אלת׳יאה לונה

ינואר 2016

מאנגלית: סמדר ברגמן

 

החיים הם סדרה של שינויים טבעיים וספונטניים. אל תתנגדו להם; הדבר רק יוצר צער. הניחו למציאות להיות מציאות. הניחו לדברים לזרום בטבעיות בכל דרך שירצו.   ~ לאו טצ׳ו

אם תחשבו על חייכם לרגע, תבינו שמרבית הזמן התנגדתם, נלחמתם, נאבקתם וככלל סירבתם לקבל את המציאות העכשווית ולזרום עמה.

כאשר היינו ילדים צרחנו וסירבנו לעשות את מה שהורינו המתנגדים-במידה-שווה דרשו מאיתנו לעשות. כאשר היינו בני נוער, מרדנו כנגד הכללים והציפיות של ההורים, המורים והסמכויות הגבוהות יותר שלנו. וכאשר הגענו לבגרות, אנו עדיין נוהגים לברוא חיכוכים ומכשולים בחיינו.

אנו יצורי מחלוקת, ריב ומדון.

צד אחד שלנו שואף להגשים את המחוייבויות, הציפיות והחובות החברתיות שלנו כדי להשיג סוג של קבלה  מתעתעת בקרב ידידינו, מאהבינו, בני המשפחה והעמיתים שלנו. הצד האחר שלנו משתוקק להתמרד כנגד כל אמונה, דוגמה וסטנדרט שנכפו עלינו אי פעם שלא בצדק. אנו משתוקקים להפיח רוח חיים בחלומות שלנו שקברנו זה מכבר ולהסיר את האבק מהחזונות, החלומות והמטרות הלא קונבנציאלים שלנו לחיים שפעם היו לנו.

בדרך זו או אחרת, תמיד קיים סוג כלשהו של התנגדות וכפילות כאוטיות שמבעבעות עמוק בתוכנו.

סימן ההיכר של חיינו כמין האנושי, תוכלו לומר, הוא היכולת הבלתי מתפשרת שלנו לחסום, להילחם ולהתנגד הן לעצמנו והן לשכנינו-עמיתנו על כדור הארץ.

זה הרגל עלוב, אתם מסכימים?

החיים קצרים, ואז אתם מתים

הבעיה היא שאנו חושבים שיש לנו זמן. בטח, נחייה אולי 70-80 שנים, אבל זה לא מובטח לנו, כיוון שהחיים שלנו, כמו הגופים שלנו, הם כה שבריריים ומונחים על כף המזל והגורל.

לא נעים להרהר כל העת בהיותנו בני תמותה, להשלים עם העובדה שבכל רגע או יום אנו יכולים למצוא את עצמנו מובלים באלונקה לחדר המתים.

הבלופים המתוקים והקטנים שאנו מספרים לעצמנו מוודאים שניוותר מרוצים מעצמנו, עקשניים ותקועים במקום.

אך לחישה שקטה, תכופות חנוקה, לוחשת בתוכנו ומספרת לנו את האמת על המציאות שלנו: שאנו יכולים לשגות, שאנו שבריריים ופגיעים, ואין זה משנה כמה חשובים או לא חשובים אנחנו. ללא קשר ל״מקצוע״, לתארים מעשה-ידי-אדם או להישגים שלנו.

החיים קצרים, ואז אנחנו מתים.

כה פשוט, כה קשה, אך אפשרי.

אבל החיים לא רק חסרי תקווה ומדכאים. שבריריות החיים עצמה היא שהופכת אותם ליקרים כל כך. וכאשר אנו משלימים באמת עם עובדת היותם כה שבירים ובני חלוף, אנו יכולים ללמוד להעריך אותם באופן מלא ולחיות כאילו אין מחר.

אני אדם נוירוטי מטבעי. אני זהירה מאוד כיוון שמאז ילדותי אני מודעת עד כמה בני חלוף הם החיים. אני שונאת לחשוב שאבזבז את חיי ואת זמני כאן על כדור הארץ, רק כדי למצוא את עצמי יום אחד מתה או גוססת, ללא הזדמנות להגשים את החזונות שלי או לחולל שינוי משמעותי בעולם. אבל בדיוק אותה התנהגות נוירוטית חזרה לפגוע בי פעמים רבות כל כך (לדוגמה, בעיות חרדה, התחלת פרויקטים רבים מדי ואי סיומם, התחלת דברים במהירות ללא מחשבה יתרה).

אני משערת שניתן לומר שיש לי תשוקה עצומה לחיות את החיים, אבל רעב זה גרם לי תכופות להתרוצץ, לכפות את רצוני על הכול וכולם, ולא לקחת את הזמן להיות באמת ברגע ההווה.

החיים זורמים באופן טבעי. כל הדברים וכל האנשים מוצאים פתרון בבוא הזמן.

כאשר אנשים חוזרים על האמרה ״לזרום עם הדברים״, הם לא חוזרים על דיבור עידן חדש, למעשה הם מתייחסים למשהו עמוק הרבה יותר. הם מדברים על ההכרח להיכנע לזרם החיים, לאפשר לכל הדברים להשלים את מסלולם הטבעי, כפי שהם אמורים לעשות.

אם אלה הזמן והמקום הנכונים, פתחו את הדלת שלמולכם, אבל אל תתרוצצו כמו תרנגולת כרותת ראש ותציירו בטירוף דלתות לעצמכם, אותן תוכלו לפתוח. החיים לא עובדים באופן זה.

לדוגמה, לפני כמה חודשים ניסיתי בטירוף למצוא עבודה (זה ממש קשה באוסטרליה עכשיו). דאגתי, התברברתי וחשבתי ללא הרף. אבל העובדה היא: אני לא יכולה לגרום לשום עבודה מתאימה לצוץ עבורי יש מאין. יש לי שליטה מעטה מאוד במצב זה, ולאמתו של דבר, אני משתגעת מכך שאיני יכולה לעשות שום דבר בקשר לזה.

לקח לי די הרבה זמן להירגע ולקבל, במקום להתנגד למצבי. והנה פתאום, הזמינו אותי לשני ראיונות עבודה, וזאת לראייה שההתנגדות היא באמת חסרת תועלת. הגישה החכמה ביותר הייתה לתת לחיים לזרום במסלולם מבלי להפוך כה מתוסכלת ולחוצה.

הדבר היחיד שבו אתם יכולים לשלוט הוא עצמכם

האמת הטהורה היא שאינכם יכולים לשלוט בשום אדם – אין זה משנה כמה הוא קרוב אליכם או רחוק מכם – כלל וכלל לא. לעולם לא תהיו מסוגלים לכך אלא אם אדם זה או קבוצת אנשים זו מוכנים לחולל את השינוי בעצמם.

כמו כן, אינכם יכולים לעולם לשלוט בנסיבות חיצוניות. כמובן, אתם יכולים לתמרן, לכפות או להתנגד לאירועים מסוימים, אבל אינכם יכולים להיות בעלי שליטה מוחלטת. אינכם יכולים לשלוט במה שקורה, מתי, היכן, למה או איך. לעולם אין לנו שליטה מוחלטת בחיים או באנשים אחרים, וטיפשי לבזבז את הזמן, האנרגיה והמשאבים שלנו בניסיון להשיג זאת. זהו מרוץ שאין לו סוף.

החיים הם סדרה של שינויים טבעיים וספונטניים. אנשים מסוימים מאמינים שהשינויים הללו מתרחשים בשל סיבה כלשהי, אחרים מאמינים שהכול קשור למזל ולגורל. ללא קשר לאמונה שלכם, אל תתנגדו.

אני יודעת שקל לומר זאת, אבל קשה הרבה יותר ליישם. אך יש דרכים שבעזרתן ניתן לקדם שינוי זה בחייכם.

במסע ״האינבולוציה״ שלי (תהליך התפתחות וצמיחה פנימי), אי התנגדות היא שיעור עוצמתי ביותר שלמדתי ושמתחיל במודעות עצמית. שימו לב למה שאתם עושים, חושבים ומתכננים. ללא מודעות עצמית, אינכם יכולים אף פעם להניח לחיים לזרום בטבעיות. התנסות בטכניקות שונות לעידוד מודעות עצמית יכולה לסייע לכם בנתיב זה:

• כוונו שעון מעורר שיצלצל בשעות קבועות במשך היום (למשל, באמצעות הסמארטפון שלכם). בכל פעם שהשעון מצלצל, חשבו האם אתם ״שוחים עם הזרם״ או לא.
• עשו מדיטציה בכל יום במשך 10-15 דקות. הדבר יעזור לכם להפוך מודעים לדפוסי המחשבות שלכם.
• כתבו יומן שבו תתעדו את ההתקדמות היומית שלכם. הדבר יסייע לכם לראות במה אתם מצליחים וכיצד תוכלו להשתפר. 

אנו הופכים את חיינו לקשים כל כך, אבל במציאות הם יכולים להיות כה קלים, אם נלמד כיצד לשבור את הרגל ההתנגדות. לעולם לא נוכל לשלוט באנשים או במצבים, אבל אנו יכולים לשלוט בעצמנו ובגישה שלנו לחיים.