אלת׳יאה לונה

ינואר 2017

מאנגלית: סמדר ברגמן

 

לא האושר, אלא הכאב, הוא שמחזיק בפתרון לבעיותיכם

הכאב, החשכה, הפחדים והצללים הגדולים ביותר שלכם הם השער המוביל להארה שלכם.

בינות לקורי העכביש, האבק והלכלוך, בפינות הנסתרות, הטחובות והמעופשות של הכאב העמוק ביותר שלכם, נמצא המפתח לכל הדברים שחיפשתם.

אבל רובנו לא מבינים שהדרך היחידה להתגבר על כאב היא דרך הכאב. ההתנייה העתיקה שלנו לוחשת באוזנינו שאושר יכול להימצא אם נשפר חלק זה בעצמנו, נשנה את האדם ההוא, נעבור למקום מגורים אחר, נשיג את המשרה ההיא, נגיע לגיל מסוים, נשיג תואר… וכן הלאה וכן הלאה… עד אינסוף.

ויש איכות ממכרת להשתתפות במשחק האושר. תמיד יש ריגוש חדש שיש להשיג, דרמה חדשה שיש למלא בה תפקיד, חפץ חדש לרכוש. בפשטות, המרדף אחר האושר מעניק לכם משהו לעשות, ולכן הוא גורם לכם להרגיש שאתם מנהלים את זמנכם באופן משמעותי. למעשה, רוב ההתנהגות שלנו נדחפת על ידי רדיפה אחר האושר. אנו רודפים אחר מערכת היחסים ״האידיאלית״, כיוון שלתחושתנו היא תהפוך אותנו שלמים. אנו רודפים אחר משרות ששכר גבוה יותר בצדן ואחר ממון רב יותר, כיוון שאנו מאמינים שהם יביאו לנו נוחות ובטחון רבים יותר, דבר שלתפיסתנו יהפוך אותנו למאושרים. במדינות עשירות, אנו קונים דברים שאיננו צריכים, שלאמונתנו יהפכו אותנו מאושרים.

אבל לאחר שהגענו או שהשגנו את מה שרצינו, מה קורה? כמה זמן אנו נשארים מאושרים? לפעמים אנו מאושרים למשך שבוע, חודש או אפילו רגע בודד. אבל אז התחושה חולפת, ואנו יוצאים שוב לדרך, ממהרים בטירוף ״למקור״ האושר הבא.

והדבר העצוב הוא שתכופות אנו עושים זאת שלא מדעת ובאופן אימפולסיבי.

כן, החיפוש אחר האושר הוא ההתמכרות השכיחה והפתולוגית ביותר שכולנו חולקים בימים אלה, ונכון, מאז ראשית המין האנושי.

ריפוי הכאב מצוי בכאב

״הריפוי לכאב מצוי בכאב״. – רומי

הכאב הגדול ביותר שעמו אני מתמודדת אינו כעס או עצב, אלא פחד. אני משייכת זאת למספר גורמים – חברתיים, תורשתיים, נורולוגיים, הורמונליים ופסיכולוגיים. אבל העובדה היא שהוא שם. ואני ניסיתי להימלט ממנו כל חיי, על בסיס יום-יומי.

מאז שאני זוכרת, היה פחד בחיי. פחד מפני אלוהים, פחד מהוריי, פחד מהמורים שלי, פחד מאנשים אחרים, ובסופו של דבר, פחד מעצמי.

ניסיתי אינסוף שיטות כדי להתמודד עם הכאב הזה. ניסיתי תרופות, צמחי מרפא, תרפיית התנהגות קוגניטיבית, שפת תכנות עצבית NLP, היפנוזה, הצהרות חיוביות, אינסוף ספרי עזרה עצמית ועוד ועוד. ואף על פי שהשיטות הללו סייעו לשכך לזמן מה את התסמינים, הן תמיד הרגישו כדרכים להימנע, למזער או לשלוט במה שהרגשתי.

בסופו של דבר גיליתי שאין זה משנה כמה אתם בורחים מהכאב שלכם או מעמידים פנים שהוא לא קיים, הוא תמיד משתופף בקרבת מקום, ליד רגליכם, כצל. וכשגיליתי זאת, למדתי משהו חשוב שהלוואי שכל האנשים על הפלנטה יכלו לגלות: ריפוי הכאב הוא הכאב.

מה זאת אומרת?

המיסטיקן הסופי, רומי, ציין ברהיטות שהכאב מעניק את השער לריפוי. הכאב שלכם הוא שליח, סימן והזדמנות לחזור לשלמות (מלשון, שלם).

הכאב במהותו הוא סטירת לחי שזועקת: ״היי! תתעורר! אתה מתנגד למשהו או נאחז במשהו כאן״?

מה נוכל לעשות כאשר אנו מתעוררים לבסוף?

איך להתגבר על סבל פסיכולוגי ורגשי כרוני

כאשר אני מדברת על התגברות על סבל פסיכולוגי ורגשי כרוני, אני לא מדברת על פתרון פלא, על ריפוי מלא אחת ולתמיד. מצטערת, זה לא עובד ככה.

מה שאני יכולה לחלוק אתכם הוא כלי שלא מנסה להימנע ממה שאתם מרגישים, למזער את הרגשות שלכם או לשלוט בהם, אלא במקום זאת הוא פוגש בהם, מכבד אותם ומאפשר להם ללמד אתכם.

הדבר עליו אני מדברת מכונה קשיבות מודעת. וממה שחוויתי, זה הכלי היחיד שאני מכירה שיכול לעזור לכם לפגוש בכאב ולהתגבר עליו מרגע לרגע.

במונחים של מודעות, קשיבות מודעת היא כלי עבודת הנשמה העוצמתי ביותר עמו עבדתי, משום שהוא עוזר לכם להתחבר ישירות לטבע הפנימי הגבוה שלכם. מה שאני מכנה כאן ״טבע גבוה״ הוא למעשה רק עוד מונח מפואר למרחב שבתוך עצמכם שהוא פתוח, אינסופי, לא אישי ואוהב הכול – ולכולנו מרחב רגוע ללא תנאי זה.

הנה כמה שלבים שיעזרו לכם להתגבר על סבל כרוני:

1. היו מוכנים להתמודד עם החשכה שלכם

כדי להתגבר על סבל כרוני כלשהו שאתם חווים, עליכם להיות מוכנים לחקור את החשכה שלכם. אתם חייבים להיות מוכנים להתמודד עם מה שעדיין לא התמודדתם עמו, או עם מה שנמנעתם ממנו בתוך עצמכם, פוטנציאלית במשך שנים רבות.

החשכה שלכם יכולה להיות, מבחינה פיזית, בגודל ציפורן שלעתים פועמת בחזה שלכם. או החשכה שלכם עלולה להיות תהום או בקע עמוקים שלכאורה אין להם סוף. נוף החשכה שבתוכנו שונה תמיד מאדם לאדם והוא נוצר מפצעי החיים המוקדמים והתורשתיים שלנו, כמו גם מאמונות ומדפוסים נרכשים.

2. למדו להפוך מודעים לטריגרים ולכאב בעת שהם מופיעים

סעיף זה עלול להיות קשה ויש לתרגל אותו. לעתים קרובות, אנו נוטים להיתקע בהרגל של תגובה מיידית לכאבים שמתעוררים בתוכנו. אנו הופכים לרובוטים שמפעילים את מתג ״ההגנה העצמית״ באופן אוטומטי. אנו מגינים על עצמנו באמצעות נסיגה, דיכוי, הדחקה, הימנעות או כעס והתגוננות.

מודעות לטריגרים ולכאב בעת שהם צצים מחייבת תרגול מדיטציה. אתם יכולים גם להפוך מודעים לנוף הרגשות הפנימי שלכם באמצעות תרגול קבוע של קשיבות מודעת. למעשה קשיבות מודעת ומדיטציה צועדות יד ביד ואני ממליצה על שתיהן.

כדי לתרגל מיומנות זו, יהיה עליכם להתחייב לעשותה בכל יום. אבל הרשו לי להבטיח, הזמן שתקדישו יהיה שווה ויותר.

3. כאשר הכאב צץ, אפשרו לו להיות והחזיקו אותו במודעותכם

למדנו להימנע ממה שגורם לנו כאב בחיים. מה שאני מבקשת מכם לעשות כאן עלול להיראות לא מועיל בעליל. אבל אני מאתגרת אתכם לעשות זאת ולראות אם לא יחול שינוי בחייכם.

החלק החשוב ביותר בהחזקת הכאב שלכם במודעותכם הוא היעדר שיפוט. כאשר אתם מתחילים לשפוט את התחושות שלכם ולשפוט את עצמכם, אתם בוראים מתח ולחץ נוספים בגופכם ובנפשכם. ברור שהדבר לא מוביל לשום פתרון – רק לכאב נוסף!

היעדר שיפוט נובע באופן טבעי מתרגול הקשיבות המודעת והמדיטציה; הוא לא משהו שאתם חייבים ״לעשות״ אלא משהו שאתם צריכים ״לאפשר״. זה הגיוני, נכון?

הנה דוגמה להחזקת הכאב במודעות וכניסה אל תוכו:

אתם עומדים להוציא את הקניות מתא המטען של המכונית, השעה היא שעת לילה. בעודכם עומדים מתחת לכוכבים, אתם מתחילים להרגיש בפחד המתגנב אל גופכם. צליל ענף נשבר גורם לכם לקפוץ ומחשבות על חטיפות ורציחות מתחילות להתרוצץ בראשכם. באופן מיידי, אתם הופכים מודעים למחשבות ולתחושות בגופכם. במקום להילחם בהן או לייצר מהן דרמה, אתם פשוט מאפשרים להן להיות שם. במקום להיסגר, אתם פותחים את עצמכם לפחד, ואתם מגלים שברגע שאתם רואים אותו ומחזיקים בו באופן מלא, הוא מתפוגג במהירות.

הנה דוגמה נוספת:

הבת שלכם אמרה לכם זה עתה משהו פוגע. מיד אתם מזהים את תחושת הצריבה בחזה והכעס העולה בכם. אתם נושמים נשימה עמוקה, מתבוננים בתחושות וברגשות השוצפים בכם ואז הם מתרחקים להם.

4. הבינו שהמחשבות והרגשות הם לא מי שאתם

רובנו נוטים להחזיק בהשערה האילמת שאנו המחשבות והרגשות שלנו. איינשטיין כינה זאת ״האשליה האופטית״ של התודעה. בחינת החשכה שלכם ומתן רשות לכאב שלכם להיות, קשורים להבנה שהמחשבות והרגשות הם דבר חולף. כל המחשבות והרגשות שלכם אינם מי שאתם, אלא פרצי אנרגיה ספונטניים. אילו יכולתם באמת לשלוט במחשבות וברגשות שלכם, האם לא הייתם בוחרים להיות מאושרים ואוהבים תמיד? העובדה היא שאיננו יכולים לשלוט במחשבות החולפות בראשנו. הבנת הטבע הלא-אישי המהותי של המחשבות והרגשות מסייעת לנו להפוך לעדים במקום לכלי משחק של הנופים הפנימיים שלנו. ההבנה שאין לכם שליטה במחשבות שלכם לא אומרת שאתם חיים בהכחשה, אלא מהווה לקיחת אחריות כלפי האושר שלכם על ידי למידה כיצד לברוא מרחב פנימי נוסף. מרחב פנימי זה יגלה לכם את הטבע האמיתי שלכם שמעבר למחשבה ולצורה.

***

חקרו את החשכה שלכם ותגלו שוב את אורכם. חקרו את החשכה שלכם, אפשרו לה להיות, החזיקו אותה במודעות, ותראו שהכאב אינו הבעיה, ההתנגדות אליו והתגובה לו – הן הבעיות.

אתמודד עם הפחד שלי. אניח לו לחלוף מעליי ודרכי. וכאשר יחלוף, אפנה את העין הפנימית כדי לראות את נתיבו. לאחר שהכאב ייעלם, לא יישאר דבר. רק אני אשאר.

פ׳. הרברט