האומנות בערי האור -חלק 9


על הדרמה והתיאטרון

מאת המתקשרת נועם קורל – גלעד

ובשיתוף עמיחי ים

תוכנית הרדיו "ערי האור והמאסטרים של החכמה"/רדיו "החיים הטובים"

 (מתוך תוכנית מס' 40, ששודרה ביום 24.1.2012)

עריכה לשונית: סמדר ברגמן

 

תוכנית זו הינה תוכנית המשך ל-8 התוכניות הקודמות שעסקו באומנות בערי האור, כשהפעם נעסוק בתיאטרון ודרמה בערי האור.

נועם: הנכם מוזמנים לשבת בנוח, לקחת מספר נשימות רכות לבטן ולחזה. עם כל נשימה פנימה, להכניס אנרגיה רכה ומלטפת, ועם כל נשיפה החוצה, לשחרר את כל מה שרוצה להשתחרר. נדמיין שכולנו נמצאים מתחת לפירמידת קריסטל ענקית, שמעבירה לנו אנרגיות של אהבה, ריפוי, חמלה ויציבות.

כל אחד מאיתנו רואה את עצמו תחת פירמידה משלו, אך כל הפירמידות של כולנו ביחד נמצאות מתחת לפירמידה הכללית, הגדולה. נתמלא כולנו באנרגיה הזו, נרגיש איך אנו מתרחבים, מתעצמים. נתחבר עם כפות רגלינו ללב של כדור הארץ כדי להישאר מקורקעים. נפנה את נשימתנו לכפות הרגליים ולשורשים שיוצאים מהן.

ועכשיו ניכנס כולנו למרכבה ענקית, שכוללת אותנו וגם את כל האחרים שנמצאים איתנו כאן (אלו שאנו מכירים, וגם אלה שלא), כקבוצה אחת גדולה של בני אנוש. נבקש מהמרכבה להתחיל לפעול, ולשאת אותנו אל הממד החמישי. כשנגיע לממד החמישי, נמצא את עצמנו עומדים במרכז מלא אור. ניתן לעצמנו לחוות את האור הזה, את האהבה הרכה והנעימה הזו. כעת נראה מספר שבילי אור שיוצאים מאותו עיגול, כשכל שביל מוביל לאחד מהמקדשים המוקדשים לשבע הקרניים: מקדש הקרן הכחולה; הצהובה; הסגולה וכן הלאה, לכל שבע הקרניים. כל אחד מאיתנו בוחר לאיזה מקדש הוא רוצה ללכת ולעבור בו את התהליך שנעבור עכשיו, ובמה הוא רוצה להיטען, שיעזור לו בהמשך הנתיב האישי שלו, למען עצמו ולמען הכלל.

כל אחד מאיתנו פוסע לאחד המקדשים שהוא בחר בו, ומתקבל בו באהבה על ידי זוג כוהנים (כוהן וכוהנת), שמובילים אותו לתוך המקדש. כל אחד, בהתאם למקדש שבחר, מבקש להיטען בעוצמה, בתכונה שהוא רוצה לחזק, בהתאם לקרן שאליה הוא בחר ללכת. בנוסף, במרכז המעגל קיימת גם פירמידה קריסטלית, ומי שמרגיש רצון וצורך ללכת לשם, מוזמן אף הוא. כעת, תוך כדי ההיטענות של כל אחד בתהליך, באנרגיה, בתכונה, שהוא מבקש עבור נשמתו ועבור עצמו, נתחיל בתוכנית.

שאלה כללית: האם לאומנות התיאטרון והדרמה יש תפקיד כלשהו בתרבותן של ערי האור, וכיצד היא מתבטאת שם?

גאמורה, נציג עיר האצטקים  

שלום לכם. כאן נציג האצטקים. שמי גאמורה. ברצוני לספר לכם כי בעבר, לתיאטרון ולדרמה היה תפקיד רב השפעה ומסונף בחיינו, כאשר חלקו היה עדיין בממד השלישי, ולאחר מכן הוא קיבל שינוי ותפנית בממד הגבוה יותר. עבורנו הדרמה והתיאטרון היו חלק מטקסיות. פעמים רבות, גם בתקופות החשוכות יותר, כשהקרבנו קורבנות, זה היה שיאו של הטקס. כאשר לפני כן, כל נושא הטקס שהיה מעורב בגופניות, באנרגיה, במחול, בריקוד, בדרמה, הסתיים בשיאו, באמצעות טקס אכזרי וקשה זה. אך כך היה כאשר היינו בממד השלישי, לאחר החיבור שנוצר ביננו לאיכויות השליליות.

לפני כן, גם כן היו לנו טקסים, שבהם הצגנו וייצגנו את החיבור שלנו עם השמש, עם עוצמתה, עם איכותה, עם העבודה שהיא יוצרת בתוכנו. גם ההצגה היא סוג של הוצאה לפועל, סוג של טקסיות, סוג של הכרזה, שבהם מבוטא הקשר, החיבור, בין האדם לבין הבורא, או בין האדם לבין אחרים בסביבתו.

כיום קיימים אצלנו חגים שפעמים רבות אנו חוגגים אותם בשמחה בשירה, בריקודים, ומציגים את מורשת העבר. אדגיש שוב, לא מדובר בתקופות החשוכות, אלא בתקופות ההתגלות של האור, כאשר היינו אנו בעצמנו כשמש עבור העולם. כאשר התחברנו דרך ליבנו אל השמש, אל הבורא, אל הזהב, אל המימוש. כחלק מטקסים אלה אנו מציגים את החיבור שהיה קיים ביננו לבין הבורא, ושקיים גם כיום ביננו לבינו.

האם להצגות שלכם יש אופי של דרמה/קומדיה/טרגדיה?

הדבר תלוי במטרת הטקס, במטרה שעבורה נעשית ההצגה. לפעמים תפקיד ההצגה הוא לממש דברים בפועל ממהות אנרגטית, ואז מדובר בהצגות טקסיות. לפעמים יש בהצגות משום הומור, כיוון שלעתים הן מציגות את מערכות היחסים הקיימות בתוכנו, ומטרתן להאיר נקודות מסויימות שבהן יש צורך להתבונן ולעשות שינוי. לכן, הצגות אלה יכולות להיות דרמטיות או מצחיקות, בהתאם לצורך ולמטרה שעבורה נוצרה ההצגה.

עליכם להבין כי הרמה והדרך הבידורית אצלנו שונות במעט מכפי שנהוג אצלכם. אצלכם נהוג לראות הצגות תיאטרון לצורך פורקן, בידור, לעתים אף לצורך ביטוי עצמי, לצורך העברת מסרים. בעבר היה נהוג אצלכם להעביר באמצעות הצגה מסרים עמוקים שקשורים לעם מסוים, למשטר מסוים, אך במשך הזמן השתנו דברים אלה אף אצלכם.

אצלנו, מטרת ההצגות היא להאיר את בני האנוש שאנו בנקודות שטרם שמנו את לבנו אליהן. ההצגה מהווה זרקור שמאיר למקומות בתוכנו שעדיין יש צורך בעיבודם ובעבודתם. אלו אינן הצגות מוסריות. אלו הצגות שפעמים רבות משקפות דרכי חשיבה, דרכי פעולה, שחלקן גבוהות יותר וחלקן גבוהות פחות, במטרה להביא את האדם לשאול את עצמו שאלות, ולהגיע לעבודת עומק פנימית ועמוקה אף יותר.

ההצגות לא נעשות לצורך של בידור בלבד, כיוון שברוב המקרים, עצם ההצגה (זאת אנו מבינים) יוצרת תרחיש אנרגטי, שהמציאות פועלת בהתאם אליו. כיוון שכאשר האנרגיה נוצרת, היא יוצרת שבילים, רטטים, מתווים. וכאשר האדם יוצר באמצעות גופו, כפי שתואר לכם בפעם הקודמת לגבי ריקוד, הדבר דומה גם לגבי הצגה, נוצרים רטטים של אנרגיה, נוצרים מסרים אנרגטיים גם כן. ולכן רוב ההצגות שאנו נציג, תהיינה בעלות תדר גבוה יותר: הצגות שמטרתן לעזור לאדם להתפתח, או על מנת לצחוק על דברים מסוימים שיש צורך לתקנם. אך ברוב המקרים, לא יהיו הצגות, כפי שנהוג אצלכם, המדברות על קונפליקטים של מוות, רצח, נטישה, בגידה, או רגשות קשים אחרים, כיוון שבממד החמישי הרגשות נמצאים בתדר שונה מכפי שהם נמצאים בכדור הארץ, בממד השלישי.

ג'רמיין הקדוש

שלום לכם, כאן מאסטר ג'רמיין הקדוש. נפגשנו פעמים רבות לאחרונה.

ישנם ספרים שבהם נטען כי במסגרת גלגולך כפרנסיס בייקון השפעת רבות על וויליאם שייקספיר, ושחלק ממחזותיו הם למעשה שלך, או שנכתבו בהשראתך. האם זה נכון?

איש יקר, האם אתה רוצה לקומם עלי את כל אנשי התרבות בעולמך?! ראשית, ברצוני לומר לכם כי, כפי שידוע לכם, דמותי רבת פנים, וצבעונית מאד. פעמים רבות בחרתי לשחק דמות מסוימת, כאשר דבר זה שירת את העולם באותה תקופה, את האנושות, ואף את המטרות הגבוהות יותר עבורה.

לעתים פעלתי באמצעות משחק, פלאים, כאשר עשיתי דברים על מנת למשוך את תשומת לב הצופים ולקרבם אלי, כדי להעביר דברים אחרים. אך כדי למשוך אותם, פעמים רבות היה צורך לעשות דברים יוצאי דופן, כדי עורר את הסקרנות, את הפליאה, את המקום שבוחר להתקרב, ומתוך כך לקבל ידע ומסרים.

לגבי שייקספיר ידידי: ניתן לומר כי פעמים רבות היו התייעצויות ביננו. ניתן לומר גם כי פעלנו במשותף. כלומר, לא ניתן לומר בצורה חדה ומוחלטת, כי מחזותיו שלי הם. אך גם לא ניתן לומר את ההיפך. כלומר, פעמים רבות המחזות היו פרי יצירה משותף של שנינו, כאשר לעתים את סיפור המסגרת כתב ידידי, ואני הכנסתי בו מעט חיים, ולעתים בדרכים שונות אחרות. אך ניתן לומר כי ייעצתי לו ותמכתי בו רבות, כדי להוציא את הדברים אל המוגמר. אך עדיין לא ניתן לומר כי הדברים היו פרי יצירתי בלבד, כיוון שעליכם להבין שבאותו אדם הייתה מהות, היה ניצוץ של גאונות, אך פעמים רבות לא יודע האדם כיצד להתחבר, כיצד לממש ניצוץ זה, ועל כן הוא זקוק למורה דרך שיכוון את דרכו, ושיגרום לו להתחבר למקומות, ולעתים שיעזור לו כדי שיממש את הדברים עד תומם.

שייקספיר הגיע לעולם במטרה מסוימת, והוא מילא את החוזה שלו בצורה הגבוהה והטובה ביותר. ואני, בעצם העזרה שלי לו, איפשרתי לו להפוך למי שהיה עליו להפוך להיות. הדבר לא גרע ממני מאומה, כיוון שכפי שהיכולת הייתה טמונה בו, יכולותיי טמונות בי, ואין דבר שיכול לקחת מהן או לשנותן, מלבד רצון הבורא עצמו.

האם תוכל לספר לנו אודות מסרים ספציפיים שמופיעים במחזות של שייקספיר, ושהינם פרי השפעתך?

שוב, אזהר בדבריי, כיוון שזהו חומר נפיץ. בהרבה ממחזותיו של שייקספיר קיימים מקומות של הגות פילוסופית, התבוננות מנקודת מבט יותר פילוסופית על החיים, על המאבקים הקיימים בחיים, על הלמידה המתרחשת בהם, על מערכות החיים. ולעתים התבוננות זו הינה גם מעט צינית, מעט סרקסטית, כלומר, היא מוצגת גם בצורה פילוסופית, ומתובלת בהומור דק מן הדק.

ניתן לומר כי שאני תרמתי להכוונת המקום להגיע לנקודות אלה של התבוננות פילוסופית, שבאה מנקודת מבט גבוהה יותר, מעבר לאירוע עצמו, ובאה לסמל שאלות קיומיות, הקיימות בכל אחד מבני האנוש. אך גם השימוש בחדות הלשון, במקום המאפשר הומור, גם הוא שילוב שנעשה באמצעות שנינו, ושאיפשר להתבונן בדברים מנקודת מבט הומוריסטית יותר, כדי להקל על הכובד של הפן הפילוסופי.

האם במסגרת גלגולך כאפלטון, היה לך קשר כלשהו לתיאטרון היווני, ועד כמה לתיאטרון יש קשר לקרן השביעית, שאתה היית הכוהן שלה במשך זמן רב?

עליך להבין כי תיאטרון הוא כלי שבמהותו העמוקה, כאשר הוא עשוי וכתוב היטב, הוא מכיל את כל האיכויות של כל הקרניים הקיימות כאחד. כיוון שקיים בו חיבור לאמת העמוקה, לחוכמה האלוהית. קיים בו פעמים רבות מקום של אהבה, גם אם ברוב המקרים היא מוצגת כבעלת תנאים רבים מאד. קיים מקום של ריפוי בעלילה, של הומור והנאה, וקיימים דברים נוספים.

פעמים רבות עובר הגיבור ייסורים (גם כאשר מדובר בטרגדיות), שתפקידם לטהר ולזכך אותו, וזהו השימוש למשל בקרן הלבנה. כך, שלמעשה, ניתן לומר כי התיאטרון היווני, ואף תיאטראות אחרים שהתפתחו מאוחר יותר, הייתה להם נגיעה לידע ולשימוש באיכויות הקרניים השונות הקיימות, דבר שבמשך השנים התרחק. כלומר, בני אדם המשיכו ליצור הצגות, תיאטראות, אך ללא המודעות, וללא החיבור שקישר בינם לבין העבודה הנעשית עם הקרניים, תוך כדי היצירה.

ניתן לומר שהיה לי קשר לתיאטרון היווני. אחד התפקידים שהיו לי, והיום הוא חוזר בצורה שונה יותר, היה לתווך בין הקרניים השונות לבין ביטויין בפועל, באמצעות התיאטרון. כיום תפקידי מאחד את כל הקרניים, אך לא רק בהקשר של החיבור לביטוי תיאטראלי כזה או אחר, אלא בהקשר למהות הקרניים ושימושן בכדור הארץ, על ממדיו השונים.

נציג ירושלים של מעלה  

שלום לכם, הנני הנציג של ירושלים של מעלה. ראשית, ברצוני לומר דבר מה שאינו קשור לתיאטרון: עליכם להבין כי ירושלים של מעלה אינה קיימת בממד החמישי, כי אם המהות העמוקה והאמיתית שלה קיימת בממד השמיני. כלומר, יש את המקור ויש את ההשראה שלו, כפי שיש את השמש ויש את הקרניים שלה. הכוכב עצמו של השמש הוא מוקד מסוים, קרני האור היוצאות ממנו, מגיעות מרחק רב מאותו מקום בו קיים הכוכב הפיזי עצמו.

כיוון שבממד השמיני נמצאת הנשמה הקולקטיבית, זוהי הסיבה שירושלים של מעלה ממוקמת בעיקרון בממד השמיני, כיוון שהיא אינה מחוברת לקבוצה אחת בלבד, אלא מהווה כר להתפתחות ולהתחברות של קבוצות קולקטיביות שונות, הן לבודדים והן לקבוצות כקבוצות. המהות שלה היא העברת ידע. ניתן לומר כי היא משמשת כמעין מנחת מטוסים ענקי, כאשר כל מטוס בא על מנת לפרוק ידע, לקבל ידע ולהעביר ידע.

כפי שידוע לך, בירושלים של מעלה קיימת גם הספריה, שמגיעה לממדים רבים, גבוהים אף יותר. זהו מקור ידע ועוצמה שנועד לשרת יקומים רבים, לא רק את היקום שלכם, ולא רק את כוכבכם. ולכן, מהותו עצומה, עמוקה, ומשמעותית הרבה יותר מכפי שנראה לכם בעין (גם העין השלישית שלכם, יקרים, עדיין מוגבלת במקצת ביכולת ההתבוננות והראיה שלה, גם ראייתה עדיין סופית במובן מה).

כיצד התיאטרון בא לידי ביטוי אצלכם?

ראשית, כפי שידוע לך, קיימים ילדים רבים בירושלים של מעלה. אלה הם הילדים האלוהיים. כפי שנאמר בעבר, לא כל הילדים האלוהיים נמצאים בירושלים של מעלה. הם קיימים גם בערי אור נוספות. אך בירושלים של מעלה קיים חלק מהם. ילדים אלה מתמחים, לומדים ומעצימים את הידע וההתנסות שלהם הן ביצירת מציאות והן בחיבור עם הבורא.

עליכם להבין כי לילדים האלוהיים, או ניתן לומר, לאותו חלק אלוהי המתגלה כילד הקיים באותו מקום, יש תפקיד עמוק ורב משמעות בחיבור שלכם עם המציאות המתפתחת ועולה של הממד החמישי. כיוון שהילדים האלה מחברים בין המקום שלכם כבני האנוש לבין המקום של הידע וההתפתחות מתוך שמחה, מתוך הנאה, מתוך סקרנות, משחק, גילוי, עוצמה.

לכן, התיאטרון אצלנו הינו פעמים רבות כלי למידה, שפעמים רבות הילדים משתמשים בו במסעות הלמידה שלהם. כפי שנאמר לכם בעבר, הילדים לומדים בירושלים של מעלה הן בקבוצות והן כהתמחות. כל אחד מהם עובר למאסטר מסוים שמתמחה בתפקיד מסוים, ואצלו הוא גדל ולומד, כאשר מדי פעם קיים מפגש גם בין הקבוצות, מפגש של שמחה, שיתוף, למידה משותפת, כך שקיים השיתוף בין השניים. התיאטרון מהווה כלי רב משמעות עבור התפתחות הילד האלוהי, מיוון שדרכו הוא חוקר דברים, לומד דברים, בודק דברים, ומיישם אותם בפועל.

עבור אלה מאיתנו שאינם ילדים עוד, התיאטרון משמש ככלי רב ערך על מנת להגיע למצב של קונסוליום. כלומר, פעמים רבות גם אנו נתקלים במצבים שצריך להיווצר בהם דיון פורה כדי להגיע להבנה מסוימת. לעתים, ברמות המחקר השונות, הגבוהות יותר, אנו נתקלים במצבים שונים שעלינו לחקרם בצורה משותפת. לכן, פעמים רבות הצגת המידע שהתקבל או הצגת הבעיה נעשית בצורה תיאטרלית יותר, על מנת לשתף ולשקף את המצב מכל נקודותיו, לשתף את האתגר מכל הפנים אשר בהם הוא לידי ביטוי. ואז דרך הצגה זו נוצר דיון עמוק, שבסופו של דבר מוביל ליצירת ומציאת פתרון, שגם הוא מוצג עבור הקבוצות. בשלב הבא, הקבוצות של החוקרים, הלומדים, לוקחים את הידע שהתקבל, ומממשים אותו בעבודתם, במחקריהם וביישומיהם.

הדבר תקף גם לגבי המרפאים שבין תושבי ירושלים של מעלה, כיוון שגם המרפאים מפתחים שיטות טיפול חדשות כל הזמן. למעשה, הדבר שונה עבורם מכפי שהוא נראה עבורכם, כיוון שכל הידע כבר קיים, ועליהם רק לחשוף אותו. והם יודעים זאת. הם יודעים זאת טוב יותר מכם, כיוון שאצלכם קיימים עדיין הפחדים, הספקות, חוסר האמון, שמונעים מכם לגלות את הידע הקיים בתוככם. אך באמצעות הצגות התיאטרון, רבים מהמרפאים חושפים בפני חבריהם את הידע ואת הלמידה (שאף הם עברו) בצורה זו, ולא רק בצורה יבשה ומחקרית.

לעתים הדבר נוגע ברובד גבוה עוד יותר, כיוון שכפי שידוע לכם, באותו ממד ובאותה עיר קיימת הספריה הקשורה לשיעור הראשוני שהנשמה בוחרת ללמוד, לפני ירידתה לגוף בפעם הראשונה, בין אם בכוכבכם, בין אם בכוכב אחר. ולכן, פעמים רבות, הצגת הנושא, הצגת התפקיד, הצגת הגלגולים, הצגת השיעורים, נעשית אף היא ברמה תיאטרלית מסוימת, על מנת ליישם את הדברים בפני אותה נשמה. כיוון שעלי להזכירכם, כי נשמה הנמצאת למעלה, אינה מחוברת להוויית הגוף, להוויית החומר ואינה זוכרת את המגבלות והתחושות שקיימות בו. לכן, פעמים רבות הדברים מוצגים לא רק באופן של סרט שהנשמה צופה בו, כי אם גם בצורה שבה מציגים בפניה מצבים ואירועים, עמם היא תצטרך להתמודד בגלגולים שתבחר לחוות על פני האדמה, או על פני כוכב אחר.

נציג טלוס  

שלום לכם. עבורנו התיאטרון דומה במהותו, בדרכים רבות ושונות, לתיאטרון הנהוג אצלכם. אך כפי שתואר קודם לכן, הנושאים המועלים והמעסיקים אותנו, נוגעים לחיי היומיום שלנו, למצבים שאנו נתקלים בהם ושאותם אנו צריכים לפתור. לעתים הם נוהגים לשקף דברים מסוימים. פעמים רבות, כפי שידוע לכם, גם אצלנו נערים בגיל ההתבגרות חווים תקופות שאינן קלות. ופעמים רבות, על מנת להגיע אליהם ולעזור להם, נעשה הדבר בדרך של הצגה, הומור, הגזמה, על מנת לרכוש את ליבם.

אך כפי שידוע לכם, אין אצלנו נושאים שעוסקים ברטטים הנמוכים עוד יותר, כפי שקיימים אצלכם בתחום הנקרא "דרמה". כיוון שבממד החמישי, רמת התדר והרטט שאנו עובדים עמה גבוהה יותר. ולכן, הרבה מההצגות שאנו מציגים קשורות להנאות הקיימות בחיים, להנאות מהקשר וממערכות החיים הקבוצתיות שלנו, מתוך הישגים שהשגנו, מתוך שאיפות ורצונות שעדיין ברצוננו להשיג. גם אצלנו התיאטרון מהווה כר של בידור, אך גם של למידה, בו זמנית. כיוון שהוא מעביר מסרים הן ברמת המודע והן ברמת תת המודע.

כאשר אנו יוצרים תיאטרון, אנו לוקחים בחשבון גם את ההווייה האנרגטית שלו, בנוסף לרובד הרגשי ולרובד הגלוי לעין. ולכן, כאשר אנו יוצרים הצגה, אנו יודעים גם כיצד היא תפעל ברובד הפחות מוכר והפחות נגלה לעין. כאשר אנו יוצרים הצגה ומציגים אותה, המסר שרוצה לעבור פועל גם ברמה האנרגטית, וכך אנו קולטים את ההצגות המוצגות אצלנו גם ברבדים הללו, ואז המסרים נקלטים גם בגופי האור שלנו, דבר המאפשר לנו ליישם, להטמיע ולהבין את המסרים בצורה עוצמתית, חלקה, ממשית וישימה יותר.

כיצד מקדשי הקרניים משפיעים על המסרים של התיאטרון?

בערי אור, כמו העיר שלנו, אנו עובדים הרבה עם הקרניים. עם הקרן הכחולה, הצהובה, והוורודה, כיוון ששלוש הקרניים מהוות את הלהבה המשולשת של הנשמה. לכן, בכל יצירה שאנו עושים, להבה זו עומדת במרכז, והשיתוף של הקרניים הקוסמיות השייכות אליה בא לידי ביטוי בצורות רבות ושונות.

ניתן לומר כי כאשר אנו יוצרים הצגה, איננו רק יושבים וכותבים את התכנים שלה, אלא אנו גם בודקים אילו מתנה אנרגטית, תדר אנרגטי, שינוי, קידום, אנו רוצים להעביר באמצעות הצגה זו. לאחר מכן, אנו יוצרים את התבניות האנרגטיות שתאפשרנה למידע זה, למסר זה, ולעוצמה אנרגטית זו, לבוא לידי ביטוי. לעתים ניתן לומר כי דווקא הכתיבה עצמה של העלילה היא שזירה של אותן קרניים בפועל. אך אנו נפרט על כך בהזדמנות אחרת.

לקראת סיום, ניכנס כולנו למעלית, ונרד מהממד החמישי בחזרה לשלישי, ונביא עמנו לתוך חווית היומיום שלנו את החוויות, הידע והאנרגיה שצברנו בתוכנית זו.