם, אבל היא תמיד תתבשל עם אחרים. המטפורה היא זו: באיזו קערה או מכל אתם נמצאים? איך מכינים אתכם? כמה זמן יעבור עד אשר המרכיבים האחרים יתאחדו איתכם בדרך מסוימת, כדי שהארוחה הסופית תהיה מוכנה? האם זה בסדר מצדכם שיש צורך בהכנה מסוימת? אתם עשויים להתערבב עם קערות אחרות כלשהן, אבל עדיין הבישול לא הסתיים ועליכם להמתין. כמה זמן זה ייקח? לפעמים הקערות מתערבבות, רק כדי לשבת בצד עוד קצת זמן!

כל התכנון הזה עם מצרכים אחרים תלוי בסינכרוניות. יש צורך גם לתאם אותו. כאשר קערות מרכיבים פוגשות זו בזו, הן מוכנות. אבל אז ייתכן שיש לשמור את התערובת במשך זמן. אז אם אתם החסה ואתם אומרים: ״רוח יקרה, חיכיתי וחיכיתי! כמה זמן זה ייקח? מה עליי לעשות? האם את שם?״ התשובה היא: ״תרגיעי, חסה!״

[צחוק]

אז בדרך כלל אתם הופכים דתיים ומתוסכלים ואומרים: ״חסה, תתפללי״.

[בדיחה של לי, לא של קריון] [צחוק נוסף]

את המרכיבים של סעודה נפלאה זו אוספים ומכינים באופן יפהפה ובאלגנטיות. הם משתתפים בתזמון של מאסטר שף. אבל כל מרכיב אינו מודע לחלוטין לאופן שבו הוא מצטרף לארוחה או אם היא מתרחשת כלל. אתם חסרי סבלנות, נכון? כמרכיבים, אתם רוצים לדעת מתי, היכן ולכמה זמן. הטבח יודע, כיוון שהטבח רואה את כל המרכיבים ויודע מהי התוכנית. כאשר הכול מצטרף יחד, יקרים, הדבר מתרחש באופן בלתי צפוי ובבת אחת. אבל אפילו אז, יש פעולה נוספת, כיוון ששוב, ישנם מרכיבים מסוימים שחייבים להתווסף אפילו באמצע הבישול, גם כאשר הארוחה כבר מונחת על השולחן!

מה דעתכם על כך? האם אתם מעורבים בשלבי ההכנה המוקדמים או אחר כך, כאשר התנור חם? אולי אתם המלח שמתווסף אחרון? אתם לא יודעים, נכון? וזו הנקודה. כמה אמון יש לכם בטבח? השורה התחתונה היא שעליכם לבטוח בבורא, במאסטר שף, שהארוחה שמתבשלת היא הפתרון האחרון אותו ביקשתם. התוצאות, תהיינה אשר תהיינה, תמיד קשורות לסובבים אתכם. זו ארוחה שמורכבת ממרכיבים רבים. אתם מבינים שכדי שתקבלו תשובה, אנשים אחרים צריכים להיות מעורבים? האם אתם מבינים שיש להם בחירה חופשית?

כעת בואו נהפוך ארוחה זו למורכבת אף יותר! לכל מרכיב ומרכיב לא רק שיש הלך רוח, יש לו גם בחירה חופשית! הוא יכול לומר לא. דמיינו מה עומד כעת בפני הטבח בעת הבישול. הירקות נסוגים! עליכם להשיג ירקות חדשים. זה יעכב את הארוחה קצת. ירקות חדשים מגיעים, ויש להכין אותם. וואוו! הירקות הללו טובים אפילו יותר! אז כל המרכיבים האחרים חייבים לחכות עוד קצת, אבל הם לא יודעים למה. עכשיו החסה עוד יותר מתוסכלת מאי פעם, סגורה וממתינה בחשכה הקרירה. אבל הארוחה תמיד מתהווה, אתם מבינים, כיוון שהטבח סבלני מאוד.

זוהי מערכת אלגנטית. היא יפהפייה, ורבים מכם לא מבינים אותה כלל! אתם רוצים שהבישול יסתיים ברגע זה! אני יודע שאתם מבינים את המטפורה הזאת. לכן, היכן אתם בתרחיש זה? כמה זמן כבר מתבשלת הארוחה? האם רואים כבר את הסוף? האם אתם חסרי סבלנות כבר? אתם רוצים את הסיום עכשיו? האם דומה שיש עיכוב? אתם יכולים כמעט לטעום אותה, אבל היא עדיין לא כאן?

יקרים, הטבח מכיר את שמכם. יקרים, הטבח אוהב אתכם, וכל שסיפרנו לכם מיועד בנדיבות עבורכם. מה אם אתם באמת החסה וחיכיתם כל כך הרבה זמן! התקררתם ואולי אפילו נקצצתם. אז יצאתם החוצה אבל משהו אירע, חזרתם שוב לקירור! אז לפתע, הטבח מגלה שהמרכיבים אכן התאחדו בדרך בלתי צפויה, והארוחה לפתע משנה כיוון. היא עומדת להיות משהו אחר! ״חסה, את חוזרת למקרר!״

מה שבסופו של דבר מתרחש הוא משהו שלעולם לא הייתם מסוגלים לבצע בדרך לינארית. כנגד כל הסיכויים, התוצאה פונה לכיוון אחר – אולי אפילו טוב יותר מארוחה המקורית שתוכננה, כיוון שמרכיבים חדשים הופיעו שהופכים אותה מורכבת אפילו יותר. אתם מבינים, הטבח רואה את כל המרכיבים, כל הזמן. אתם רואים רק מרכיב אחד – את עצמכם. שום דבר אינו מורכב מדי עבור הטבח.

מה דעתכם על כך? האם אתם מוכנים להבין את הסינכרוניות? דרושות סבלנות ואמונה בטבח כדי לראות כיצד הכול עובד. ביקשנו זאת בעבר, אפילו בדברים שדומה שהם מידיים, כגון ריפוי. לפעמים התהליכים על הפלנטה שמחייבים תשובות מיידיות הם רק חלק מהתמונה הגדולה יותר. לפעמים לא תבינו מדוע הירקות התחרטו, או אפילו מדוע דומה שהמוות מנצח. הארוחה המוכנה גדולה יותר מכפי שתוכלו לדמיין, יקרים. אבל בעת שאתם חווים כל זאת, אני רוצה שתדעו שאף פעם לא התנתקנו מכם – אף פעם. אתם מבינים, אנחנו מכירים את שמותיכם. אתם המשפחה שלנו. האם אפשר לומר זאת בברור רב יותר? שהיד שלנו מושטת אליכם. הסעודה היא סעודה טובה. האמינו בטבח. סבלנות!

וכך הוא.

קריון