גבריות מאוזנת


מאת המתקשרת נועם קורל גלעד

בשיתוף עמיחי ים

(מתוך התוכנית ששודרה בתאריך ה-7.4.11)

עריכה לשונית: סמדר ברגמן

  

בורא יקר, שכולו אור, נתינה, ואהבה, ומאסטרים חכמים (אל מוריה, ישוע, אדמה, פול הוונציאני, לורד לנטו, ומאסטרים נעלים נוספים): ברצוננו לשאול מספר שאלות הנוגעות לאנרגיה הגברית, לאחר שחקרנו את האנרגיה הנשית על פניה השונות.

 ראשית, ברצוננו לשאול: מהי אנרגיה גברית? מה מאפיין אותה?

 שלום לכם. הנני אל מוריה. עליכם להבין כי האנרגיה הגברית הבאה לידי ביטוי בעולמכם בתקופה זו, רחוקה עשרת מונים ושונה מהאנרגיה הגברית המאוזנת והמקורית שנועדה להלך ולשתף פעולה על פני כדור הארץ בן שלושת הממדים.

אנרגיה זו הינה אנרגיה קווית המגיעה מנקודה אחת לנקודה אחרת. זו אנרגיה המשקפת היטב את תדרי שלושת הממדים המוגבלים בזמן, מרחב ומקום, כאשר אנרגיה זו מתקדמת ופועלת ממקום או נקודה מוגדרת ומסוימת אחת, לנקודה אחרת במרחב. דבר שיש בו התחלה, אמצע וסוף.

זוהי אנרגיה דומיננטית מאד, חדה, חותכת, וממוקדת מטרה בהתאם ליעדים שנקבעו, וכאשר היא אינה מאוזנת, היא כוללת איכויות כגון שתלטנות, כיבוש, דיכוי, הישגיות גבוהה, לחימה ומאבק.

 מה הקשר בין הסטריאוטיפים, הנורמות, והתפיסות המקובלות לגבי גברים, לבין המציאות הקיימת בשלושת הממדים ובממדים הגבוהים יותר? כגון: “גבר צריך להיות חזק, קשוח, שולט, גיבור, אמיץ, המפרנס” (בתקופות מסויימות); לעתים גבריות מתחברת גם עם אלימות; כמו כן, אין על הגבר “להיקשר רגשית” או “להראות רגשות” (וכשגבר מראה רגשות של רוך, הוא נחשב להומו), ועליו להיות הישגי בכל התחומים (עבודה, כסף, נשים), מקובל חברתית, וכד’?

 שלום לכם, כאן אדמה, הכוהן הגדול של טלוס. אכן, גדול הפער בין מושגי הגבריות הרווחים אצלכם בשלושת הממדים, והמוזנים ברובם על ידי אמונות וסטריאוטיפים שונים, לבין מושגי הגבריות הרווחים אצלנו, בממד החמישי.

פעמים רבות גברים אשר מחוברים יותר מהמקובל בעיניכם למהות האנרגיה הנשית שבתוכם, והנותנים ביטוי כלשהו לאנרגיות אלה (כגון רוך, עדינות, חמלה או אהבה) נתפסים אצלכם כגברים אשר אינם “גברים” באמת, או כהומוסקסואלים (ואף הגדרה זו, של אנשים אשר נמשכים לבני מינם, כרוכה אצלכם פעמים רבות בשיפוטיות ואף בזלזול). למעשה, הגברים המאפשרים לתכונות הלב הגבוהות יותר לבוא לידי ביטוי, נותנים מקום מאוזן יותר לאנרגיה הנשית הנמצאת בתוכם, כפי שהם נותנים לאנרגיה הגברית, כאשר אין הם מאפשרים לאנרגיה הגברית שבתוכם לבלוע ולהעלים את האנרגיה הנשית ואף לדכא אותה.

סטריאוטיפים אלה נוצרו בתקופה בה בני האדם חיו על פני כדור הארץ כציידים ולוחמים והתאימו לה. לכן, תכונות אלה היו חשובות וחיוניות ביותר לצורך ההישרדות היום-יומית מול הסכנות שארבו להם.

לא כך הוא הדבר בתקופתכם, ולא כך הם פני הדברים בממדים הגבוהים יותר.

כיוון שבממדים בהם אנו חיים אין מקום לתכונות אלה של כוחניות, כיבוש, שיפוטיות וניתוק מהלב. בממד החמישי, זהו מקומם של הרגשות הנעלים יותר, הפועלים בתדרים הגבוהים של הלב. ולכן, לא יכולה להיות גבריות אשר אינה מאוזנת בממדים אלה. אין לה קיום.

כאשר האנרגיה הגברית פועלת מתוך התדרים הגבוהים של הלב, ומאזנת בין הישירות, הקוויות, ההתכוונות למטרה, ובין האהבה האינסופית, הרכות, והחמלה, כאשר הגבריות מאזנת בין השכל וכוחותיו הגבוהים לבין רטטי הלב הגבוהים, כאשר קיים חיבור עמוק ואמיתי בין הרוח לבין הגוף במיניות הגבוהה יותר, או אז יכולה לבוא לידי ביטוי מלא הגבריות המאוזנת, בחיבור עמוק, אמיתי ועוצמתי ביותר עם הנשיות המאוזנת, המתקיימת אצל הנשים בממדים גבוהים אלה, והמהווה השלמה מלאה לאחדות הזרימה, היצירה והביטוי האלוהי הגבוה ביותר האפשרי עלי אדמות.

ברכות אהבה ושלום,

אדמה, הכוהן הגדול של טלוס.

 כיצד באה לידי ביטוי הגבריות המאוזנת אצל המאסטרים של החכמה? (למשל, אצל פול הוונציאני, ישוע ואל מוריה)?

 הנני אל מוריה, כוהן הקרן הכחולה האלוהית, היא קרן הרצון והאמת האלוהית. איכויות האנרגיה אשר באות לידי ביטוי דרכי הן ישירות, לעתים אף חדות, ושל אמת, מיקוד ודיוק. לעתים הנני מייצג גם את אנרגיית הלוחם. אך עם זאת, אותן האנרגיות המשודרות באמצעותי כוללות הן את אהבת הבורא, הן את נקודת המבט הגבוהה והמדוייקת, והן את חמלתו. בכך אני מביא לידי ביטוי את האנרגיה הגברית, האלוהית והמאוזנת לעולמכם.

שלום לכם יקרים ואהובים. אני ישוע. אכן, היבטי הגבריות המאוזנת אותם אני מביא לעולמכם רואים באנרגיה הנשית שוות ערך, ומקבלים אותה כחלק בלתי נפרד מהמעגל של השלימות. אב אני לחמלה ולאהבה, לריפוי ולנסים. לעתים רכה ישותי עד מאד, ומכילה רוך ונחמה רבים, אך יש בכוחי גם לפעול בכוח החדות, כאשר יש בכך צורך.

כאשר פעלתי בגופי כישוע בן יוסף, הייתה מרים המגדלית שווה לי בכל. הן בידע הרב, הן בחיבור האלוהי, הן ביכולת הריפוי ועשית הניסים. לא נפלה ממני בדבר. וגם אמי הייתה מבין עמודי התווך של החוכמה והידע באותו הזמן, דבר שלא היה מקובל במסגרת החברתית והדתית הנוקשה שהייתה רווחת באותה העת.

הגבריות המאוזנת רואה את התמונה בכללותה, ומערבת אותה בחמלה ואהבה. היא פועלת מהלב, מהתבוננות העמוקה שבלב, ואינה עובדת מכוח המחשבה והידע בלבד. גבריות מאוזנת פועלת כאשר האדם מחובר לליבו, ומקשיב לחוכמת הלב. כאשר גבריות שאינה מאוזנת, היא פועלת מתוך ניתוק במודע, וגם שלא במודע, מאנרגיית הלב ומכוחו. ברוכים תהיו.

שלום לכם, הנני פול הוונציאני, אשר מהות היופי משתקפת במהותי, כלוחם של חמלה וחסד. אכן הגבריות המאוזנת נובעת מתוך הלב, נוגעת בפנימיותו של היופי אשר נמצא בתוכה של כל מהות קיימת, מכיוון שזוהי מהות הבריאה, ומשם היא חוזרת אל הלב, כאשר היא טעונה ביופי, בחסד, באהבה ובעוצמה. עוצמת הבריאה הגלומה בכל דבר.

כיצד ניתן לרפא באופן מעשי גבריות שאינה מאוזנת?

אנשים יקרים ואהובים, הנני ישוע בן יוסף. אני מתבונן בכם, באותם ילדים אלוהיים אשר בכם, אני רואה אתכם מכונסים בתוך עצמכם מעוצמת הפגיעה אשר בחרה נשמתכם לחוות בתוך הגוף הפיזי על מנת לצמוח ולרפא מקום זה. ילדי היקרים והאהובים, עליכם לדעת כי מהותו של הילד הפנימי האלוהי שבכם לא נפגעה כאשר נפגעה נשמתכם.

כאשר נפגע אותו חלק אלוהי שבכם, נוצר פיצול בין הילד הפנימי הפגוע שנותר בתוככם, על מנת להמשיך ולהתנסות, להמשיך וללמוד, לבין הילד האלוהי, המחובר במהותו לחלק האלוהי שבכם, לחלק הגבוה, האוהב והחומל שבכם. אותו ילד אלוהי, קיים כצינור פתוח המקשר ביניכם לבין החלק האלוהי ולבריאה באופן בלתי אמצעי.

פעמים רבות בחרתם במודע או שלא במודע לנתק את אותו החלק שבתקשורת מתוך כאב וקושי, מתוך חוסר אמונה שאותן פגיעות נעשו מתוך בחירה נשמתית שלכם, בהיותכם נשמה נטולת גוף. פעמים רבות בחרתם להסב את גבכם ואת מבטכם בכעס מהבורא, ומהחיבור העמוק והאמיתי שלכם אליו, מתוך אמונה שאינו קיים או שאין לו כל קשר אמיתי עם ברואיו. אמונה זו הביאה אתכם גם להפנות את מבטכם הצידה מקשייכם ומכאביכם, מתוככם, על מנת שלא לחוות ולא להרגיש.

אך אותו פצע אשר בכם ממשיך להתקיים ולפעול כל זמן שאינכם מרפאים אותו. הילד הפנימי, האלוהי, האהוב שבכם, נותר נטוש בתוככם. לא מנטישת הבורא, כי אם מנטישתכם אותו. אנשים יקרים ואהובים, על מנת לרפא את הילד הפנימי והפצוע שבתוככם, אשר הוא מקור הגבריות והנשיות הבלתי מאוזנים, עליכם לקחת אחריות על חייו ועל חייכם. אחריות לחיים טובים יותר, מלאים יותר ומחוברים יותר למהותכם הפנימית האלוהית.

יקירים, עליכם להיות מחויבים יותר לילד שבכם, להיות לו לאב, להיות לו לאם, לחנוך אותו מפצעיו, ולהעבירו מהמקומות הפצועים והקשים למקומות של חמלה, אהבה והכלה, וזאת תוכלו לעשות ולקיים כאשר תבחרו לטפל ולטפח אותו, לא את המסכנות שבתוכו. לא את הדפוסים השולטים בו, ובכם דרכו. אלא להיות שם עבורו, לרפא אותו באהבתכם, בנוכחותכם הרציפה, בטיפולכם בדפוסים העולים ממנו, באותם המקומות הפצועים, בלקיחת מקומכם כמבוגרים, כחונכים עבור אותו הילד שבכם. ולאחר מכן, תוכלו גם לזמן את הילד האלוהי הפנימי העומד והצופה בכם באהבה וממתין כי תבחינו בו, ותזמנו אותו אליכם, אל חייכם.

כאשר תסכימו ליצור את החיבור האלוהי, ביניכם לבין הילד האלוהי שבכם, תגלו את כל הקסם שעדיין קיים בכם, בתוככם, ובחיים שבחרתם לחיות על פני האדמה.

הילד האלוהי ישלח את אהבתו אליכם, וירפא בעזרתה את לבכם השותת והפצוע. זאת, אהובים, כאשר תעשו את עבודתכם, ותרפאו ותטפלו בילד הפגוע. אז תסייע לכם גם עוצמת הילד האלוהי, בעבודת הריפוי, השיקום והבנייה המחודשת. ביצירת ההנאה, השמחה, האיזון והריפוי בחייכם מחדש.

אהובים אתם ילדיי, אהובים עד מאד.

ברכות שלום ואהבה.

ישוע בן יוסף.

 

עבודת ריפוי אנרגטית לגבר ולילד הפצוע מאת הבורא

ילדים אהובים ויקרים, אני רוצה להזכירכם כי מעולם לא נפרדתי מכם. אני קיים בתוככם מיום אשר נבראתם מתוכי, ועד אין קץ. אהובים יקרים, ברואיי האהובים והיקרים, עמדו ובקשו ואפשרו לעצמכם להישטף באור אהבתי. תנו לאור הזה להציף את כל ישותכם והווייתכם.

כעת התמקדו בתודעתכם בתוך לבכם, וראו כי קיימת שם דלת לחדרון קטן.

פיתחו את הדלת ברכות, והתבוננו פנימה.

החדרון חשוך במקצת. במרכזו יושב הילד הפגוע שלכם, שוכב על הרצפה בתנוחת עובר, מכונס בעצמו, בעיצבונו.

התקרבו אליו. ראו כי כאשר אתם נכנסים לחדר, אתם נושאים את אורי יחד אתכם. בקשו להעצים אור זה עד כי כל החדר יזרח באור יקרות וכל גופכם יזהר באור.

התקרבו לילד הקטן, ושילחו אהבה ללבו. ראו כי הוא מרים את ראשו ומתבונן בכם, אך עדיין רב מאד הכעס בלבו, והוא מתכנס בתוך עצמו שנית.

בקשו מאור האהבה שאני שולח לכם להציף ולמלא את כל החדר, ובעדינות וברכות לעטוף את הילד הפצוע.

התקרבו אליו לאט ופשוט שדרו לו אהבה מלבכם, מעיניכם, מידיכם ומכל גופכם. שילחו לו אהבה וריפוי.

ראו כיצד לאט לאט נמס השיריון, נמסה ההתנגדות של הילד, והוא מתחיל לבכות. רב הכאב אשר בלבו.

קחו את עוצמתכם כמבוגרים, הסכימו לקחת אחריות על חייכם, להפוך אותם לטובים יותר, עמוקים ומשמעותיים יותר, ועם החלטה אוהבת זו פרשו את זרועותיכם את ילד הבוכה, חבקו אותו. יתכן שהוא ירביץ וישתולל, אך כאשר הוא ירגיש את אנרגיית האהבה הבוטחת והיציבה המוקרנת מכל ישותכם, הוא יירגע, ולאט לאט יתחיל לימס בתוך זרועותיכם.

בשלב זה הנכם מוזמנים לבקש ולהזמין את הילד האלוהי שלכם להגיע אל המקום.

ראו אותו נכנס אל החדר, כולו זוהר באור אין-סופי, אהבה אין-סופית ושמחה אין-סופית ניבטות מעיניו.

והנה, הוא ניגש אליכם. כעת הוא מחבק אתכם, והילד הפגוע נמצא ביניכם ובין הילד האלוהי אשר מחבק אותו.

הבטיחו לילד האלוהי, ולילד הפגוע, כי לא תחזרו לנטוש את הילד הפצוע, וכי תהיו שם עבורו בכל זמן.

בקשו מהילד האלוהי לשלוח ריפוי ללב הילד הפצוע, וראו כיצד האור והאהבה שהוא שולח מתחילים להגליד יותר ויותר את הפצעים בלב הילד הפנימי שלכם.

לאט לאט ראו את עצמכם, את שלושתכם, מתמזגים לישות אחת, מלאה באהבה ובאור, הכוללת בתוכה את המבוגר, היציב, המאוזן, הבוטח, את הילד הפגוע שנרפא מרגע לרגע, ואת הילד האלוהי השלם.

ראו את אורי סובב אתכם, ממלא אתכם, ומכיל אתכם, והתמזגו לתוכו.

וממקום זה לאט לאט חיזרו לכאן ולעכשיו, וזיכרו שתמיד תוכלו לחזור לאותו המקום.

תודה

האם האל האחד הוא זכר? (את השאלה הזאת הייתי רוצה להפנות אל הבורא היקר והאהוב, בכבודו ובעצמו)?

 אישה יקרה ואהובה, שאלה זו זכתה לפרשנויות רבות מספור בכתבי הקודש של הדתות המונותיאיסטיות השונות. הנני האחד, הנני  השלם האחד. ומכיל אני את הכל, והכל מוכל בי. ולכן, אינני זכר ואינני נקבה. הנני שניהם. מוכלת בתוכי הן האנרגיה הזכרית והן האנרגיה הנשית.

שמות רבים לי אשר בחלקם מתארים את תכונות האנרגיה הגברית, ושמות אחרים אשר מתארים את פני האנרגיה הנשית השוכנת בתוכי. הנני האל והנני האלה, כאחד.

בורא אני את השתלשלות הדברים, את אנרגיית האור הקווית, והורה ומחזיק עולמות וברואיהם ברחמי האינסופית. רחם הבריאה והאהבה. אכן, מתוך התבוננות חלקית בלבד, אשר תאמה יותר את היותכם בתקופות בריאה והסתגלות שונות בכדור הארץ, ניתן היה להאמין כי אך זכר אנוכי, אך לא כך הם פני הדברים.

כאשר מגיעים לנקודת האחדות העמוקה, האינסופית, לא קיימת בה הפרדה, בין אנרגיה כזו לאחרת. כיוון שהכול אחד, הכול שלם. ולכן, הנני האל, והנני השכינה. מכיוון שהכל באחדות מושלמת אינסופית.

 ממה נובעת תפיסת האל כזכרי?

 הבורא: יקירים, תפיסתי כהוויה זכרית בלבד נובעת ממצב הנפרדות העמוק הקיים בעולמכם בצורה כה עוצמתית, עד כי ניתן בקלות רבה לשכוח את המקור האמיתי לדברים. ובזאת, גאה אני בכם על כי הצלחנו כה היטב במשימה אשר לקחנו על עצמנו, עוד בטרם היות הנשמות נפרדות ממהותי השלמה האחת.

כפי שכבר נאמר לכם בעבר, מטרת הנפרדות הייתה עמוקה ועוצמתית, ועל מנת לעורר אותה ולאפשר לה להיווצר על פני האדמה בעולמכם, היה צורך לאפשר לאנרגיה חדה, קשה, ממוקדת, ועוצמתית, אם כי לא מאוזנת, מעצם תפקידה, להגיע לעולמכם ולפעול בתוכו באופן שישנה את ההיסטוריה כולה עבורכם ועבורי. וכיוון שאנרגיה זו השתלטה על עולמכם ולא איפשרה מעצם מהותה ותפקידה לכל אנרגיה אחרת להתקיים באופן שווה ערך אליה, אנרגיה זו ביטלה וחנקה כל מה שאינו עולה בקנה אחד עם המטרה.

ולכן, גם האל המיוצג על ידה, היה צריך לאבד ולהצניע פן אחד מתוכו, על מנת להפוך לפן הזכרי, השולט ביד רמה, המעביר דין במקום רחמים, חדות במקום רוך וחמלה. החלק הנשי שבי נדחק הצידה לצורך העניין, אם כי מעולם לא נפרד ממהותי השלמה באמת, אך באותה תקופה חשוכה, הוסתרה מהותו הנשית הרוחנית, כדי ליצור הפרדה מוחלטת גם בתוך נשמתו של האדם פנימה.

 מה קרה במשך ההיסטוריה כאשר האנרגיה הגברית ותפיסת האל כגבר שלטו?

אל מוריה: כאשר תפיסת האל הגברית כבר הייתה קיימת, וכאשר ניתן המקום לאנרגיה הגברית לשלוט בעולמכם, או אז התעצמה מהות ההפרדה, כאשר האנרגיה הגברית תפסה את רוב המרחב שהיה קיים.

פעמים רבות, בגלל היות אנרגיה זו מסוג כובש, דיכאה אף בפועל סממנים של אנרגיה נשית, כגון הכחדת כל פולחני האלה אשר היו ידועים בעבר והכחדת כל זכר לשלטון נשי. פעמים הכניעו אנרגיה נשית זו אף בכוח, בכיבוש ובאונס, על מנת להכניעה ולבסס את האנרגיה הגברית השלטת.

אז למעשה ירדה האנרגיה הנשית האמיתית למחתרת, והופיעה בצורות שבה הכתיבה לה האנרגיה הגברית השלטת כיצד עליה להופיע, בצורה אשר תאמה בדרך כזו או אחרת למטרת האנרגיה הגברית, ואף התאימה את עצמה למהותה החדה, המתפרצת.

 מהו דימוי הגוף והעצמי האמיתי של הגבר?

 ישוע בן יוסף: אנשים יקרים ואהובים, לכבוד ולשמחה הוא לי לשרת עמכם במשימת אור זו. אני רוצה לומר לכם כי בתקופה בה הייתי נוכח בגופי הפיזי בן שלושת הממדים על פני האדמה, לא ניתנה חשיבות כה רבה לגוף הפיזי ולדימוי שבו, מכיוון שהגוף היה מקדשה של הרוח, ובכך נועד לשרת אותו.

עליכם להבין, יקיריי, כי בעולמכם ובתקופתכם, תקופת השפע מהקצה האחד, והפירוד בקצה השני, נוצרה ההפרדה בין האדם לגופו ובין האדם לנשמתו. בעבר, בימים הקדומים, היו גוף האדם ורוחו אחד, לא היה כל דימוי של גוף. כיוון שהגוף היה פשוט גוף שנועד לספק ולאזן את צרכיו של האדם, על מנת לאפשר לו להתקיים ברובד הגשמי בכדי לבנות בית לנשמתו ולחלק הרוחי שבתוכו. עבודת הרוח הייתה המובילה.

אך כעת, בתקופותיכם, התחלפו מקום הרוח בחומר, ומקום החומר ברוח, ולכן אין העיקר רוחו של האדם, אלא גופו. ולכן נוצר הצורך בגוף מסויים אשר יתאים למודלים חברתיים אשר יצרתם בעבורכם. גם זה מכוח ההפרדה, מכיוון שכאשר יש מודל, יש למה להשוות ולמה לנסות ולהתאים עצמכם.

אנשים יקרים, כאשר אתם מתייחסים לגופכם במנעד הנכון ובצורה הנכונה, אין לכם כל צורך בדימוי גוף ששונה מהעצמי האמיתי שלכם, כיוון שאז גופכם הוא מראה זוהרת ובוהקת של פנימיותכם, של העצמי האישי שלכם.

כל תפיסות הגוף והבעיות אשר נוצרו בעקבותיהם, כולן מקורן בתפיסה הנפרדת המפרידה בין גופו של האדם לבין פנימיותו. כיוון שבניתם לכם דימויי גוף מסויימים המתאימים לתפיסות חברתיות מקובלות עבורכם לגבי מהו גוף גברי יפה ונכון, ומה הוא אמור לייצג במראהו ובתכונותיו, קבעתם לכם מעין פסל חסר רוח ונשמה להשתחוות לו, ופסלתם כל אפשרות אחרת אשר אינה עומדת בדוגמות עגל הזהב אשר בניתם לכם.

דימוי זה, אנשים יקרים, מעמיד אתכם במצבים בלתי אפשריים ומביא אתכם לפילוג עמוק בין גופכם לפנימיותכם. הדבר נכון, יקירים, הן לגבי נשמות יקרות אשר בחרו לרדת בגופים המסמלים את הנשיות ואת תכונותיה, והן לגבי נשמות אהובות אחרות, אשר בחרו בגוף גברי.

מהגוף הגברי הנכם מצפים שישדר תכונות של כוח, עוצמה, חוזק, חסינות, אומץ, בריאות, מיניות, אך אינכם מאפשרים לו לשדר גם מעט רוך, הכלה, עדינות, כיוון שהדבר אינו תואם את תפיסתכם החברתית לגבי “מהו גבר”, ואיך גבר צריך לנהוג ולהיות.

ולכן, אנשים יקרים, כל מי שאינו עומד בקריטריונים אלה, אכן נדחק אל השוליים, ועליו ללמוד ולהתמודד עם הפער והפילוג הקיימים בתוכו בין מה שהוא, כפי שהוא, לבין איך שהיה רוצה להיות. הדבר כרוך גם בסנקציות חברתיות כאלה ואחרות, לעתים גלויות יותר, ולעתים נסתרות.

כאשר קיים פער בין דימוי הגוף של האדם לבין גופו הפיזי האמיתי, או אז, יקיריי, מדובר בפער עמוק בין האמת לפנטזיה, בין המודע לתת מודע, והדבר אומר דרשני, או במילים אחרות, שאדם זה מנותק לחלוטין מגופו האמיתי, מהגבולות הפיזיים של גופו, ומתחושות גופו לחלוטין.